תגית: סרטון כשרות

עלון 900 מספר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה כרך א חלק א 12 עמודים

סיפור  מהבעש"ט הקדוש- האם כדאי להיות שוחט?

 

 
 

 

עלון מס' 900 לימוד דף היומי דהתאחדות הקהילות על יסודי הדת – כו ניסן תשפ"ג

ספר

שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

כרך א' חלק א'

 

 

• הספר הזה מכיל קובץ גדול מספרי ראשונים עד אחרון שבאחרונים תמצית דבריהם בכל הנוגע למעשה בסדר שחיטה – שוחטים ואכילת בשר למהדרין.

 

• בו ימצאו רבנים שוחטים ונותני קבלה לשוחטים הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון להיות נכון לבם בטוח שלא תצא תקלה מתחת ידם ח״ו.
• בו ימצאו מפקחים ומשגיחים על השחיטה ובדיקת הריאה הדרכה לפקח ולהשגיח שמעשה הכל באופן היותר נעלה על פי ההלכה ועל נתיבת המסורה.
• בו ימצאו כל בני אדם מקטן ועד גדול הדרכה נפלאה האיך להנהיג את ביתם ושלחנם הטהור באופן שיהיה להם מזבח כפרה.

באכילת בשר גלאט כשר – באמת

אשר רבתה הזנחתה בעונותינו הרבים והוא הנוטל חלק בראש בכל שארי מאכלים ומעדנים המוכנסין לבתי ישראל.

נאסף ונלקט

על ידי חברי הכולל מכון להוראה בשחיטות ובדיקות ירושלים עיה"ק.

שנת תשמ"א

 

א. ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד למעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי׳ בעליה כשני עולמות. ״והלואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם״ וכן יאבדו כל אויבך ד׳. ועלינו יערה רוח ממרום (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו״ת טוטו״ד ח״א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש״ק זצ״ל אודות השוחט רע מעללים מק״ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

 

ב) מאכלות אסורות מכניסין טומאה ממש בלבו ובנפשו של אדם… ומאכלות אסורות יתירים בזה על כל האיסורים, כיון שהם נכנסים בגופו של אדם ממש ונעשים בשר מבשרו… והנה כל בר ישראל שיש לו מח בקדקדו יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי… (לשון מסלת ישרים פי״א).

ג) מי שאכל מאכל איסור בלא הודע ולשם שמים לעבוד ד׳ בכח אכילה ההוא וגם עשה כן וקרא והתפלל בכח אכילה ההוא, אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה, ואפילו הוא איסור מדרבנן וכו' עכ״ל התניא (בסה״ק ליקוטי אמרים פ״ח, וע״ע בבאמ״ח פרשת שמיני, ובצמח דוד שם).

ד) כל העונשים שאדם עובר בעולם הנשמות הוא בעבור מאכלות אסורות נבילות וטריפות. ונבלת הפה (זוה״ק שמיני עה״כ כל עמל האדם, צרור המור פרשת שמיני עה״כ זאת החי׳).

ה) הכופרים בדחז״ל שמע מינה שלא נזהרו ממאכלות אסורות והשכל והדעת נעשו מהדמים של טריפות ואיסורים שנמשך להטומאה כי ממנו נעשה. (תשובת הרמב״ם מובא בצפנת פענח פרשת יתרו בשם מורו בעש״ט הק׳ ד״ה ונראה דשמעתי, ובדגל מחנה אפרים פרשת עקב בשם בעש״ט הק׳).

ו) הקב״ה מתקנא בעריות ומאכלות אסורות יותר מכל העבירות (ר״ח שעה״ק פרק ט״ז, של״ה שער אותיות אות ק׳).

התוכן

הקדמה לשחיטה ולמאכלות אסורות ……..לא

 

א. זהירות כלליים הנצרך להשוחטים ולהאוכלים משחיטתם…………………………נה

 

ב. בדיקת הסכין לתועלת הרבנים, מפקחים, והשוחטים………………………………………… פ

 

ג. שוחט הנחשד לדבר איסור – וגדר ירא שמים הנצרך לשוחט ובודק………………………….. צב

 

ד. החוב לעקוב אחר השוחט ובודק…………קט

 

ה. סדר נתינת קבלה להשוחט ובודק……… קכה

 

ו. גודל העונש המתרשל, ושכר הנזהר במאכלות אסורות וגם בספיקות ……………………….קמד

 

ז. דברים נפלאים……………………………..קסז

 

ח. צרות ומצוקות קלקולים ומכשולות בכל דור ודור בשחיטה הקדמה………………………..קפג

 

ט. סדר בדיקת הסכין………………………..קצה

 

י. מאמר נפלא…………………………………קצט

 

יא. זקן מגודל…………………………………..ר"ג

 

יב. חילוק בין בשר בהמה לבשר עוף וממנו יראו כי הנמנע מבשר בהמה שומר מצרות נפשו ונפש ביתו וניצול מעשירות חששות רציניות. נעשה על ידי צוות שוחטים מומחים……………….רטז

 

 מפתח לספר

שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

פרק א׳

זהירות כלליים הנצרך להשוחטים ולהאוכלים משחיטתם

מקצת פרושים לא אכלו כי אם מה ששחטו בעצמם (אות א׳).

ב. הגה״ק רשכבה״ג רבי נתן אדלר זצ״ל רצה להכניע חותם הסט״א השורה על השובי״ם ולקרב הקץ (אות ב׳).

ג. הגה״ק מהר״א ראטה זצ"ל בעהמ״ח שו״א מתאונן ומתרעם על השוחטים (אות ג׳).

ד. בעוה״ר אכשור דרא וכל אחד נאמן וצדיק לשחוט – אבל בממונות עניני עולם הזה אין מאמינים (אות ד׳).

ה. טבח מאכל נבילות וטריפות מת במיתה משונה וכלבים מלקקין דמו (אות ה׳).

ו. מוכר טריפות ומת בלי תשובה אין מתעסקין בקבורתו (אות ו׳).

ז. מערמת הס״מ שלא לפתות כל יחיד – רק מעמיד שוחטים בכל מקום מסיטרא דיליה ועל ידי זה הכל ברשותו (אות ח׳).

ח. רוב השוחטים במדינה של יראים ושלימים מאכילין נבילות וטריפות, וגורמים חלאים רעים (אות ט׳).

ט. שוחט המזלזל במצוה אחת – פסול לשוחט (אות י׳).

י. שוחט המסתכל בנשים – אין אוכלין משחיטתו (אות י״א).

יא. בדיקת הסכין צריך הרבה יראת שמים וישוב הדעת (אות י״ב).

יב. יבחרו בכל מקום שוחט ירא שמים גדול – כי עם רב מישראל תלויין עליו בשחיטה ובדיקה (אות י״ג).

יג. טעות גדול לרבנים הסוברים שבשביל שיורד לעומקו של הלכה יודע ומבין בבדיקת הסכין (אות י״ד).

יד. בעונותינו הרבים מאחר שנעשה מורה מורינו בושה לו שאין לו הרגשה וסומך על הכתוב לא יאונה לצדיק כל און (אות טו).

טו. עיני ראו ולא זר כמה וכמה רבנים הגורמים להאכיל טריפות הגם שהמה יראי ה׳ בענינים אחרים (אות ט״ז).

טז. עצה לרב להבחין אם יש לו חוש הרגשה לבדיקת הסכין – דגלימא של משי ומקל של כסף אין מעידין (אות י״ז).

יז. להזהר מבשר שאינו כהוגן בבית אחרים (אות י״ח).

יח. דרך יראי השם שפחד הדר גאון עוז השי״ת לנגד עיניהם תמיד (אות י״ח).

יט. דרך המון עם להקל יותר מדי בנאמנות שוא להשוחט ובודק (אות כ).

כ. דרך המון עם שלא להחמיר בספיקות – ולסמוך על דעת יחידי להקל (אות כ״א).

כא. שוחט שמעשיו אינם מתוקנים כל כך – תזהר ותזהיר אחרים מלאכול משחיטתו (אות כ״כ).

כב. חוב על הגאונים והמנהיגים לעמוד על המשמר שלא ישתו השוחטים משקה המשכר זולת שבת ויו"ט (אות כ״ג).

כג. החובה על הגאונים להעמיד חומה בשמתא וארור לבל ישחוט בלתי היודע ללמוד גמרא ופוסקים (אות כ״ד).

כד. מאד יזהר בשחיטה כי בשר נבילה מטמא גופו ונפשו (אות כ״ה, ב׳).

כה. תתרחק מאומנות השחיטה (אות כ״ה).

כו. החכם המפקח צריך לעקוב אחר השוחט ובודק בחכמה עמוקה ובינה יתירתא – דבלא״ה מאכיל נבילות וטריפות (אות כ"ו).

כז. שוחט המכשיר יותר מהרגיל – צריך בדיקה (אות כ"ו).

כח. האומרים מה הנאה לשוחט ובודק להכשיר הטריפה כיון שהבהמות של עכו׳׳ם ואין ישראל נפסד – טועים נוראות (אות כ״ז).

כט. ההכרח להיות אימת הרב על השו"ב – אבל באם השוחט ובודק אינו ירא שמים מרבים לא יועיל (אות כ״ט).

ל. איכות ירא שמים – הנצרך לשוחט ובודק (אות ל׳).

לא. ערמת היצר הרע – ללכוד ברשתו בסיטונות (אות ל״א).

לב. שוחט בלי יראה הנצרכת – יורד ומוריד אחרים עמו (אות ל״ב).

לג. תלמידי חכמים יראי השם שהיו דבוקין לצדיקים וירדו אחורנית אחר שנתחנכו באומנות הזו (אות ל״ג).

לד. מלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג׳ רגלים חזנים, שוחטים, סופרים (אות ל״ד).

לה. שוחט כשר אליהו בעיר – שוחט רע מלאך המות בעיר (אות ל״ה).

לו. עמודי העולם נתרופפו – עד שבא הבעש׳׳ט הקדוש וחיזקם (אות ל״ו).

לז. הגזירות המתהווים מזמן לזמן נגד השחיטה – מטעם אי פיקוח על השוחטים (אות ל״ז).

לח. השוחט ובודק לא יעסוק במסחר אחרת דעל ידי זה אובד ישוב הדעת (אות ל״ח).

לט. אפילו שוחט ובודק שיש לו קבלה, וירא שמים, ומוחזק למומחה ואומן בכל, חוב גדול לחקור ולדרוש אחריו (אות ל״ט).

מ. קשה לסמוך אפילו על מדקדק היותר גדול וירא שמים, דידע בנפשיה אם הרגשתו נחלש, וחיוב לעקוב אחריו (אות מ׳).

מא. עצות לבדיקת הסכין לרב והשוחט ובודק (אות מ״א).

מב. קשיות הצפורן לבדיקה – והחלקתה (אות מ״ג).

מג. בכפרות ערב יום הכיפורים יזהרו שלא יהא תקנתם קלקלתם (אות מ״ה).

מד. הידור נכון – בשחיטה מרובה (אות מ״ו).

מה. אסור להמורה ליקח אפילו מועט מהוראתו (אות מ״ז).

מו. שוחט ובודק שהיה עליו רינון נפסל על כל פנים להבא בנגיעה כל דהו (אות מ״ח).

מו. בשוחט ובודק שנתפס בעון נפסל להבא בנגיעה כל דהוא (אות מ״ט).

מז. שוחט המתפחד צריך לחוש לשחיטתו (אות נ׳).

מח. שוחט ירגיע מן המלאכה או טורח הדרך (אות נ״א).

מט. חוב לחקור אם אין השוחט ובודק משתכר (אות נ״ב).

נ. איסור לשוחט ובודק לסייע לגזלן (אות נ״ג).

נא. שוחט ובודק המעיז פנים – חלילה להיות שוחט ובודק לרבים (אות נ״ ד).

נב. שוחט ובודק המצטדק בטענת בהול – פושע הוא (אות נ״ה).

נג. שוחט ובודק המבזה בכבוד הרב (אות נ״ו).

נד. אין להראות הלכות שחיטה על עצמו (אות נ״ז).

נה. אין להראות דיני וציורי טריפות על עצמו (אות נ״ח).

נו. בספק בשחיטה ובדיקה במנהג – יחמיר (אות נ״ט).

נז. אסור לשוחט המבלה זמן בעסק הנגינה (אות ס׳).

נח. השוחט ובודק לא יתעסק במו״מ כלל (אות ס״א).

נט. גם בשחיטות שבזמן הזה יש לחוש טובא מטעם זה (אות ס״ב).

ס. הנבהל והנחפז אין לו להיות שוחט ובודק (אות ס״ג).

סא. הנשים נאמנות במציאות – אבל לא ח״ו בהוראה (אות ס״ד).

סב. נאמנות לקצבים – ח״ו (אות ס״ה).

סג. הבית דין ישימו לב במיוחד על שחיטת לילה (אות ס״ו).

סד. סכין של שחיטה (אות ס״ז).

סה. חומרת הצדיקים (אות ע״א).

סו. השגת גבול (אות ע״ג).

סז. בגדי השוחט ובודק (אות ע״ד).

סח. שוחט המשתמש בבתי עינים – ברי״ל (אות ע״ה).

סט. רוב בהמות כשרות – כבר נתבטל (אות ע״ו).

ע. עונש מאכיל טריפות (אות ע״ז).

עא. אין לאכול בשר רק בא׳ מג׳ תנאים (אות ס׳).

עב. אכל בלי בדיקה (אות פ״ב).

עג. הרוצה להתנזר מבשר מחמת סיבת פקפוק בשוחט (אות פ״ו).

עד. אינו עוסק בשחיטה זה כמה שנים (אות פ״ט).

עה. למנוע מבשר בשבת – מחמת פקפוק (אות צ׳).

עו. התנהגות במקום מנהג (אות צ״א).

עז. שויא אנפשי׳ חתיכא דאיסורא (אות צ״ב).

עח. צער בעל חיים (אות צ״ג).

עט. הסכין של שחיטה (אות צ״ו).

פ. זהירות להשוחטים והאוכלין משחיטתן (אות ק׳).

פא. השגחה מעולה בשחיטה (אות ק׳).

פב. שחיטה במקום קר (אות ק"א).

פג. אכל ונמצא טריפה (אות ק"ג).

פד. שוחט ובודק השוחט לבדו (אות ק״ד).

פה. שוחט ובודק הממאן להראות סכינו לאחר (אות ק"ד).

פו. זהירות לשוחטים – והאוכלין משחיטתן (אות ק"ה).

ספר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

חלק א׳ – פרק א׳

זהירות כלליים הנצרך להשוחטים ולהאוכלים משחיטתם
מקצת פרושים לא אכלו כי אם מה ששחטו בעצמם

א) אני ראיתי אחד מן הפרושים האמיתיים שלא אכל בשר כי אם מה ששחט בעצמו וכו׳ כי צריך להיות מופלג בירא שמים ומופלג בהבנת בדיקה, ולא לחנם היה מנהג של חכמי התלמוד לבדוק הסכין דוקא בכבודם ובעצמם, ולא להאמין לשום טבח אף על גב שהוא ירא שמים, כי הרבה צריך ישוב הדעת וירא שמים לבדיקת הסכין (שלה״ק שער האותיות או׳ ק׳).

הגה״ק רשכבה״ג ר״ג אדלער זצ״ל רצה להכניע חותם הסט״א השורה על השובי״ם ולקרכ הקץ

ב) הגהצה״ק ר׳ נתן אדלער זצ״ל רצה לפסול השוחט ובודק דפפ״ד ולהכניע החותם של הסט״א השורה על השובי״ם הפסולים, ואלמלי השיג כל רצונו היה בא משיח צדקינו, אך הס״מ העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח מפפ״ד ותלמידו החת׳׳ס זצ״ל רץ אחריו כמה פרסאות (שמרו משפט להגה׳׳צ בעהמ״ח לב העברי מובא בס׳ משכיל אל דל).

הגה״ק מהר״א ראטה זצ״ל בעה״מ שו״א מתאונן ומתרעם על השוחטים

ג) בשלחה״ט להגה״ק מוהר״ר אהרן ראטה זצ׳׳ל התרעם והתאונן על השוחטים, העתקתי דבריו במדור ״להדר בתר בשר עוף״ ע״ש). בעוה״ר אפשור דרא וכל אחד נאמן וצדיק לשחוט, אבל בממונות עניני עוה״ז אין מאמינים

ד) בדרותינו היום אם יבא אחד ובידו סכין לשחוט ויאמר כי הוא שוחט ובודק ומומחה יאמינו לו בכל שהוא ולא ישאול ויחקור וידרוש עליו כ״כ, ויאמר מסתמא, כל המצויין אצל שחיטה מומחין, ולא כן יעשה אם יבא אחד ללוות מאתו מעות או שאר דבר חפץ לא יאמין לו כפשוטו בשום אופן עד שידרוש ויחקור וישאל היטב עליו מי הוא זה ואי זה הוא, והכל בשביל כי זה הוא העיקר בעיניו בכל עבודתו שעובד בעוה״ז ולזה יתן כל לבו ונפשו ועיניו שלא יבא לידי הפסד, משא״כ במצות ד׳ שלטפל נחשב בעיניו, ע״ש (באר מים חיים פרשת חיי שרה).

 טבח מאכיל נבילות וטריפות מת במיתה משונה וכלבים מלקקיו דמו

ה) מעשה בטבח בציפורין שהיה מאכיל לישראל נבילות וטריפות, פעם אחת שתה יין ערב שבת קודש עלה לגג ונפל ומת והיו כלבים מלקקין דמו, שאלו לר׳ חנינא אי מותר להעביר המת משם, אמר להם כתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו, וזה היה גוזל הכלבים ומאכילן לישראל וע״כ הניחו אותו שם כי משלהן אוכלין (ירושלמי תרומות פ״ח ה״ג, ילקוט פרשת אמר). וזה נוגע לכל יהודי המאכיל את משפחתו מאכלות אסורות שיתגלגל בכלב, כי נקרא מאכיל נבילות וטריפות. שגוזל הכלבים ומאכילן למשפחתו.

מוכר טריפות ומת בלי תשובה אין מתעסקין בקבורתו

ו) המוכר טריפות בחזקת כשרות ומת בלי תשובה אסור להתעסק בקבורתו (הג״ה אשר״י פרק גיד הנשה סי׳ ט״ז).

 מערמת הט׳׳מ שלא לפתות כל יחיד, רק מעמיד שוחטים בכ״מ מסיטרא דילי׳ ועל ידי זה הכל ברשותו

ח) עתה התחכם היצר הרע שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דילי׳ המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו (תולדות יעקב יוסף נשא ד״ה העולה, וע״ע לקמן או׳ ל״א, ל״ד, ל״ו).

 רוב השוחטים במדינה של יראים ושלימים מאכילין נבילות וטריפות, וגורמים חלאים רעים

ט) לבי ככנור יהגה בראותי המכשלה הגדולה בעסק השוחטים ובודקים כמעט לא נשמע כזאת בשום מדינה.

והאמת אגיד אשר עיני ראו כמעט רובם ככולם האכילו נבילות וטריפות לישראל כל השומע תצילנה שתי אזניו. פקחו נא וראו זה כמה שנים בעוה״ר מכה מהלכת במדינה זו חולאים רעים ונאמנים חולי מעים, השי״ת ישמור שארית ישראל ולמה לא תב״נו שזה עבור שמכניסין דברים אסורים לתוך מעיהם וכו' (אזהרות מהרצ״א מדינוב זצ״ל).

שוחט המזלזל במצוה אחת, פסול לשחוט

י) לדידי חזי לי דכל בן אדם דמזלזל קצת במצוה אחת ממצות התורה קים לי בגוי׳ דלא רמי נפשו למעבד בדיקה בסכין הצריכה כאשר צונו ד׳, עכ״ל (בעל אוה״ח הק׳ בס׳ פרי תואר סי׳ י״ח או׳ ל״א).

שוחט המסתכל בנשים, אין אוכלין משחיטתו

יא) בדבר השוחט דסאני שומעני׳ שמסתכל ומביט בנשים, בבית אברהם על יור״ד כ׳ וז״ל: המסתכל בנשים כ׳ גדול המורים ״שהוא מומר לדבר אחד״, וכו' וז״ל פר״ת דכל בן אדם דמזלזל קצת במצוה אחת וכו׳ לכן עצתי שלא ינוח ולא ישקוט לעורר לב המון עם ד׳ שלא יאכלו משחיטתו, ולא יהיה רפוי ידים כי הבא לטהר מסייעין אותו, וקושטא קאי וכו׳ עכ״ל (שו״ת בית הלל להגה״ק ר״ה מקאלאמייע זצ״ל סי׳ ע״ח).

 בדיקת הסכין צרין הרבה ירא שמים וישוב הדעת

יב) הרבה צריך ישוב הדעת ירא שמים לבדיקת הסכין הלא תראה כי יבדוק אדם פעמים ושלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואח״כ ימצאנה כי הכין לבו באחרונה, ובחי׳ חוש המישוש כפי כוונת הלב (שמ״ח סי׳ י״ח).

יבחרו בכל מקום שוחט יר"ש גדול, כי עם רב מישראל תלויין עליו בשחיטה ובדיקה

יג) העד בעם ויזהרו בתורת השחיטה ודיקדוקי׳ להשלים חוקי׳ ויבחרו להם בכל מקום שוחט ירא חטא כי עם רב מישראל תלויין עליו במצות השחיטה והבדיקה, וגם אמנם אמרו חז״ל רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם יש מקומות מבלי משים ואין תוכחה מצויין שם רבים מן העם הנמצאים אצל שחיטה בלתי מומחים בחושים.

ועוד ראינו במקצתם שערורי׳ כי רבים מן המומחים רחקו לבם מיראת חטא, ואשר איננו ירא לבו לא יבין לדקדק בבדיקת הסכין כי צריך לכוין את לבו במאד מאד בבדיקתו הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים ושלש ולא ירגיש בפגימה דקה ולאחר כן ימצאנה כי הכין לבו באחרונה, ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב, מלבד כי יפשע גבר מבלי יראה בבדיקת הסימנים ויתר דרכים וצדדים, בהגלות נגלות לפני כל יודעי דת ודין (שע״ת לר״י מובא במט״א סי׳ א׳).

הקדמה לשחיטה, ולמאכלות אסורות

להזהיר להעמיד משגיחים ומפקחים, שישגיחו בשבעים ושבע עינים ולהטות השכם לסבול עול אחריות הגדול של מכשול הרבים בחקירות ודרישות עד לאין חקר

המעיין בסגנון לשון הפוסקים והרגיל בהם יראה כמה הצטערו כל אחד בימיו על מצב שטח השחיטה ובדיקה ועד כמה התרעמו על פריצות הדור ומכשולותיה, עד שניכר מלשונם כי עם כל גודל זהירותם היו מתייראין ומפחדין אימת מות שלא יהי׳ ח"ו מכשול אצל עסק השחיטה והוסיפו בכל דור גדרים וסייגים, ועם כל זה הזהירו וחזרו להזהיר להעמיד משגיחים ומפקחים, שישגיחו בשבעים ושבע עינים ולהטות השכם לסבול עול אחריות הגדול של מכשול הרבים בחקירות ודרישות עד לאין חקר וכולא האי ואולי שלא יצא מכשול.

הרגיל בספרי החיים הן השו״ת וספרי גדולי הפוסקים שמפיהן אנו חיים יראה כי ענין השחיטה הוא היחידי אשר לא דיגלה אף ספר אחד לבלי להכתב שם איזה פירצה ומכשול או שאר שערורי׳ שנפלה בענין השחיטה שהיתה מכשול לרבים בימים ההם.

הרואה בספרי הקדושים יראה שקרה הרבה מאד מדנים וקטטות בין השוחטים וחברי הקהלות, וכן בין הרבנים והשוחטים, קרה גם כן שהריבות הללו הביאו פירוד לבבות. ידידים נתרחקו ואוהבים נתפרדו. ולא פעם אחת או שתים נולדו בגלל מריבות הללו, קהלות חדשות, כן לא פעם עזב הרב את קהלתו כשלא עזרו לו ידידיו כשיצא לריב עם השוחט, או כשהוכרח להכריז איסור על הבשר, ולא פעם קרה שבני קהלתו מיאנו לשלם לו משכרות, וכן גם לא לשוחט והיו רעבים ללחם.

קרה גם כן שגדולי ישראל לא היו בעצה אחת כשפרצו מדנים בין קהל ושוחט, או בין רב ושוחט, אז גדלה המהומה עד מאד, ראה להלן, כן גם לא פעם אחת נתחלל שם שמים כשאחדים מסרו משפטם לפני שרי העיר, והמה פסקו כשר או טרפה ושם שמים נתחלל, אוי לאותה בושה, ומכל שכן שהשוחט היה גם כן חזן, אז רבו ידידיו שהגינו עליו, גם קרה שהשוחט-חזן לא שמע לדברי הרב כשהרגיש כי רבים עמו.

ומשם אנו רואין עד היכן כחה של הסט״א לרכוב דוקא על העוסקים במלאכה זו ולסמות העינים שמחוץ יתראה הכל בכי טוב ורק בחדרים אימה חשיכה גדולה נופלת על עין החודרת ורואה מה נעשית.

מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל לישראל נבילות וטריפות

וכאשר נדייק היטב נראה כי המכשלה הזאת גם בימי חז״ל לא נבצר לדוגמא: בירושלמי תרומות (פ״ח ה״ג) מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל לישראל נבילות וטריפות פעם אחת שתה יין בערב שבת ונפל מן הגג ומת והיו כלבים מלקקין דמו, שאלו לרבי חנינא כדת מה לעשות, והשיב להון כתיב ״ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו״, וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל לישראל ועל כן לא תבריחו הכלבים דמשלהן אוכלין, ע״כ.

להורות לדורות הבאים לבל יבטח שום אדם לומר שלום עלי נפשי מאחר שהעמדתי טבח כשר וישר בודאי לא יצא מכשול מתחת ידו

ועיין בהגהות אשרי פרק גיד הנשה (סי׳ ט״ז) שפסק (עפ״י הירושלמי) דהמוכר טריפות בחזקת כשר ומת קודם שעשה תשובה שאסור להתעסק בקבורתו ואפילו כלבים לוקקין דמו ואוכלין בשרו אסור להבריחם מעליו, ע״כ. ועיין עוד בקידושין פרק בתרא במשנה ״כשר שבטבחים שותפו של עמלק״ ופירש״י ספיקי טריפות באות לידו וחש על ממונו ומאכילן, ע״כ.

רואין אנן מזה עד היכן העריכו חז״ל מכשולות הבאים על ידי הטבחים עד שלא נמנעו לכנותם בביטוי היותר חריפה שמצינו באיזה מקום שותפו של עמלק, הדברים מסמרין שערות ראש, פוק חזי עד היכן הדברים מגיעין הלא מספק טריפות לבד אנו חוששין, ואף על פי כן לא חששו חז״ל לגנותן בלשון מדקרות חרב. ולא נח דעת רבותינו ז״ל עד שכתבו ״כשר שבטבחים״ להורות לדורות הבאים לבל יבטח שום אדם לומר שלום עלי נפשי מאחר שהעמדתי טבח כשר וישר בודאי לא יצא מכשול מתחת ידו, וחזקה לחבר שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, ובפרט אם הטבח תלמיד חכם שבו נאמר ניחא לי לחבר ליעביד איסורא זוטא ולא יעשה עם הארץ איסורא רבה. דע כי לא מחשבות אדם מחשבות חכז״ל אשר כל דבריהם ברוח הקודש נאמרו, ולא זז שכינה מבית מדרשם, וכל מה שנשנה במשנה או בגמרא קדוש בכל מיני קדושות, ולא רפרף אדם מעולם עליהם, רק המינים והאפיקורסים שיצאו מדת ישראל, פוק חזי כמה טרחו הגאונים וראשונים ליישב חיסור או יתר תיבה ובנו עליה תילי תילין של הלכות, וגם כשאמרו האי מימרא של ״כשר שבטבחים״ וכו׳ מלין מפי עילאה ימלל מתוך גרונם, ושליחי דרחמנא נינהו, ואם אנו אנשים אבל הראשונים כמלאכים ושרפים, וכל דבריהם גחלי אש ואל ישיאך יצרך לומר כי חז״ל כוונו לטבחים מוכרי וסוחרי הבשר, ואין בכללו השוחט, פוק חזי מה שכתוב ברא״ש חולין (דף ח״י), בהוכחה מש״ס שם, וכ״כ במ"מ ה׳ שחיטה פ״א (ה׳ כ״ו) שסתם טבח שבזמן הש״ס היה גם השוחט ובודק, ע״ש.

עדותן של חז״ל שאמרו בטוחות כי הכשר שבטבחים שותפו של עמלק

ואחר הקדמה זו תדעו עם לבבכם כי לא כאשר יצייר האדם קושטא הוא, ואפילו יהיה ברור לו בכל מיני הוכחות שבעולם אשר כל רוחות שבעולם לא יזיזו אותו, כי טבח זה אפשר לסמוך עליו מבלי לחקור ולדרוש אחר מעשיהו, כולן בטלין ומבוטלין לעומת עדותן של חז״ל שאמרו בטוחות כי הכשר שבטבחים שותפו של עמלק, וזה ידע כל בר דעת כי בעוה״ר לא אכשור דרא והיותר כשר שבטבחים בזמן הזה ודאי לא יגיע לקרסולי הבינוני בימים ההם כל שכן להיותר כשר.

מנין התחילה לפרוץ לאכול מכל שוחט מבלי לידע ידיעה ברורה כחו דהיתירא

וע״כ כל הרוצה ללכת בנתיב תורה״ק ובשבילי הוראותיה ודרכיה הנעימים צריך לבטל דעתו ומחשבתו נגד דחז״ל ולהתלבש באימה וחרדה ורתת וזיעה טרם יקרב להכניס לביתו בשר מן הבא בידו, ופוק חזי מה שכתב השל״ה (שער האותיות או׳ ק׳) שראה פרושים שלא אכלו בשר רק ממה ששחטו הם, ומתמה שם האי צדיקיא מנין התחילה לפרוץ לאכול מכל שוחט מבלי לידע ידיעה ברורה כחו דהיתירא.

וגם בענין עונש מאכיל איסור מצינו לחז״ל שהחמירו באופן יוצא מן הכלל במאכלות אסורות שלא מצינו דוגמתו בענין אחר, בחולין (דף צ״ג:) טבח שמצאו חלב אחריו בכשעורה מעבירין אותו, ואם מצאו אחריו כזית מלקין אותו.

במקום אכילת איסור של בית ישראל הכל נדחין ואין חסין על שום אדם

ודחז״ל הללו בלי הערות והארות כבר מדברין לעצמן, עמדו והתבוננו קצת בקדושת דבריהם, הלשון מוכיח וכן נראה בהפוסקים דמיירי בשוגג וכל קנסן של חכמים היתה על התרשלות המנקר לעשות מלאכתו באמונה, וזה ידוע גם כן כי הרבה לימודי זכות היינו יכולין למצוא על האי מנקר, לדוגמא: ״לא ניתנה תורה למלאכי השרת״ ״שגיאות מי יבין״ ״אונס רחמנא פטריה״ וכיוצא, ואף על גב שאמתלאות הללו מתקבלין הן בשאר מקום, אבל במאכלות אסורות תפסו חז״ל בחומר הדין, כיון שכח היצר כל כך גדול להכשיל אחינו בני ישראל באכילת איסור, לעומת זה הוצרכו חז״ל להגביר כח הקדושה ולחזק ידי העוסקים לעשות מלאכתם בהתאמצות ודיקדוק יותר מהרגיל להחליש כחו של הס״ם וסיטרא דיליה העומדים ככיסלא לאוגיא בין הטבחים. ומהאי טעמא העלימו עין על כל צד זכות שיש ללמד על אותו טבח ולא חיסו ולא חמלו לא על הטבח ולא על נפשות ביתו שעיניהם תלויות לאב ביתם לכלכלם, ודנו אותו בהעברה, ועל מה? על כל שהוא של חלב לא גדול משעורה שכמעט אינה נראית לעין, ולמה? כי במקום אכילת איסור של בית ישראל הכל נדחין ואין חסין ומרחמין על שום אדם.

פוק חזי מה שאמרו חז״ל במחלוקת קרח, טף למה נענשו להראות שקשה המחלוקת, ובנידון דידן גם הטף נענשים, הרי שלהאכיל ישראל דבר איסור נמנה בין היותר קשות. וכאשר תדקדקו היטב תראו עוד יותר מזה כי הענישו חז״ל כל כך קשות, ואף על גב שעדיין לא נכשל שום אדם ועדיין לא אכל שום אדם אותה משהו של חלב שהשאיר הטבח, ורק על השארת הטבח באופן שהיה אפשר לבא לאכילת איסור אף על גב שאין זה ברור דעדיין יש כמה ספיקות דלמא יסרח הבשר ולא תבא לידי אכילה, דלמא ירגיש הלוקח בהחלב (וכמו שנראה בדחז״ל דמזה מיירי) וישליכנו, ודלמא יתבשל באופן שיתבטלו בששים וביותר.

וכל הני ספיקי אין עומדין לאותו הטבח לזכותו בדינו בפרק שאנו עוסקין בו מחשש מכשול לרבים, במקום שהציבור, והכלל עומדים על המשקל להכשל ח״ו במאכלות אסורות אין רחמים בדין, אף על גב שבנזקי ממון והגוף היה פטור מצד גרמא בניזיקין, אבל נפשות ישראל עומדין למעלה מהכל ובמדה אחרת נמדדין, משקלן עדינה ממשקל הגוף והממון.

ודע לך כי מה שהבאנו מדחז״ל עד היכן החמירו, בחשש כשלון להכלל כשנוגע למאכלות אסורות כאשר תעיין בדברי הראשונים תתפלא הפלא ופלא שלא נח דעתם בחומרת חז״ל והוסיפו עליה כהנה וכהנה לדוגמא:

פלוני הטבח שהעבירונוהו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה

ברא״ש חולין פ״ז (או׳ ט״ז) בסופו בהג״ה (על טבח שהניח אחריו כשעורה חלב) וז״ל: ונראה שיש להכריז עליו בבית הכנסת שני וחמישי ושני: ״פלוני הטבח העבירוהו מאומנתו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה ויהיה חודש ימים שלא יעסוק באומנתו, ולאחר חדש ימים יבא אל תלמיד חכם שבעירו או עיר הסמוך לעירו ויאמר כך וכך עשיתי וחטאתי ותוהא אני על הראשונות ויתנו לו הדיין עונש לפי ראות עיניהן, ואחר כך יכריזו בבית הכנסת פלוני הטבח שהעבירונוהו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה כבר תוהא ונתחרט על מעשה הרע הזה וקבל עליו מה שצוהו תלמיד חכם״ וכו' וקודם שישמעו הכרזה זו בביהכ״נ אין לסמוך עליו ואסור ליקח ממנו בשר, עכ״ל.

וכשמצאו אחריו כזית חלב, עוד הוסיפו להחמיר על הטבח ביתר שאת, וז״ל הרא״ש שם: ואם נמצא אחריו כזית היו מלקין אותו ברבים בביהכ״נ ואחר המלקות אומר בעצמו בקול רם ״אני פלוני לקיתי מפני שנמצא אחרי כזית חלב״ וכו' עכ״ל. ולא די זה בלבד אלא החמירו עוד גם לענין מזיד, כמבואר בסנהדרין (כ״ה ע״ב) בההוא טבח שהוציא טריפה מתחת ידו ועשה פעולות המורים ששב, ולא רצה רבא להכשירו דלמא קא מערים, ואיפסיק שאין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ילבש שחורים ויתכסה שחורים ויחזיר אבידה בדבר חשוב, או יוציא טריפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו ע״כ.

והרמב״ם העתיק דין זה כמה פעמים (ה׳ עדות פי״ב, ה׳ שחיטה פ״י, ה׳ מאכלות אסורות פ״ח ה״ט, ה׳ ת״ת פ״ו הי״ד).

וענין לבישה וכיסוי בשחורים שמבואר בחז״ל העתיקו ג׳ עמודי העולם, הרי״ף והרא״ש, והרמב״ם, והוא דבר שלא מצינו שיחמירו במקום אחר זולת מה שאמרו בהרואה שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך וכו׳, וכבר עמד על מדוכה זו הסמ״ע בחו״מ (סי׳ ל״ד, סעי׳ ל״ד) וכתב דהטעם שהחמירו כל כך בטבח דבשביל שהכשיל הרבים צריך שיכנע לבו כי השחרות משפיל הגאוה והזדון שבלב, ע״כ. ועיין עוד בענין זה בכנה״ג הגה״ט כ״ח, וברכ״י סי׳ ל"ד שם.

וכן תמצא עוד ביור״ד (סי׳ קי״ט ס״א) דהחשוד לאכול דבר האסור אין לסמוך עליו, וחידוש הדבר הוא דלפי מה שנתבאר בבית שלמה (למהר״ש חסון יור״ד סי׳ י״ז, ובשו״ת חקרי לב ח״א יור״ד קס״ז בשם הרשב״א, הרשב״ש, ריב״ש, מהרשד״ם) ״חשוד״ המובא בש״ס ופוסקים גבי איסור אינו ר״ל שידוע בודאי, אלא גם בחשש וספק שעבר איסור הוא בכלל חשוד (וכ״כ בערוה״ש שם כ׳) דבר שלא ראינו במקום אחר.

 

וכמו כן המעיין בפנים החיבור ימצא חומרות לרוב אצל מאכלות אסורות וספיקן שלא מצינו בשאר מקום, ולקושטא דמילתא כאשר תפקחנה עיני הרואה, יראה בספרן של צדיקים גודל הזיקן של הנכשל בהם, עד כי יחדל לתמוה על מה ולמה החמירו כל כך במאכלות אסורות כי לגודל הפגם והנזק ראוי לחזק הגדר, ובחוזק הגדר יתרחק הנזק.

הצה"ק רבי נתן אדלער זי"ע שהוכרח לברוח שרצה להכניע כחו של הס״ם שרבץ על השוחטים ולקרב הגאולה בביאת המשיח וגברו עליו כלבים עזי נפש שלוחים של הס״מ עד שהוצרך לברוח

והנה לא אאריך כאן בהעתקת דברי קדושים בגודל הפגם הנעשית על ידי מאכלות אסורות שהלא הם כתובים בפנים תחת הכותרת ״גודל עונש המתרשל, ושכר הזהיר במאכלות אסורות וספיקן״, ומשם תדרשנו, וכן מ״ש לעיל כי מבואר בספרי הפוסקים שבכל דור ודור המכשולות העצומות בלי הרף על שחיטה ובדיקה לא אאריך כאן, כי כבר מבואר בפנים במדור ״רוב מצויין אצל שחיטה״, ומכל מקום מעצור לא אוכל מלהעיר מה שכתוב בספר שמרו משפט (ח״ב, דף ע׳־ע״ב) שהעיד הקדוש רע"י שלעזינגער זצ״ל משמי׳ דגברא רבה מעשרת השבטים שדר אצל חמיו הגה"ק מהר״ה מקאלאמייע זצ״ל בימי הפסח, וגילה כמה מטמוניות, ומהם שמה שסבל הגה״ק מהר״נ אדלער זצ״ל מדורות בעיר פראנקפורט עד שהוכרח לברוח היתה מטעם שרצה להכניע כחו של הס״ם שרבץ על השוחטים ולקרב הגאולה בביאת המשיח וגברו עליו כלבים עזי נפש שלוחים של הס״מ עד שהוצרך לברוח, ויחד עמו תלמידו החת״ס זצ״ל.

רואין אנו משם כי אפילו אצל קדושים כמו אלו לא בניקל עלתה להם לזכות קהל ועדה מישראל שיהיה השוחטים וקצבים מכינים בשר כשר כראוי, ואם כן מה נעני אנן יתמי דיתמי אשר נתקיים בנו בעוה״ר במלוא המובן יתומים היינו ואין אב, וגברי בעלי זרוע ובעלי שקר, ואין דורש ומבקש, נשארנו גלמודים אפילו מזכותן של צדיקים חיים שיגינו עלינו להנצל מכל מכשול, עמ״ש בתפא״י סנהדרין פ״ה במשנה ״מיתת צדיקים רע להם ורע לעולם״ כי טובת הצדיקים אינה פעולתן לבד אולם גם זכותן וכח קדושה שלהן מגין על הדור.

וכעין זה בספר זאת זכרון להגה״ק מלובלין זי״ע, כי צדיק היושב באהלו ועובד את בוראו בכל לבו ונפשו כח קדושתו בוקעת ומתפשטת לחלל העולם ומשם שואבין העולם, וגם מזה כבר נתרוקנו כמעט בעוה״ר ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים שיקיים מה שהבטחתנו למעני למעני אעשה.

וכדי להראות איזה דוגמאות עד היכן כחן של הסט״א כשהדיון בענין שחיטת בשר, או שאר מידי דאכילה שאז מתגברין בכל כחן ולא בניקל להנצל מהן אפילו לבעלי מדריגה אמיתיים. פוק חזי מה שהעיד אחד המיוחד מקדושי עליון ושרפי מעלה שהיה מב״ד הגדול שלמעלה בדורו, ומוכר אצל כל גאוני וקדושי דורו כענק שבחבורה ה״נ השרף הנורא מרן רשכבה״ג בעל שו״ת דברי חיים זצ״ל, וזי״ע, וכתב בשו״ת ד״ח יור״ד ח״א סי׳ ו׳ וז״ל: ״ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיה אצל צדיקים, ולאחר שנתחנכו באומנות הלזו נהפכו לאיש אחר אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי״ עכ״ל.

ודברי תורה עניים במקום אחר ועשירים במקום אחר, וכבר גילה לן מרן רשכבה״ג בעל חת״ס זצ״ל פתרון הדברים שקיבל כן מגדול אחד וכתב בשו״ת חת״ס או״ח סי׳ ר״ה כי המלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג׳ רגלים חזנים שוחטים וסופרים, וכן נכתב: בתולדות יעקב יוסף פרשת נשא ד״ה והעולה. וכוונת המלך הכסיל ידוע שהלא מאכלות אסורות מטמטם הלב והמוח ומכניס מחשכת מינות וכפירה ואפיקורסות וכמו שכתב הרמב״ם באגרת הידוע מובא בדגל מחנה אפרים פרשת עקב משמו, ובפרי חדש ובברכ״י בסי׳ פ״א, ובחת״ס פרשת שמיני שרוב אפיקורסות בא ממאכלות אסורות. אבל סוד כל הדברים ומטרה המרכזית הוא העברת הדת רח״ל וכמ״ש בשו״ת ד״ח ח״א יור״ד סי׳ ז׳ שעל ידי השוחטים קלים יצאו מדינות שלימות מדת ישראל ואבד זכרם.

ועיין מה שכתב בספר טיול בפרדס ח״א מערכת שחיטה, כי כח הציונות נתהוה גם על ידי השוחטים הקלים ובשר טמא שנתפטמו שלומי אמוני ישראל. ולסיום הענין אעתיק דיבור נפלא שראיתי בס׳ קרן ישראל סו״פ שמיני ובאשר שלענ״ד יש בו הרבה תועלת לענינינו אעתיקנו בשלימות.

כ׳ שם בד״ה אל תשקצו וז״ל: הנה הדיקדוקים בפרשה זו של שיקוץ ותיעוב על ידי מאכלות אסורות רבו כמו רבו, הלא הם מבוארים במפרשי התורה ולא אאריך בהם, אולם עוד לאלקי מילין בכמה ענינים הנוגעין לנושא זה, דחז״ל בב״מ (מובא גם ברש״י על אתר) דאלמלי לא העלה הקב״ה ישראל ממצרים אלא בשביל שאין מטמאין בשרצים כשאר אומות דיים, וקשה הכי מאכלות אסורות כולל כל התורה כולה.

שנית מצינו ביור״ד סי׳ פ״א, וכ״ה באוה״ח סו״פ שמיני דמאכלות אסורות גם בשוגג מטמטם הנפש, וצ״ע למה,

שלישית מצינו לחז״ל שדרשו בכמה מקומות שאין הקב״ה מביא תקלה ע׳׳י צדיקים, ופי׳ תוס׳ דדוקא במאכל איסור ולא שאר דבר וצ״ע למה, ידוע דרשת חז״ל מובא ברש״י על הכתוב ואנשי קדש תהיון לי אם אתם נבדלים ממאכלות אסורות אתם שלי ואם לאו אתם של נבוכדנצר וחביריו, ועוד יש לדקדק וכו'.

וליישב כל הנ״ל נעמיק קצת בסדר הבריאה, ויה״ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו, וד׳ הטוב יכפר, מבואר במדרשי חז״ל על הכתוב בראשית שכל העולם נברא בשביל ישראל שנקראו ראשית וישראל נבראו לשמירת התורה וקיום המצות, ואם כן מצד הדין היה נותן שיתאפשר לכל איש מזרע ישראל לקיים מצות בוראו בכל עת ורגע דאם לא כן מטיל גרעון במעשי בראשית דכיון שבריאת העולם למען ישראל, וישראל למען המצות, אם יתבטלו ממצות אפילו שעה אחת נמצא אותה שעה יצאה לבטלה, וזה אי אפשר כלל, והרבה קולמסים כבר נשברו ליישב תמיה הלזו.

ולענינינו נאמר הנה ידוע דבאכילה יש עבודה גדולה של העלאת ניצוצי הקדושה שהוא היתה מעיקרי מטרת הבריאה כמבואר בכל ספרי קודש, וכח העלאתן על ידי שהזרעים נזרעין בקרקע וצומחין נמצא שכבר נגמר חלק ראשון של העלאה מדומם לצומח (דד׳ מינים נבראו זו למעלה מזו דומם, צומח, חי, מדבר) דהקרקע שהוא הדומם מעלה הצמחים, ואחר כך כאשר שור אוכל עשב וחמור באבוס בעליו אז נתעלים הצמחים לחי, וכאשר שוחטים בהמות והחיות ואוכלין בשרם מתעלין מחי למדבר (ועוד יש בו נסתרות, ואכ״מ).

אבל חילוק גדול יש בין אופני ההעלאה דמדומם לצומח וכן מצומח לחי לעולם נעשה בסדר אחד, אבל באכילת אדם יש מין ממינים שונים, הצדיקים ובעלי מדריגה המופשטין מתאות עוה״ז ויודעין לייחד יחודים מעלין באכילתן העלאה היותר גבוה השייך, הבינונים מכוונין באכילתן שיהיה להם כח לעבוד את בוראם, ואף על גב שמרגישין גם עריבות מתיקות גשמי מכל מקום הו״ל כהנאת הגוף בהדי מצוה, דלדעת הרשב״א והרבה ראשונים אינו מזיק.

והכת האחרונה שלבם אטומים לכוון גם זאת, מכל מקום מקפידין על כל פנים שיהיה כל אכילתן בתכלית הכשרות ויבחרו יותר לרעב מלהכניס לפיהם בשר אסור ח״ו, וקורא הדורות מראש הבוחן כליות ולב אשר לפניו נגלו כל תעלומות בחר במצוה זו של אכילה שיתאפשר לכל יהודי בלי יוצא מן הכלל (אם רק ירצה) לקיימו בכל עת ועידן באופן שלא יבצר רגע מחייו שיתערטל ממצוה גבוה הלזו.

ביאור הדברים כאשר האדם אוכל אכילתו אז בלי ספק מקיים מצוה של זהירות ממאכלות אסורות ודיקדוק בכשרות, כאשר קם מאכילתו אז כל זמן שלא נתעכל המאכל, עדיין עוסק במצוה הלזו, ואין המצוה נקראת אלא על מי שגומרה, וכל זמן שאכילתו בתוך האיצטומכא הלא בידו להקיא כל מאכלו, וכאשר כבר נגמר העיכול אז נתהפך מאכלו ומשתיו לבשר מבשרו ודם מדמו ורק מכח זה חיו יחי׳ כמו שאנו מברכין כמה פעמים בכל יום ״ומפליא לעשות״ שהקב״ה קושר נשמתו של האדם שהוא רוחני באכילתו שהוא גשמי והוא פלאי פלאות, ואי אפשר לאדם בער ונבער להשיג אחד מני אלפי אלפים כוונת היוצר למה עשה כן, אבל על פי דברינו יתחדש לן טעם אחד המושג גם לקיצורי מוח כמוני, שעשה הקב״ה כן כדי שתהיה כל חיותנו נוצר ונברא ממקור מצוה דוקא ולא זולת.

וכאשר יתענה האדם יותר משיעור האפשרי יצא רוחו וישוב לאדמתו, נמצא שכל חיותו אך ורק במצותו שקיים באכילת כשר דוקא, נמצא לפי זה באם ח״ו יתפטם האדם במאכל האסור אי אפשר שיחשב בין זרע ישראל שבשבילם נברא העולם שהרי לא נברא רק בשביל ישראל המקיימים מצותיו יתברך ואי אפשר למצוא מצוה שיהיה קשור ומדובק בה בכל רגע של חייו רק האכילה כמו שביארנו ואם אוכל איסור אם כן חסר לו הרבה זמן שבטל ממצות הקב״ה, ועל כן הבריאה של אז לאו בשבילו הוא, והלא אי אפשר לבטל רצון הקב״ה שיהיה הבריאה בשביל ישראל, ועל כרחך שעל ידי אכילתו נתבטל ממנו שם ישראל.

ומובן במושכל פשוט לפי זה למה ד׳ שומר נפשות חסידיו שלא יכשלו במאכלות אסורות אפילו בשוגג, שאם בריאת העולם לאו בשבילם יהיה אז על כרחך שיחרב, שהלא הצדיקים הם יסודי העולם, ומובנים גם כן דחז״ל שדוקא אם נזהרין ישראל ממאכלות אסורות נחשבין לגיונו של מלך מלכי המלכים ואם לאו הם של נבוכדנצר וחביריו, פי׳ שלא תקשה דאם אין העולם מתקיים בשבילן אם כן האיך עדיין חיים אותן ישראלים שאין נזהרין באכילתן, ועל זה אמר שאינם גרועין מנבוכדנצר וחביריו שגם כן נבראו, ודו״ק.

ומה שדרשו חז״ל שכדאי היתה יציאת מצרים בשביל מאכלות אסורות לבד גם כן יתבאר היטב, דידוע מה שכתב הרמב״ן ואחריו נמשך החינוך ועוד קדמונים בענין יצי״מ אשר כוונת ורצון הבוי״ת היתה לאמת מעשי בראשית ולחזקה בידי המאמינים כי הבריאה לא נתברר בראייה ממשית רק באמונה לבד, ועל ידי הנסים ונפלאות שעשה הקב״ה לפרעה ולכל עמו ששידד המערכות ושינה סדרי בראשית על ידי הפיכת הטבע כמה מאות פעמים (כמבואר בהגדה של פסח שנלקו המצריים במצרים ועל הים למאות) עד שנתאמת בבירור גמור כי לד׳ המלוכה ומושל בעליונים ותחתונים כרצונו ועל כן בידו להטות הטבע כפי רצונו.

וכל זה הוצרך רק אם מקיימין ישראל מצותיו יתברך שבשביל זה נברא העולם, אבל בלא״ה למה הוצרך יצי״מ לאמת הבריאה, הלא אם לא יקיימו ח״ו המצות אז יתבטל כל הבריאה ומהאי טעמא ברגע ראשונה כאשר פקד הקב״ה למשה רבינו ע״ה על עצמו אמר לו בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלקים בהר הזה, דהא בהא תליא דכל נסי יצי״מ ופלאותיה לא נצרך רק לזה כנ״ל.

ועל כן קאמר המדרש שאם לא העלה הקב״ה ישראל ממצרים רק בשביל מאכלות אסורות דיו, פירוש דמאכלות אסורות הוא מצוה תדיריות לא יזוז מנפש הישראלי רגע אחד ועל כן יש לבריאת העולם שנברא בשביל ישראל המקיימים המצות על מה לתמוך, דכל רגע ורגע של הבריאה מתקיים על ידי האכילה הכשרה, אבל אלמלא לא היה מצוה זו רק אחרת שאפשר להסיח ממנו יום או שעה ואפילו רגע, כבר לא היה להבריאה האיך להתקיים, וגם נסי יצי״מ היו אז בכדי.

ובאופן פשוט יש לומר במה זכתה מאכלות אסורות להתעלות כל כך מעלות יתירות על שאר מצות עד שלא מצינו מצוה שנשנו בו כל כך גזירות קשות ועונשין חמורין להגוף והנפש של המבטלן לו ולזרעו, כמו שמצינו כאן (אמר המו״ל: עי׳ בפנים חיבורינו ויתבאר לך הכל באר היטב) אצל האוכל מאכלות אסורות, ונראה דזה פשוט שכל תכלית האי עלמא לבא על ידיה לעלמא דעתיד, והאי עלמא כפרוזדור לפני הטרקלין כמשלת חז״ל ולפי המצות ומעש״ט שעושה בעוה״ז לעומתו יקבל שכרו לעוה״ב.

ועל כן כל זמן שגופו של האדם מתפטם במאכלים הכשרים בלי פקפוק אז כל המצות ומעשים טובים הנעשין על ידי הכח שקיבל מאותו האכילה נחשבין לו לטובה ולברכה, ומתברך בשבילן בהצלחה, לא כן כאשר מתפטם במאכלות אסורות ובכח ההוא עוסק במצות ומעש״ט לתהו נחשבו כולם הבל ורעות רוח ישאם הרוח, דקשר רשעים אינה מן המנין וקוב״ה שונא גזל בעולה, ומצוה הבאה בעבירה שנאה אצל הקב״ה וללא נחשבין.

ומיושב היטב למה לא נחשב ״ישראל״ על ידי מאכלות אסורות דכמו שישראל המבטל כל המצות שבתורה פשיטא שלא נחשב מעם סגולתו של הקב״ה הוא הדין האוכל מאכלות אסורות ומקיים מצות באותו הכח דהו״ל כלא עשה כלל וכלל עטיפת קדושת ישראל נפשט ממנו.

ומהאי טעמא נבצר מצדיקים להכשל ח״ו במאכלות אסורות אפילו בשוגג דאף על גב דגוף האכילה נעשה בשוגג מכל מקום הלא כל המצות שיעשה אחר כך בכח האכילה ההוא בטלין ומבוטלין וכלא נחשבו והוא כשלון עצום עד למאוד, ושומר ישראל ישמרם מכל כי האי, ומיושב גם כן למה הפגם כל כך גדול גם בשוגג, ומטעם זה גופא אמר הקב״ה שאם נשמרין ממאכלות אסורות אנו שלו דבלאו הכי אי אפשר לעשות פעולה קטנה שיתעלס ויתקלס עילאה דכולן כאין נחשבו, אבל באם נשמר וזהיר בכל כחו שלא יכשל אפי׳ בשוגג ואונס בסרך מאכל של איסור אז ילך לבטח דרכו.

ומה״ט מבואר בהפוסקים כמה פעמים דהכנה למצוה עוד יותר גדולה מגוף המצוה, דברים שקשין להולמן, ואחד מן הראיות מאכילת עיוה״כ שנחשב כתענית ב׳ ימים ואינו יותר מהכנה שיוכלו להתענות ביוה״כ ואכמ״ל.

אבל לדרכינו הדברים מתקבלין על הלב מאד, כי ענין הכנה שדיברו בו היינו הכנה לאפשר שעשיית המצוה יחשב לו למצוה, ולא ח״ו להיפוך, לברר ולנקות כל סוג ופסולת מנופה בי״ג נפה, שלא יהא מצוה בעבירה, ושיהא בכוונה ועוד, דברים המעכבין המצוה, ומה״ט נחשב יותר מגוף המצוה דהו״ל כעין מה דאחז״ל גדול המעשה יותר מן העושה, וה״ה בזה.

וכבר כתבתי במקום אחר להוסיף תבלין להנאמר, דמה״ט הכנה חשובה יותר מגוף המצוה, דהלא בהכנה מתקיים שני דברים, הראשון ההכנה שהנהו מצוה מצד עצמה, לדוגמא חוב הכוונה לפני העשייה, הוא מצוה בפני עצמה אלא דפליגי רבוותא אי מן התורה או מדרבנן (מבואר באורך בשערי תורה, ושו״ת מחנ״ח, ודפ״ק ועוד ואכמ״ל) ואם כן כאשר יכוון בכוונה הנצרכת לפני עשיית המצות כבר קיים שתי מצות, חדא המצוה לכוון, ושנית, שעל ידי זה יתקיים המצוה בעצמה, וזהו ממש מצוה גוררת מצוה. ועכשיו בינו והתבוננו אם הכנה למצוה יחידית יעלה לו כפליים מגוף המצוה הזהיר ממאכלות אסורות שמאפשר לו לקיים כל התורה כולה עם כל פרטי׳ ענפי׳ ודקדוקיה, על אחת כמה וכמה שנוטל שכר כנגד כל מה שעושה כל ימיו.

ועתה בואו חשבון הנכשל במאכלות אסורות מתעכב מלקיים כל התורה כולה ונענש בכפליים על ביטול כל התורה, וגם על אי זהירותו במאכלות אסורות, וכמה נואלו אלו אשר מדקדקין בקלה כבחמורה לקיים כל מצוה בהידורה ויפיה ושוכח העיקר שבאם אינו בטוח במה שנכנס לתוך פיו אז לשוא כל עמלו, וכל יגיעו לריק ח״ו.

ולו חכמו ישכילו יבינו אחרית דבר מראשיתו, ויחשוב עם לבבו אם כל כך ימים ושעות אני מבלה בעד מצות שמורים, ואתרוג מהודר, וטלית נאה, וכיוצא, על אחת כמה וכמה הרבה מאד יותר מזה חייב אני לבלות לתקן ביתי שבל יכנס בו רק דברים הכשרים ומהודרים בכשרותם בכל מיני יופי והידור שהלא הוא היתד והפינה אשר בו הכל תלוי ולא לחנם התאמץ נחש הקדמוני להכשיל יציר כפיו של הקב״ה במידי דאכילה, דאם האכילה שהוא היסוד מרופרף אז כל הבנין יסתר.

וזה לעומת זה ישים ללבו עד כמה ירוויח בהתאמצותו יותר ויותר מכפי יכלתו להשמר ולהזהר ולעשות גדר לפנים מגדר סייג לפנים מסייג ולברוח מצ״ט שערי היתר לבלי להלכד בשער אחד של איסור ח״ו, שהרי בו תלוי כל תורתו מצותיו ומעשיו כל ימי חייו, ואשר מהאי טעמא יקבל שכר עבור התרחקות ממאכלות אסורות נגד כל תורתו וכו׳ כנ״ל, ולמסקנא ימצא כי שכרו בזה הוא כפליים מכל שאר שכרו יחד,

חדא, עבור התרחקותו ממאכלות אסורות שהוא מצוה חשובה כשלעצמה,

והשנית, כי היא הנהו הגורם שיתקיימו כל שאר המצות דאלמלא אכל האסור היו חוטפין ומשליכין כל טיבותא אחיזרא,

והשלישית, כי על ידי האכילה ניתן בו גם כח גשמי וחיות לקיים המצוה, שגם כן ליתא באוכל האסור דאז לא שייך שנתן בו חיות כיון שאין המצוה נחשב למצוה.

ובזה תבין דבר נפלא במשנה סוף מכות רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב״ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות וכו׳ ופירש״י שאסר להם שרצים ונבילה שבלאו הכי נפש האדם קץ בהו וכו׳, והנה בפשטות כוונת רש״י שנפש הישראלי קץ בשרצים ונבילה, והוא פליאה קצת דבשלמא שרצים מובן, אבל נבילות נפש ישראל קץ בהן מטעם שאסרן תורה בלי שחיטה אבל אלמלי לא היה מצות שחיטה למה יקוץ נפש ישראל בנבילה יותר משחוטה, ופוק חזי בדגים וחגבים דליכא חיוב שחיטה אוכלין אותן מתים, ובשלמא אבר מן החי יש בהם שיקוץ, וכמבואר במסכת שבת שלא לתת לתינוק חגב חי להשתעשע בה שמא יאכלנו, ויעבור משום בל תשקצו.

אבל לקושטא דמילתא אפשר לפרש כוונת רש״י גם בע״א ואקדים ליישב תמיה אחרת שמצינו רק במאכלות אסורות, בחו״מ סי׳ רל״ד (סעיף ד׳) קי״ל במי שקנה בשר ונמצאת אחר כך אסורה מן התורה אף על גב שכבר אכלו הקונה, יחזיר מוכר הדמים, וביאר הכוונה בסמ״ע שם דאף על גב שבעת האכילה כבר נהנה הישראל במלואו דהלא לא ידע שהוא טריפה מכל מקום הנאה זו אינה חשובה הנאה לאחר שנודע לו שאסורה מה״ת, והביאו גם כן הש״ך ביור״ד סי׳ קי״ט כ״ז, והדברים מרפסין איגרא מה איכפת לן מה שקוץ עכשיו בהו סוף כל סוף נהנה מהן.

אבל על פי הנ״ל הכל על מקומו יבא בשלום, דאף על גב שנהנה מעצם האכילה, אבל הזיק לו יותר מדאי, במה שכל מעשיו הטובים שנעשו מכחו ההוא לריק הן, ועוד יותר מזה דמבואר במפרשים (עי׳ בסמוך) דעבור הכנה למצוה משלמין שכר גם בהאי עלמא, ואם כן אילו היה אוכל כשר ודאי היה מקבל שכר בעוה״ז על הכנה למצוה כנ״ל, וגם בזה ניזק.

ועל פי זה י״ל דגם כוונת רש״י כן דלא הוצרכה תורה לעשות מצוה נפרדת מאכילת איסור, אלא מוטב הי״ל לכתוב דהמצות הנעשים בכח אכילת איסור מתועבין נינהו, ועל כן יצטרך כל אחד מישראל למנוע ממנו, אלא מה״ט עשאי הקב״ה למצוה בפני עצמה כדי שיקבלו שכר גם על קיום מצווה זו לבד ממה שמקבל עבור שנתאפשר לו לקיים על ידי זה שאר מצות.

ובזה יובן גם כן מה שכתוב בזוה״ק ח״ג (מ״ב.) דהאוכל איסור כאילו עובד עבודה זרה, דכיון שאוכל איסור הלא כל מצוותיו אין מתקבלין לעילא, והולכת לסט״א, ועל ידי זה נראה עבודתו כאילו עובד לאחרים רח״ל.

ובזה יתפרש גם כן מ״ש בדגמ״א פרשת עקב בשם הרמב״ם דעל ידי מאכלות אסורות נכנס בלב האדם מינות וכפירה, דעל ידי אכילתו מצותיו ועבודתו אין מתקבלין ונכנסין לסט"א כידוע דליכא ביניים רק או סטרא דקדושה, ובלא״ה הכל הולך לסט״א רח״ל, וכן כתוב להדיא בזוה״ק שם דיוצא מרשות הקדושה ונכנס לרשות הסט״א, וכיון שהוא ברשותן ועובד להם כבר נלכד במצודתם וגוברין עליו כחות הטומאה המינות והכפירה.

ועל ידי זה תבינו מה שכתב התבואות שור דשוחט צריך להיות ירא שמים מרבים דאם לא כן יורד השוחט מטה מטה ונתקלקל, ומקלקל גם אחרים האוכלים משחיטתו (אמר המו״ל: דברי תב״ש הללו מובאין גם בטיול בפרדס מע׳ ״שחיטה״) ודבריו אומרים דורשינו דעל כרחך מיירי ששחיטת האי שוחט היתה כשרה, דאם לא כן למה איצטריך לתת טעם שיתקלקלו האוכלים מסיבת קטנות ירא שמים של השוחט בלא״ה יתקלקלו ע״י אכילת נבילות וטריפות, אלא על כרחך דמיירי שהשחיטה היתה הוגנת אלא כיון שהשוחט קל גורם קלקול להאוכלין ממעשי ידיו, ודא ודאי טעמא בעי. אבל על פי הנ״ל הכל מובן דאם אין השוחט ירא שמים מובהק ע״כ אינו נזהר כדבעי באכילתו ובאופן זה ודאי יתקלקל בקרוב כיון שאין מצותיו הולכין להקדושה כנ״ל דיוצא מסטרא דקדושה לסט״א, ובכה״ג גם מה ששחט כאילו לא שחט כיון שכחו לאו מקדושה ניזונת ומצותיו בטלין, ואם כן האוכלין משחיטתו אוכלי נבילות נינהו.

ונתקרב לן להבין מה שכתוב באדר״נ דבאים לעבירות חמורות רח״ל דאחז״ל רשעים הן ברשות לבן פירוש שאין שולטין בעצמן אלא כעבד נרצע לתאותו, וכל שכן האוכל מאכלות אסורות שלדעת הזוה״ק נכנס לרשות הסט״א ודאי שמחטיאין אותו בהיותר חמורות רח״ל (אמר המו״ל: בענין המשכה לעבירות חמורות עמ״ש בדברי יואל שמיני עמ׳ ר״נ ד״ה ועוד).

ומובן גם כן מה שכתב בספר יסוש״ה (שער הבכורות פ״ד ד״ה הגידה לי) דאומץ עונשם חמור מכל עבירות שבעולם, דהלא עבירה זו שקול נגד כל מצות ועבירות שבתורה שהלא על ידי אכילת האיסור כל מעשיו אין נחשבין לו. ויתיישב גם כן באופן נפלא דברי המדרש (בקהלת רבה פ״א סי׳ כ״ח) דלעתיד לבוא הקב״ה מוציא כרוז ומכריז ואומר ״כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבא ויטול שכרו״,

ואחר כך: הקב״ה מוציא כרוז פעם שניה ומכריז ואומר ״כל מי שלא אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים יבא ויטול שכרו, ע״כ. והדברים תמוהין ומתמיהין ומה עם שאר כל המצות ושכרן, וכי ליכא רק שני מצות הללו של מניעה מאכילת חזיר ונבילות וטריפות (וראיתי להחת״ס זצ״ל שטרח ליישב הדברים בתורת משה פרשת קדושים, ע״כ מהמו״ל).

ועל פי הנ״ל יתיישבו כל התמיהות, כי כן הוא האמת שכל השכר מכל המצות תלוי בהתנהגות במאכלות אסורות ועל כן מכריז הקב״ה דכל הנזהר יבא ויטול שכרו, ואין הכוונה לשכר מניעת אכילה לבד, אלא הכוונה לשכר של קיום כל המצות.

וכמה יאירו לנגד עינינו דברי זוה״ק ח״ג (מ״ב.) שכתב דכל מה שהאדם סובל בעוה״ז הכל מפני שלא נזהר במאכלות אסורות, וצ״ע הכי עבירה זו חמורה מכל העבירות להיענש עליה גם בעוה״ז, אבל דבריו הקדושים מאירים עפ״י הקדמה הנ״ל, ונקדים עוד מבואר בש״ס סוטה (כ״א.) כי התורה והמצות הן המגינין ומצילין ואחז״ל שם וחילוק בין תורה ומצות דתורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא פי׳ מגין מן היסורין ומציל מיצר הרע שלא יכשילנו לחטא, ובמצות דוקא בעידנא דעסיק בה, אבל בדלא עסיק אגוני מגנא מן הפורעניות ולא מצלא מיצר הרע.

ועכשיו אם קיום המצות נעשה על ידי מאכלות אסורות שאכל דבכהאי גונא אין נחשבין לכלום נשאר בלי מחסה ומסתור מפני הפורעניות ומוצאין הפורעניות אצלו מקום לחול, והוא גם כן כוונת בעל אוה״ח פרשת שמיני שכתב דעל ידי זה באים מכות נוראות רח״ל ע״ש.

וירווח לן גם כן מה שכתב באגרא דפרקא (אות קכ״ו) דעל ידי זה הבנים יוצאין לתרבות רעה רח״ל, וכן מה שכתוב במאור ושמש שמיני ד״ה אל תשקצו דאפילו רק מקיל בחומרא נטמא נפשו ואינו יכול להשיג השגת התורה, דאיתא בשבת פרק ב״מ דהרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ על ידי נר של מצוה זוכה לאור התורה, ומכלל הן אתה שומע לאו דהאינו זהיר בשום מצוה לא בנר של מצוה ולא בשאר מצוה לא יזכה לבנים תלמיד חכם וכו׳ וכל שכן אם בנו בעצמו אינו זהיר, וכיון שעל ידי מאכלות אסורות אי אפשר לקיים מצות שיחשב לו כקיים כבר מובן הכל.

ומובן גם כן מ״ש בזוה״ק דעיקר משפט האדם בר״ה על אכילת מצות שבפסח (מובא גם כן בשו״ת אבני נזר סי׳ שצ״ב, המו״ל) דאכילת המצות הוא ראש וראשון לכל עניני אכילה שבה החמירה תורה בבל יראה ובל ימצא בגבול ישראל מה שלא מצינו במקו״א והוא הדין שדנין גם על שאר אכילותיו ומטעם דבו הכל תלוי דאם האכילה לא היתה הוגנת גם מצותיו לא נחשבין.

ומה״ט עולה מעלת הזהירות ממאכלות אסורות יותר מאותן מצות החמורות השקולין נגד כל התורה, כמו ציצית, ועוד דבהם נאמר רק ששקול, אבל מאכלות אסורות הנהו יסוד ושורש הכל, ובו תלוי הכל, דאם אינו מקיימו כדבעי מה תועלת בשאר מצותיו.

ונמנה גם כן בין המצות שמקבל שכר גם בהאי עלמא וכמ״ש בכתב סופר (פרשת בחוקתי) דעל טירחת הכנה למצוה גם בהאי עלמא איכא שכר, וגם מאכלות אסורות בכלל זה כמבואר לעיל, ועוד דאי׳ במדרש שאין ישראל נזונין בעוה״ז אלא בזכות האמונה (עי׳ יש״מ ריש מטות, המו״ל) וכיון שכתב הרמב״ם דמאכלות אסורות מביא מינות וכפירה, מרובה מדה טובה האוכל כשר שנשפע באמונה, ועל כן עומד לן זכות הזהירות במאכלות אסורות להיטיב לן בעוה״ז ובעוה״ב, עכ״ל.

עוד מצאתי דבר פלא בספר קרן ישראל פרשת אמור (בד׳׳ה בזאת יבא באמצע הדברים) וז״ל: ועל פי זה יתבארו היטב דחז״ל שאמרו כי ביוה״כ לית רשות לשטן לאסטוני דלא מצינו יום אחר שתיאסר מה״ת לאכול רק ביוה״כ והוא הכח הגדול להשתיק כחו של שטן שכל גבורתו לקטרג על בני קל חי במה שנכנס לתוך מעיהם וכיון שכל העם מתענין שוב אי״ל מה לקטרג, ובזה תבינו טעם האומר בסוף יומא שעיצומו של יוה״כ מכפר בלי תשובה, והוא לכאורה פלא במקום שהכל יודעין כי אין כפרה בלי תשובה, אבל הדברים מובנים מטעם שאף האינו שב כדבעי מכל מקום על כל פנים מתענה וזה כשלעצמו זכות אדיר לזכות בשבילו בדינא, עכ״ל.

עוד שם עה״כ וזבחת כאשר צויתיך, כי שוחט דלית בי׳ ירא שמים כשיעור הנרצה נעשה אח וריע של השטן דמעשיהם דמי לגמרי ומה״ט שט״ן בגימט׳ ל״ו שוח״ט, כי השוחט השווה עצמו לו, ובמה, דאחז״ל (ב״ב פ״א:) טכסיסו של השטן יורד ומסית, עולה ומקטרג, יורד ונוטל נשמה, וכן הוא בשוחט קל וריק, קודם מסית העם לחטוא באכילת בשר פיגולו, ואחר כך מקטרג, פירוש אחר כך כשכבר נתפס בעונו אז מקטרג מקבץ קרוביו ידידיו ורעיו לעשות מחלוקת עם הקמים נגדו, ואחר כך נוטל נשמה פי׳ כשכבר עלה בידו להשתיק כל מפריעיו ועושה מלאכתו הרמיה בלי מפריע נוטל נשמת הקהל ומורידם לשאול תחתי' רח״ל.

ומצאתי בספר חלקת חיים או׳ ש׳ ערך ״שחיטה״ כי השם חלי״ף שקוראיו לסכין השחיטה לדעתו נקרא כן, על כי עלולה להחליף השוחט וגם האוכלים משחיטתו שימירו דתם רח״ל, כמבואר בתב״ש ובשו״ת ד״ח יור״ד ח״א סי׳ ז׳.

ועוד שמחליף אכסניותו של אליהו הנביא זל״ט עם להבדיל מלאך המות, כמבואר באמרי צדיקים, דברי גאונים עמוד ה׳ דכשהשוחט כשר אז השחיטה טוב ואליהו בעיר, אבל כשמאכיל ח״ו נבילות וטריפות גורם שיהיה מלאך המות בעיר, ועוד שמחליף נשמת האדם ממאמין בד׳ ותורתו לאפיקורסת כמבואר בדגמ״א פרשת עקב בשם הרמב״ם, ועוד כי מחליף טי״ת תחת דלי״ת פי׳ שגורסין ״כי השוח״ט יעור עיני חכמים״ עכ״ל.

בהקדמה לס׳ פינת יקרת דף ז׳, כי דבאם השוחט מקלקל בשחיטתו אז מחליש ומחריב ג׳ עמודי העולם תורה, עבודה, וגמ״ח,

תורה, דעושה תורת ד׳ פלסתר על ידי שמזלזל ומקיל בדיניה, וגם גורם קטיגוריא בין תלמיד חכם.

עבודה, על פי מה שאמרו חז״ל (סוף חגיגה) בזמן שבית המקדש היה קיים קרבנו של אדם מכפר, עכשיו שלחנו של אדם מכפר, ואם כן אם שלחנו מלא קיא צואה במרק פיגולים בטלה גם עבודה.

גמ״ח, כי הכנסת אורחים הוא עיקרן של מדת החסד, וכדחז״ל בתענית אצל אבא חלקיהו דמקרבא הנייתא, ואם מכבד אורחו בנבילות וטריפות תקנתו קלקלתו. ועוד כי על הרוב נעשין מחלוקת ושנאת חנם ולשה״ר ועוד, שהוא היפוכו של חסד.

בספר שו״ת מראה יחזקאל האחרון (להגאון הצדיק מהרי״ח אבדק״ק גלינא זצ״ל) סימן מ״ג כתב וז״ל: כי בעינינו ראינו את כל הגזירות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם הוא בעו״ה רק למען העון הזאת, עכ״ל.

ואם תרצה אחי לדעת עד היכן גדלה כח הכשלון בענין השחיטה אצטט לך מה שכתב בעל אור החיים זצ״ל אשר גאונותו צדקתו ופרישותו מי ימלל וכפי עדותו של בעש״ט הקדוש היה חלק רוח האצילות של דהמע״ה, דברים שאין לנו השגה בהם, וכתב בספרו פרי תואר בסי׳ ח״י (או׳ ל״א) וז״ל: ולדידי חזי לי דכל בן אדם המזלזל קצת במצוה אחת ממצות התורה קים לי בגוי׳ דלא רמי נפשי׳ למעבד בדיקה הצריכה לסכין כאשר צונו ד׳, בין והתבונן חומר הענין שהמזלזל במצוה אחת בלבד כבר אי אפשר לו לבדוק הסכין כדבעי.

ודבר חידוש נמצא במ"מ ה׳ שחיטה פ״א (ה׳ כ״ו) בשם הראב״ד דמה״ט הצריכו חז״ל ראיית הסכין לחכם לפני שחיטה מה שלא מצינו במצות אחרות בציצית ותפילין, ותמצית דבריו דבדיקת הסכין צריכה פניית המחשבה היטב בעת הבדיקה להרגיש בפגימה ואין כמוהו (של החכם) מי שיוכל להזהר בדבר, ע״כ.

ועי׳ בפנים מדור ״זהירות לשוחטים״ או׳ ק״ה דברים נפלאים מהספרים להרבות אומץ להחמיר בזמן הזה בגדרים וסייגים ככל האפשר ועוד יותר, עיי״ש.

.הרב שלום יהודה גראס

אבדק"ק האלמין

 

 

בית שמש, ארץ הקודש

 

 

 

 

 

 

 

 

עלון מס' 901 לימוד דף היומי דהתאחדות הקהילות על יסודי הדת – כו ניסן תשפ"ג

ספר

שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

כרך א' חלק א'

 

• הספר הזה מכיל קובץ גדול מספרי ראשונים עד אחרון שבאחרונים תמצית דבריהם בכל הנוגע למעשה בסדר שחיטה – שוחטים ואכילת בשר למהדרין.
• בו ימצאו רבנים שוחטים ונותני קבלה לשוחטים הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון להיות נכון לבם בטוח שלא תצא תקלה מתחת ידם ח״ו.
• בו ימצאו מפקחים ומשגיחים על השחיטה ובדיקת הריאה הדרכה לפקח ולהשגיח שמעשה הכל באופן היותר נעלה על פי ההלכה ועל נתיבת המסורה.
• בו ימצאו כל בני אדם מקטן ועד גדול הדרכה נפלאה האיך להנהיג את ביתם ושלחנם הטהור באופן שיהיה להם מזבח כפרה.

באכילת בשר גלאט כשר – באמת

אשר רבתה הזנחתה בעונותינו הרבים והוא הנוטל חלק בראש בכל שארי מאכלים ומעדנים המוכנסין לבתי ישראל.

הלואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם

ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד למעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי׳ בעליה כשני עולמות. ״והלואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם״ וכן יאבדו כל אויבך ד׳. ועלינו יערה רוח ממרום (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו״ת טוטו״ד ח״א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש״ק זצ״ל אודות השוחט רע מעללים מק״ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

 

ספר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

חלק א׳ – המשך פרק א׳

זהירות כלליים הנצרך להשוחטים ולהאוכלים משחיטתם
טעות גדולה לרבנים הסוברים שבשביל שיורד לעומקו של הלכה יודע ומבין בבדיקת הסכין

יד) מוטל עלי לצאת ידי שמים והבריות וכבר עלה על רעיוני זה כמה פעמים שראוי לכתוב לרבנים שהמה יראי השם, ומינה שמקבלים האמת ממי שאמרו יהיה מי שיהיה שלא יסמכו על הרגשתם לנסות את השוחטים, ולא ידעתי מאין נתפשט ובא המכשול וטעות הזה, וכי בשביל שהוא בקי בהויות דאביי ורבא ויורד לעומקו של הלכה יודע ומבין גם כן בבדיקת הסכין, אתמהה, וכי מה ענין זה לזה הלא זה מתת אלקים הוא. יש שיש לו חוש מישוש גדול והרגשה חזקה, הגם שאין לו יד ושם בתוכה וכן להיפוך, ואם בזמן הגמרא היה צריך השוחט להראות סכינו לחכם אז היה תלמיד חכם ג״כ שוחט ואומן כמאחז״ל ת״ח צריך שילמוד כתב שחיטה ומילה, ופירש״י שיאמן ידו לכך, (שו״ת בית הלל סי׳ מ״ז, וע״ע בסמוך או׳ כ״ו).

בעוה״ר מאחר שנעשה מורה מורינו בושה לו שאין לו הרגשה וסומן על הכתכ לא יאונה לצדיק

טו) ואם ת״ח בדורות הראשונים שהיה בלי ספק ירא ד׳ רצה להיות שוחט ודאי היה מכתת רגליו זמן זמנים לילך מעיר לעיר מאומן לאומן ללמוד על צד היותר טוב חכמת השחזה והרגשה ממורא שלא יפגם נפשו. מה שאין כן עתה אמש היה בחור, מה דרכן של בחורים תפארת בחורים כחן לעייל פילא בקופא דמחטא ולפלפל, ולמחר נשא ונעשה רב, ומיד ישמיע כל תהלתו, וכל רז לא אניס ליה דמאחר שנקרא מורה מורינו בושה הוא לו שאין לו הרגשה ולקרות לאחר שיסייענו לנסות השוחט וסומך על המקרא ״לא יאונה לצדיק כל און״ (שם).

עיני ראו ולא זר כמה וכמה רבנים הגורמים להאכיל טריפות הגם שהמה יראי ד׳ בענינים אחרים

טז) בעונותינו הרבים עיני ראו ולא זר כמה וכמה רבנים הגורמים להאכיל טריפות הגם שהמה יראי השם בענינים אחרים, אוי לאותה בושה עד כמה האמת נעדרת, וכמה וכמה מקלקלת השורה מדת גאוה הסרוחה המושרשת בלבם (שם).

עצה לרב להבחין אם יש לו חוש הרגשה לבדיקת הסכין, דגלימא של משי ומקל של כסף אין מעידין

יז כל רב ומורה שיראת ד׳ על פניו באמת צריך תחלה לנסות עצמו דהיינו שיקרא כל השוחטין ובעלי בתים שיש להם הרגשה ויראה להם פעם ושתים ושלש ואז יוכל לסמוך על בדיקתו להקל, ואטו אם אני הייתי רוצה לא היה לי הרגשה הלא יש לי ג״כ מצנפת ומקל של כסף, וגלימא של משי, כמו רב אחר אלא לבי אומר לי וגס רוח מה לך ולצרה הזאת אם מה שלמדת מה חכמתך ומה גבורתך, מכש״כ מה שלא למדת (שו״ת בית הלל סי׳ מ״ז).

להזהר מבשר שאינו כהוגן בבית אחרים

יח) קל שמזלזל במצות ומלעיג בדברי חכמים אין לאכול משחיטתו, ואם הזמינו אותו לאכול אצל אדם אחד ויודע שאותו האדם קונה בשר משוחט שאינו הגון, כזה, צריך להתרחק מלאכול בשר שם (נדחי ישראל להח״ח ז״ל).

 דרך יראי השם שפחד הדר גאון עוז השי״ת לנגד עיניהם תמיד

יט) הנה הצדיק התמים פוסל כמה מיני מאכלים עד אין מספר עד שיברור אחד ממאה כמו בענין בדיקת השוחט ובודק אשר צריך השוחט ובודק שלו להיות מוחזק אצלו לאיש כשר ירא את ד׳ מרבים ובקי באומנתו וכאשר הולך לשחוט חיל ורעדה יאחזנו ואימת מות יפול עליו פן לא בדק סכינו בכל כחו ובישוב דעתו כראוי, ונמצא ח״ו יאכיל לבר ישראל דבר שאינו ראוי לאכול חלילה.

ואח״כ בעת השחיטה ובדיקה עושה הכל ביראת ד׳ אשר עליו במתינות ובישוב הדעת לפני ד׳, ועד אשר לא מוחזק אצלו השוחט ובודק לכל אלה לא יאכל משחיטתו כי אם עד אשר יבדוק הסכין בעצמו.

ואחר כך אם יפול שאלה בבהמה או בבשרה בעת מליחה ובישול אף אם רוב דיעות הפוסקים מתירין אותה, ואסורה לדעת היחיד פיגול היא בפיו לא ירצה לאכלו, עכ״ל (באר מים חיים, בראשית).

דרך המון עם להקל יותר מדי בנאמנות שוא להשוחט ובודק

כ) והמון עם מבני ישראל ומכל שכן הרשעים המה בכל דהו ניחא להו, לא יקפיד ולא ישאל כלל על השוחט ובודק אם ירא את ד׳ אם לא, ומקיל בלבו לומר הלא בר ישראל הוא, אם אינו יכול לא היה מתיר עצמו לכך, אף שבאמת אינו מאמין כל כך לאחד מפשוטי בני ישראל לומר מן הסתם, נאמן וכשר הוא, ואם אחד היה רוצה ללות מאתו ממון או איזה דבר לא היה נותנו לו בשום אופן עד אשר ישאל היטב ויחקור ויבדוק אם הוא איש נאמן וישר ולא ירצה להטמין משל אחרים ובעסקי שמים תיכף מאמינו (באר מים חיים, בראשית).

 דרך המון העם שלא להחמיר בספיקות, ולסמוך על דעת יחידי להקל

כא) דרך המון העם וכל שכן הרשעים שלא להחמיר בספיקות לחוש אולי ימלא פיו במה שאסרה התורה, וסומך עצמו על דעת יחידי לומר הרי זה מתיר, והוא יתן חשבון למעלה בעדי, ובדברים הצריכים בדיקה מתולעים מדינא דשו״ע אם תאמר איזה אשה כשרה הוא שבדקה זאת תיכף יאמין לה אף שבאמת בלבו אינו מאמין לה כלל ובדברים שבינו למקום תיכף מאמין ומחבר כל הספיקות לאחד להיות עדיף ליה כחא דהתירא, והכל כי תאוה נפשו לאכול בשר (באמ״ח, בראשית).

 שוחט שמעשיו אינן מתוקנים כל כך, תזהר ותזהרי אחרים מלאכול משחיטתו

כב) שוחט שמעשיו אינן מתוקנין כל כך הוה זהיר מאד מלאכול משחיטתו ואף גם זאת להזהיר אחרים על זה, ובתחבולות תעשה להעבירו מלשחוט עוד (יסוש״ה שער ז׳ פ״ד).

חוב על הגאונים והמנהיגים לעמוד על המשמר שלא ישתו השוחטים משקה המשכר זולת שבת ויו״ט

כג) מאד ראוי וישר למלכי רבנין גאוני מדינה מוסדי הארץ הרודים בעם להקהל ולעמוד על הפירצה וישחטו להם שטוח מצודות חרמים גדולים על כל זובחי הזבח אשר בכל גבולם סביב שבכל ימות החול לא ישתו שום משקה המשכר מלבד שבתות ד׳ וימים טובים, כי בעוה״ר גדלה מכשלה הזאת תחת ידם במשקה המשכר יאמר לשותיו כח ברגשותיו, ולבו לא יכין בפגימת הסכין (יסוש״ה שער ז׳ פ״ד).

החובה על הגאונים להעמיד חומה בשמתא וארור לבל ישחוט בלתי היודע ללמוד גמרא ופוסקים

כד) ביחוד החובה להטיל גודא רבא בשמתא ואור לבל ירים איש את ידו ליקח המאכלת לשחוט כי אם מי שיודע ללמוד גמרא ופוסקים, והן רבים עתה שוחטים אף אם אינו מכיר צורתא דשמעתתא ואינו יודע מאי קאמרי רבנן, ואינו ירא שמים כלל כי לא ע״ה חסיד, אוי לעינים שכך רואות, ובודאי דבר זה מוטל על גדולי הדור גאוני המדינה, וזכות הרבים תלוי בהם (יסוש״ה שער ז׳ פ״ד).

מאד יזהר בשחיטה בי בשר נבילה מטמא גופא ונפשא

כה) מאד יש ליזהר באיסורי אכילות ולהשגיח בשחיטה שלא יהיה ח״ו בשר נבילה כי בזה נטמא גופו ונפשו יפול לתוך הטומאה (יערות דבש סוף ח״ב).

תתרחק מאומנות השחיטה

בני משוך ידך משחיטה כי ספיקותיה גדולות וסתום פיך ולשונך שלא להורות בהוראות טריפות להקל, ולא בשום הוראות איסורים גיטין, וקידושין, מיאונין, כי טומאה כשעורה מטמא גוף גדול (ספר הקנה דף קמ״ה).

החכם המפקח צרין לעקוב אחר השוחט בחכמה עמוקה ובינה יתירתא, דבלא״ה מאכיל נו״ט

כו) שוחט המכשיר יותר מהרגיל, צריך בדיקה חכם עיניו בראשו אם רואה שהכשירות אצל השוחט ובודק האחד מרובות הרבה יותר מאשר בשאר השוחטים המומחים שבאותה העיר יבדוק אחר מעשיו, עי׳ בדכ״ת סי׳ ל״ט סק״ז בעובדא דק״ק בארדיטשוב שאסר המהרש״ק את השוחט ובודק דשם שנתכשרו אצלו יותר מהרגיל, וגם אני ראיתי בעיר אחת שנתכשרו אצל השוחט ובודק האחד כמעט כל מה ששחט, ומאותן הבהמות ששחטו שאר השובי״ם נטרפו אצלם למחצה ויותר, והרבנים לא ידעו לבדוק אחריו ואחרי מעשיו, ותלו הדבר באומנותו שהתפאר שמצטיין יותר משאר השוחטים, והקצבים החזיקו בו והפליגו בשבחו, וחביריו השוחטים העלימו עין ממנו מפני המחלוקת עד שהקב״ה אנה לידו ונתפס ברשעו והוסר ממשמרתו (שמושה של תורה דף ק״ח לבעהמ״ח מצודות דוד על קיצור שו"ע).

האומרים מה הנאה לשוחט ובודק להכשיר הטריפה כיון שהבהמות של עכו״ם ואין ישראל נפסד, טועים נוראות

כז) טעות הוא בפי האומרים מה לו להשו׳׳ב להכשיר ולהכשיל את הרבים בפרט בבהמות של עכו״ם שאינו מגיע היזק לטבח ישראל לא כן הוא, יש ויש הרבה טעמים שלא ניתנו להכתב, והיצר הרע פותח לו פתחא זוטא דהתירא ומגבב לו קולות רבות, וכיון שעבר ושנה נעשה לו כהיתר (שם).

כח) שוחטים שמעלימין עין משוחט שמעשיו משליכין חשד אין שתיקתם נידון כהודאה על פעולותיו שמרוצין הם (עי׳ לעיל או׳ כ״ו).

ההכרח להיות אימת הרב על השוחט ובודק, אבל באם השוחט ובודק אינו ירא שמים מרבים לא יועיל

כט) מבואר ביור״ד (סי׳ ל״ט סעי׳ י״א, י״ג), שהבודק צריך להיות ירא שמים מרבים, אומרים בשם החת״ס זצ׳׳ל על מה שאמרו חז״ל שבת (ע״ז(: חמשה אימות בן שאימות חלש על גבור, והוסיף הוא זצ״ל אימת הרב על השוחט ובודק, מיהו בדברים שבסתר כמו בדיקת פנים שהבודק מכניס ידו למקום שעין הרב אינה שולטת בו ואם הבודק אינו ירא שמים בסתר כבגלוי יכול לנתק סירכות ולהכשיל ולא תועיל אימת הרב אפילו כשעומד על גביו (שמושה של תורה דף ק״ח מבעה״מ מצודות דוד על קש״ה).

איכות ירא שמים מרבים, הנצרך לשוחט ובודק

ל) הבודק צריך להיות ירא שמים מרבים כמבואר ביור״ד (סי׳ ל״ט סעי׳ י״א י״ג), וביאור תיבות ״מרבים״ עי׳ ברש״י (נחמי׳ ז׳ פסוק ב׳) שפירוש מימים רבים – אבל בביאור אבן יחייא שבמקראות גדולות פי׳ דר״ל יותר מכל שאר הרבים והגדולים שבישראל, עיי״ש ובדע״ת (סי׳ ל״ט ס״ק ס'), כתב ששמע בשם הגאבדק׳׳ק לבוב בשם הגה״ק מבטשאטש ז״ל דהכוונה שיהיה מפורסם ברבים שיחזיקו אותו לירא ד׳, ועל פי זה אמר דגם אם הרבים טועים בדמיונם באיזה דבר וסוברים שנוהג כן אינו ירא שמים אף שהאמת אינו כן אסור לו להיות שוחט ובודק אצלם ולנהוג קולות הללו ודומיהן, עכ״ל.

ערמת היצר הרע ללכוד ברשתו בסיטונות

לא) דהנה היצר הרע בעונותינו הרבים בחר לו דרך יותר מרווח לעבודתו ואינו הולך לכל אחד ואחד בפרט להסיתו על כל עבירה מיוחדת, כי אם הולך לבית המטבחיים אשר משם יאכלו בני ישראל בשר ומסית את השוחט או את הקצב להאכיל ח״ו נבילות וטריפות וממילא יש לו בידו כל העיר כי הנבילות וטריפות מטמטם את לבם וממילא בנקל לו ללכוד את כל העיר ברשתו (כנסת יחזקאל פרשת משפטים על הכתוב ואנשי קודש, וע״ע או׳ ח׳, ל״ד, ל״ו).

שוחט בלי יראה הנצרכת, יורד ומוריד אחרים עמו

לב) כתוב בתבואת שור שהשוחט צריך להיות ירא שמים מרבים ותהיה היראה ניכרת על פניו דבלאו הכי הוא בעצמו יורד מטה מטה ומחטיא האחרים האוכלים משחיטתו שנתמלאים על ידו בטומאה וזוהמא עד שנתהפכים לאפיקורסים רח״ל (טיול בפרדס להגה״צ משאמלוי ערך ״שחיטה״).

ת״ח יראי השם שהיו דבוקין לצדיקים וירדו אחורנית אחר שנתחנכו באומנות הזו

לג) עיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיו אצל צדיקים ולאחר שנתחנכו באומנות הזו נתהפכו לאיש אחר אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי, עכ״ל (שו״ת דברי חיים יור״ד ח״א סי׳ ז׳).

מלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג׳ רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים

לד) המלך זקן וכסיל (הוא היצר הרע) יושב על כסא של ג׳ רגלים,

רגל אחד החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל,

רגל ב׳ שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל,

רגל ג׳ סופרים הכותבין תפילין ומזוזות פסולים, ותו לא צריך לכלום (שו״ת חת״ס או״ח סי׳ ר״ה, וע״ע אות ח׳, ל״א, ל״ו).

שוחט כשר אליהו בעיר, שוחט רע מלאך המות בעיר

לה) אם השוחט ירא שמים כדבעי אז אליהו הנביא בעיר, ואם אינו כהוגן אז מלאך המות בעיר (אמרי צדיקים, דברי גאונים עמוד ה׳, ובס׳ שמחה בבשר בפתיחה פי׳ בזה דבר נפלא מה שאחז״ל כלבים שוחקין אליהו בעיר, כלבים בוכין מלאך המות בעיר, דהיינו כשהשוחט ירא שמים אז הכשרות לאכילה והטריפות להכלבים שזה מנת חלקם כמו שנאמר ״לכלב תשליכון אותו״, ועל כן שוחקין, ואם כן הרי זה סימן שאליהו בעיר כיון שאכילת הבשר כהוגן, אבל שוחט שלא כהוגן מאכיל נבילות וטריפות לישראל ח״ו אז גוזל חלק הכלבים ועל כן בוכין, ואז מלאך המות בעיר).

עמודי העולם נתרופפו,
עד שבא הבעל שם טוב הקדוש וחיזקם

לו'

שמעתי בשם בעש״ט הקדוש, כי בא לעולם הזה לתקן תיקון עולם ואשר היה ג׳ עמודי העולם מתרופפין,

עמוד התורה, על ידי הדרשנים שהלכו מעיר לעיר לדרוש דרשות של דופי והיו קלים ופוחזים,

עמוד העבודה, על ידי החזנים הקלים,

עמוד גמילות חסדים, קלקלו שוחטים הקלים דעל ידי שנתנו בעלי בתים לעניים לאכול מבשר נבילות וטריפות משחיטת שוחטים הקלים נמצא שלא עשו גמילות חסדים רק עוד הכשילו את העניים הסובבים ממקום למקום,

עד שבא הבעש״ט זי"ע, והיה בתחלת ימיו שוחט ובודק,

ואחר כך היה [ש"ץ] שליח ציבור, ועורר לבב העם בתפלותיו, ואמר תורות על דרך האמת לתקן אלו הקלקולים (דברי תורה, להגאון הצדיק בעל מנח״א זצ׳׳ל ח״ג פ״ו).

הגזירות המתהווים מזמן לזמן נגד השחיטה, מטעם אי פיקוח על השוחטים

לז) בטוח אני דמה שגוזרין גזירות נגד השחיטה בימינו הכל מטעם שאין מפקחין על השוחטים כדבעי (טיול בפרדס, ערך שחיטה, להגאבדק״ק שאמלוי זצ״ל).

השו"ב לא יעסוק במסחר אחרת, דעל ידי זה אובד ישוב הדעת

לח) השוחט ובודק לא יתעסק בשום מסחר או מלאכה אחרת ועל כן על הרב להשתדל עבורו אצל ראשי קהלה שיתנו להשוחט ובודק פרנסתו בריווח שיהיה לו הרחבת הדעת ומנוחת הנפש כי טרדת הפרנסה בצירוף התעסקות במלאכה יטרידוהו שבל יהיה לו ישוב הדעת כראוי, הן בהלכות, הן בבדיקת סכין (שמושה של תורה לבעל מצודות דוד זצ״ל דף צ״ג).

אפילו שוחט ובודק שיש לו קבלה, וירא שמים, ומוחזק למומחה ואומן בכל, חוב גדול לחקור ולדרוש אחריו

לט) אף על גב שיש קבלה לשוחט ובודק, ואפילו הוא ירא שמים ומוחזק לשוחט ובודק מומחה ואומן בכל הפרטים, צריכין לידע כי היא חזקה העשויה להשתנות על ידי כמה סיבות, וגם לאבד חוש ההרגשה ברוב הימים. ולפעמים שומעים אנו מהמון העם שנותנים שבח להשוחט ובודק שהוא אומן נפלא לא רק במלאכת הקודש אלא אומן לעשות כל מלאכת חרש וחושב ומוכשר לתקן בעצמו כל דבר ואין צריך אומן לביתו אפילו למלאכות הכבידות, ותיקונו זה הוא קלקולו שידיו נעשות כבידות וכח הרגשתו נחלש (שמושה של תורה עמ׳ צ״ב להרה״ג בעהמ״ח מצודות דוד).

קשה לסמוך אפילו על מדקדק היותר גדול וירא שמים, דידע בנפשיה אם הרגשתו נחלש, וחיוב לעקוב אחריו

מ) קשה לסמוך על ״לידע איניש בנפשיה״ אף על המדקדק היותר גדול וירא שמים, כי כח ההרגשה אפילו בשעה שהולך וחסר אינו שוה בכל פעם כמו שאר כחות שבאדם, פעם עולה ופעם יורד, וכיון שעלה, הוא חושב ככחי אז כחי עתה, ועדיין אני ראוי למלאכת הקודש על צד היותר טוב, וגם הלא השטן עומד על ימינו לשטנו, ואינו מניחו לעזוב את משמרתו.

ועל כן על הרב לידע, כי אחריותו של השוחט ובודק אקרקפתיה דרב מונח, שעליו לחקור ולדרוש אחריו אם הכל על מכונו, ואם הרב אינו משגיח על השוחט ובודק כראוי וסומך עצמו על חזקתו זו העלולה להשתנות הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל חס ושלום ונתפס בעונו כנ״ל בשערי תשובה לרבינו יונה ז״ל (שם).

עצות לבדיקת הסכין לרב והשוחט ובודק

מא) יזהר שלא יהיה הצפורן רך בשעת בדיקת הסכין כגון לאחר בדיקת פנים שמחמימות ורטיפות בגוף הבהמה נעשה צפרנו רך, וכן על ידי רחיצת הידים ברותחין, ועל כן טוב שיתן ידו במים צוננים שעל ידי זה זה יתקשה הצפורן, אבל לא יבדוק את הסכין בעוד ידו מצוננת, או במקום שהרוח מנשב והקור גדול, וינגב הסכין יפה יפה, וגם הצפורן יהיה נגוב, ובין שחיטה לשחיטה שאי אפשר לנגב הסכין ילחלח גם הצפורן בשעת בדיקה, ועל כל פנים אם אפשר לו ינגב את הסכין גם בין השחיטות ויבדקהו בצפורן נגוב כדינא, שזהו בדוק ומנוסה דאין מרגישין כשסכין וצפורן לחים כמו בנגובים (שמושה של תורה להגאון בעל מצודות דוד זצ״ל דף צ״ה ועי׳ בסמוך או׳ מ״ב, מ״ג).

מב) בפרי תואר (סימן ח״י ס״ק י״ד) דבמרגיש יותר בצפורן בלי לחלוחית יבדקנו בלא לחלוחית דוקא. ובספר זבח שמואל וצע״ק שם, בשם הרבה שוחטים מובהקים שאין מלחלחין ביד כלל כיון שעל ידי זה נתמעט כח ההרגשה.

ובבית אברהם (בש״ס ס״ק י״ז) כתב ואנחנו שוחטים נוהגין לבדוק מתחלה בצפורן נגוב ואחר כך בצפורן מטופח, ודוקא לכתחילה הוא דיש ליזהר, בזה אבל בדיעבד אפילו לא בדק בצפורן מטופח כלל אין לאסור, כיון שאינו מוזכר לא בש״ס ולא בראשונים, עד כאן.

ובשו״ת תפארת ישראל (יור״ד סי׳ ג׳) דרב ההולך לבית המטבחים לפקח מזמן לזמן יחוש לעשות שני אופני הבדיקות דהיינו בין בנגוב, בין בטפוח).

הספרים של שחיטת ואכילת בשר, ועוד, נשלחו לבתי דינים, בתי כנסת, ובתי ספר של בתי יעקב, לרבנים ושוחטים כמעט בכל העולם, ונביא כמה מכתבים שקיבלנו על הספרים [המספור מסודר על פי רשימת הספרים ששלחתי – מספר עדותן של רבנים – משנת תשכ"ז – תשע"ז]

מנחם מנדל שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה, י"ז אד"ר תשד"מ

ברוקלין

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

כ' מו"ה שלום יודא שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת החו' (מדריך לכשרות ולחיזוק הדת והיהדות), ות"ח.

ודבר בעתו

בחדש אדר ראשון – חדש העיבור המשלים שנה זו,

ובסמיכות לפורים קטן, ומפורסם מאמר דא"ח דפ"ק שנת פרזת, והמעשה הוא העיקר.

הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'.

בכבוד ובברכה להצלחה ולב'

מנחם מנדל שניאורסאהן

ליובאוויטש

 

ב"ה, אור ליום עש"ק וילך, ה' דעשי"ת פעיה"ק ירושלים.

גמר חתימה טובה אל כבוד הרה"ג המופלג וו"ח וכו' כש"ת מו"ה שלו' יודא גראס שליט"א.

קבלתי ספרו אכילת מצות בישראל ב"ח ותש"ח למעכת"ה על זה כמובן כעת בעשי"ת הזמן מוגבל מאד וא"א כעת לעיין בספרים המיוחדים לחג הפסח רק מפני כבודו מהרתי להשיב תיכף.

יזכה להרביץ תורה בישראל ונזכה בקרוב לישועת ישראל בביאת גואל צדק בב"א.

הדושת"ה

אברהם יצחק קאהן

.נ.ב. האי ניהו הרב הגאון הצדיק המפורסם מנהיג חבריא קדישא תולדות אהרן בארעא קדישא, לתורה, טהרה וקדושה.

 

בעזהי"ת יום י"א אב תשל"ד.

לכבוד מערכת וועד הכשרות הרבנים הגאונים שליט"א

יהי נועם ה' עליהם! אחדשה"ט בכבוד רב,

מאשר אני בזה קבלת מדריך הכשרות, והסליחה אתכם שלא אישרתי עד היום שהייתי באירופא, וכעת חזרתי ונהניתי לקרוא החוברת, וב"ה לא אלמן ישראל, ואתם משתדלים להרים קרן הכשרות,יסוד היסודות בקדושת עם ישראל. אשריכם ואשרי חלקכם, ומגלגלין זכות ע"י זכאי. ויהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם. ורצוני להעיר לכם על כל סוגי טבלאות לרפואה, לכאב ראש ולמחלות. שלאחרי בירורים נתברר לי שכולם בתערובות איסור.ולדבריהם כאן פועלים כפי תקן האמריקאי. וא"כ באמריקא המצב בדיוק כמו כאן…

הטבלאות מורכבים:

לקטון – מחלב עכו"ם – ארבעים אחוז (החשש לחלב עכו"ם – ואחרי בשר)

עמילן – תפוחי אדמה או דגן – ארבעים אחוז (החשש בפסח לחמץ בפסח)

ג'לטין – מעור עצמות בע"ח – ארבעה אחוז (החשש לדברים טמאים ונבלות)

מגניזיום סטיארט – החשש משומן בע"ח או צמחי עד שני אחוז…

ולדינא נראה שאם אין בטבלא טעם כלל, מאחר שהאיסור נפגם בתערובות. אין לחוש לאסור דהוה נותן טעם לפגם. אבל בהוסיפו תבלין למתק, אף שדעת החו"ד (ק"ג) שאם אינו ראוי לגר ומיתקו לא נאסר "בחלקת יואב" (יו"ד י"א) אוסר כה"ג, וכן דעת עוד כמה אחרונים (ולקטין ועמילן לא נפסלו לאכילת כלב) ולכן אם הטבלא בטעם מר אין איסור כלל כשאוכלו לכאב ראש ולרפואה וכדומה, אבל במיתקו הטבלא אף דהוה שלא כדרך אכילתו, אין להתיר אלא בפקוח רופא ולחולה אף שאין בו סכנה, וראוי לפרסם דבר זה. וכדאי לעמוד עוד בבירור הדברים, ואם תתקשרו עם כימיים דתיים שאינם משוחדים תמצאו כנ"ל. וגם יש תקנה בכל אלו בתחליפים כשרים. וכבר התחילו גם כאן להשתדל בזה שיעשו גם בהכשר ובלי חשש. ולהעושים ומעשים בכשרות שכרם רב מאוד. שפגם מאכלות אסורות בנפש נורא מאוד. ומצוי תחת ידי רשימת מצרכים שראוי לבדוק שבחששות לכשרות.

והנני מקוה שבית ישראל יכירו נחיצות מפעלכם, וה' יהיה בעזרתכם להרים קרן הכשרות ונקדם עצמינו שזה"פ ראויים לקבל בקרוב פני משיח צדקינו. ומרוב טירדות אני מקצר. וכאן החששות רבו מאוד בערלה כלאי הכרם וטבל ושביעית, וה' יציל אותנו ממכשול.

ידידכם המצפה בכליון לרחמי שמים וישועת ה' כהרף עין

משה שטרנבוך

(נין ונכד לרבנו הגר"א זצ"ל)

נשיא הכולל והישיבה ראש העין

בין כסא לעשור יזרח אור כוח"ט למעכ"ת ידידינו ומכובדינו הנעלה, ערוגת הבשם, מרביץ תורה והוראה בישראל, רב הפעלים והמעש, הרב הגאון המפו' צמ"ס מוה"ר שלו' יודא גראס שליט"א אבדק"ק מגן שאול ובעמח"ס נפש ישעי' ושס"ח.

אחדשכ"ה באה"ר,

הנני במזמור לתודה על דשדר לן ספר"א נפש ישעי' על הל' מאכלות אסורות, ונהניתי מאוד מנועם הדברים הנאמרים בטוב טעם ודעת, ואף שלא נתנוני עתותי לעיין הרבה ולהעיר בדבריו, אבל מ"מ אגיד לכת"ר שליט"א, איישר כוחו וחילו לאורייתא, ויזכה להמשיך בעבוה"ק בהפצת ספריו היקרים ולחלקם בישראל להאיר עיני הלומדים ות"ח העמלים בתוה"ק ובירורי ההלכות.

ונזכה לגמח"ט, שנת ישועה כללית, ישראל נושע בה' תשועת עולמים בבנין בית מקדשינו ותפארתינו בביאת גוא"צ מתוך רחמים וחסדים אכי"ר.

והנני בזה ידידו דוש"ת בלונ"ח

משה האלברשטאם

דומ"צ פעיה"ק ת"ו

נ.ב. הספר "אפיית המצות" לא קבלתי עד כה, ואשמח לקבלו, ומעתה כבר גם על התודה והברכה, ויישר כוחו וחילו לאורייתא.

הנ"ל

לנכון קבלתי הספר "אפיית מצה כהלכתה"

תודה רבה

הרב משה האלברשטאם

מו"צ בעדה החרדית, ראש ישיבת טשאקווע, ירושלים

עדיין לא קבלתי הספר אנציקלופדיה לעניני כשרות.

 

לכ' ועד הכשרות וכו'

נא לפרסם מודעה הזאת כי נחוץ מאוד לידיעת רבים.

א) משקאות "שוופס" שאין על התווית חותמת עגולה בדבר כשרות אינם בהשגחתי.

ב) בחבילות סוכר ארוזות המציות בחנויות נתגלה תערובת של סולת בכמות מסויימת ואין להשתמש בהם להכנת יין לפסח.

יעקב לנדא

רב ואב"ד דבני-ברק

הנני בזה ברגשי תודה והוקרה על ספריו החשובים "שחיטה ואכילת בשר כהלכתה" ו-"אפית המצות השלם" עבור לומדי ישיבתנו הק'. ובאו הספרים למקומם (שאר הספרים עדיין לא קבלנו) ורבים נהנו ויהנו מאורה.

הערכת כל מעיין בספרו שיש לו תועלת מהפרטים הרבים שנאספו ובאו בסדר מצוין, ונאספו הרבה הלכות הנוגע למעשה, וגם לבני תורה היגיעים ושקועים בהלכה-יש לספריו של מעכ"ת תועלת רבה הן על הפרטים הרבים, והן הליקוט מה שאין יד כל אדם משגת.

תשואות חן למעכ"ת, ואני תפלה לה' שיזכה אותו למלאות רצונו, שתהי' כל מחשבותיו נטרדת בזה (כפי לשונות בפתח השער) ויפיץ מעיינותיו חוצה לזכות ולזכות את הרבים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ויזכו עי"ז לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתנו הק'.

בברכה והוקרה בשם חכמי ורבני הישיבה,

הרב רפאל דוד אויערבאך

ישיבת הרבנים והמקובלים, שער השמים, ירושלים

תודה עבור ספריו המחוכמים המחכימים והיפים אנציקלופדיה לכשרות וכעת הספר החדש נפש ישעיה על מאכלות אסורות השי"ת יתן ויפוצו מעיונתיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.

תשואות חן חן לו וכט"ס. בתודה והוקרה

יצחק זילברשטיין

רב שכונת רמת אלחנן, בני ברק

 

ב"ה, ב' מרחשוון תשל"ט.

שוכט"ס לכב' ידידינו הרה"ג זוכה ומזכה ורבים השיב מעוון ע"י חיבוריו הנחמדים והיקרים וכו' כש"ת מוה"ר ר' שלום יודא גראס שליט"א.

אחדשה"ט היום קבלתי חבילת ספריו ופתחתיו והאירו לפני עיני שבעת ספרים קדושים שמלאים זיו וזוהר להאיר ע"פ תבל בכל ענינים הצריכים בדק, תיקון וזהירות. יעזור השי"ת שיתקדש ש"ש ע"י ויזכה עוד להוציא יקר מזולל להאיר עיני עוורים ולפקוח עיני הרוצים לידע ולהבין פרצות הדור. פתחתי ספרו הח' מנוחת שלום ח"ז ופתחתי בפתח השער וראיתי שבטעות העתיק בקטע הראשון מס"ח ת"ק – וצ"ל תק"ל, ושם בע"ב מביא בשם הזוה"ק באדרא שבזמן שביהמ"ק קיים וכו' ומסיים וכבר ומובא בשם הזוה"ק בס' ברית עולם וכו' וזה טעות כי בס' ברית עולם ס' תק"ל מביא ממרא זאת מהקדמת ס' החשוב לב אריה בשם רז"ל עיי"ש, ומצוה לתקן במהדורא הבאה, כרגע אין הזמן לעיין בכל הספרים היקרים, וכש"כ איני בר הכי להעיר עליהם. רק זאת אכתוב שהאירו הספרים ביתי ושמחתי עליהם מאד, והיה מן הראוי לשלם מחירו משלם, רק כפי שמכיר כב' אותנו קשה לשלוח מכאן…

הנה קבלתי ספריו: א) נפש ישעי', ב) מנחת יהודה, ג) מנחת שלום, ד) אפיית מצות השלם, ה) אכילת מצות בישראל, ו) זבחו זבחי צדק, ז) אהלי ישראל – דבר משה. וכפי שראיתי בשער הספרים שחיבר עוד ס' חנוך ישראל סבא, ומדריך לצניעות, גדולי ישראל, מזוזת שלום, קדושת בנות ישראל וכו', אשר כל אלה לא ראיתי עד הנה, והיה לי למשיב נפש לרכושם ואם אפשר לשלחם, אשלח מספרי ימי בחרות וס' קדושה וצניעות שחיברנו בסד"ש.

כ"ד ידידו דושה"ט באה"ר ובנפ"ח.

דניאל פריש

 

בס"ד יום ה' לסדר ואספת את תבואתה, דרך הישר לפ"ק.

בימי השובבי"ם, יתברך כטל, וכרביבים, ה"ה כבוד הרב הגדול בתורה ויר"ש, צנא מלא ספרא, אשכול הכופר חכם וסופר וכו' כש"ת מו"ה שלו' יודא גראס נ"י, רב דקהל מגן שאול, אבדק"ק האלמין.

אחדשה"ט, זה כבר קבלתי ממנו כל הספרים שהוציא לאור עולם, ובאמת נהנתי מאוד בעברי קצת בין העלים, ושם ראיתי את גדול וכובד העבודה אשר השקיע בחיבוריו הנעימים, ובכל יום חשבתי לבוא עם איזה הערות אבל מחמת אפיסת הפנאי מוכרח אני לבוא בידים ריקניות. יה"ר שדבריו יעשו רושם בעולם, וכל המזכה את הרבים וכו' ויצליח בכ"ע כאוונה"ט.

אמנם אכתוב לו מה שפירשתי זה כבר בפ' נח הקרא כי מלאה הארץ חמס מפניהם וברשיז"ל מגמ' סנהדרין (ק"ח, לא נחתם גז"ד אלא על הגזל, וקשה הלא בקרא משמע דהשחית כל בשר את דרכו וחטאו בע"ז ג"ע וכו' וגזל הוה רק חטא קלה נגד החטאים ההם דזה רק לאו ובפרט דיש ג"כ גבי' עשה והוה רק לאהנל"ע. אבל ניחא לפימ"ש בס' בנין דוד בשם הה"ק מקאסוב זצ"ל דיש חסידים וכו' דבניהם סרו מדרך השי"ת דיש מצות שבין אדם לחבירו היינו שנושא ונותן שלא באמונה בגזל וכדומה ונתפטמו הבנים בגזל המוליד טבע רע לכן התולדות פורקים עול מ"ש עיי"ש, א"כ בלי חטא גזל הי' מקום להציל את דור המבול כי אולי יעשו תשובה אבל כיון שחטאו בגזל א"כ לא יהי' להם דורות קדושים כי יהי' להם טבע רע אפי' האבות יעשו תשובה אבל בניהם נתפטמו מגזל וממון שאינו כשר א"כ אינו כדאי להצילם ודו"ק לכן שפיר הביא רשיז"ל דנחתם גזר דינם עיקר החותם לרעה בא דוקא מפני הגזל ודו"ק.

ובאחת אעוררו עוד כי לפי ראות עיני שכח בספרו לעורר על בדיקת השמושין הנקרא מוין דשכיח מאוד בהם נמלים קטנים ומאוד צריכין ליזהר בהם ודו"ק.

הדושה"ט מאהבה ומברכו בהצלחה ברו"ג. ואצרף כאן המחאה קטנה בעד הוצאות ספרו.

הק' שלו' קרויז

אבדק"ק אודווארי, מח"ס שו"ת דברי שלום ד' חלקים

 

בעזהשי"ת. כבוד ידידי רב חביבי הרה"ג יקר הערך מוהר"ר שלום יהודא גראסס שליט"א בעמח"ס יקרים.

נא לקבל תודת לבבי על המנחה הטהורה שכבדני בספרו היקר רב הערך עיינתי בו ומצאתיו שאלות העומדים ברום עולם היהדות מה יתן ומה יוסף לנקוט נפשאי בשיפול גלימייהו אוכל רק להוסיף את ברכתי ברכת הדיוט יזכהו ד' לחזקו ולאמצו לאורך ימים ושנים טובים ונעימים מתוך רוב מנוחת הנפש ובריות גופא להפיץ עוד הרבה דעת ותבונה להגדיל תורה ולהאדירה.

דושת"ה באהבה מוקירו ומכבדו.

יחזקאל הלוי גרובנער

רב דפה, דטרויט

ב"ה. החיים והשלו' וכט"ס לכ' מע"כ ידידי הרב הגאון הגודר גדר ועומד בפרץ, לוחם מלחמת ה' במסירות נפלאה וכו' כש"ת מוהר"ר שלו' יודא גראס שליט"א אבדק"ק האלמין יצ"ו.

אחדשה"ט, באתי בזה לשלוח לו מנחת תודתי על ספריו הנכבדים שמע"כ שלח אלי בפרט ספריו הנפלאים על ענינים אכילת מצה בישראל ז' חלקים, והחיבור היקר אפיית המצות השלם, שבאמת דבר גדול עשה בזה לקבץ למקום אחד כל שנכתב ע"י גדולי הפוסקים מדורות הקודמים שכתבו בעניני זהירות ודיקדוקים באפיית ואכילת מצה בפסח. ובפרט הקונטרס בירור הלכה המבארת דיני יצירת התרופות הרפואיות וכשרותם לכל השנה (בכלל) ולחג הפסח (בפרט), הוא חיבור נחוץ מאוד בדורינו שהתכניקא ממציאה לנו מידי יום ביומו המצאות חדשות בהרכבות כלאים מינים ממינים שונים, אשר לפי דבריהם א"א להחליט בבירור שום תרופה שהוא נקי מחשש, בפרט בחשש חמץ שהוא במשהו.

ע"כ נחוץ מאוד לעורר שמי שנחוץ לו לקחת תרופות בפסח, היות שיש הרבה תרופות עם השגחה, ישתדל ליקח מאותן שיש השגחת רב מובהק עליהם, ובעניני שאר תרופות שאין עליהם השגחה, מי שמוכרח לקחתם יתייעץ עם מורה הוראה מובהק.

ואנו תפלה לה' הרופא כל בשר שישלח רפו"ש במהרה לכל חולי ישראל, אמן.

בכבוד רב,

שמואל טובי' שטערן

אב"ד מיאמי ביטש

בס"ד, ג' לס' הנני נותן לו את בריתי שלום, שנת תשל"ח לפ"ק.

פה אטל"ס על שפת הים.

שלמא רבא מן שמיא יסגי להרב הגאון נודע בשערים, בר אבהן עילאין קדישין, יראת ה' אוצרו, כש"ת רש"י גראס שליט"א האב"ד דהאלמין ור"מ בישיבה וכולל בית ישעי' ברוקלין יצ"ו.

בשובי הביתה – פילאדעלפיא – בעש"ק העבר [כי כן דרכי לשבות בבית מדרשי גם בימי הקיץ] מצאתי ספריו המצויינים בהלכה, אפיית המצות ואכילת המצות, אשר כת"ר כיבדני בהם, ובבואי כאן לקחתים עמי לעיין בהם. שמחתי לראות כי שניהם מלאים וגדושים בכל דקדוקי הלכות ומנהגים, מיוסדים על אדני ספרי ראשונים ואחרונים וספרי קבלה וחסידות, לקיים בשלימות מצות מצה שמורה בליל התקדש החג ובכל ימי הפסח שהיא מיכלא דאסוותא ומיכלא דמהמנותא ושרשה לעילא במוחין דאבא. אשרי חלקו דמר שזכה וזיכה את הרבים.

ראיתי הלכה ונזכרתי מעשה: עבודת הקודש בכל כחו ובהתלהבות נוראה של טחינת חטים שמורים בידו הקוה"ט של אאמו"ר ציס"ע ומופה"ד מרן אורי הכהן מאסמבור, שהי' תלמיד מוסמך של הצדיקים הגדולים, הרה"ק שר שלום מבעלזא והרה"ק מסטערעטין, תלמיד השרף הנורא רבנו אורי מסטרעליסק, זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל.

אגב, אעיר נקודה אחת במה שדן בספרו אכילת המצות, פ"ג, אם יש חשיבות בקיום חצי שיעור של מצוה, וכת"ר ציין להרבה פוסקים שדנו בזה, לענ"ד היה לו למר לציין לראי' מפורשת בתורה, פרשת ואתחנן, אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן, ופרש"י (עפ"י חז"ל) אעפ"י שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה. והלא משנה מפורשת במס' מכות דף ט': עד שלא נבחרו שלוש שבארץ ישראל וכו' שנאמר שש ערי מקלט תהיינה עד שיהי' ששתן קולטות [תהיינה משמע הוי' אחת], הרי דהבדלת שלש הערים בעבר הירדן לא היתה אלא בגדר חצי שיעור של המצוה ואעפי"כ התאמץ משה רבנו לקיימה, אמנם יש לפלפל בראי' זו, מכל מקום זכר לדבר מן התורה איכא.

והנני חותם בברכת כהן שיפוצו מעיינותיו לחיזוק תורה ומצוה.

אפרים אליעזר הכהן יאלעס

באמ"ו גאון ההוראה מרן שלום – הכהן זצ"ל אבד"ק פילאדעלפיא רבתי

 

ב"ה, כ"ח כסלו ד' חנוכה תשל"ח

שלו' ורב ברכה לכת"ר שליט"א

ספרו נפש ישעי' על מאכא"ס נחוץ מאוד לכל אשר יראת ה' נוגעת בלבבו. ור"פ מנחתי הקטנה בברכה שהשי"ת יצליח דרכו בקודש ושיוסיף להרביץ טהרה בישראל…

אפרים אלעזר

באמ"ו גאון ההוראה, מרן שלום הכהן זצ"ל.

 

בס"ד, י' ניסן תשל"ד

לכבוד הרבנים הגאונים של הוועד שליט"א.

הנני מבקש לכבודכם שליט"א שיכניסו את שמי בוועד הכשרות ובוועד הפועל.

תודה רבה למפרע, בברכת חג כשר ושמח

מנחם מענדל פליישער רב דקהלת תפארת צבי איטיקא נ"י יע"א

 

הרב שלמה יודא שווייצער

רב דקהל דרכי נועם ספרינג וואלי ניו יורק

בעמ"ח קו' דרכי נועם על הלכות דרכים, ושו"ת לשלמה משפטיך על עניני חו"מ, וש"ס.

 

בס"ד, נא לשלוח לי מדריך הכשרות, והנני שולח 4$ על שנה אחת כמבוקש.

בתודה

יעקב יצחק ניימאנן

רב דביהמד"ר חסידי בעלזא ומחזיקי הדת מאנטרעאל יע"א, קנדה

 

ועד הכשרות והרבנים

בית דין צדק

דפילאדעלפיא רבתי

בס"ד א' לס' זאת חקת התורה. תשל"ד לפ"ק. פה פילאדעלפיא.

שמחתי לקבל קונטרס השני של הירחון מדריך הכשרות ור"פ דמ"ח עבודה גדולה וקדושה העמסתם על עצמכם. המקום יהי' בעזרכם לתקן בדקי הכשרות במאכלי ישראל קדושים.

והנני בשמי ובשם חברי הרבנים המובהקים ביד"צ דפה"ק יצ"ו. לברך אתכם שחפץ ה' בידכם יצליח להרים דגל הכשרות בכל המדינה. לטהר בני ישראל לקבל קדושת ישראל.

אפרים אליעזר הכהן באמ"ו גאון ההוראה מהר"ש יאלעס אבד"ק פילאדעלפיא רבתי.

חזקי' פייבל ראזענבערג

מלפנים אבדק"ק דעברעצין, רב דקהל אגודת אזב

בס"ד ב' בהעלותך י"ג סיון תשל"ד לפ"ק.

שוכט"ס להמערכת קונטרסי מדריך הכשרות דעיר רבתי נ.י.

הקונטרס ב' מחדשי איירסיון הנשלח אלי בא לידי ובעיוני בו עלו במצודתי ובדעתי הערות אחדות על הענינים המובאים בו – אך אין עת האסף פה. וגם קשה עלי מלאכת הכתיבה וד' יחזקני ואיה"ש אבוא בדברי בזמן היותר מוכשר. רצופה לשורות אלו הנני שולח 4$ דמי חתימה לשנה. בד"ש ובכל חותמי ברכות.

חזקי' פייבל ראזענבערג

מלפנים אבדק"ק דעברעצין רב דקהל אגודת אזב ברוקלין נ.י.

ב"ה, ד' שלח, התשל"ד

שלו' רב לאוהבי תוה"ק המתעסקים בחולין על טהרת הקודש וכו' ועד הכשרות עליהם יחי'.

הגיעני קונטרס מדריך הכשרות ועברתי עליו בשום לב. ואמרתי יהי ד"א עמכם ובכל אשר תפנו תצליחו. הגם שהענין מקושר בנסיונות אשר לא תוכלו לשער בהתחלתו וצריכים לסייעתא דשמיא להחזיק מעמד ומצב. מלחמה ממש פנים ואחור. אמנם מובטחני …שלא יחת ולא יסוג אחור מכל דוחק ולוחץ וחפץ ד' בידכם יצליח. ר"פ דמי חתימה, ואחתום בכל חותמי ברכות והוקרה רבה לכל העוסקים באמונה,

ה"ק יצחק אזיק אייכענשטיין

אב"ד ור"מ קיוויאשד, רב דקהל יראים עטרת צבי פארעסט הילס נ.י.

 

יום ה' פ' בהעלותך ט"ז סיון תשל"ד.

אל כבוד חברי ועד הכשרות.

צרופה כאן המחאה תמורת חוברתכם "המדריך" לעניני כשרות ואמינא לפועלי אמת שתהי' פעולתכם אמת וחפץ ה' בידכם יצליח. להיות לתלפיות שהכל יפנו אליכם לעזור להם בשאלות וספקות במיני ההזנה החדישים המצוים בימינו. ויישר חיליכם ברוב עוז ושלו'

ידידכם

נחום מרדכי פערלאוו

באאמו"ר הגה"ק האי"ש זללה"ה מנאוואמינסק

 

הישיבה מנייטרא

ב"ה, ד' לס' מה טובו אהליך יעקב תשל"ד לפ"ק.

היום קבלתי המדריך השני והנני שולח רצוף ש'ק על סך 4$ ויהי נועם ה' עליכם להרבות קדושה וטהרה בישראל בפרט בדברים הנוגעים אל אכילת האדם שהוא יסוד קדושת האדם כמבואר בסה"ק וכל עמל האדם לפיהו.

וזכות זיכוי הרבים יעמוד לכם ולכל העוסקים בה באמונה כעתירת דו"ש באהבה.

ה"ק שלו' משה הלוי אונגאר

הישיבה מנייטרא, ראש ישיבה

 

ב"ה, שוכט"ס לכ' הרה"ג שליט"א.

מכתבו קבלתי… יה"ר שתשרה שכינה במע"י וזכות הרבים יהי' תלוי בכם בתור מזכים וגם אני אצרף בהסכמתי לדבר מצוה רבה מצוה דרבים וחפץ ה' בידכם יצליח להציל את הרבים ממ"א ולזכותם בכשרות ברצ"ה בדרכיכם.

ידידו ודוש"ת ה"ק שמחה בונם גר"ב

שמחה בונם גרינבערגער, מ. ראב"ד דק"ק פרעשבורג יע"א

 

ב"ה, ר"ח תמוז תשל"ד.

שלו רב וכט"ס למתעסקים בדבר מצוה להוציא ירחון נחוץ מאוד בשם "מדריך הכשרות". קבלתי חוברת ב' ורצוף דמי מינוי 4$ לשנה. תחזקנה ידיכם וידי הציבור שילמדו מהירחון "דברים נכונים".

א) בדבר רפואה בפסח אם יש בו חשש חמץ. נא לעיין בשו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ב סי' ע"ב.

ב) מה שהובא ממדרש תלפיות להחמיר ביין שהסתכל עכו"מ. איך הדין אם היין מבושלי? וכ"כ לברר אצל בית חרושת ליין "קדם" אם היין שלהם מבושל דאם לא יש להזהיר שלא לשתות בבית כנסת שמי שלא נזהר בשבת נגע בזה.

ג) בדבר בקבוקים של קפה איך מותר להשתמש בלי טבילה. נא לעיין מה שכ' בזה בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סימן מ' טעם להתיר.

ד) ואחד אמר לי שאסור לנקות כלים בסבון שנעשה מחלב. ולכאורה האיסור הוא באכילה ממש אף שנפסל מלאכול הכלב. ולא לרחוץ כלים. וכבר דן בזה ג"כ שם באגרות משה סימן ל'.

ה) משחת שיניים שיש שם חשש איסור כיון שיש בהם רק טעימה ולא בליעה הבאתי בספרי שו"ת רבבות אפרים שכעת עומד בדפוס מאוד אבקש להדפיס מכתב זה ובפרט המודעה בענין ספרי ואני מודה לכם ומאחל לכם הצלחה.

הדורש שלומכם הטוב בכבוד התורה ולומדה

ובכבוד מחזיקי הכשרות.

הרב אפרים גרינבלט

שו"ב, ממפיס טנסי

כ"ד אלול תשמ"ג

לכבוד הרב גראס שליט"א

שלום רב לכבודו.

אני מאשר בתודה רבה את קבלת ספרו היקר על מאכלות אסורות אשר בו הראה את כוחו וגבורתו אשרי יולדתו אשר בדבריו מעריב ערבים בחכמה.

תזכה להגדיל תורה ולהאדירה, בכבוד והוקרה

הרב שמעון אבוחצירא

רב שכונה, ירושלים

ב"ה, נא לשלוח לי כל החלקים שיצאו לאור עד עתה, והנני שולח 5$ על שנה אחת כמבוקש. ייש"כ.

בתודה. יוסף דוד קליין, אבד"ק טאב יצ"ו, מאנטריאל קענעדע יע"א

בס"ד, יום ה' במדבר תשל"ד לפ"ק

שלו וכט"ס, הנה הגיע אלי חוברת הראשון של מדריך הכשרות ונהנתי מאוד ובפרט שהוא ענין נחוץ מאוד וב"ה שקבלו עליהם הרבנים שליט"א ואברכים לעסוק בענין הנ"ל. ומעוניין אני לקבל המדריך כל השנה. ע"כ בבקשה מכם שתרשום את שמי ג"כ בין המקבלים. רצוף פה תמצאו טשעק של סך ארבעה דולר כפי הנכתב במדריך הראשון.

ותודה רבה למפרע. ברגשי כבוד

יעקב ישראל ישרון מייזליש

 

..זכות גדול הי' לי אם תוכלו לזכות אותי להיות לי חלק גדול בעבודתכם הכי חשובה…

הרב צבי הירש הורוויץ, בן האדמו"ר מסטריזוב זצ"ל

 

בכל לב ונפש אני שולח דמי חתימה …תחזקנה ידיכם בעזר מקודש…

הרב ליבוש לייזר

 

שמעתי שיש חשש על כמה "בעיקינג פאדער".

הרב יוסף יהושע העשיל בלום, בן הרב מקאשוי שליט"א

 

.יום א' ויק"פ י"ט אדר שנת תשל"ה לפ"ק.

שלמא רבא חינא וחסדא וחיי ראיכא וסיעתא דשמיא למע"כ הרבנים הגאונים הגדולים והמפורסמים שליט"א העומדים על משמרת העשרות והטהרה בעיר ואם בישראל ברוקלים נוא יארק יצ"ו.

לאסהודתא קאתינא על הני גבריחשיבי ויקירי 'קא עסקין לאכשורי דרא במאכלות כשרות ולאפרושא מאיסורא המטמטמין את המוח הקדושתא ואבדלתא.

תחזקנה ידי העוסקים החשובים הרבנים הגאונים והבעלי בתים החשובים שליט"א הזוכין ומזכין את הרבים.

ויזכו להפיץ רוח הכשרות והטהרה בכל בתי ישראל, בזכות זה נזכה להרמת קרן ישראל והתורה בביאת משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה דידן אמן.

בברכת התורה הנצחית והגאולה השלמה והאמיתית בב"א.

הרב אליעזר זוסיא פרטיגול

.נ.ב. ידוע מ"ש הר"ן וכל ספה"ק שצריכים ללמוד מוסר ממה שבחפצי אדם החומרים מהדרים לקנות מה שיותר טוב ויותר נאה כ"ש שבחפצי שמים כשרות וכדומה שצריכים להדר שיהי' מה שאוכל עם כל הדקדוקים בלא שום חשש ופקפוק כלל. ויעיין בבאמ"ח הק' בפ' חיי שרה בפסוק ואברהם זקן וגו' ויאמר אל עבדו זקן ביתו וגו' דברים נחוצים נעימים וקדושים. ע"כ יישר כחם של כבוד הרבנים והעסקנים התורנים העוסקים בזה לקיים הפ' ואנשי קודש וגו' להרים קדושת ישראל עם קדוש.

הק' אליעזר זוסיא

בהרהגה"צ רי"א זצ"ל

פרטיגול

 

ב"ה

לכבוד וועד הכשרות:

שמחתי מאוד ביסוד וועד הכשרות שהי' נחוץ מאוד מקדמת דנא, ולבטח יוסיף הדבר בהרמת קרן הכשרות בארה"ב.

ברצוני להודות לכם על בקורכם בכמה מפעלים העומדים תחת השגחתי, ואני מקוה שתמשיכו לבקר בעוד ועוד מפעלים. מתוך בקורכם הכרתי שמטרתכם הוא לשפר מצב הכשרות לא מתוך פניות אשיות וכספיות, אלא אך ורק למען כשרות וטהרת המזון שבני ישראל זקוקים לזה.

אני מקוה שהרבה רבנים ומוסדות המכשירים ימצאו ברכה במפעלכם הגדול וישתתפו פעולה עם וועד הכשרות.

בברכת התורה

דובער ליווי

מנהל הכשרות של האו.קעי. לאבראטארי

.האמת – ניתן לכתוב כי באו לפני אברכים חשובים בשם הוועד הכשרות דבארא פארק, ואחרי שדיברנו יחד ראיתי כי המה בקיאים בהם ובשמותיהם בכל פרטיהם, ונוכחתי לדעת כי הוועד הכשרות עומד על המשמר, ולדעתי הוא עושה נפלאות ויש"כ וחילם. ויתן ה' שיזכו גם להלאה לעשות פעלים לכשרות.

וגם החרושת מעדנים אשר עומד תחת השגחתי הבטיח להם שיעמוד עמהם בעניני כשרות בעת שהמה יעשו התוצרץ שלהם, וטוב הי' שכל בעלי החרושת של תוצרת כשרים יתקשרו עם המוסד הזה, ואז בעזהי"ת יהי' בטוח שלא יבא ח"ו שום מכשול על ידם.

וע"ז באעה"ח פה ברוקלין

יום ה' לס' שמן זית זך תשל"ה לפ"ק

שלמה זלמן פריעדמאן

(אבד"ק טענקע)

ב"ה, ה' מנ"א התשל"ח.

שוכט"ס למע"כ ידידי הרב הגאון… מוה"ר שלום יודא גראס שליט"א.

אחדשה"ט, שמחתי בראותי מעשי ידיו אמת ומשפט הנהו תרי צנתרי דדהבא ספריו היקרים ששלח אלי. יישר חילו לאורייתא כי כל רב ומורה הוראה יכול למצוא בהם חפנים, ובוודאי זכה וזיכה את הרבים, ועוד להרבות תורה ויר"ש.

נא לקבל ממני מתנה עבורם וגם בקרוב אשלח לו מתנה את ספרי שו"ת השביט ח"ה וח"ו, היוצאים לאור כעת.

בכל הכבוד הראוי, נזכה לראות בנחמת ציון וירושלים.

דושה"ט

שמואל טובי' שטערן, אב"ד מיאמי ביטש

 

ב"ה.

בצירוף המחאה ע"ס 4$ דולר תמורת הקונטרס "מדריך הכשרות". תחזקנה ידיכם בשמירת קדושת וגופי ישראל, וה' יהי' בעזרכם.

בברכת חג שמח וכשר.

יצחק דובער אושפאל,

רב לעדת אנשי ליובאוויטש בבארא פארק

 

.יואילו בטובכם לברר אצל הכעמיקעקר בענין "הסירופ" שנותנים בחורף לכל מאן דמשתעל (הוסט) ומצטנן קצת בחולה שאין בו סכנה (כלומר בלי חום) ורבים מקבלים זה בחורף. ויש לברר אם לא מעורב בדבר איסור של נבילות וטמאות כמו שיש בכמה תרופות. והנה לשאר תרופות אין שאלה כיון שהם מרים ורעים יש לנו ההיתר של הרמ"א ז"ל (יו"ד סי' קנ"ו) כיון שהם שלא כדרך הנאתן (באיסור דרבנן), אבל הסירופ הוא מתוך לחיך ויש לו טעם טוב ואט הי' מעורב עם דבר איסור בוודאי אסור לחולה שאין בו סכנה. לכן יואילו בטובכם לברר דבר זה ואם יהי' מותר אז צריכים גם לעשות ברכה על הסירופ כי על יתר תרופות אין עושים ברכת הנהנין משום שהם בטעם רע ומר, אבל הסירופ יש לו טעם טוב.

הרב חיים אלי' שטערנבערג

רב דמחזיקי תורה , חיפה

 

הרב הגאון מוהר"ר אליעזר זוסיא פורטיגאל שליט"א אדמו"ר מסקולען – כותב

.לאסהידא קאתינא על הני גברי חשיבי ויקירי דקא עסקין לאכשורא דרא במאכלות כשרות.. תחזקנה ידי העוסקים החשובים הזוכין ומזכין את הרבים ויזכו להפיץ רוח הכשרות בכל בתי ישראל…

הרב אליעזר זוסיא פורטיגאל

אדמו"ר מסקולען

 

הרב הגאון מוהר"ר שלמה הלברשטאם שליט"א אבד"ק באבוב – כותב

.אמינא לפעלא טבא יישר כוחו וחילו בהתיסדות וועד הכשרות לעמוד על המשמר לשום עין פקיחא ולהציל את אחב"י ממאכלות אסורות.. לכן שמח לבי לברך אתכם.

הרב שלמה הלברשטאם

אבד"ק באבוב

 

הרב הגאון מוהר"ר נחום מרדכי פערלאוו שליט"א אדמור מגאוואמינסק – כותב

אמינא לפועלי אמת שתהי' פעולתיכם אמת.. להיות לתלפיות שהכל יפנו אליכם לעזור להם בשאלות וספיקות במיני הזנה החדשים המצויים בימינו.. ויישר חיליכם ברוב עוז ושלום.

הרב נחום מרדכי פערלאוו

אדמו"ר מנאוואמינסק

הרב הגאון מוהר"ר הלל ליכטענשטיין שליט"א אב"ד קראסנא – כותב

אביע שביעת רצוני כי התנדרו עצמם כמה מיקירי קרתא דבורו פארק לעיין היטב בשדה הכשרות אשר נזנח הרבה.. בואו ונחזיק טובה להני גברי יקירי.. מי יתן שכל קהלה נאה יעמוד לימינם.

הרב הלל ליכטענשטיין

אב"ד קראסנא

 

הרב הגאון מוהר"ר משה ניישלאס שליט"א אב"ד דשיכון סקווירא – כותב

ומצוה גדולה להחזיק ידי העושים ומעשים מתעסקים במצוה רב זו שלא להתטמא במאכלות אסורות ח"ו.. ואשרי מי שמסייע בזה..

הרב משה ניששלאס

אב"ד דשיכון סקווירא

 

הרב הגאון מוהר"ר חי"ל דייטש שליט"א אדמו"ר מהעלמעץ – כותב

ועלינו לשבחו בכבוד ותפארת.. אני משתחוה להדום רגליהם שותה בצמא דבריהם מפיל תחנה לפני קהל עמינו, עורי נא התעוררו קומי נא השתתפו בפעילת החברה הוועד הקדוש..

הרב חי"ל דייטש

אדמו"ר מהעלמעץ

 

הרב הגאון מוהר"ר משה שטרנבוך שליט"א מח"ס מועדים וזמנים ר"מ דמוסדות ראש העין – כותב

וב"ה לא אלמן ישראל ואתם משתדלים להרים קרן הכשרות, אשריכם ואשרי חלקכם ומגלגלין זכות ע"י זכאי.. הנני מקוה שבית ישראל יכירו נחיצות מפעלכם..

הרב משה שטרנבוך

מח"ס מועדים וזמנים ר"מ דמוסדות ראש העין

 

הרב הגאון מוהר"ר שלו' משה הלוי אונגאר שליט"א אב"ד נייטרא – כותב

ויהי' נועם ה' עליהם להרבות קדושה וטהרה בישראל.. וזכות זיכוי הרבים יעמוד לכל העוסקים בה באמונה.

הרב שלו' משה הלוי אונגאר

אב"ד נייטרא

 

הרב הגאון מוהר"ר אברהם מאיר איזראעל שליט"א אב"ד הוניאד – כותב

מאוד שמחתי בהוצאת מדריך הכשרות. הנני מוכן ומזומן ףלשתף פעולה עם כבודכם שמשונה וועד זו מוועדים הקודמים..

הרב אברהם מאיר איזראעל

אב"ד הוניאד

 

הרב הגאון מוהר"ר שמחה בונם גרינבערגער שליט"א ראב"ד פרעשבורג – כותב

וגם אני אצרף בהסכמתי לדבר מצוה רבה, מצוה דרבים וחפץ ה' בידכם יצליח..

הרב שמחה בונם גרינבערגער

ראב"ד פרעשבורג

 

הרב הגאון מוהר"ר יצחק אייזיק אייכענשטיין שליט"א אב"ד קיוואשד – כותב

צריכים לסייעתא דשמיא להחזיק מעמד ומצב. מלחמה ממש פנים ואחור, אמנם מובטחני בנושא הדגל שלא יחת ולא יסוג אחור מכל דוחק ולחץ.

הרב יצחק אייזיק אייכענשטיין

אב"ד קיוויאשד

 

ב"ה יום ג' לסדר ויקח ממאה וחלב וגו' תשל"ו לפ"ק.

הנה ע"ד ההתעוררות של אברכים ת"ח יראי ה' וחושבי שמו לגדור גדר ולעמוד בפרץ להסיר מכשול מדרך בני עמנו בעניני כשרות, הנה בודאי שכרם אתם מן השמים. וכבר המליצו על העוסקים בצ"צ באמונה שרק הקב"ה ישלם שכרם, כי אין לקוות בעולם הזה ל"ישר כח" ע"ז, ושכר מצוה כי האי בודאי בעולם הזה ליכא, וטבעי הדבר שבעסק זה בעכ"ח מתנגשים בבעלי פניןת שונות אשר השוחד יעור עינם, ואף אם אין כוונתם חו"ש להכשיל ולהרשיע עכ"ז כמה פעמים לא ידעו במה יכשלו, כי ע"י התפתחות המדע בזמנינו כמה מיני אוכלים ומשקאות מורכבים מחומרים שונים אשר קשה לעמוד על שורשם. ועל כן לא די שיהי' מהכשיר בן תורה ףוירא ה' אלא צריך שיהי' גם חכם ופיקח ומבין מדעתו, וידוע דאלה המעלות לא תמיד הולכים יחד, והעירו רבים מהא דאמרינן (נדה דף ףט"ז ע"ב) ששהמלאך הממונה עלההריון נוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ב ואומר לפניו רבש"ע טפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני ואילו צדיק ורשע ףלא קאמר דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים עי"ש. חזינן מזה דיתכן שהכריזו על הטפה שיהי' טיפש, ועכ"ז יש לו בחירה להיות צדיק ולהתמיד בתורה ויגעת ומצאת תאמין, ממילא יהי' למדן גדול וצדיק, ועכ"ז נשאר טיפש כאשר נגזר מלחתחילה. וע"ש יש להזהר מאד מאד "דלא לימסר עלמא בידא דטפשאי" רק לת"ח אשר יש להם דעת וכח לחקור ולדרוש היטב בתוך תוכיות הדברים, וגם מצויים ביראת ה' וזריזות ורצון עז, כי גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית (משלי יט ט') ואז רק אז נזכה לטהר השולין של בנים שגלו משולחן אביהם, ובזכות זה ירחם השי"ת עלינו ונזכה בקרוב לקיום ההבטחה של ושבו בנים לגבולם אכי"ר.

כ"ד המצפה לישועת ה' הקרובה ולהרמת קרן התורה וישראל.

אברהם ויינפעלד

בעמח"ס "שובה ישראל" ב"ח חופק"ק מאנסי יצ"ו

 

בעזהי"ת יום ג' לס' וירא י"ז חשון תשל"ו לפ"ק.

כבוד המדריך לכשרות שיחי' לאויט"א,

שמחתי לראות שהתעוררו אנשים חשובים אשר נדבה לבם אותם לגשת אל המלאכה מלאכת הקדש, בעניני מאכלות הכשרות, לברר לבדוק ולחפש עד מקום שידם מגעת כדי לידע בידיעה ברורה אם אין שום חשש של תערובות דברים אסורים בעניני מאכל ומעשה אופה.

והנסיון יגיד ויעיד ולמדנו מציאה מחיפוש, שאם בודקים היטב אז נמצא בכמה מיני מאכלים חששות גמורות וחמורות אשר אפשר לתקן אותם בניקל אם רק משימים לב. ועיין בגמרא בבא מציעא סץא ע"ב תנא דבי רבי ישמעאל אמר הקב"ה אלמלא לא העליתי את ישראל ממצרים אל בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים די. ראינו מזה כמה כחה של מאכלות אסורות שבשביל דבר זה בלבד הי' כדאי כל הנסים והנפלאות שעשה ד' עמנו במצרים.

וכמו כן מצינו בתוס' חולין דף ה' ע"ב ד"ה צדיקים. שמה שאמרו חכז"ל בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן זה דוקא במאכלות אסורות מפני שגנאי לצדיק שאוכל דבר איסור, וכאן לא איירי במזיד ח"ו ואפילו לא בשוגג רג באונס ואפ"ה גנאי הוא מפני שמטמטם את הלב ואין מועיל לזה דום אמתלא של שוגג או אונס מפני שהמאכל בעצם פוגם. אבל המדובר כאן אינו משום מילתא דחסידותא רק דברים הנוגעים מעיקר הדין ובמקום דאיתחזק איסורא חייב בדיקה להוציא מהחשש, וכמו כן מצינו בדיקת חציצה לטבילה ובדיקת חמץ ובדיקת פירות מתולעים, וכאן במדינה זו אותחזק איסורא כי בהרבה מיני מאכלות מערבים דברים אסורים על כן מחויבים לברר ולבדוק בכל מה שאפשר ביד אדם.

וכמו שהגנאי גדול למי שנכשל במאכלות אסורות, כמו כן הזכות גדול למי שנזהר בזה ומכל שכן למי שמציל את הרבים ממכשול זו של מאכלות אסורות ומצוה גדולה לחזק את ידי האנשים האלו בכל מה שאפשר, וכל המסייעים בדבר מצוה יתברכו מן השמים.

הרב יחזקאל הורוויץ,

צאנזער קלויז, מאנסי נ.י.

 

בס"ד

באתי בשורותיי אלה לחזק ידי האברכים החשובים העוסקים בעניני כשרות האכילה כאן בעירנו מאנסי בחנותים החרדים שלנו. ומצוה גדולה לעזור לאברכים הללו בכל מה דאפשר.

וע"ז באעה"ח אור ליום ועש"ק חיי שרה כ"ו מר חשון תשל"ו לפ"ק פה מאנסי.

הק' ישראל האגער

בהרה"צ מוויזשניץ שליט"א

 

בס"ד, מצוה גדולה להחזיק ידי העושים ומעשים ומתעסקים במצוה רבה זו שלא להתטמא במאכלות אסורות ח"ו שמטמטמים לבו של אדם כמאז"ל ביומא לט. ת"ר לא תטמאו בהם ונטמאתם בה אדם מטמא עצמו מעט, מטמאים אותו הרבה, מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, בעולם הזה מקדשין אותו בעולם הבא, כי"ר ואשרי מי שמסייע בזה, והבא לטהר מסייעין אותו ובזכות זה נזכה במהרה לגאולה שלמה בב"א.

הכו"ח לכבוד המצוה

משה ניישלאס

אב"ד ניו סקווירא

 

ב"ה, הן באו לפני המוכ"ז אברכים יר"ש וחסידים ונטלו עליהם העול לפ'ח על מצב הכשרות בחנויות המוכרים דברים בחזקת כשרות בעירנו. ובאמת הדבר נחוץ מאד כי רובם ככולם אשר מדחרם עיקר בעניני אכילה אין להם משגיח תמידי כמו שהי' מקדם בכל ערי ישראל וצריכים לסמוך רק על חזקה אבל היכא דאיכא לברורי מבררינן ואם ישנם אברכים אשר רוצים לזכות את הרבים ולבקר על כל עניני כשרות בעירנו אמרתי לפעלא טבא יישר חכם וחילם ויהי' השי"ת בעזרם.

וע"ז בעה"ח היום ג' לסדר וירא ט"ז חשון שנת תשל"ו לפ"ק פה עיר מאנסי יע"א.

נתן סג"ל הורוויץ

רב דקהל בית ישראל

בעזהי"ת, נבוא ונחזיק טובה וברכה להנהו אברכים היקרים מנהלי וועד הכשרות שהעמיסו על שכמם עבודה יקרה וקדושה לחקור אחר מותא כל מאכל אם הוא בתכלית הכשרות עפ"י דתוה"ק שמחמת ריבוי התוצרות לא נודע מהותם עד אחרי חקירה ודרישה רבה וההמון לוקחים מכל הבא לידם שרואים עליו תיבת כשר, וחזי הוית שנסיון הזה בדרא בתראה נרמז בפרשה זו בפסוק ויהי עשו בן מ ' שנה פרש"י שפושט טלפיו כחזיר לומר ראו שאני טהור ובמדרש שם שזה רמז למלכות גלות אדום שאנחנו בו משערימים לומר על כל דבר כשר וטהור ושזה דרכו לומר הלעיטני נא מן האדום ובמדרש פער פיו כגמל ואמר אני פתח פומי ואת תהא משדר כמד"א מלעיטין את הגמל, היינו שאינן בודקין ורואין מה שנותנין לפיהם וכנרמז בדניאל ז' בחיוא רביעיא שיניה די פרזל אכלה ומדקה ופוס ממלל רברבן. והיינו שזה הנסיון בגלות האחרון שיאכלו מכל הבא לפיהם וכדאי' בזוה"ק ס"פ שמיני ע"ז נאמר כל עמל אדם לפיהו דכל העונשין באין עבור שלא שמר פיו ממאכלות אסורות וע"כ כתיב ונטמתם בלא אלף בלא אלופו של עולם ועתיד הקב"ה לדכאן להון לישראל במ"ש ואנשי קודש תהיון לי, וע"כ מזה נלמד גודל שכר לאותן העומדים על משמרת הקודש לעזור לקיים הקרא ואנשי קודש תהיון לי ושכרם כפול מן השמים בזה ובבא והשי"ת יערה עלינו רוח טהרה ויחיש גאולתינו ופדות נפשינו בב"א.

החותם יום ג' לס' וישמור משמרתי תשל"ו לפ"ק,

הרב שלום הכהן ווייס,

ביהמ"ד בית שלמה, ברוקלין

 

בס"ד, ד' – חשון תשל"ו לפ"ק, מונטריאל קענעדע יצ"ו

כבוד המערכת מדריך לכשרות הי"ו

אחדשה"ט הנה באתי בשורותי אלו לעורר בענין האתרוגים הגדילים בארץ ישראל שלא לאוכלם בלי לקיחת מעשר והעולם נכשלים בזה.

יישר כוח.

ה"ק מנחם מענדל קליין

באאמו"ר אבדק"ק טאב שליט"א

 

לכבוד ידידי נ"י.

הגיע עוד ספר נפש ישעי' ומכרתיו ואני שולח מה שקיבלתי.

בכבוד רב ובברכת כל טוב ומצפה לישועת ד'

יעקב יצחק ניימאנן

רב דביהמד"ר חסידי בעלדא ומחזיקי הדת

מאנטראע-ל יע"א, קנדה

 

קבלת הספרים החשובים "אפיית המצות כהלכתה", "שחיטת ואכילת בשר", "אינציקלופדיה לכשרות", "נפש ישעי'".

ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

אליהו הלוי קצנלבוגן

רב שכונה בירושלים

 

אור יקרות. טל אורות. החכם השלם והכולל. שבחיו מי ימלל. מזר"ק טהור. שלשלת יוחסים. קדשי קדשים. זה שמו הטוב. הגאון האדיר. כמוהר"ר שלום יודא גראס שליט"א.

יהי שלו' בחיליה. ויסגי מזליה. וכל הנלוים אליו.

fשר התורה! אריה שבחבורה! מקל עוז. מטה תפארה. אורה זו תורה.

ראשית דברי! להודות להלל לשבח לכת"ר על מתנתא דתורא' עוד זה מדבר (אפית המצות) וזה בא ויאמר נפש ישועה. מבשר טוב. יתפלל טוב. שלא יכנסו מאכלות אסורות בתוך גופו. ספר אשר עטוי במצנפת הקודש. מלא מכל טוב. לטהר ולקדש שלחן האדם. מכל סיג של איסור. ולתקן התועים מדרך הטובה. ואשר עברו דרך בני חטא ועון. ולמונעם מדרך הנלוזה.

fרב נאצל! את האמת אגיד. כי הצצתי בהקפה ראשונה בספרו הקדוש נפש ישועה. מראה דרך להחיות נפש נענה. בידיעה משכלת מה יעשה ישראל וחי בהם. ממש ישע לנפשם. לעורר נפשות נרדמות. במוסר השכל. ובהבנה מרובה. ממש שלחן ערוך מכל טוב. כשר וטהור. ובלי לחפש ספרים. ובלי לשאול סופרים.

נברשת הקודש! יישר חיליה דמר. אשר מזכה הרבים בהונו ואונו. ובתורה יהגה יומם ולילה. ולילה כיום יאר. לברך הלכה. כדי לזכות את הרבים. אשרי חלקו. וכמ"ש בזו"הק זכאה איהו מאן דמזכי חייבא זכיה לעו"הז ולעו"הב הנני לברכו בשם השם. שיבורך ממקור כל הברכות. בברכה המשולשת בתורה. הוא וכל משפחתו. משפחת הפלואי. ימשיך עוד כהנה וכהנה. בבריאות מתמדת. וכח איתן ובריא. עד לביאת הגואל. ועד בכלל.

חזק ואמץ

הרב שמואל בן הרוש

רב מקומי לנוה שלם. וחבר הרבנות הראשית בת"א

הערה: אם ישנה אפשרות לקבל ספורי נפלאות מצדיקי ישראל זצ"ל במחיר אשר יושת עליו.

 

 

הרב שלום יהודה גראס

אבדק"ק האלמין

בית שמש, ארץ הקודש

 

 

 

 

 

 

 

עלון מס' 903 לימוד דף היומי דהתאחדות הקהילות על יסודי הדת – כו ניסן תשפ"ג

ספר

שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

כרך א' חלק א'

 

ספר

שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

 

כרך א' חלק א׳

 

• הספר הזה מכיל קובץ גדול מספרי ראשונים עד אחרון שבאחרונים תמצית דבריהם בכל הנוגע למעשה בסדר שחיטה – שוחטים ואכילת בשר למהדרין.

 

• בו ימצאו רבנים שוחטים ונותני קבלה לשוחטים הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון להיות נכון לבם בטוח שלא תצא תקלה מתחת ידם ח״ו.
• בו ימצאו מפקחים ומשגיחים על השחיטה ובדיקת הריאה הדרכה לפקח ולהשגיח שמעשה הכל באופן היותר נעלה על פי ההלכה ועל נתיבת המסורה.
• בו ימצאו כל בני אדם מקטן ועד גדול הדרכה נפלאה האיך להנהיג את ביתם ושלחנם הטהור באופן שיהיה להם מזבח כפרה.

באכילת בשר גלאט כשר – באמת

אשר רבתה הזנחתה בעונותינו הרבים והוא הנוטל חלק בראש בכל שארי מאכלים ומעדנים המוכנסין לבתי ישראל.

נאסף ונלקט

על ידי חברי הכולל מכון להוראה בשחיטות ובדיקות ירושלים עיה"ק.

שנת תשמ"א

א. ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד למעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי׳ בעליה כשני עולמות. ״והלואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם״ וכן יאבדו כל אויבך ד׳. ועלינו יערה רוח ממרום (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו״ת טוטו״ד ח״א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש״ק זצ״ל אודות השוחט רע מעללים מק״ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

פרק ב׳

בדיקת הסכין לתועלת, הרבנים, מפקחים, והשוחטים

התוכן:

א. חוב על השוחט (אות א׳ ה׳).

ב. בדיקת הסכין (אות ו׳ ט״ז).

ג. ככה יעשה בדיקתו (אות י״ז י״ט).

ד. רחיצת סכין קודם בדיקה (אות ב׳ כ״א).

ה. אצבע של בדיקה (אות כ״ב כ״ד).

ו. שוחט ובודק שלא הרגיש (אות כ״ה כ״ו).

ז. טעם איסור פגימה (אות כ״ז כ״ט).

ח. רוי"ך־שאר״ט־לייג״ל (אות ל׳ ל״א).

ט. ב׳ שוחטים (אות ל״ב).

י. שתיית יי״ש ושאר משקה המשכר (אות ל״ג).

יא. ערעור על השוחטים (אות ל״ד).

יב. שימוש – לימוד (אות ל״ה ל״ט).

יג. שתה יין (אות מ׳).

יד. בדיקה על ידי זכוכית מגדלת (אות מ״א).

טו. תכיפות בדיקה לשחיטה (אות מ״ב).

טז. השחזת הסכין ע׳׳י אשה ועכו׳׳ם (אות מ״ג).

יז. זמן המוכשר ביותר לבדיקת הסכין (אות מ״ד).

יח. בדיקה על ידי ראיה (אות מ״ה נ״א).

יט. בענין התקנה ששנים יבדקו הסכין (אות נ״ב).

כ. בדיקת הסכין במקום קר (אות נ״ג).

כא. כח הסכין (אות נד).

פרק ב׳

בדיקת הסכין לתועלת הרבנים מפקחין, והשוחטין

ידוע דעיקר השחיטה והטריפות הוא הסכין ומקרא מלא הוא גורו לכם מפני חרב וגו׳ (דע״ת סי׳ ח״י או׳ ל״ח).

א) חוב על השוחט בשחיטת בהמות לבדוק הסכין אחר כל שחיטה, ובדלא עשה כן אף על גב שלא אירע כלום מיקרי ״עובר על דחז״ל (עי׳ יור״ד סי׳ י״ח בב״ח, וכ״כ בט״ז י״ז, כרו״פ, זבחי צדק סי׳ ט״ו ס״ק י״ד, תורת יקותיאל סק״ד, שפ״ד י״ח, מש״ז סוס״ק ח׳, שמ״ח סי״א, תב״ש כ״ג).

ב) בעופות יש להקל ודי לן לבדוק אחר כל ה׳ עופות (פרי תואר סק״ד, מנחת יוסף ביאורים ס״ק כ״ג), ויש מקילין בעיוה״כ (שמ״ח י״ג, שפ״ד י״ח) אבל למעשה יש להחמיר (דכ״ת ע״ז).

ג) ואם אירע סיבה שבסיבתה עלולה הסכין להתקלקל כגון חתך במפרקת, או נמצא איזה דבר בוושט שנחתך על ידי הסכין, אסור לשחוט אחר כך בסכין זה אף בשעהד״ח ועיוה״כ בלתי בדיקת הסכין תחלה, וירחץ הסכין כדת ויבדקנו י״ב בדיקות, בין בעוף שלו, בין של אחרים (שמ״ח י״ד, תב״ש כ״ח, דכ״ת ע״ז).

ד) הפוסקים מחמירין דלאחר השחיטה צריך גם כן י״ב בדיקות, אף על גב שבדק י״ב בדיקות קודם השחיטה והיינו אבישרא וטופרא ותלת רוחתא (שמ״ח רי' י״ח, ותב״ש י״ב, תורת יקותיאל סוס״ק ד׳, מש״ז א׳ ו׳ שפ״ד ס״ק כ״ד, ותמה על האין נזהרין, וע״ע בס״ק ט״ז, ל״א שם, מנה״ז ס״ק כ׳ י״ז) אולם יש מקילין בשעהד״ח בשוחט הרבה ואין פנאי בהולכה והובאה לבד, ולדעתך לכתחילה על כל פנים אין להקל (ש״ע הגר״ז בקו״א סק״ה, דע״ק ס״ק ט״ו).

ה) צריך להזהיר להשוחט ובודק דגם הבדיקה שבין השחיטות יהיה לאט לאט ובכוונת הלב ולא במהירות כלל, דמה שמוליך האצבע על הסכין במהירות קצת אינה בדיקה כלל, דיכול לדלג על פגימה דקה (ש״ע הגר״ז קי״א סק״ה. ובמנחת יוסף ביאורים ס״ק פ״ט ר׳ תוכחה להשוחטים שמתפארים במלאכתם שהם אומנים גדולים ושוחטין הרבה בזה אחר זה ובמהירות והסכין יפה, והוא מסיבה שבודקין במהירות ואם היו בודקין במתינות ובכוונת הלב לאח״ש י״ל שהיו מרגישין ואין יודעין כי בנפשם הוא (דכ״ת ס״ק פ״ב). ועיי״ע כמה נקודות נחיצות בענין בדיקת הסכין בפ״ז או׳ כ״ה, עד או׳ כ״ט).

ו) בדק הסכין אחר השחיטה בהולכה והובאה ולא י״ב בדיקות והצניעה, ואחר כך הוציאה משם ובדקה ונמצא פגום, מטריפין העופות ששחט עד בדיקה שלפניה (דע״ק ס״ק ט״ו, בית אברהם בש״ז ס״ק ל״א, דכ״ת קמ״ה).

ז) צריך ליזהר שלא לבדוק הסכין בשעה שמטורף מפני השינה.

ד) שוחט ובודק שנתגלה שאינו מרגיש בפגימת הסכין יש כמה חילוקים עי׳ היטב יור״ד סי׳ ח״י סעי׳ י״ט ובדכ״ת וש״א שם, ובדכ״ת ס״ק קע״ב, קע״ג.

ט) בשו״ת תפא״י יור״ד סי׳ ה׳ כתב דראוי לרב שיש לו שוחטים תחתיו להיות בקי היטב בכל סימן י״ח לידע האיך לנהוג למעשה.

י) הרבה צריך ישוב הדעת וירא שמים לבדיקת הסכין. הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים ושלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין לבו באחרונה, ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב (סי׳ י״ח סעי׳ י״ז).

י) יבדוק לאט ובכוונת הלב שלא יפנה לבו לדברים אחרים (סי׳ ח״י סעי׳ ט), כשיש חשש היסח הדעת כל שהוא או טירדא כל דהוא באמצע הבדיקה צריך לחזור ולבדוק אפי׳ כמה פעמים, וצריך לזה משקל הנכון דיראת חטא בלי נטיה כל דהו בפחד אכילת סם המות (דע״ק סק״ג).

יא) צריך להיות מתון מתון בשעת בדיקת הסכין (שמ״ח סעי׳ ז׳) מי שבודק הסכין במהירות נקרא מומר לתיאבון (בית אברהם, דכ״ת ס״ק נ״ט) ועי׳ בסמוך או׳ כ״ד.

יב) לא יבדוק השו״ב סכינו תיכף לאחר ההשחזה רק ירגיע וינוח זמן מה כדי שלא יהיו אבריו כבדים עליו מחמת ההשחזה, וכן כשבא מן הדרך, או קם ממלאכתו שעסק בה, ירגיע עצמו לפחות חצי שעה (דכ״ת או׳ קע״ה).

יג) המשתכרין אפי׳ שלא בשעת שכרות איבריהם כבדין עליהם, וצריך הממונה לחקור על זה (שמ״ח או׳ ז׳).

יד) נכון להתפלל להקב״ה קודם בדיקת הסכין שיהיה לו הרגשה טובה ולא יכשל ח״ו כי הרבים בו תלויין, ולומר נוסח לשם יחוד, עי׳ שבט מוסר פרק ל׳׳ו ונדפסו הנוסחאות בריש ספר מטה אשר, עיי״ש, ובספרי זבחו זבחי צדק אחר הקדמה העתקתי ד׳ נוסחאות, ע״ש).

טו) אף על גב דמעיקרא דדינא אין קפידא באיזה סדר עושה הי״ב בדיקות, כמבואר בתב״ש ט״ז, ושמ״ח ס״ז, מכל מקום לאו שפיר עביד באם עושה למעט הולכה בצד אחד וקודם הובאה הולך לצד האחר, דשמא יתבלבל על ידי זה ולא יבדוק כדבעי, אלא יבדוק כל צד הולכה והובאה אבישרא, ואחר כך אטופרא (דכ״ת ס״ק מ״ח).

טז) בענין מה שמקילין השוחטים לבלי לבדוק אבישרא עי׳ ש״ע הגר״ז קו״א סק״ג, ופר״ת ס״ק י״ג, ובדע״ת ס״ק י״ט, ובדכ״ת ס״ק נ׳ באורך גדול, ע״ש.

יז) ככה יעשה בדיקתו: יבדוק בדרך הולכה והבאה קצרה על מקצת הסכין ובתנועה דהרגשה קלה ותמיד יחזור למעלה ממקום שפסק שם בדיקתו וכן יעשה עד גמירא ושוב יחזור לעשות באותו צד עצמו הולכה והבאה ארוכה קצת ובכבדות ומהירות קצת יותר מבתחילה, וכן יעשה בכל צד ב׳ הולכות וב׳ הובאות עד שיעלה מכולם י״ב בדיקות בטופרא (דכ״ת נ"ה בשם מנה״ז).

יח) אין חילוק אם מוליך האצבע לבד או שמוליך היד ובאצבע אינו מנענע כפי שטוב לו ההרגשה יעשה (דע״ק סק״ב, מנח״י סעי׳ ט׳, דכ״ת(.

יט) המנהג שהבודק בעצמו מחזיק הסכין בעת בדיקתו ולא אחר דע"י התנועה ביד שמחזיק בה הסכין מתחזק כח החיוני וההרגשה ביד הב׳ שעובר באצבעו על הסכין (שם).

רחיצת סכין קודם בדיקה

כ) בענין בדיקת הסכין לאחר השחיטה לכתחילה צריך לרחצו קודם הבדיקה, ובדיעבד או שעהד״ח (עי׳ היטב שע״ה הגר״ז ס״ק י״ד, דע״ק י״ג, ובדכ״ת או׳ נ״ו באורך).

כא) אחר השחזת הסכין לא יבדקנו עד שירחץ הסכין היטב ויקנחנו יפה יפה עד שנעשה יבש ואחר כך יבדקנו (דכ״ת או׳ נ״ו).

כב) אצבע של בדיקה, אין קפידא באיזה ישתמש (תב״ש ט״ו, שמ״ח סעי׳ ז׳) והיותר טוב לבדוק שתי אצבעות יחד וכו׳, כ״כ בבית אברהם בא״ז ס״ק י״ח וכתב שהוא יש לו הרגשה ביותר שבכולן כשיסמוך את האגודל להאצבע הסמוכה לה שוה בשוה מעט למטה מראש האצבע (יגיע האגודל), ובודק באצבע גרידא, ושהראה זאת לשוחטים והודו לדבריו (דכ״ת ס״ק נ״ז).

כג) אין לבדוק ביד מצונן שמעכב ההרגשה, ולענין בדיעבד הכל לפי ראות עיני המורה לפי הענין והקור והאדם (דכ״ת ס״ה).

כד) הרבה צריך ישוב הדעת וירא שמים לבדיקת הסכין, הלא תראה כי יבדוק אדם פעמים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין לבו באחרונה, ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב (סי׳ ח״י סעי׳ י״ז), לשון השמ״ח: שיהיו ״יראים ושלימים, יודעי תורה, וזריזים, עכ״ל.

כה) שוחט ובודק שלא הרגיש וטענתו בפיו שהוא מחמת הבהלה שהיה בבית המטבחים אין זה אמתלא טובה, כי ידוע בכל פעם דבבית המטבחיים יש כמה צעקות ובהלות בדברי ריבות שבין הקצבים וגם צעקת הבל כאשר ראיתי בהיותי הולך מנעורי לבקר השוחט ובודק בהמטבחיים וראיתי טירדות רבות וצעקות ובהלות שונות שהיו בהמטבחיים, ואף על פי כן צריך השוחט ובודק ליישב דעתו, ועל כן אין טענת השוחט ובודק טענה כי אם מחמת שנבהל יצא טריפה מתחת ידו מה יעשה כאשר יקרה לו לשחוט במקומות (מבוהלות) הנ״ל והי״ל פושע (שו״ת ד״ח ח״א יור״ד סי׳ ח׳).

כו) עכשיו צריך לדקדק מאד שיהיו השוחט ובודק הממונים זהירים וזריזים וידועים ביראת ד׳ יותר מהשוחט ובודק שהיה בזמן התלמוד, או שיהיה איש ירא שמים ביותר ממונה עליהם לבדוק סכינם לפני השחיטה, אבל אם אינם זהירים וזריזים ויראת ד׳ על פניהם כל כך אין להאמינם על בדיקת הסכין יותר מבימי חכמי התלמוד שלא היו רשאים לשחוט אלא אם החכם בודק הסכין (ש״ע הגר״ז קו״א ס״ק ט׳).

כז) טעם איסור פגימה לא נאמרה למשה בסיני, רק עיקור ושהייה נאמרה, וכל שיש בסכין עכבות מקום שמעכב העברת הציפורן יהיה פגימה מגוף הסכין או בליטה מדבר אחר הנדבק בסכין כל שאינו יכול להסירו בנקל על ידי ידו ועל ידי הדחה קלה וכדומה רק צריך זמן מה להחליקו על עץ ועור וכדומה, גורם או עיקור, או שהייה (שו״ת חת״ס יור״ד סי׳ טו״). וי״א טעם איסור פגימה משום צער בעלי חיים (חינוך מצוה תנ״א, מחזיק ברכה יור״ד סי׳ ח״י, דבר המלך שער כ״ו פרק כ״ח).

וי״א דח״ו ליתן טעם רק הלכה למשה מסיני הוא ואין בה טעם כי בנתינת טעמים תפוג תורה וח״ו להקל בדינים על ידי זה (כרו״פ סי׳ ח״י סק״ה, פמ״ג סוף פתיחה ה׳ שחיטה, ועי׳ תב״ש רי׳ סי׳ כ״ג, וכ״כ הפמ״ג עמ״ש החינוך טעם שחיטה מן הצואר כדי שיצא הדם, דרוב דם יוצא משם, ופלא שבזה כתב בתו״כ מובא ברש״י עה״ת וכי מה איכפת לי׳ להקב״ה לשוחט מן הצואר או העורף, הלא לא ניתנה תורה אלא לצרף הבריות).

כח) השוחט ובודק מחויב להיות זריז וקולע אל השערה ולא יחטא ח״ו, וצריך להיות בעל הרגשה טובה, וכל יד המרבה לבדוק הר״ז משובח, וגם צריך להדר שיהא גוף הסכין מברזל טוב ויפה, ויעשה מה שעליו לעשות (חי׳ מהרא״ל צינץ רי׳ סי׳ ח״י, וכעין זה בשו״ע הגר״ז סי׳ א׳ סק״ג, ועי׳ דע״ת סי׳ ח״י ס״ק ז׳ בסופו).

כט) שוחט ובודק שהעידו עליו שלא התפלל פעם אחת והוא מכחיש רק שמתנצל שקיצר בתפלה מחמת דוחק וקושי פרנסה, אי״ל חזקת כשרות לבדיקת הסכין, ומכל מקום יש לו תקנה להתירו שיראה סכינו פעם אחת בכל יום לחכם, ולצירוף קבלת ד״ח, וביזיונות שעברו עליו (שו״ת צמח צדק ליובאוויטש. יור״ד סי׳ ג׳) ויש עוררין להחמיר גם בזה (מנחת יוסף סי׳ ב׳)

רוי"ך, שאר״ט, לייגי״ל

ל) אותן המקילין על סכין שאין בו פגימה ממש רק הנקרא בל״א רוי״ך, ושאר״ט, ולייגי״ל שהוא כשר הוא מחמת חסרון הרגשתך וידיעתך, ומי ששוחט בסכין כזה נקרא רשע ומאכיל טריפות לישראל, ויש לגזור באיסור חרם שזה השם ״רוי״ך״ ואינך לא יזכר ולא יפקד כי היא פגימה גמורה (כו״פ סי׳ ח״י סק״ו, דע״ק סק״א, חכ״א כלל ג׳ סעי׳ י׳׳א ושאר ספרי שו"ב, דכ״ת ס״ק מ״א).

לא) עכשיו תה״ל אכשור דרא שבוחרין בסכינים המהותכין חלקים, ויפים, וחדין, ונראה לעין כל דיצא מחשש לייגי״ל, שאר״ט, או רוי״ך, אף שהוא בתכלית הדקות והקטנות, ומתקנים אותו על נכון, ואין להקל ח״ו בענין לייגי׳׳ל שאר״ט רוי״ך בשום מדינה (דע״ק שם, דכ״ת ס״ק כ״א, כ״ב, כ״ג, כ״ד).

הספרים של שחיטת ואכילת בשר, ועוד, נשלחו לבתי דינים, בתי כנסת, ובתי ספר של בתי יעקב, לרבנים ושוחטים כמעט בכל העולם, ונביא כמה מכתבים שקיבלנו על הספרים [המספור מסודר על פי רשימת הספרים ששלחתי – מספר עדותן של רבנים – משנת תשכ"ז – תשע"ז]

תרצט

הריני מאשר קבלת ספריו אפית המצות השלם שחיטת בשר כהלכתה, נפש ישעיהו. יישר כחו ויפוצו מעינותיו חוצה

בבה"ת, אליהו שרים, חבר הרבנות הראשית לת"א יפו, ראש ישיבת "תורה והוראה"

תש

חן חן על מעשיך הטובים כל המזכה את הרבים זכות הרבים מגינה עליו.

הרב דמאיר שלום, רב בבתים

תשח

קבלת הספרים החשובים "אפיית המצות כהלכתה", "שחיטת ואכילת בשר", "אינציקלופדיה לכשרות", "נפש ישעי'".

ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

אליהו הלוי קצנלבוגן, רב שכונה בירושלים

תשטז

אור יקרות. טל אורות. החכם השלם והכולל. שבחיו מי ימלל. מזר"ק טהור. שלשלת יוחסים. קדשי קדשים. זה שמו הטוב. הגאון האדיר. כמוהר"ר שלום יודא גראס שליט"א.

יהי שלו' בחיליה. ויסגי מזליה. וכל הנלוים אליו.

שר התורה! אריה שבחבורה! מקל עוז. מטה תפארה. אורה זו תורה.

ראשית דברי! להודות להלל לשבח לכת"ר על מתנתא דתורא' עוד זה מדבר (אפית המצות) וזה בא ויאמר נפש ישועה. מבשר טוב. יתפלל טוב. שלא יכנסו מאכלות אסורות בתוך גופו. ספר אשר עטוי במצנפת הקודש. מלא מכל טוב. לטהר ולקדש שלחן האדם. מכל סיג של איסור. ולתקן התועים מדרך הטובה. ואשר עברו דרך בני חטא ועון. ולמונעם מדרך הנלוזה.

רב נאצל! את האמת אגיד. כי הצצתי בהקפה ראשונה בספרו הקדוש נפש ישועה. מראה דרך להחיות נפש נענה. בידיעה משכלת מה יעשה ישראל וחי בהם. ממש ישע לנפשם. לעורר נפשות נרדמות. במוסר השכל. ובהבנה מרובה. ממש שלחן ערוך מכל טוב. כשר וטהור. ובלי לחפש ספרים. ובלי לשאול סופרים.

נברשת הקודש! יישר חיליה דמר. אשר מזכה הרבים בהונו ואונו. ובתורה יהגה יומם ולילה. ולילה כיום יאר. לברך הלכה. כדי לזכות את הרבים. אשרי חלקו. וכמ"ש בזו"הק זכאה איהו מאן דמזכי חייבא זכיה לעו"הז ולעו"הב הנני לברכו בשם השם. שיבורך ממקור כל הברכות. בברכה המשולשת בתורה. הוא וכל משפחתו. משפחת הפלואי. ימשיך עוד כהנה וכהנה. בבריאות מתמדת. וכח איתן ובריא. עד לביאת הגואל. ועד בכלל.

חזק ואמץ

הרב שמואל בן הרוש, רב מקומי לנוה שלם.

וחבר הרבנות הראשית בת"א

הערה: אם ישנה אפשרות לקבל ספורי נפלאות מצדיקי ישראל זצ"ל במחיר אשר יושת עליו.

תשיז

מזמור לתודה

א נציקלופדיה לכשרות ובה-ה"א חלקים ודינים וחוקים, ל-כל בשם אקרא "אכילת התרנגולים" איך נאכלים, י צא אחריו "זבחו זבחו צדק" להסיר כל חדק, ה שלישי בחבורה "מנוחת שלום" מי-יגיע הלום?!, ו ירצה השם "מנחת יהודה" זבחי תודה, כ ולם כולם "שמירה טובה" בחיבה ואהבה, צ ירפם לאחד ולטשם כיהלום הרב שלום יודא שליט"א ועבור ספר זה הנני מודה,

הרב אלי' כ"ץ, ראב"ד ורב הראשי בב"ש

תשכט

בשורות אלו באנו להודות לו בשם התלמידים והרמים, על אשר עלה בדעתו היפה להעניק לנו את ספרו החשוב והידוע בשם טוב ה"ה, "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" אשר כשמו כן הוא דברים נפלאים בעניני שחיטה והדרכה לאכילת בשר בתכלית הכשרות. הספר נתקבל בחביבות ובהערצה בפי כל, ובוודאי זה יתרום להרמת קרן התורה בישיבה.

זכות המצוה תגן עליו להתברך בכל מילי דמיטב, והשי"ת יעזור לו שיוכל להמשיך בפעולותיו הברוכות בהצלחה רבה עד ביאת הגוא"צ במהרה בימינו אמן.

החותמים בברכת התורה

משה דיכנפלד, ישיבה דחסידי בעלזא, גבאי אוצר הספרים, ירושלים

תשמה

לנכון קבלתי הספר "אפיית מצה כהלכתה", תודה רבה.

הרב משה האלברשטאם

מו"צ בעדה החרדית, ראש ישיבת טשאקווע, ירושלים

עדיין לא קבלתי הספר אנציקלופדיה לעניני כשרות.

תשנא

הנני בזה להודות לכם מקרב לב על הענותכם למכתב וב"ה זכינו אף אנו לקבל את הספרים היקרים נפש ישעי' שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ואינציקלופדיה לכשרות ה' חלקים.

יה"ר שחפץ ה' בידכם יצלח להגדיל תורה ולהאדירה ועינינו ועיניכם תחזנה בבוא לציון גואל בב"א עת התקבצות כל נדחי ישראל ונזכה כולנו לשמוע את קול שופרו של משיח צדקנו שיבוא וילמד תועים בינה.

המברככם בכל טוב ובכל אשר תפנו תצליחו

הרב יפת מוגרבי, רב ושו"ב, בני ברק

תשנה

הרינו לאשר בתודה את קבלת 3 הספרים: א. אינציקלופדיה לכשרות. ב. שחיטת ואכילת בשר כשר. ג. נפש ישעיהו.

ספרים אלו הדנים בעניני כשרות הבשר – מטרתם לזכות את הרבים לשמור על קדושת הגוף והנפש, ועל כך תבואו על הברכה!

בכל הכבוד,

הרב צבי צייכנר, ישיבת פרחי אהרן, מנהל אוצר הספרים, חיפה

תשס

בתשובה למכתבו היקר קבלתי עד עכשיו 1. נפש ישעיה על מאכלות אסורות 2. אפיית מצות. את הספר שחיטת ואכילת בשר כהלכה אמנם קבלתי אבל נעלם לי, ואלו הספר אנציקלופדיה לכשרות טרם קבלתי אודה לכב' אם יואיל לשלוח לי את שני הספרים האלה.

בתודה וברכה, ביקרא דאוריתא

תשעט

הריני מאשר קבלת הספרים אפית המצות השלם, נפש ישעיה, שחיטת ואכילת בשר כהלכתה, ואנציקלופדיה לכשרות.

הספרים הם מאד מענינים ואשמח לקבל מכב' עוד ספרים.

יה"ר שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה.

בכבוד רב

הרב מתאנה מנשה, רב המושבים פדיח ופתחיה, נחל אילון

תשפב

הנני לאשר כי קבלנו מכם את הספרים כדלקמן:

3  ספרים של "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה".

3  ספרים של "נפש ישעיה על מאכלות אסורות".

3  ספרים של "אנצקלופדיה לכשרות ה' חלקים".

1  ספר "אפית מצות השלם".

נודה לכם אם תשלחו עוד 3 ספרים של "אפיית מצות השלם" ועוד ספר אחד מכל אחד מהספרים דלעיל.

אנו מודים לכם על המשלוח ומצפים לקבל עוד ספרים שיהיו בידיכם.

בכבוד רב, הרב ח. שכטר, המועצה הדתית, קרית מוצקין

תתיז

ברצוני להודיעך כי במשלוח האחרון חלה טעות במשלוח הספרים.

לצערי קבלתי 2 ספרי "אפית המצות השלם" יתר על המידה ולעומת זאת חסרים לי 2 ספרים של "שחיטת בשר כהלכתה" אבקש לשולחם. את שני הספרים המיותרים אני משאיר אצלי ובמשלוח הבא נחסיר ספרים אלו.

בכבוד רב, הרב ח. שכטר, המועצה הדתית, קרית מוצקין

תתיח

אחדשה"ט כראוי הנני מאשר בתודה ובברכה קבלת שני הספרים החשובים והיקרים 1. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה. 2. אנציקלופדיה לכשרות. ואי"ה כשיצאו עוד ספרים אני מבקש שתשלחו לי אותם. וזכות הרבים תעמוד לו ולזרעו עד עולם.

ביקרא דאוריתא, הרב א. אלבז, רב המקום, גבעת שמואל

אני מאשר בזה את קבלת הספרים: 1. שחיטת ואכילת בשר כהלכתו 2. אפית המצות השלם 3. אינצקלופדיה לכשרות 4. אכילת מצות בישראל 5. נפש ישעי' על מאכלות אסורות.

מאת הרב שלום יודא גרוס שליט"א ניו יורק

בכבוד רב, הרב שרגא וויס, חיפה

תתלד

בשם מתפללי בית הכנסת ולומדי בית המדרש של ישיבנו כוכב השחר הנני מודה לכם על תרומתכם הנדיבה של שלשת הספרים העוסקים בהלכות כשרות המזון וביחוד בתחום הטריפות נפש ישעיה אנציקלופדיה לכשרות ושחיטת ואכילת בשר כהלכתה.

הננו מודים לכם ומברכים שתזכו להפיץ את תורתנו ולהסיר מכשולים מדרך הרבים.

בתודה ובברכה, עפר שיפמן, בשם תושבי כוכב השחר, יריחו

תתלו

לפי בקשת הרב דוד סגל רב הנני מאשר שקבלתי מידו את הספרים "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" ו"נפש ישעיה" על מאכלות אסורות. ואני מודה לכם מאד.

בכבוד רב, נתן שפר שו"ב

תתלז

קבלתי בזמנו את הספר החשוב שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ואני מודה לכם מאד על כך.

יש בספר זה תועלת מרובה בכל הענינים שכת"ר המחבר שליט"א דן. שמעתי כי יצאו לאור עוד כמה ספרים העוסקים בהלכות חשובות אשמח מאוד לקבל את שאר הספרים שיצאו לאור.

זכות גדולה יש לכת"ר המחבר שליט"א המעורר ומדרבן לחיזוק, בענינים שהם יסודות דתוה"ק.

בברכה ובהוקרה, יורם זלצברג, רב ומורה הוראה, חבר הרבנות הראשית, תל אביב יפו

תתלח

אחדשה"ט הודיעכם כי קבלתי הספרים ששלחתם לי 02 ספרים נפש ישעי' 02 ספרים אנציקלופדיה 5 ספרים שחיטת ואכילת בשר.

מעביר לכם בזאת אני את תודאתי ותודות השוחטים והמשגיחים אשר קבלו הספרים. ודבר בעיתו מה טוב ועושר תמיד עת להתחזק ולהתגבר על השגרה והשכחה המקררת את להבת ההתלהבות דקדושה בבחינת "תלכו עמי בקרי" חלילה וחלילה ולכן יישר חילכם לאורייתא כה לחי עלו והצליחו להפיץ הקדושה וכשרות המאכלים בכל בית ישראל ויהי רצון שלא תצא תקלה ח"ו מתחת ידנו וחפץ ה' בידינו יצליח ובא לציון גואל בבי"א.

בשם השוחטים והמשגיחים "במעוף"

בברכת התורה

מנחם ווייס, בית חלקיה

תתעב

הנני לאשר כי קבלנו את ספריו של הרב הגאון שלום יהודה גראס הי"ו.

הכוללים א. אפית המצות השלם ב. אכילת מצות בישראל ג. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה.

הספרים הנ"ל הגיעו למעלת כבוד תורתו רבינו הרב דוד כהן שליט"א אשר העביר אותם לעיון לישיבתינו הקדושה "אורות התורה" מיסודו של רבינו שליט"א

יה"ר שהשי"ת יתן לו משאלות לבו לטובה אורך ימים ישביעהו ועושר וכבוד יעטרהו בבריאות איתנה ונהורא מעליא ושובע שמחות וכל טוב אמן.

בברכת התורה

בנימין ענתבי

תתעט

ברצוני להודות לכת"ר על משלוח הספרים החשובים שכב' שלח לי:

א. אפית המצות השלם ב. נפש ישעיה על מאכלות אסורות, ג. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה, ד. אכילת מצות בישראל.

מתוך הספרים ניכרת גדלותו של כת"ר בהלכה וגם למעשה, ו"גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה" ויותר חשובה פעולתו של כת"ר להפצת מעינותיו חוצה כדי לזכות את הרבים ע"י "סור מרע ועשה טוב".

בברכת התורה ובצפיה לישועה

ישעיהו מיטליס, לשכת הרבנות, נהריה

תתקכד

הרינו בזה להודות לכב' בתרמו לאוצר הספרים דישיבתנו הק' את הספרים החשובים "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" "אכילת מצות בישראל"

ובזכות זה יתברך ממעון הברכות הוא וביתו בבריאות הגו"נ ובכל מילי דמיטב לאויט"א.

וכמו"כ אנו מודים לכם גם על הקונטרסים החשובים ששלחתם לנו. בברכת התורה,

אוצר הספרים, שע"י ישיבת "יחל ישראל", רמת ויזניץ, חיפה

תתקכה

ראיתי את הספרים החשובים שחיבר כב' הרב ושהואיל בטובו לשלחם בקביעות למו"ר אבי שליט"א ולכן אבקשו לשלוח גם לי ברוב טובו את כל ספריו שחיבר עד עתה! נפש ישעי'ה, אנציקלופדיה לכשרות, אכילת מצות השלם, שחיטת ואכילת בשר, וכו'. שיהיה לי לעזר רב בלימודי בישיבה הק'.

בתודה מראש, דביר עובדי'ה שרים, בלאאמו"ר הרה"ג אליהו שליט"א, תל אביב

תתקסח

י"ב טבת תשד"מ

לכבוד הר"ר שלום יהודא גרוס שליט"א

בראשית מכתבי זה אפאר ואגדל מאד ספריכם היקירים למאד כידוע לכל, מאד התרשמתי מאלו הספרים המלקטים ומאספים לכל הענינים השייכים לדורינו זה שמאד נצרכים אלו הספרים להורות דבר ה' זו הלכה ולהאיר פני הארץ ולדרים עליה.

הנה באתי במגילת ספר לכתוב אליכם לברר כמה ענינים שמאד רציתי לבררם כבר זמן כביר עד שראיתי מעט מספריכם שהגיעו פה בישיבה (ישיבת ברסלב בני – ברק) כגון "שחיטת ואכילת בשר כהלכה" "אכילת מצות בישראל" שמאוד התפעלתי מהם ע"כ אמרתי שיש לי כבר למי לפנות.

ובכן רציתי לבאר בקשר לאוכל שנותנים במטוסים כבר נסעתי כמה פעמים עם כמה מיני חברות תעופה ושם במטוס נותנים אוכל כשר כמובן שהבשר לא אכלתי ע"כ אמרתי לפנות אליכם לברר מי ומה אפשר לסמוך ועל איזה בד"צ שייך לסמוך לאכילת בשר גם, אגב צרפתי פה שתי תעודות א. של הבד"ץ דציריך ב. הרב עזריאל חייקין לברר האם ידוע לכם מה על הכשרים הללו ועל כל ההכשרים במטוסים כי מאד נכספתי לדעת כל זאת.

עוד רציתי לברר היות שפה בארץ ישראל נמצא הקופסאות שקורין מקרל (דגים) מליסבון פרטוגל בהכשר הרב אברהם עשור מפרטוגל האם ידוע לכם בקשר לכשרות על הדגים הנ"ל.

מאד אשמח לקבל תשובה תהיה זאת תשובה לרבים המבקשים לדעת דברים אלו כי רבים הם הנוסעים למדינות ומאד נחוץ הוא לדעת כל זאת.

אסיים בברכה שתזכו להפיץ מעינכם חוצה להפיץ תורה ודעת לרבים הצמאים לספרים אלו מאוד אמן.

אליעזר ויספיש, ישיבת "ברסלב", בני ברק

אבקש עוד דבר אחד לברר והוא לפני כמה שבועות הייתי בפריז שם אמרו לי שיש שאוכלים הלחם של הגויים (פת עכו"ם) ויש להם היתר כי הלחם נאפה ללא מגע יד כלל, ע"כ ברצוני לברר אם יש מקום להיתר זה ומה כל החילוקי דינים בזה, עוד אבקש לדעת האם בקפה או תה (שמוכנים לשתיה כבר) יש בישול עכו"ם זה נוגע אם מותר לשתות הקפה או התה שנותנים במטוס כידוע.

אליעזר ויספיש, הנ"ל

תתקעה

ב"ה כ"ו אלול תשמ"ג

א. נ, אבקש לשלוח לנו 3 סטים מהספרים דלקמן:

א. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה.

ב. אפית מצות השלם

ג. נפש ישעיה על מאכלות אסורות

ד. אנצקלופדיה לכשרות ה' חלקים

בכבוד רב, הרב ח. שכטר, המועצה הדתית, קרית מוצקין

תתקעט

תמוז תשמ"ג

כבוד הרה"ג מוה"ר שלום יהודה גראס שליט"א, רב דקהל "מגן שאול", ור"מ בישיבה וכולל בית ישעי', ברוקלין ניו יארק.

אחרי הברכה כראוי!

רצינו בשורות אלו להודות לכהד"ת על נתינתו הגדולה מתנת אדם חשוב אתמחי גברא ואתמחי קמיעא ספריו המפורסמים "נפש ישעי'" על מאכלות אסורות "ושחיטת ואכילת בשר כהלכתה" אשר נועדו לעורר את אחב"י לאפרושי מאיסורא מכל דבר אשר שייך בו חשש נדנוד דבר איסור.

ובטוחני אשר רבים ימצאו בו דברי חפץ. יה"ר שכשם שזכה לחבר ספרים אלה כן יזכה לחבר מתוך בריאות ורב נחת עוד ספרים הרבה ולהמשיך ולזכות את הרבים.

בברכת התורה, אוצר הספרים, שע"י ישיבת עטרת ישראל, ירושלים. – נ.ב. שאר ספרי כת"ר ידועים לנו רק מפי השמועה.

תתקפ

כ"ט מנחם אב תשמ"ג

מעלת כבוד הרה"ג מוהר"ר ש.י. גראס שליט"א, רב דקהל "מגן שאול", ור"מ בישיבה וכולל "בית ישעי'", ברוקלין, נ.י.

בתודה נאמנה הננו לאשר על קבלת ספריו:

אנציקלופדיה לכשרות בו ה' חלקים. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה. חן חן ישלם לו ה' הטוב כפעלו הטוב ויתן את חלקו בין מזכי הרבים מתוך עושר ואושר כאשר עם לבבו הטוב,

עיניו תראינה בשוב ה' את שיבת ציון וארמון על משפטו ישב במהרה בימינו.

בהוקרה רבה ובברכת התורה, הרב ניסן טוקצ'ינסקי, מנהל מרכז התורה הראשון והגדול בישראל "עץ חיים", ירושלים

תתקפט

י' אלול תשמ"ג

הריני מאשר קבלת ארבעה ספרים של הרב שלום יהודה גראס:

אפיית המצות השלם, אכילת תרנגולים… שחיטת ואכילת בשר כהלכתה, נפש ישעי'ה על מאכלות אסורות

בתודה, הרב אברהם מוסא

תתקצא

לכבוד הרב הגאון ר' שלום יהודה גראס שליט"א,

אנו מודים לכבודו כי הגיע ספרו החשוב שחיטת בשר כהלכתה, וכן אנציקלופדיה לכשרות, אשר בודאי יהי' לתועלת ועזרה לכל לומדי תורה ובכן בשם כל בני הישיבה ובאי אוצר הספרים נמטי אפריון למעכ"ת ושפתינו תבענה תשואות חן – חן על תשרתו היקרה.

כן נודה לכב' אם יואיל לשלוח לנו את שאר הספרים שיצאו על ידו.

הנהלת אוצר הספרים, שע"י הישיבה לצעירים, בקרית טלז סטון

תתקצב

שלום רב, ראיתי את הוצאת הספרים שלכם. מאד אהיה אסיר תודה באם תשלחו לי.

שנה טובה, הרב ארליך מיכאל, מנהל המחלקה לתשמישי קדושה

הרבנות הראשית, תלאביב – יפו והמחוז

אלף יא

י"ט אלול מבורך תשמ"ג

לכבוד הרה"ג שלום יהודה גראס שליט"א, ניו יורק

כבוד הרב, הרינו מאשרים בזה קבלת הספרים החשובים רבי התוכן והכמות: א. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה. ב. נפש ישעיה.

ג. אנציקלופדיה לכשרות 5 חלקים.

את הספרים הכנסנו לביהמ"ד לעיון ולימוד של האברכים הי"ו, ובעזה"י יפיקו מהם הרבה תועלתיות.

יה"ר ויזכה להפיץ מעיינותיו חוצה כהנה וכהנה יגדיל תורה ויאדיר.

בברכת התורה, ובברכת כתיבה וחתימה טובה, משה יונה, נתיב בנימין, המנהל הכללי, ירושלים

אלף יט

אלול תשמ"ג

לכ' כת"ר הרה"ג שליט"א

הננו בזה לאשר ברב תודה קבלת ספרו החשוב "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה".

למותר לציין גודל התועלת הנצמח לכל אחד ואחד מאתנו להתעורר בענין קדושת האכילה, ולדעת על מה יש להשים לב.

ואנו תפילה שבשכר זאת יזכהו השי"ת בבריות גופא ונהורא מעליא, ושכר מצוה מצוה בעוד חיבורים יקרים וחשובים לתועלת הרבים לאויטו"א ולביאת גצבב"א.

אברכי כולל סערעט – ויזניץ, רמת ויזניץ, חיפה

בין כסא לעשור יזרח אור כוח"ט למעכ"ת ידידינו ומכובדינו הנעלה, ערוגת הבשם, מרביץ תורה והוראה בישראל, רב הפעלים והמעש, הרב הגאון המפו' צמ"ס מוה"ר שלו' יודא גראס שליט"א אבדק"ק מגן שאול ובעמח"ס נפש ישעי' ושס"ח.

אחדשכ"ה באה"ר,

הנני במזמור לתודה על דשדר לן ספר"א נפש ישעי' על הל' מאכלות אסורות, ונהניתי מאוד מנועם הדברים הנאמרים בטוב טעם ודעת, ואף שלא נתנוני עתותי לעיין הרבה ולהעיר בדבריו, אבל מ"מ אגיד לכת"ר שליט"א, איישר כוחו וחילו לאורייתא, ויזכה להמשיך בעבוה"ק בהפצת ספריו היקרים ולחלקם בישראל להאיר עיני הלומדים ות"ח העמלים בתוה"ק ובירורי ההלכות.

ונזכה לגמח"ט, שנת ישועה כללית, ישראל נושע בה' תשועת עולמים בבנין בית מקדשינו ותפארתינו בביאת גוא"צ מתוך רחמים וחסדים אכי"ר.

והנני בזה ידידו דוש"ת בלונ"ח

משה האלברשטאם

דומ"צ פעיה"ק ת"ו

נ.ב. הספר "אפיית המצות" לא קבלתי עד כה, ואשמח לקבלו, ומעתה כבר גם על התודה והברכה, ויישר כוחו וחילו לאורייתא. הנ"ל

אלף לב

בס"ד כ"ו תשרי מ"ד לפ"ק

לכבוד הרבנים שליט"א. מזכי הרבים אשר עליהם נאמר בזוה"ק ומזכי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

אחד"ש באה"ר ובר"ב

הנני בזה פונה אליכם בבקשה נחוצה נקלעת אצל רב ידי"נ והראה לי את הספר היקר "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" אשר חובר ע"י הרה"ג ר' שלום יודא גראס שליט"א ואשר בו הפליא והאיר עיני חכמים בהלכה ובקדושת שולחנו הטהור של האיש היהודי, אי לכך מאד הייתי רוצה שגם ספר זה יהא בביתי לצורך ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולהורות את דרך ה' זו תורה.

אקוה שתשלחו לי את הספר בהקדם.

בברכת התורה, הרב יפת מוגרבי, רב ושו"ב, ק"ק "ראשית חכמה", בני ברק.

אלף מא

הריני לאשר שקבלתי את הספר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ואקוה להמשך קבלת הספרים

בכבוד רב, ויקרא דאורייתא, בסל נסים, רב מושב עזריקם

אלף מב

יום ז' אדר – יום עליית נשמתן של רבן של ישראל תשמ"ג

לכב' הועד המפיץ את ספרי מרן הגה"צ הגרש"י גרוס שליט"א

ברכת ה' ושלום רב ויאדיר תורה!

הריני לאשר בשלמי תודה וברכה לראש משביר ולמש"כ העוסקים נאמנה בזכוי הרבים את קבלתו של הספר היקר "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" להגרש"י גרוס שליט"א.

הצליח בס"ד הרה"ג המחבר שליט"א במועט המחזיק את המרובה לעורר ולהתריע אף לגלות צפונות בעמק גדול שקדושת ישראל וטהרתו תלוי' בו ואשרי חלקו בזה ובבא.

יזכהו הרה"צ לבריות גופא ונהורא מעליא להמשיך דרכו בקודש וזכות הרבים יהי' תלוי בו.

במחננו קליעת ואפיית מצות חשמלית ואנו נודה מאד אם נוכל ליהנות מפה עלו של הרב של הרה"ג המחבר שליט"א על אפיית המצות.

ביקרא דאורייתא, וברגשי תודה, הרב אברהם הלל גולדברג, הרב המקמי, כפר פינס

אלף מד

יום ג' ב' לחדש שבט התשמ"ג

שלום וכל טוב, מאשר אני בזה את קבלת הספר החשוב, קטן הכמות ורב האיכות, שחיטת ואכילת בשר כהלכתה, ותודה מראש.

בכבוד ובהוקרה, אלטר מאזוז

אלף מה

הגיע לי הספר "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" סליחה אני מבקש מאדני שלא החזרתי תשובה תיכף, לפי שלא הייתי פה בירושלים.

ובכן תודה רבה וזכות מו"ר זקנינו הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל, תגן בעדכם אכי"ר.

בכבוד רב, שמעון אבוחצירא ס"ט, רב "מקור חיים", ירושלים

אלף מו

בתודה ובתשואות חן קבלתי לנכון את הספר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה והוא ספר טוב ומאוד נחוץ.

יישר כחכם, המצפה לישועה, דוד קליין, אב"ד יסודות

אלף פה

ב' דר"ח אדר תשמ"ג

כבוד מצדיקי הרבים המחזירים עטרה ליושנה ה' עליכם יהי'

שלום וברכה, לנכון נתקבל באהבה ובחיבה הספר היקר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה… אשרי חלקכם צדקתם עומדת לעד, ביקרא דאורייתא, הרב שלמה נח קרול, רב ור"מ, מושב חמד

אלף פו

יום ה' י' אדר תשמ"ג

לכבוד אדונינו הרה"ג מוה"ר שלום יודא גראס שליט"א אבדק"ק האלמין בעמ"ס ספרים רבים ונכבדים.

הנדון: אישור לקבלת ספר שחיטת ואכילת בשר כהלכה:

אני הח"מ מאשר בקבלת הספר הנ"ל קבלתי אותו בכבוד ויראה ורוממות על מפעלכם האדיר זוכים ומזכים כמו שאמרו חז"ל כל המזכה את הרבים זכות הרבים בו תזכו לכל מילי דמיטב מן קדם אלהנא דבשמיא אמן.

אני דפדפתי בספר ונהניתי מאמירותיו אמרות השם אמרות טהורות נחמדים מזהב ומפז ומתוקים מדבש ונופת צופים השם יסייענו על מעשה רצונו ויאיר עינינו במאור תורתו ויוליכנו בנתיבות דרכו הטהורה ויצילנו משגיאות וינחנו בדרך עולם אכי"ר.

הכ"וח, הרב שלמה דהרי, הרב המקומי, מושב פדויים, ד.נ. הנגב

אלף צ

בס"ד, אני החתום מטה מאשר בזאת שקבלתי ספר על הילכות שחיטה ודיניה, "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה".

ומודה בזאת שקבלתי את הספר הזה מהרב ברדוגו, שליט"א, הרב של משחטת "עוף העמק".

אני מביע את תודתי למחבר, ושיחיה לאורך ימים טובים, ויזכה להפיץ עוד תורה בעם ישראל.

עוף העמק, רמת ישי

אלף צא

בס"ד, אני החתום מטה מאשר בזאת שקבלתי ספר על הילכות שחיטה ודיניה, "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה".

ומודה בזאת שקבלתי את הספר הזה מהרב ברדוגו, שליט"א, הרב של משחטת "עוף העמק".

אני מביע את תודתי למחבר, ושיחיה לאורך ימים טובים, ויזכה להפיץ עוד תורה בעם ישראל.

בתודה ובהוקרה רבה, רון גבור, חיפה

אלף צד

בע"ה כ"ט סיון תשמ"ג

הרה"ג ש"י גראס שליט"א

אחדשה"ט, הריני לאשר קבלת הספרים כדלהלן: 1) שחיטת ואכילת בשר כהלכתה 2) אפיית המצות השלם

והנני לברכו שהי"ת יזכהו להמשיך להרבות תורה ואמונה וקיום מצוותיה.

בברכת התורה למחזיקה, המקוה לחסדי ה' ועזרתו, הרב סעדיה ברזילי, רב המקום, גני תקוה

אלף צו

ב"ה יום כ"ה בסיון תשמ"ג

אנו שוחטי עוף העמק ברמת ישי מאשרים את קבלת הספר היקר "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה".

בהוקרה רבה

ר' אברהם גנזלר, ר' עזריאל פזינצבסקי, ר' דוד פרץ, ר' דוד אברזיל, ר' אליעזר גלאנץ, ר' דוד ועקנין, ר' יצחק אדזישוילי, ר' שלום אלמקייס, ר' נסין פרץ, ר' רפאל בירד, עוף העמק, רמת ישי

אלף צז

כ"ז סיון תשמ"ג

לכ' הרה"ג ר' שלום יהודה גרוס שליט"א

השלום והברכה! אחדשה"ט,

הנני לאשר בזה את קבלת חיבורכם היקר והחשוב "שחיטת בשר כהלכתה" לבית מדרשנו.

אנו תקוה בע"ה שהתלמידים שיחי' יפיקו ממנו תועלת רבה.

יה"ר שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה, בתודה ובברכת התורה ולומדיה, ישיבת באר שבע, באר שבע

אלף קב

כ"ו סיון תשמ"ג

לכבוד השה"ט רענן כגן רטוב… ה"ה צנצנת המן… ותפארת הזמן…

הרב הגאון רבי שלום יהודה גראס שליט"א גזע ישישים אראלים ותרשישים

רב דק"ק מגן שאול ור"מ דכולל בית ישעיה, ברוקלין ניו יורק

ובכן שובע שמחות את פני הודו והדרו ויוסיפו ימיו כהנה וכהנה מציון מכלל יופי, מראש העין יעבור רב שלו' טו"ב לרבי שלום שלם הוא ושלמה משנתו.

אחר עתירת החיים והשלום לכת"ר הרב ולכל הנלוים הנני מאשר בתודה וברכה קבלת הספר הקדוש אפיית המצות השלם, וכן מקדם לפני כמה חדשים הספר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה.

וחמותי ראיתי אור הרואה אומר ברקאי ונהנתי מאוד מסידורי היפה ומהערותיו הנצרכות לעת כזאת שהפרוץ מרובה על העומד שצריך לעמוד על המשמר לשמור על הגחלת הנשארת בבחינת והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו ולכל חיבוריה דמר הם בעניני קדושת עם ישראל, ולפעלא טבא אמינא יישר בפרט שקירב את הרחוקים וקיבצם כעמיר גורנה וציין למקורות הדינים והמנהגים דבר בשם אומרו ומועיל הרבה למעיין, והכל בקצור ולשון צח, והנני מברך את מעכת"ר שיוסיף כהנה וכהנה אורך ימים ושנות חיים להיות ממזכי הרבים בחיבוריו היקרים והאהובים המעלים חן על לומדיהם כה יתן ה' וכה יוסיף.

מקצה בחוברת אתיא זכירה ראיתי בסוף הספ' הנ"ל רשימת חיבוריו היקרים ואשמח מאוד אם מעכת"ר ישלחם לי ואשלם בל"נ מחירם כאשר ישית כבו', ואסיים בשי"ש או"ב לכת"ר ולכל הנלוים.

ביקרא דאורייתא, הכו"ח לכבוד התורה ולומדיה

הצבי' עזריה בכמו"ר יחיא בסיס ס"ט, רב שכונה ור"מ דכולל תפארת שלום, ראש העין

אלף קה

בס"ד ב' דר"ח תמוז תשמ"ג

אל כב' מעלת הרה"ג רבי ש' י' גרוס שליט"א, רב ור"מ בק"ק ברוקלין נ"י.

אחדשה"ט כראוי, לעונג רב לי לקבל את ספרו היקר "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" – הפותח ומאיר עינים לדעת להזהר מפני המכשולים הרבים הקיימים לצערנו, בנדון אכילת בשר.

ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיעזרו עוד ועוד להוציא מפרי תורתו – תבונתו לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, וזכות הרבים תלויה בו וזכות אבותם מסייעתו.

בתודה רבה, הרב מ. אבידן, חיפה

אלף קו

יום ב' כ"א אייר תשמ"ג

לכבוד הרה"ג הרב שלום יהודה גרוס שליט"א, ר.מ.נ.

בתודה ובברכה קיבלתי את הספר חיבור כת"ר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ואמינא יישר חיליה דרב וה' יאריך ימיו בטוב ובנעימים ויזכיהו להוציא לאור חיבורים נוספים להאיר לעם מאור תורתו, וחפץ ה' בידו יצליח.

זה הספר היחידי שקיבלתי מכב', בכבוד רב והוקרה רבה

הרב צדוק עמימי

אלף קז

א' תמוז תשל"ג, שלום רב,

בתודה הננו לאשר בזה קבלת הספר החשוב "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" אשר למיותר להרבות אודות נחיצות הספר, ובפרט בזמן זה אשר השאלות הן רבות וודאי וודאי כי הספר מביא ברכה ותועלת מרובה למעיינים בו.

בברכת התורה, הרב יוסף ברוין, ישיבת ברנוביץ, ראש הישיבה, גדרה

אלף קח

בעזהי"ת, לכ' מעכ"ת היקר והנעלה הרה"ג שלום יהודה גראס

רב דק"ק מגן שאול יע"א שליט"א

השלום והברכה. אחדשה"ט, קיבלתי דרך הדואר את ספרו וחבורו היקר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה, ולע"ע עדיין לא הגיע אלי אלא זה בלבד, לא הספקתי עדיין לקרוא את כולו אלא חלק קטן, ומהשקפה ראשונה הוא בבחינת כלה שעיניה יפות. יתברך השכל הישר, ופה מפיק מרגליות, יזכה מעכ"ת לחיים ארוכים, ולחבר עוד ספרים הרבה להגדיל תורה ולהאדירה, ויפוצו מעיינותיו חוצה, שאר ספרים מה שהזכיר כב' במכתב עדיין לא קבלתי, רוב תודות למעכ"ת על השי הטהור ששלח והמתנה הטובה, ואין להאריך כי אם בשלומו הטוב.

ברוב תודה וברכה, הצ' בישראל\ יצחק אברהם

אלף קיא

יום ראשון, פ' קרח תשמ"ג, כ"ד סיון תשמ"ג

לכבוד הרה"ג יראת ד' אוצרו בנש"ק כש"ת הרב שלום יהודה גראס שליט"א, רב ור"מ בברוקלין

אחדשה"ט, קיבלתי את ספרו אפיית המצות השלם, וכמו"כ עלי להודות לו על ספרו האחר על השחיטה "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה". ואברכהו בהצלחה רבה ויופוצו מעיינותיו חוצה.

יה"ר שנזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

פנחס כהן ס"ט, רב מקומי, בית הגדי

אלף קיב

א' תמוז תשמ"ג,

כבוד הרב הגאון הגדול וכו' מחבר ספרים נפלאים ונחוצים עד מאד

מוה"ר שלום יהודה גרוס שליט"א, רב ור"מ ברוקלין

הננו לאשר בזה בתודה קבלת ספרו החשוב שחיטת ואכילת בשר כהלכתה, ספר חשוב עד מאד, מי יתן שנהי' נזהרים בדקדוק וממילא הי' האדם שאוכל את הבשר במדרגה גבוהה.

הקב"ה יזכהו להוציא עוד ספרים בכדי לזכות את הרבים, ומגלגלין זכות ע"י זכאי.

בכבוד רב ובברכת התורה, ישיבת "בית יוסף" ירושלים

אלף קיד

בס"ד ב' תמוז התשמ"ג

א., מ., נ., הריני מאשר בתודה קבלת הספרים החיבורים החשובים והיקרים: א.. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה. ב. סדר אפיית המצות השלם, מאת המחבר העורך והמלקט הרה"ג שלום יודא גראס שליט"א אשר פעל גדולות ע"מ לעורר ולזכות את הרבים בדברים הנחוצים מדי יום ביומו.

ויהי רצון שיפוצו מעיינותיו חוצה, ויזכה לזכות ולזכות כברכת מוקיריו.

בכבוד והוקרה, יוסף שרעבי, רב שכונת גבעת מרדכי, ירושלים ת"ו

אלף קטז

יום ב' י"ט לח' אייר תשמ"ג

לכבוד מעלת הרה"ג כמוה"ר שלום יהודה גראס שליט"א

הנני לאשר בהכרת תודתי העמוקה מקרב לב את קבלת הספר היקר "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה". י"ר מאבינו שבשמים שכת"ר יזכה לברכה, יפוצו מעיינותיו החוצה, ולהגדיל תורה ולהאדירה. בהזדמנות זו הנני להודיע לכת"ר שיש כאן במשחטת עוף העמק כמה שוחטים שמעונינים לקבל את הספר הנ"ל.

בברכת התורה,

הרב יהושע בורדוגו, רב במשחטת עוף העמק, רמת ישי

אלף קכג

י' תמוז תשמ"ג

מע"כ הגאון הגדול ממזכי הרבים שלעולם יזהירו כש"ת שלום יהוד' גראס שליט"א

למרבה המשרה ולשלום אין קץ.

הריני לאשר בתודה קבלת שני הספרים שהנם רבי האיכות שחיטת ואכילת בשר כהלכתה, אפיית המצות השלם,…

…אבל זה יכולים בהחלט לקבוע תיכף, שרואים בספרים שהושקע בהם יגיעה גדולה, וביחוד בסדור מנהגי צדיקים וגאוני עולם בנידון, שזה הכל משובץ בכלל גדולה שמושה מלימודה.

וגדולה היא מדת זכוי הרבים.

ויה"ר שיזכה ויהא חלקו בין מזכי הרבים וממשיבי מעון שגדול שכרם בזה ובבא.

המצפה לישועת ה',

הרב נחום הכהן גולדשמיד, רב אזורי דשכוני בצרון ודרך השלום, תל אביב

אלף קכו

כבוד הרה"ח מו"ה שלו' יודא גרוס נ"י, בעמח"ס שחיטת ואכילת בשר כהלכתה

אחדשה"ט, הנני לאשר כי קבלתי ספרו שחיטה ואכילת בשר כהלכתה, ותשואות חן לו, ורציתי להודות לכבודו על מנחתו.

ואברכהו בברכת הדיוט, יה"ר שדבריו יעשו פירות ונזכה לאכול משור הבור ומיין המשומר.

אברהם חיים רזנר

אלף קכח

בעזהשי"ת עש"ק בהר סיני בחקותי

הנני מאשר שקבלתי ספר שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ואע"פ שכתוב שוני מתנות יחיו שאני מתנת מוסר שאוהבים לשמוע מוסר ה' באחריות השו"ב ביראת שמים וכו' והנני מודה מקרב לב לכבוד הרב המחבר שליט"א שזיכה אותי במתנה יקרה וחשובה שלא יערכנה זהב, ותודה לשולח הנכבד תושב בני ברק שליח מצוה לזכות אותי בספר.

החותם בברכת התורה, יחי' זכרי' בן שלמה צברי

אלף קכט

ה' אייר תשמ"ג

הנני מאשר קבלת ספר שחיטת ואכילת בשר מכבודו. הננו מודים לו מאד על זה שיזכה להוציא עוד ספרים מתוך נחת והרחבה וכל טוב.

הרב שמואל פלמן

אלף קלב

י' תמוז תשמ"ג

הרה"ג מעכ"ת איש חי רב פעלים מזכה הרבים הרב הגרש"י גראס שליט"א.

שוכט"ס, חן חן עבור ספרו שחיטת ואכילת בשר כהלכתה וספר אפיית המצות השלם, שנתקבלו בהתענינות מרובה בקרב הלומדים. ויה"ר ויפוצו מעיינותיו חוצה, חלקו בין מזכי הרבים אשר צדקתם עומדת לעד.

הכו"ח בכבוד ובתודה, הרב נח קרול, רב אב"ד ור"מ מושב חמד

אלף קלו

י"ז תמוז תשמ"ג

לכבוד הרב המופלא וכבוד ה' מלא צימ"ס הרב הגדול מעוז ומגדול מזר"ק טהור האי גברא רבא ויקירא סוע"ר הרב הגאון עצום ורב מוה"ר שלו'ם יאודה גראס שליט"א.

אחדשה"ט כיאות להדר"ג הנני מאשר בתודה קבלת ג' ספריו הגדולים, ראשון בקודש "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" ואחיו השני "אפיית המצות השלם" והשלישי הכי נכבד "נפש ישעי'".

ובאשר לחוות דעתי הקטנה אני הדל מה אני כי אבוא אחר המלך מלכי רבנן אשר גדולי דורנו ראוהו אשרוהו כולם אהובים כולם קדושים ולא נצרכו אלא לברכה ברכת הדיוט, אנא דאמרי מארי דעלמא יתן למעכתר"ה עוז ותעצומות להוסיף חיבורים כהנה וכהנה לזכות את הרבים לאויושט"א עוד ינובון בשיבה על התורה ועל העבודה דשן ורענן בבריות גופא ונהורא מעלי' בשלוה והשקט עד ועד בכלל כי יבוא שילה – גו"צ בבי"א ועיניו תחזינה בנין אפיריון עומד על תלו ובקרוב ממש צום הרביעי יהפוך אותו הקב"ה לנו לששון ולשמחה ולמועדי' טובים בימיו ובימינו תיוושע יאודה וישראל ישכון לבטח אמן.

כה דברי הצעיר הדל באלפי ע"ה

סעדי – ה אריבי ס"ט רב שכונת נוה י – הונתן, אשדוד

אלף קמד

לכבוד הרב שלום גראס ר.,נ.,מ., שלום וברכה,

הנדון: חומר ביהדות

ברצוננו להודות לכב' על תרומתו הנדיבה על משלוח הספרים הבאים:

1) שחיטת ואכילת בשר כהלכתה. 2) נפש ישעי'ה על מאכלות אסורות, הספרים הנ"ל מלאי תוכן וענין ומוצבים בספרייתנו לנוחות התלמידים במקום.

בתקוה להמשיך הקשר ובתודה ותקוה בלב.

בברכה, דוד דחמיר, מכון ללימוד היהדות "נוה העמק", עפולה

אלף קנא

ב"ה, אנו הח"מ שוחטי "עוף ירושלים" מאשרים בזה שקבלנו ממע"כ את הספר החשוב "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" ומודים לו ע"כ ויה"ר שיזכה להרחיב גבולות הקדושה ולא יצא מכשול מתח"י.

140 ד. קופמן, אברהם בריזל, גיאת שלמה, מסעוד חזק, שמואל ד. זייציק, משה אייזנשטיין, שמואל דוד זייבלד, ישראל יוסף קניגסהפר, יצחק מיכאלשוילי, יוסף קופמן, שמחי בנימין, יוסף רש"י, משה אסייג, בן ציון מיכאלשוילי, יהונתן טהדש, שלמה גולובנציץ, משה לב, יוסף שפיצר, הלל כהן, משה יצחק זייבלד, הרב שמואל מייבסקי, שלמה כהן, יוסף צדוק, מרדכי בוקשפאן, שלום חן, יונתן שקאל.

אבקש סליחה בעד עיכוב שחל בחלוקת הספרים לשוחטים ולשלוח לכב' התשובה מסיבות בלתי תלויות בי.

בכבוד רב, ש.צ. וינר, רב המשחטה

אבקש לשלוח לנו עוד חמש ספרים בשביל עוד שוחטים. בתודה, הנ"ל.

אלף קנט

יום שלישי כ"ד בתמוז תשמ"ג

לכבוד הרב הגאון כמוה"ר שלום יהודה גראס שליט"א, רב דקהל "מגן שאול" ור"מ בישיבה וכולל "בית ישעי',, ברוקלין ניו יורק

שלום רב וישע' יקרב

אחדשה"ט, הנני מתכבד בזה לאשר את קבלת שני ספריו – חיבוריו היקרים א) ספר אפיית המצות השלם ב) נפש ישעיה על מאכלות אסורות. דפדפתי בהם אחת הנה ואחת הנה וקראתים בעיון רב באיזהו מקומן וראיתי שידיו רב לו בהלכה ובפוסקים אנא דאמרי לפעלא טבא איישר. יה"ר שיפוצו מעיינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה ולא ימוש מעשות פרי והקב"ה יאריך ימיו ושנותיו בבריות גופא ונהורא מעליא יחד עם כל אשר באהלו אהל ישרים יבורך. בזמנו גם נשלח לי הספר "שחיטת ואכילת בשר כהלכתה" שגם הוא נמנה בשרשרת הזהב של ספריו היקרים.

הננו בתודה ובכל הכבוד הראוי,

הרב מרדכי מזרחי, רב אזור רמת ישראל – בצרון, וחבר הרבנות בתל אביב יפו, תל אביב

אלף קסג

י"ח תמוז תשמ"ג

לכבוד ידידי הדגול והיקר מזהב ומפז הרב שלום יהודה גראס שליט"א רב דק"ק מגן שאול יע"י.

הנדון: קבלת ספרי מעכת"ר

הננו מודים לכת"ר וכו' על … שלשה ספרים והם כדלקמן: א. שחיטת ואכילת בשר כהלכתה. ב. אפיית המצות השלם. ג. נפש ישעיה על מאכלות אסורות ר"ל

הנני לאשר שקבלתי הספרים הנ"ל מכת"ר אשר ראה לנכון לעזרני בעבודתי עבודת הקודש ואני תקוה שבזכות כת"ר … … מענה על עזרת כת"ר… השי"ת ישלם לכת"ר גמולו הטוב אכי"ר.

ויקויים בכת"ר חזקו ידים רפות וברכות משלוש ארצות…

בכבוד רב, ובברכת יקרא דאורייתא

הרב מנחם עדיד, שמעון מדיד, מודיעים, בני עטרות

אלף קסח

בעה"י יום עש"ק תי"א מנ"א תשמ"ב

אני מאשר בזה קבלת הספר זבח פסח. אני מודה לכם מאוד נהניתי מאוד מדברי תוה"ק ופסקי הלכה יפוצו מעיינותיו חוצה יגדיל תורה ויאדיר.

דרך אגב, ראיתי בספר הנ"ל שהאריך והרחיב כיד ה' הטובה עליו בענין שצריך למנות ב' שוחטים בשחיטת הבהמות ע"ש. ואני באתי לחזק את דברי קדשו ולומר שגם בעירנו זרבה (עיר הידועה במדינת תוניס עיר של חכמים וסופרים) ואגפיה היתה תקנת חכמים בכל תוקף כי לשחיטת הבהמות צריך להיות על ידי ב' שוחטים הבהמות דקות וגסות אבל העופות דוקא בשחיטת ערב יוהכ"פ צריך להיות שנים שוחטים והטעם הפשוט הוא כי אולי מרוב העייפות של השוחט לא ירגיש בבדיקת הסכין בפגימה ח"ו ולכן תקנו שאחד שוחט ואחד בודק הסכין ורק בבדיקת הריאה בדקה די באחד וכמ"ש כ"ז מוה"ר מוהרמ"ק זצ"ל בספריו בר"כ ושואל ונשאל ואין כאן מקום להאריך אסיים בברכה ודו"ש ממני

הרב ראובן עלוש, מושב זמרת

אלף קצד

יום ב' א' לח' כסלו תשמ"א

לכבוד מעלת הרב הגאון שלום יהודה גראס שליט"א

אנחנו שוחטי עוף העמק מודים בהוקרה רבה לכת"ר על הספר "זבח פסח" שקבלנו ע"י הרב המשחטה הרב ברדוגו ור' יהושע שליט"א.

אנחנו תפלה שיצאו מעיינותיו החוצה. בברכת התורה ולומדיה

140 ר' פרץ דוד, ר' יצחק אדזיאשולר, ר' אברהם גנגלר, ר' פרץ נסים, ר' עזריאל פדינדבסקי, ר' שלום אגיאשוילי, ר' ברוך חורי, ר' רפאל ברדוגו, ר' דוד אברזיל, ר' גבריאל רון, ר' אליעזר גנז, ר' כהן לוי, בן עמי אשר, ר' אברהם פלמן, ר' יעקב אזאי, ר' נחום קפלון, ר' שלום אלמקייס, ר' פרידמן.

אלף קצט

בס"ד, לכבוד הרב הגאון שלום יודא גראס שליט"א

קבלנו בברכה את הספר שיצא לאור "נפש ישעיה" ע"י הרב ברדוגו יהושע שליט"א רב המשחטה ברמת ישי.

ואנו שוחטי עוף העמק באנו עהח"מ:

140 ר' עזריאל פזינצבסקי, ר' אברדגי'ל דוד יצחק, ר' אדזיאשוילי יצחק, ר' פרץ נסים, ר' ועקנין דוד, ר' אלמקייס שלום, ר' גלאנץ אליעזר, ר' פרידמן אברהם, ר' גנזלר אברהם, ר' רפאל ברדוגו, ר' נחום קפלון, ר' אברהם פלמן, ר' יעקב אגאשוי, ר' דוד אוחיון, ר' שלום אדזיאשוולי, ר' אשר בן עמי.

מעבר לדף רשימת השוחטים שקבלו ע"י הספר היקר "נפש ישעיה". בברכת התורה ולומדיה,

ע"ה יהושע ברדוגו, רב במשחטות עוף העמק, רמת ישי

אלף ר

יום ד' ח' טבת תשד"מ

אנו מאשרים בזה את קבלת 2 הספרים על מאכלות אסורות נפש ישעי – ה ואכילת תרנגולים כל אחד מאתנו קבל את הספרים הנ"ל ותודה רבה ע"ז.

140 הרב שמואל מייבסקי, יוסף שפיצר,  צבי קופמן, משה אסייג

גיאת שלמה, משה י. זייבלד, ישראל גוטליב, שלמה ברזסקי, שמואל זייבאלד, אברהם דוד רוזל, מרדכי בוקשפן, בן ציון שקול

יוסף קניגספור, שלמה גולובנציץ, יוסף צדוק, הלל כהן, אריה בוימל, יוסף קויפמן, משה לב, בן ציון מיכאלשוילי, יצחק מיכאל

רן שלום, מסעוד חזן, ש. גור אריה, א.נ.

נא לשלוח עוד חמש ספרי אכילת תרנגולים ונפש ישעי' כי זה חסר עוד לכמה שוחטים.

בכבוד רב, ש.צ. וינר

אלף רכ

ב' לס' צו תשמ"ד

בעזהשי"ת, פורים שמח ופסח כשר ושמח וכט"ס

א"כ מעכת"ר הרה"ג המו"מ בעמ"ח הרבה ספרים נחוצים רבי שלו' יהודה גרוס שליט"א רב דקהל מגן שאול ברקולין יצ"ו.

אחדשה"ט כראוי. קבלתי ספרו החשוב אכילת מצה בישראל נוסף על כמה ספרים ששלח לי מעכת"ר כבר מזמן כמו שחיטת ואכילת בשר, סדר אפיית מצות ונפש ישעי' על מאכלות אסורות וכולם אחד אחד הם ספרים נחוצים מאד בדברים העומדים ברומו של עולם מלוקטים מספרי רבותינו ראשונים ואחרונים ומסודרים בסידור יפה ונאה בטוטו"ד כדי לזכות את הרבים ולהסיר מכשולות וכו' – ע"כ תשואות חן חן למעכת"ר בעד הספרים ששלח לי – יה"ר שיזכה גם להבא להפיץ מעינותיו חוצה ויתקבלו ספריו לרצון בקרב כל ישראל.

וע"ז באתי עה"ח לכבוד התורה ולומדי'.

הרב דוד בן ציון קליין, הרב הראשי, יסודות

 

הרב שלום יהודה גראס

אבדק"ק האלמין

בית שמש, ארץ הקודש