הודעות שתייגו‘עמלק’

רמזים חזקים מהשריפה בקתדרלת נוטרדאם בצרפת | רמזים מהתרסקות החללית בראשית !

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, כללי, רמזים חזקים, תיעוד אירועים

עודכן 17.4 – עוד רמז בנושא החללית
אש בכל מקום ….

מאת: גולש באתר בשם ‘יהודה’

אש בלב פריז ובלב העולם הר הבית הקליפות מתחילים להתכלות מהעולם אירועים משמעותיים לפני הגאולה בחודש האביב נשרפים אלוהיהם..
יפקוד ה’ על צבא המרום במרום ועל מלאכי האדמה באדמה..
ביעור חמץ למהדרין מן המהדרין.. והאלילים כרות ייכרתון

באותו זמן גם חדר השומרים של הווקף בהר הבית עולה באש, אין נפגעים

כמו כן היום פורסם תקדים ישראלי עולמי פיתוח “לב” מלאכותי בהדפסה .זה מראה שלבן של ישראל הקב”ה מתעורר למטה ולמעלה בשורות טובות לכל ישראל…

(פורסם ב3:58 = משיח !!!)


מאת: יניב חיו

שימו לב לפרשת השבוע ולמספר העגלות של סיפרי התורה שנשרפו 24 ולמספר הקומות שעלו באש 24
אותו מיקום בדיוק בו עמד פעם התלמוד היום עומדת קתדרלת נוטרדמוס
השריפה בצרפת היא בדיוק במקום שבו היתה שריפת התלמוד לפני 777 שנה.
השריפה אז היתה בערב שבת פרשת חוקת, ובדיוק בערב שבת פרשת חוקת התחילה השריפה בנוטרדם.
בדיוק בחצר נוטרדם שרפו את התלמוד, ובדיוק שם פרצה השריפה שמכלה את נוטרדם עצמו.
בשריפת התלמוד נשרפו 24 קרונות מלאים ספרים, ובדיוק 24 קומות נשרפים שם. למידע ויקפדיה לחץ כאן


מאת גולש באתר “שינשין”

נראה לי שהשריפה של כנסית נוטרדאם מסמנת את ביטול העבודה זרה. אנחנו מתפללים בעלינו לשבח  “והם משתחווים להבל וריק”, ריק בגימטריה 310 נוטרדאם גימטריה 310. הקב”ה פועל לביטול העבודה זרה בעולם לקריאת ביאת המשיח.

מאת: אריה מילשטין

הקתדרלת נוטרדאם נקראת ” גבירתנו ” על שם מרים אמא של ישו….להבדיל אלף הבדלות היום היה פטירתה של מרים הנביאה.

מרים כנגד מרים להבדיל בין הטהור לטמא.

 

מאת יוסי וליאור

היום- י״א ניסן -יום לידת הרבי מחב״ד זצ״ל.  בתחילת דרכו היה הרבי גם בפריז( צרפת)  צרפת- ׳ופרצת׳ השריפה התחילה בדיוק במעבר בין י לי”א ניסן

שימו לב … הרבי נולד היום. השליח הראשון נפטר היום
יגאל- גאולה

׳נוטרדם ׳מזכירה את ׳נוסטרדמוס׳ שחזה את סוף העולם

 

מאת תמי קציר:

הקתדרלה בת 850 שנה….
850= כי עת הזמיר הגיע (זמיר זה משיח)
850= עד ביאת המשיח
850= שבת פסח

רמזי החללית בראשית 

פוסט הרמזים הקודם החללית הישראלית לירח “בראשית” תשוגר בשעה 3:58 !!!

עדכון 17.4.2019

כמה שעות אחרי התרסקות בראשית בכשלון “הנחיתה” על הירח. חברת ספיס אקס הצליחה לראשונה בהסטוריה להחזיר שלושה טילים חזרה לכדור. בנחיתה אנכית. (כמו שבראשית היתה אמורה לנחות) הקב”ה סידר את שני האירועים צמודים. הטילים נשאו לווין תקשורת. מדוע שלושה טילים? 3 זה שורש של “גל = 33” (שורש גאולה) הכשל בנחיתה היה במנוע הראשי. אפשר לומר שהרמז גם עם נכשלתם בהגעה לידע הנכסף “ללבנה” אפשר לנסות שוב ושוב “לוויין תקשורת”  

בדרך לבראשית ב ?
יום לאחר הבחירות החללית מתרסקת על הירח…
מעט מהרמזים שנתקבלו בנושא התרסקות “בראשית” כרגע עדיין לומדים את התמונה ומנסים לפענח רמזים בנושא שרב הנסתר בו. נכתוב כאן מקצת מהדברים הבולטים שהתקבלו ללא הזכרת שמות הכותבים
הקשר למועד הגאולה של דניאל
הירח נחשב למועד,
כי ממנו אנו מחשבים מועדים וזמנים,
כמו שכתוב
עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים,
עכשו עולים לירח,
וידוע מועד הגאולה בספר דניאל,
וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי 
וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי = 2204,
עם הכולל 2205
זו שעת הנחיתה המשוערת 22:05

כשהחללית החלה את הירידה במהירות לירח זו הגובה שנלכד בעדשת צלמינו 1335 – מועד הגאולה בספר דניאל וכן למטה יש 216 = יראה – וכן 26 = הויה

מנוע ראשי לא עבד = 784

התשעט = 784

תאריך הנחיתה

הִנֵּה יוֹם בָּא לַיהוָה וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ. … זכריה

“הנה יום בא להויה” = 175

ה’ ניסן = 175
אתבש = 156 = יוסף

56 = יוסף (מקוצר)

221 = השנה

66 = בן דוד

1820 = סוד ה’

שימו לב לגימטריה הזו

156 = יוסף (בנימין /שאול משורש יוסף)

2210 = השנה

הליכוד כחול לבן = 221

המספר 1500 מופיע חזק בהקשר לחללית – והקשר לבחירות ולבנט

כי יד על כס י”ה… מלחמה לה’ בעמלק

15 = י”ה

15 = גאוה

מי שהיתה שרת המשפטים שחוקקה “חוקים”

נאבקת ב”חוק” היבש שלא נותן לה להכנס לכנסת

שימו לב !

הירח נחשב למועד,
כי ממנו אנו מחשבים מועדים וזמנים, כמו שכתוב
עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים,

שימו לב לפסוק עשה ירח בכל וריאציה מביא 1500


הירח  (המלכות) מצומצמת

צמצום = 266 (רגיל) 218 (מסתתר)

ירח + האותיות מביא את השנה 221

218 = ירח 

474 = דעת

המפתח להכל זה סור+יה שדמשק תיפול יבנה המקדש. לא פלא שהם מקשרים את עצמם (!!!) להפלת החללית

סור = 266 = צמצום

לאחר הנחיתה של החללית בירח – יהוד מקום היצור של החללית

 

רְמָזִים בְּעִנְיַן קֶשֶׁר שֶׁל קֹר וַעֲמָלֵק, בְּעִקְבוֹת גַּל הַקֹּר שֶׁפּוֹקֵד אֶת ארה”ב | סוד החשמל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, ארה"ב, כללי, סוד החשמל, תיעוד אירועים

בְּעִקְבוֹת גַּל הַקֹּר שֶׁפּוֹקֵד אֶת ארה”ב, נָבִיא כַּמָּה רְמָזִים בְּעִנְיַן קֶשֶׁר שֶׁל קֹר וַעֲמָלֵק. גַּל הַקֹּר הַזֶּה הוּא קַר יוֹתֵר מֵהַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי בְּאֹפֶן שֶׁמְסֻכָּן לָצֵאת מֵהַבָּתִּים בְּחֵלֶק מֵהַמְּדִינוֹת. זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר כְּשֶׁמִּתְקָרֵב הַזְּמַן שֶׁל מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹר.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט אסתר תתרנו) “וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ”, אֵין קָרָהוּ אֶלָּא עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר “אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ”. וְרוֹאִים שֶׁהַקֹּר הוּא חֵלֶק מֵהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל עֲמָלֵק.

מוּבָא מֵרַבִּי צָדוֹק (‘ליקוטי אמרים’ ה) אָמַר הָמָן בְּסִפּוּרוֹ לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ “אֲשֶׁר קָרָהוּ”, וְכֵן בַּתּוֹרָה “אֲשֶׁר קָרְךָ” כִּי כְמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב הַכֹּל מִקְרֵה. נִרְאֶה דְּלָכֵן הִתְחִיל הַקֶּשֶׁר שֶׁל בֹּעַז עִם רוּת בַּפָּסוּק (רות ב, ג) “וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז”. כִּי מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַמִּקְרֵה, לְהָבִין שֶׁהַכֹּל רִקְמָה שֶׁל הקב”ה שֶׁיּוֹצֵר וּמְחַבֵּר אֶת כָּל הָאֵרוּעִים בִּבְחִינַת רִקְמָה. וְאָז זָכוּ לְ“וַיִּקֶר מִקְרֶהָ”, שֶׁהוֹבִיל אֶת רוּת לְבֹעַז. וּמְרֻמָּז בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות קד:) “וַיִּקֶר מִקְרֶהָ” בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד כְּמָה דְאַתְּ אָמַר “מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים”. רוֹאִים שֶׁהַיִּקֶר בְּכָתוּב זֶה מְרַמֵּז עַל יְקָר בִּבְחִינַת כָּבוֹד.

וְכֵן קוֹר בְּגִימַטְרִיָּא עָרְלָה דְּהָעָרְלָה מִתְלַבֶּשֶׁת עַל הַיְסוֹד כְּמוֹ קוּרֵי עַכָּבִישׁ. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוכה נב.) יֵצֶר הָרָע בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא [קוּרֵי עַכָּבִישׁ] וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת עֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר “הוֹי משְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה”.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘בֵּאוּרֵי אַגָּדוֹת אֲפִיקֵי יָם’ (ערכין טו:) שֶׁהָעַקְרָב הוּא בְּחִינַת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דִּקְלִפָּה וְהוּא הַלְּעֻמַּת זֶה שֶׁל מִצְוַת בְּרִית מִילָה, בִּבְחִינַת עֹקֵר בְּרִית. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ע”ז כח:) שֶׁיֵּשׁ לְחַמֵּם אֶת הַנֶּעֱקַץ מֵעַקְרָב, וּרְפוּאָה הִיא לוֹ. וְהַמַּהַרְשָׁ”א (ברכות נח:) מְדַיֵּק מִשָּׁם שֶׁתֹּקֶף אֶרֶס הָעַקְרָב הוּא מִכֹּחַ קֹר.

וְכֵן קֹ”ר בְּא”ת ב”ש דָּ”ג, כִּי הַקֹּר הוּא אָחוֹר שֶׁל הַדָּג שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד וּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמָר ‘צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם’ וְהַקֹּ”ר מַלְבִּישׁ עָלָיו בִּבְחִינַת אָחוֹר וּבִּבְחִינַת עָרְלָה. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁעֲמָלֵק נִקְרָא קְלִפַּת קֶרִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אֶת הַזֶּרַע קֹדֶשׁ לִהְיוֹת קֶרִי כְּמוֹ הַקֹּר שֶׁל הָעָרְלָה וּמֵי רַגְלַיִם.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת בִּשְׂמָחוֹת יְהוּדִיּוֹת שֶׁמַּגִּישִׁים קְרֶקֶר וְעָלָיו דָּג, וְעָלָיו דָּג עִם בְּצָלִים יַחַד עִם קְצַת לִיקֶר, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הַקְּרֶקֶר וְהַלִּיקֶר שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ לַדָּג, וְלֹא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יִשְׁלֹט עָלָיו. וְכֵן עַל הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר (במדבר כד, יז) “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת”. וּמוּבָא בְּ’בַעַל הַטּוּרִים’ (במדבר כד, יז) “וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר” קַרְקַר בְּא”ת ב”ש דָּג דָּג בְּגִימַטְרִיָּא דָוִד. וּבְסֵפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה מוֹסִיף “וְקַרְקַר” גִּימַטְרִיָּא רוּת שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא דָוִד.

וְכֵן כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכָה הַגַּשְׁמִית מִיִּצְחָק, וְלָקַחַת בְּמִרְמָה אֶת הַבְּרָכָה מֵעֵשָׂו וַעֲמָלֵק, כָּתוּב (בראשית כז, כ) “וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי”. יַעֲקֹב רָמַז שֶׁהוּא נִלְחָם בַּקָּרָהוּ שֶׁל עֵשָׂו, וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת זֶה, וְלִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁכְּפִירָה הִיא מִלְּשׁוֹן כְּפוֹר וְקוֹר. וְאוֹר הַפּוּרִים מְבַטֵּל אֶת הַכְּפוֹר שֶׁל עֲמָלֵק. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁלָּכֵן הַכְּפִירָה אוֹמֶרֶת עַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא גְזֵרַת הַגּוֹרָל, כִּי הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּגּוֹרָל לִכְפּוֹר. וְכֵן פּוּרִים הוּא בִּזְמַן הַקּוֹר בַּחוֹרֶף, וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מגילה טז.) שֶׁהָמָן הָיָה סַפָּר שֶׁל כְּפַר קַרְצוּם. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פנים אחרים) שֶׁפַּרְשַׁנְדָּתָא הָיָה הֶגְמוֹן בְּקַרְדּוּנְיָא. וּכְנֶגֶד זֶה אָנוּ עוֹשִׂים מִקְרָא מְגִלָּה. וּקְרוֹבַ”ץ לְפוּרִים וּמְקַיְּמִים לִבְסוּמֵי גַּם בְּלִיקֶר וּבְעַרָק, וְאוֹכְלִים קְרֶפְּלַאךְ. וּמְכַוְּנִים קְרַע שָׂטָן. וְכֵן כָּל נִיסֵי פּוּרִים הִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, עַל יְדֵי אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה יְרַקְרֹקֶת. וְכֵן רִיקוּד בְּפוּרִים מְבַטֵּל אֶת הַקּוֹר י”ד. וְכֵן אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁמְּבַטֶּלֶת אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק וְאֶת הַחֶלְבְּנָה שֶׁהִיא בְּגִימַטְרִיָּא הָמָן, עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ. וְכֵן אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק מְרַמֵּז עַל גָּג שֶׁהוּא תִקְרָה אוֹ קֵרוּי. וְכֵן עַל שְׁמוּאֵל שֶׁהָרַג אֶת אֲגָג כָּתוּב (תהילים צט, ו) “וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל ה'”. וְכֵן כְּשֶׁנִּכְשַׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ וְלֹא הָרָג אֶת אֲגָג, כָּתוּב (ש”א טו, כח) “קָרַע ה’ אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ”. וְכֵן “תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק” מְרַמֵּז שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִיט אֶת צַד הַחֹם עַל צַד הַקֹּר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁאוֹתִיּוֹת קוֹ”ר סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת זֶרֶ”שׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁגַּם הַסֵּמֶל שֶׁל הַנַּאצִים הָעֲמָלֵקִים הָיָה צְלָב קֶרֶס.

וְכֵן יִתָּכֵן שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַמִּלְחָמָה הַקָּרָה בֵּין רוּסְיָה וְהַקְּרֶמְלִין לְאוֹקְרַאיְנָה וְהַמַּעֲרָב, שֶׁהֵם מְקוֹמוֹת שֶׁל קֹר, שֶׁשּׁוֹתִים בָּהֶם הַרְבֵּה לִיקֶר וְעַרָק, סְבִיב חֲצִי הָאִי קָרִים, וְהַמִּבְצָר בָּעִיר קֶרטְשׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁ‘מִלְחָמָה קָרָה’ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל, וְנַאט”וֹ בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן דָּוִד.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁשְּׁנַת תשע”ט בְּגִימַטְרִיָּא מְחִיַּית עֲמָלֵק ע’, הַיְינוּ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק כֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּסִיּוּם ע’ שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁעֲמָלֵק אוֹתִיּוֹת מַקֵּל ע’, דַּעֲמָלֵק הוּא הַמַּקֵּל שֶׁל הָע’ אֻמּוֹת שֶׁנִּלְחָם בַּמַּקֵּל שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה. וְלָכֵן בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כָּתוּב (שמות יז, ט) “מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”. דְּבִשְׁבִיל לְהִלָּחֵם עִם עֲמָלֵק שֶׁהוּא מַקֵּל ע’, צָרִיךְ לָקַחַת אֶת הַמַּקֵּל דִּקְדֻשָּׁה, “מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית כה.) שֶׁבִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִשֹּׁרֶשׁ בָּבֶל וַעֲמָלֵק, וּמְרֻמָּז בִּשְׁמוֹתָם בִּלְעָם, בָּלָק, אוֹתִיּוֹת בָּבֶל עֲמָלֵק, וּמוּבָא בְּ’סֵפֶר הַלִּקּוּטִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (פ’ בלק ע’ רסא) וְהִנֵּה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְזֶה סוֹד בַּמַּקֵּ”ל סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם יַעֲקֹב, אַבְרָהָם, יִצְחָק, יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (בשלח ע’ קמב) שֶׁהַמִּלְחָמָה בַּעֲמָלֵק הָיְתָה דֶּרֶךְ שֵׁם שַׁדַּי. וְשֵׁם שַׁדַּי בְּגִימַטְרִיָּא שׁוֹט שֶׁהוּא מַקֵּל.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁעֲמָלֵק אוֹתִיּוֹת מַקֵּל ע’, בִּבְחִינַת מַקֵּל שֶׁל כָּתְנוֹת עוֹר בְּע’, מֵאִידָךְ מַקְּלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה בְּחִינַת מַקֵּל שֶׁל כָּתְנוֹת אוֹר בְּא’, כְּפִי שֶׁמְּרֻמָּז מַקֵּל א’ בַּכָּתוּב (דברים לד, י) “וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה”. וְכֵן “וְלֹא קָם” אוֹתִיּוֹת מַקְלוֹ א’, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מַקְלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שֶׁמָּצִינוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (נדרים כט:) מַקְלוֹ שֶׁל ר’ מֵאִיר הָיְתָה בְּיָדִי וְהִיא מְלַמֶּדֶת לִי דֵּעָה. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית לד) בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל ר’ מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (עירובין נז.) שֶׁהַשָּׂדוֹת הָרֵיקִים שֶׁמַּקִּיפִים אֶת הָעִיר עַד שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישׁ נִקְרָאִים בְּשֵׁם קַרְפָּף, וּבֵאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁהָאוֹתִיּוֹת ק”ר הֵן הַסֵּמֶל שֶׁל עֲמָלֵק, נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁשָּׂדוֹת אֵלּוּ הָרֵקִים נִקְרָאִים בַּשֵּׁם קַרְפָּף, כִּי הֵם מְסַמְּלִים אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁיּוֹנֶקֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְהִיא בִּבְחִינַת הַשָּׂדוֹת הָרֵקִים שֶׁל הַקְּלִפָּה שֶׁמְּסוֹבְבִים אֶת הָעִיר לִינוֹק מִמֶּנָּה, וְלָכֵן הֵם יוֹנְקִים מֵ“הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ” שֶׁהֵם אֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים מִחוּץ לַעֲנָנֵי הַכָּבוֹד שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הָעִיר, וְלָכֵן כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים עֲנָנֵי הַכָּבוֹד מִיָּד מַגִּיעַ עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם, וְלָכֵן הַקַּרְפָּף הוּא עַד שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישׁ, כִּי בִשְׁנֵי שְׁלִישׁ אַמָּה נִמְצֵאת נְקֻדַּת הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם לַקְּדֻשָּׁה, כַּיָדוּעַ בַּקַּבָּלָה שֶׁכָּל עוֹלָם מַלְבִּישׁ עַל שְׁנֵי שְׁלִישׁ תִּפְאֶרֶת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלָיו.

חלון הצאט
מערכת כי לה' המלוכה
צאט זה סגור למבזקים בלבד ולחברי vip המעוניין לכתוב כאן מתבקש לשלוח בקשה בטופס https://forms.gle/jd6LeHQpmahEHY95A
baruc
***** ישנם שני מצבים עיקריים שהאור יורד אל תודעת האדם.
.
**** מצב ראשון:
.
האור אמור לרדת בצורה קוהרנטית, בצורה ישירה כמו לייזר, בלי הפרעות. מעולם עליון, עד העולם הזה.
אך הבעיה מתחילה, כשאין ישורת בירידת האור, והוא לא מצליח להכנס לכלי.
האור יורד מעולם המחשבה, עובר לעולם הרגשות ואז יורד עד לעולם המעשה.
זאת אומרת, קודם המחשבה נוצרת אצל האדם, אחר כך המחשבה מייצרת רגש, ואחר כך מתחילה הפעולה הפיזית על ידי הנעת גוף האדם לעשות משהו בעולם הזה.
פעולה זו שהאור יורד אל הכלי, נקראת:: “הבורא יורד לדירה בתחתונים” , הבורא מוציא שמותיו, פעולותיו וכינוייו.
.
מכיוון ששם הבורא הוא : “אהבה” והבורא בעצמו אהבה, הבורא יפשט את אור “האהבה שבדעת” על ידי, שמות של אהבה, פעולות של אהבה, וכינויים של אהבה, שאנחנו הנבראים נצטרך לחוות אותם, על פי מרחקים שונים מעצמות האהבה… בין השאר נלמד מה זה “כעס מאהבה (אדם שכועס כי לא אוהבים אותו) , פחד מאהבה (אדם שמפחד לחיות חיים אוהבים) וכו’… נלמד אהבה, גם דרך , מה זה לא אהבה, ודרך מה זה כן אהבה. נלמד ונתנסה בכל האיוושות האהבה של שמות הבורא. על מנת שנדע כמה אנחנו יישיות של אהבה.
.
כאן בעולם הזה, אנחנו רק רואים את העולם של הסמלים שמתקבלים מתנועות תודעתיות של אהבה, שהנשמה עוברת בעולם העליון, ואז נחווה את ההקרנה של הדבר , כאן בעולם הזה.
.
הבעיה מתחילה כשהאדם:
.
חושב א’
מרגיש ב’
עושה ג’
יוצא שהאור שיורד ומשתלשל מהעולם העליון אל הכלי/הנברא, לא מצליח לקבל ירידה חדה לתוך תודעת האדם, ומתפזר לכל עבר.
.
על מנת שהאור ירד אל תודעת האדם, אדם צריך :
לחשוב א’
להרגיש א’
לעשות א’.
.
לדוגמה: אם אני רוחצת כלים, אני צריכה לחשוב על רחיצת הכלים, להרגיש את רחיצת הכלים, ולעשות את רחיצת הכלים.
אך רב האנשים, בזמן רחיצת הכלים, מחשבתם נודדת, לכל מיני מטלות אחרות, כמו להביא את הילדים לחוג. במקביל הם מרגישים איך הבן זוג מזלזל בדברים שהם עושים, ובמקביל הם עסוקים ברחיצת הכלים.
יוצא שהאור / הארה שצריכים לקבל דרך תנועות תודעתיות בעולם העליון, שכאן מתקבלות, כ”סמלים”, של אדם רוחץ כלים, לא מצליחים להיכנס לתודעת האדם.
בלשון של תודעת הנסתר ביהדות, אין קוהרנטיות.
.
מצב שני, זה שהאור לא ירד עד קומה שלמה.
.
**** ירידת האור לקומה שלמה, תעזור לאדם לחיות בהרמוניה.
.
בעיה שניה בהורדת האור אל הכלי, היא שדווקא האנשים הכי רוחניים, שעושים הגות, או מדיטציה, או מטפלים באחרים, נהיים בעצמם חולים.
.
בגלל שרב האור נשאר תקוע בתוך התודעה, ולא יורד לקומה שלמה, מכח הפוטנציאל, לפועל עצמו , במציאות חיי היום יום.
יוצא שהאור שהם משיגים אותו, באמצעות מדיטציות למשל, או טיפולים
baruc
***** תהליך פתיחת דלת העולם העליון על ידי ביעור חמץ פנימי , לפי תודעת הנסתר ביהדות. וזה קורה פעם בשנה, ורק יום לפני ליל הסדר (היום, ברגעים אלו, לכן כדאי להזדרז).
----------------------------------------------------------------------------
כמה חיכיתי שירד הלילה בכדי שאוכל להתחיל את פעולת ביעור החמץ התודעתי. האם ידעתם שרק היום, מתאפשר לכל אדם, ללא קשר בדרגת התודעה שלו, לחוות זמן תודעתי מיוחד מאד, שבו האדם יכול לפתוח דלת בין שני מימדים . דלת בין העולם הזה, לבין העולם העליון, בלי שהוא צריך לעשות עליה רוחנית.
רק היום זה קורה, ורק אחרי צאת שלושה כוכבים בשמים.

כמו שלמדנו, כל מה שרואים מחוץ לגוף, למעשה זוהי הקרנה גשמית של מה שנמצא בעולם העליון, עולמות עליונים, זה עמקי התודעה של הבורא.
לכן, כל דבר שקורה לנו במציאות, מתרחש לנו על התודעה. ובתודעת הנסתר, לומדים כיצד האלגוריתמים התודעתיים משפיעים לנו על ההקרנה הגשמית, שלה אנחנו קוראים מציאות.

***** ביעור חמץ באמצעות נר בחושך.
המטרה של ביעור החמץ התודעתי, הוא לחפש בעמקי ובנבכי תת המודע שלנו, את התנועות התודעתיות הנסתרות והחשוכות, שגורמות לנו, פחדים, חששות, כעסים, שפיטה, לשון הרע, וכל תנועה תודעתית שרחוקה על מד האהבה מהדרגה התודעתית הכי גבוהה, שהיא עצמות האהבה שלא תלויה בדבר.
התהליך של חיפוש החמץ והביעור שלו, הינו תהליך מאד פשוט, אך דורש ריכוז גדול, נוכחות, רצינות אך בעיקר ענוה.

*****
כיצד עושים את מציאת החמץ התודעתי בעמקי תת המודע.
את התהליך עושים בכל רחבי הבית , חוץ מהשירותים.

1. יש להדליק נר רגיל
2. לכבות את כל האורות בבית
3. להתחיל להסתובב ברחבי החדרים. לעבור חדר חדר, ללכת לפינות החדר, לעבור לאורך הקירות, להכנס למקומות הכי נסתרים בתוך החדר, לאור הנר, ותוך כדי התהליך עצמו, להכנס פנימה למחשבה הפנימית.
4. להחזיק את המילה "חמץ" במחשבה ולנסות להרגיש אילו הרגשות "מחסור" "פירוד" "פחד" "שקר" מתחילות להציף אותנו תוך כדי החיפוש עם אור הנר, בחדרים החשוכים.
5. ממשיכים בתהליך, עד שמרגישים שדמעות שחונקות את הגרון מתחילות לעלות מתוכינו. ממש לתת לדמעות לעלות ולהציף את כל גופינו, לשטוף את החמץ.
6. הדמעות עצמן שמגיעות מעמקי הנשמה שרוצה להרגיש נקיה, הן אילו שיפתחו את הדלת בין הממדים, ואור עצום ישטוף את התודעה שלנו, וינקה את החמץ הנפשי, התודעתי והרוחני.
7. לאחר תהליך הניקיון שיכול לקחת מינימום עשר דקות ועד כמה שאתם מרגישים שצריך. (מקובלים שדברתי איתם, ספרו שלפעמים זה לקח להם אפילו עד שעות הבוקר, עד שעלה האור ממש, כי הם נכנסים עמוק מאד, לבחון את העולם הפנימי שלהם שמקרין לעולם החיצוני, על כל דבר פעוט)
לאחר התהליך עם הנר והדמעות שהציפ
baruc
קצת טעימות מהסודות הנסתרים שקשורים לחג הפסח, לפי תודעת הנסתר הקדמונית ביהדות.
.
חג שמח לכולם.
קריעת ים סוף, זה התהליך התודעתי של קריעת ה"סוף" וההתגלות לאין סוף. כי קריעת ים סוף, נעשתה בתודעה. כשכתוב לנו בתנ"ך שבני ישראל הלכו ארבעים שנה במדבר, אנחנו שואלים את עצמינו... איך? את המדבר הזה גומרים בשלושה ימי הליכה.

הסוד הוא, שזה לא ארבעים שנה במדבר, אלא ארבעים שערי תודעה, שהתודעה הקולקטיבית של עם ישראל, היתה צריכה לעבור, ולעלות מדרגת התודעה: ארבעים ותשע דטומאה... כאשר טומאה, זה מלשון "אטום".
מה שאוטם את התודעה, וקדושה, זה מה שמקדם את התודעה להתפתח לעבר מטרת האהבה והאחדות.

הכל זה עולם תודעתי וההקרנה מתקבלת כאן בגשמי, כתודעת חלקיק שהוקרסה. סוד קריעת ים סוף, זה שהגבול נפרץ והתבנית נשברת, והבורא מתגלה. וכאן אנחנו צריכים לתת מתן תוקף לנוכחות של הבורא בביתינו. זה היום שצריך להתבודד, אתם עם הבורא... להתפעם, ולהתאהב. השם המפורש של הבורא הוא: אהבה. כך כתוב לנו בספרי תודעת הנסתר.
אהבה זה לא לאבי דאבי, או אהבה בין גבר לאישה, כי בעולמות העליונים, אין פיזיקאליות ולא גופים.
אהבה זה הכח שמרכיב את כל היקום, מלשון א' הבה. שזה אומר, הכח שמחבר ושומר על תשתית רקמת האחדות שהכל בנוי בתוכה.

אם חס וחלילה, אדם פוגע ברקמת האחדות שכבר מתקיימת, על ידי לשון הרע, שיימינג, עצבות דטומאה, פחד דטומאה, כעסים, שפיטה וכו'. זה נקרא "עבודה זרה" , כי תנועות כאלו בתוך יישות אלוקית, זרים לה. כי אנחנו נבראנו בצלם אלוקים, שאין קשר לעצבות, כעסים, פחדים למהות שלנו שהיא אהבה.
לכן הבריאה שיש לה מערכת חיסונית לשמור על האחדות, תשלח יסורים לאדם, כמו מחלות, כאבים, תאונות, וכו'... על מנת לעצור את הנשמה, שתתבונן על עולם האשליה שהיא נותנת לו כח לנהל אותה.
ותגרום לנשמה לשאול שאלות ושהיקום ישלח לה תשובה.

זה מה שנקרא: "לחזור בתשובה" . האדם שואל, הבורא עונה תשובה. וכל שאלה, זה כלי להורדת אור שזה התשובה, עד שהאדם מזדכך על ידי שאילת שאלות יקומיות..
.
כל הגמרא מבוססת על שאלה ותשובה, ובעולם העליון, אנשים שחוו מוות קליני, מספרים על השאלה שהחזיקו בתודעתם, ומיידי חוו את התשובה, כי שם אין זמן ומרחב.
עד ששבו דרך המנהרה התודעתית של האור.

כשכתוב, שאסור לעשות פסל או תמונה, הכוונה, לא להגשים את העולם הזה, כי אין עולם פיזיקאלי, ולא לתת כח לסמלי האשליה שהמח מייצר לנו מאותות חשמליים, כי כלום לא נמצא באמת מחוץ לגופינו. זה הכל רק תודעה.
.
בשפת הקודש, לא רק מסתכלים על הויזואליה, אלא גם על הסאונד. זה משמעות של שם לפי הסאונד, או אותיות מתחלפות .
י. ה. ו. ה. מלשון התהוות
א. ה. ב. ה מלשון א' הבה התאהבות.
.
**
baruc
[10:24, 19/4/2019] ‪+972 52-657-5533‬: ** ישנם ארבעה סוגי תקשורת של הנברא עם הבורא
מדבר בתודעת הנסתר, זה מלשון דיבור. וזו דרגת תודעת נפש. הדרגה הנמוכה ביותר... דיבור זו הדרך שבא הנברא מתקשר עם הבורא

רוח- דרגת התפילה, האדם מתפלל לבורא

דרגת הנשמה - תקשורת דרך שירה. מקובלים רבים כתבו שירה, בינם לבין הבורא

. דרגת חיה - תקשורת דרך ניגון... מקובלים אחדים, עלו לעולמות עליונים והביאו משם ניגונים, ניגוני הבעל שם טוב, ניגוני אשלג וכו'

דרגת יחידה- דרך התקשורת היא ריקוד. זו כבר אומנות בפני עצמה, כי כאן נכנסים לעולמות עליונים דרך ריקוד, התבטלות, עשיית סלטות ותנועות תיקון על התודעה, תוך כדי הריקוד.
לרקוד עם הבורא, זה לקום בבוקר, ולהגיד לבורא, אני רוקד איתך. כל דבר שאתה שולח לי היום, אני פשוט מתנהל לפי מה ששלחת, מקבל באהבה, מתבונן ומוצא, מה רצית שאלמד היום שקשור לאהבה. דרך מה זה לא אהבה ודרך מה זה כן אהבה.

מי יתן ושישאר לנו האור אין סוף בתוך כל תא בתודעה המוקרסת שלנו גם כגוף וגם כנשמה כתודעת גל.
אנונימי121629 IL
אנונימי126044 BR
אנונימי128601 IL
אנונימי129315 IL
אנונימי130402 IL
אנונימי130512 IL
אנונימי130515 MD
אנונימי130517 IL
אנונימי130538 IL
אנונימי130545 IL
אנונימי130547 IL
אנונימי130557 IL
אנונימי130559 IL
אנונימי130564 IL
מס' משתתפים בצאט: 14