כוחו של קדיש
סיפור מופלא של הרב חיים זוננפלד זצוק"ל- מאת שמחה רז
אני מספר סיפור שסיפר הרב חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית בדור הקודם. שאנשים חושבים שהוא היה בעל מחלוקת של הרב קוק, הוא היה בעל מחלוקת בהשקפה הפוליטית הציונית, אבל באופן אישי הם היו ידידי נפש. הרב קוק אמר: אם אני אצטרך ללכת מעבר להרי חושך כדי לעזור לרב זוננפלד, אני אעשה את זה.
והרב זוננפלד בעצמו מספר סיפור. מספר הרב זוננפלד שכשהוא היה צעיר הוא למד בישיבה של חתם סופר. ( בעל החתם סופר )
באותם הימים הייתה אישה אחת עשירה שמדי שנה נתנה סכום נכבד לישיבה, ודרישה אחת היתה לה, שבישיבה יגידו יזכור וקדיש לכל אותם נשמות של אנשים שאין מי שיאמר אחריהם קדיש ובשביל זה אני מוכנה לשלם כמה שאתם רוצים. וכך היא שלמה שנה אחרי שנה. לימים האישה פשטה את הרגל. כבר אין לה כסף אין להכסף לא רק לתת לישיבה, אין לה כסף לעצמה. בנותיה בגרו.
היא הייתה צריכה לחתן שתי בנות, אין לה אפילו כסף לחתן את הבנות. לימים היא באה לישיבה ואמרה, היה לי מנהג מנהג שנים רבות. נתתי כסף שיאמרו קדיש למי שאין שיאמר קדיש או יזכור. אבל עכשיו אין באפשרותי אבל אתם לא חייבים יותר.
בישיבה חשבו, שנים היה לה מנהג, למה נפסיק את זה. אמרו גם בלי כסף אנחנו נמשיך במסורת הזאת.
היא יורדת נרגשת בוכה שהנה איך הדרדר מצבה ובידשיבה עכשיו מסכימים. התרגשה מעצם החיוב של הישיבה. ניגש אליה זקן ורואה אותה בוכה.
למה את בוכה?
איש זר מה פתאום היא תגיד לו.
הוא מאיץ בה. והיא מספרת לו את כל הסיפור. הנה אני אפילו צריכה לחתן שתי בנות ואין לי אפילו כסף לחתן.
לאיזה סכום את זקוקה לחתן את שתי בנותייך?
היא חושבת, מה פתאום אדם מבחוץ שואל, מה יעזור ל. אבל הוא שואל. היא נוקבת את הסכום.
שולף פיסת נייר], כותב. ואומר: עם הנייר הזה, תגשי מחר לא היום לבנק והם יתנו לך את הסכום הזה שנקבת.
זה נראה לה תמוה, והזקן מוסיף ואומר: אבל היות ואני חושש שאולי בבנק יעשו בעיות, אני אדם זקן, מה פתאום יש חתימה, מי ראה, אולי זייפו את החתימה. אם לא קשה לך תעלי לישיבה, תביאי שני צעירים מהישיבה שיהיו עדים שהם רואים את החתימה שלי.
היא עלתה והביאה שני צעירים ובנוכחותם הוא חותם על המכתב. למחרת היא ניגשת למזכירה, נותנת את המכתב, כמו צ'ק זה היה על גליון נייר, ההיא פורצת בצעקה והולכת לחדר הסמוך. האישה לא יודעת מה קרה.
קוראים לה להיכנס למנהל, והיא מושיטה את המכתב למנהל והמנהל צונח ומתעלף. מעוררים אותו לתחיה, הוא נבהל והוא אומר: את מוכרחה לספר לי איך יש לך את המכתב וכדומה. תתארי לי אותו. היא אומרת: מה יש לי או.. הנה על הקיר כאן, אתה רואה את התמונה, זה האיש!
הוא מתעלף עוד הפעם.
עוררו אותו. מה קרה? הוא אומר: זה אבא שלי, הוא היה מנהל הבנק. וזה הכתב יד שלו וזו החתימה שלו. ואתמול בלילה אני חולם, אבי מופיע אצלי בחלום ואומר לי: אתה יודע, אתה גורם לי עגמת נפש בעולם האמת, אתה ירדת מהמסלול לגמרי, נשאת אישה נכריה, קדיש אתה לא אומר. נס שיש אישה צדקת ששילמה כסף שכל שנה יגידו קדיש ביורצייט שלי. והאישה הזאת עכשיו התדרדרה מנכסיה. אני נתתי פתקה לאישה לקבל מהבנק שאני יסדתי אותו סכום כזה וכזה. התעוררתי בבוקר כך אומר מנהל הסניף ואמרתי לאשתי: אבא הופיע בחלום ומספר את כל הסיפור. אשתו הנכריה אומרת: חלומות, זה פנטזיה חלומות שווא ידברו. לא אבא ראיתי את הדמות. סופו של דבר, אשתו התגיירה והוא חזר למסלול הנכון.
אמרו לו לרב זוננפלד שמספר את הסיפור: ואתה מאמין בכל הסיפור הזה, זה לא נשמע לך קצת דמיוני או משהו?
הוא אומר: שכחתם מה שסיפרתי בהתחלת הסיפור שהזקן חשש והוא אמר שהוא רוצה ששני אברכים יבואו ויראו איך שהוא חותם.
ובאנו – אני אחד מהם.
המספר שמחה רז מוסיף בשולי הסיפור: סיפור מעניין? בלתי רגיל, זה נשמע כאילו מעולם האלה. אבל זה מספר הרב זוננפלד בעצמו. אומר: אני זה שהייתי, אני זה שחתמתי שאני מאשר את החתימה שלו, כשהייתי ילד.\