עלון 1540 תשפד סגולה לחזור בתשובה- לבנה ששמים בתנור- כותבים עליה הבקשה- ואחכ מניחים על קבר של תנא
עלון מס' 1540 לימוד דף היומי דהתאחדות הקהילות על יסודי הדת – ז' כסלו – שנה רביעית תשפ"ד
מדה כנגד מדה – "סגולה לחזור בתשובה" שכר ועונש – חלק ש"ח
סגולה לחזור בתשובה- לבנה (שהיתה בתנור) ששמים על קבר של תנא
סגולת האבן מהאריז"ל לחזרה בתשובה
עור של נחש, מגינה על הנושא אותו מכל כלי משחית!
סגולה לחזרה בתשובה
סגולה לחזור בתשובה- לבנה (שהיתה בתנור) ששמים על קבר של תנא
סגולת האבן מהאריז"ל לחזרה בתשובה
- יקח לְבֵנָה חדשה (אין הבדל אם זה מלבן או מרובע, אבל צריך שהפינות של הלְבֵנָה תהיינה מרובעות).
- צריך להניח את הלְבֵנָה בתנור, ולאפות חלות לשבת (דווקא באפיה שנעשית ביום שישי) והלְבֵנָה נשארת בתנור כל זמן האפיה. (אפית החלות לא קשורה להפרשת חלה)
- אחרי אפיית החלות, מוציאים רק את החלות, אבל את הלְבֵנָה משאירים בתוך התנור במשך כל שבוע הבא עד יום שישי הבא, וביום שישי הבא אופים עוד פעם חלות (יוצא שהלְבֵנָה היתה בתנור במשך שתי אפיות ובין אפיה לאפיה הלְבֵנָה נשארת בתנור) התנור צריך להיות דלוק רק בשעת אפית החלות אבל בין אפיה לאפיה, התנור לא צריך להיות דלוק.
- אחרי שתי האפיות צריך לכתוב על הלְבֵנָה את הנוסח הבא "פלוני בן פלונית וכשם שהלְבֵנָה זה בוער בתנור אש כך יבער הלב של פלוני בן פלונית שיצא לרעה שיהפוך ליבו לשמים לטובה" (כותבים את השם פעמיים).
- מי שכתב את הנוסח הנ"ל על הלְבֵנָה, יאמר בפה את הנוסח שכתוב על הלְבֵנָה שלש פעמים (דוקא מי שכתב יאמר).
- יקח את הלְבֵנָה לקבר של קדמון או של תנא או של אמורא, ויניח את הלְבֵנָה על הקבר (אפשר לשלוח מישהו, להניח את הלְבֵנָה על הקבר).
7 . בספרים כתוב שיניח את הלְבֵנָה על הקבר לכמה שבועות, ולכן יש ענין להשתדל להניח על קבר שלא מורידים.
- אפשר לכתוב כמה שמות על אותה לְבֵנָה, רק על כל שם יכתוב את הנוסח המלא "פלוני בן פלונית וכשם שלְבֵנָה זו…" "פלוני בן פלונית וכשם שלְבֵנָה זו…"
- הסגולה מועילה לא רק להורים על ילדיהם ולא רק על קרוב משפחה, אלא על כל יהודי גם בלי קשר משפחתי. (יש מעלה שהורים יעשו את הסגולה לילדיהם).
- הסגולה מועילה לא רק על אחד שירד מהדרך ופרק עול, אלא גם אם יש רק ירידה בתורה ויראת שמים, הסגולה מועילה.
- החתם סופר כותב את הסגולה ובתוך דבריו הוא כותב "יניח את האבן איזה שבועות ותראה פלאים" והחת"ס מסיים "בחון בדוק ומנוסה ברוך הוא וברוך שמו".
- בספר הזכירה כתוב "והנח שמה שבוע אחד ותראה פלאים וזה בדוק".
- מי שעושה את הסגולה, אסור לו לחשוב שאני עושה את זה כי אין לי מה להפסיד, אלא צריך לדעת ולהאמין בבירור, שהתנא (או כל צדיק) מליץ יושר תחת כסא הכבוד עבורו, וצריך גם להאמין לחת"ס וספר הזכירה שזה בחון בדוק ומנוסה, ושהוא יראה פלאים.
- מי שיעשה את הסגולה עם הרגשה כזו, הוא יזכה בעז"ה לראות פלאים.
===========————–==========
שאלה?
שמעתי שיש סגולה להחזיר אנשים בתשובה, שכותבים את השם של האדם שרוצים שיחזור בתשובה על גבי אבן (לבינה או בלאטה), ומניחים אותה בתנור יחד עם החלות של שבת, ומשאירים שם שבועיים, ואח"כ מניחים את הלבינה על קבר של צדיק. רציתי לדעת מה הם הפרטים המדוייקים בסגולה זו, ומה הנוסח שצריכים לכתוב בלבינה, כי שמעתי בזה כל מיני אופנים שונים.
להלן פרטי סגולת הלבינה בשילוב המקורות (מתוך ספרי הקטן שושני ציו"ן – עודנו בכת"י).
סגולה ידועה לעורר לחזרה בתשובה למי שיצא בתרבות רעה ח"ו, לקחת לבינה (לבינה חדשה ולא משומשת) ולשים בערב שבת בתנור שהוסק לאפיית חלות לשבת, ולהשאיר את הלבינה שם כל השבוע עד אחרי אפיית החלות שבערב שבת השניה, ואח"כ יקח הלבינה ויכתוב עליה שמו של האדם שיצא לתרבות רעה ר"ל (שמו ושם אמו – פלוני בן פלונית), ויכתוב גם: "וכשם שהלבינה זה בוער בתנור אש, כן יבער הלב של פלוני בן פלונית שיצא לתרבות רעה, שיתהפך לבו לשמים לטובה", ואח"כ יקרא בפיו את הנוסח הנ"ל ג' פעמים. ואח"כ יניח את הלבינה על קבר של צדיק, באופן שיעמוד שם לפחות שבוע אחד[1]. וישנם מגדולי ישראל בדור האחרון שהיו תומכים מאוד בסגולה זו ומפרסמים אותה[2]. ויש מייחסים סגולה זו לרבינו האריז"ל[3].
ונאמרו בזה כמה פרטים ושינויים:
א. במקורות מופיע דצריך שיהיה "תנור אש"[4]. ומ"מ תנור של חשמל שיש בו גוף חימום המתאדם, מסתברא דדינו כתנור של אש[5]. ומיהו יש מי שאומר שלצורך סגולה זו, צריך שיהיה תנור של מאפיה דוקא, ושיהיה התנור בשימוש כל השבוע פרט לשבת[6].
ב. יש להכניס את הליבנה כאשר התנור כבר התחמם, אך לפני הכנסת הבצק של החלות[7]. [ויש מי שהוסיף בזה, דצריכים להניח את החלות על גבי הליבנה, אך אין לזה מקור מוסמך כלל[8]].
ג. לגבי נוסח האמירה, יש נוקטים שצ"ל "בערה בתנור" (לשון עבר) ולא "בוערת בתנור" (לשון הווה)[9]. ויש שנקטו נוסח אחר לגמרי, דהתייחסות היא כלפי התנור ולא כלפי הלבינה: "כשם שזה התנור מתחמם לכבוד שבת, כך יתחמם ליבו של פלוני בן פלוני לאהבת ה' ולמצוותיו"[10].
ד. יש שנקטו, דנוסח "כשם שלבינה זו וכו'" אין צורך לכותבו בלבינה, אלא רק לאמרו בפה, אבל שמו של האדם ושם אמו, צריכים לכתוב בליבנה[11]. ואולם ברוב המקורות מבואר דצריכים לכתוב כל הנוסח בלבינה (פעם אחת) וגם לומר בפה (ג' פעמים)[12]. ויש שכתבו לדקדק שהנוסח יהיה כתוב בשורה נפרדת מתחת לשורת השם[13].
ה. לפי הסוברים דיש לכתוב את הנוסח על גבי הלבינה, יש לכתוב אחר שהוסרה מהתנור בשבת השניה[14]. ואולם יש מי שכתב, שצריכים לכתוב דוקא לפני שמכניסים לתנור בשבת הראשונה, ואם נתקלקלו האותיות מחמת החום, לכתוב שוב, ואז להניח על קבר הצדיק[15]. ושיטה שלישית נמצאת בכת"י של היר"א ז"ל, דיש לכתוב את הנוסח בערב שבת השניה ושוב להכניס לתנור, כלומר מניחים בשבת הראשונה בלי כתיבה, ומשאירים בתוך התנור כל השבוע, ואח"כ בערב שבת השניה כותבים את הנוסח וגם אומרים את הנוסח ג' פעמים, ושוב משליכין לתנור שהוסק לחלות, ואח"כ מוציאים כדי להניח בקבר הצדיק[16].
ו. יש מי שאומר, שהכתיבה הנ"ל צריכה להיות בכתב אשורי[17].
ז. ובענין טיב הלבינה, יש שכתבו דצריך שהלבינה תהיה דוקא בצורת מלבן[18]. ויש שכתבו דאין צורך שתהיה דוקא מלבן, ואפשר מרובע, והעיקר שלא יהיו צדדים מעוגלים אלא שיהיו כל הפינות מרובעות[19].
ח. י"א דצריך שתהיה הלבינה עשויה מחימר (ולא מאבן וכיו"ב)[20]. וי"א דגם חרס (קרמיקה) מרובעת היטב, מהניא[21]. ויש שנהגו לייצר בעצמם את הלבינה ע"י חימר[22]. ויש שנקטו דאין צורך בלבינה דוקא אלא העיקר שתהיה אבן חלקה[23].
ט. יש מי שכתב, דצריך שהלבינה תשאר שלמה לאחר שמוציאים אותה מן התנור[24].
י. יש מי שאומר, דכאשר מניחים את הלבינה במצבת הצדיק, עדיף להניחה דוקא בראשו של הצדיק[25]. ועכ"פ צריך שתהיה על המצבה ולא לידה[26].
יא. יש שנקטו, דמה שכתוב להשאיר את הלבינה על קבר צדיק למשך שבוע אחד, היינו באופן שתשאר שבת אחת[27]. ויש שנקטו דצריך שתשאר "איזה שבועות"[28].
יב. יש מי שכתב, דלפני שמניחים את הלבינה על מצבת הצדיק, יש לבקש מהצדיק מחילה[29].
יג. יש מי שכתב, שהסגולה הנ"ל מועילה רק למי שיצא לתרבות רעה ממש, ולא למי שזקוק לחיזוק ביראת שמים[30]. ואולם גדולי הדור האחרון[31] המליצו על סגולה זו גם עבור נערים שנחלשו ביראת שמים באופן משמעותי, אע"פ שלא יצאו לתרבות רעה כפשוטו.
[1] סגולה זו יש בה הרבה "גירסאות", וכאן הבאנו את הסגולה באופן שמופיעה במקור שנראה לכאו' הקדום ביותר, והוא ספר הזכירה (המבורג תס"ט) למוהר"ר זכריה סמינר מווילנא זלה"ה דף ח"ן ע"א. ואחריו העתיקו בספר דרך ישרה (ליוורונו תקמ"ח) למוהר"ר ראובן ן' אברהם זלה"ה, שער הסגולות דף פ"ד ע"ב, ובספר דגל מחנה יהודה להרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין זצוק"ל בסוף הספר בקונטרס הסגולות (בעמוד האחרון), ועוד רבים (כפי שנזכיר בהמשך).
ובאופן כללי, בספרי סגולות מצוי לרוב סגולות שמתבססות על סוד זה של שריפת חומר גשמי לצורך "שריפת הלב" לטובה, אך באותם סגולות בדרך כלל המטרה היא להשיג אחוה בן איש לרעהו ולא בין אדם למקום. ולכו חזו להג"ר יוסף צוברי זלה"ה בספר אמת ואמונה סי' ל"ח ובהערה שם, עיי"ש.
[2] הרה"ג ר' ישראל יעקב פישר זצוק"ל מח"ס שו"ת אבן ישראל.
[3] ספר הזכירה שם. והגאון מוהר"ר רפאל אוחנא זצ"ל בספרו מראה הילדים מע' ת' אות א'. והמקובל מוהר"ר אברהם חמווי זלה"ה בספרו האח נפשנו מערכת תיקון אות ג'. וכן הוא בכתבי יד קבלה מעשית המיוחסים להיר"א זלה"ה דף מ"ו ע"א, שכתב בסוף דבריו שמקור הדברים הוא מכתבי האר"י ז"ל.
[4] ספר הזכירה הנ"ל.
[5] כדמצינו ברמב"ם פי"ב מהל' שבת ה"א, דהמחמם את הברזל הרי זה תולדה של מבעיר וחייב בשבת. וראה נא בעניינו מה בענין אם גוף חימום נחשב כאש ממש (ובענין ביאור דברי הרמב"ם הנז' והחולקים עליו) בספרי הדל ללקוט שושנים ח"ה שורש ב' נספח ב' סימן ב', עי"ש בארוכה בס"ד.
[6] הרה"ק ר' חיים הכהן פרחיה זצ"ל (המכונה "החלבן"), כך שמעתי בשמו מהרב נסים כפיר הי"ו (שהיה משמשו בקודש רבות בשנים). איברא דלפי מה שהבנתי ממנו, הטעם שהצריך תנור של מאפיה אינו מפני שצריכים שיהיה "אש" ממש (ואפשר דמועיל גם חשמל, ובפרט שגם במאפיות רוב התנורים כיום הם חשמליים פרט לתנורים לייצור "לפות") אלא היינו טעמא מפני שצריך שהיה תנור שפועל כל הזמן במשך כל השבוע פרט לשבת (ואם פועל בשבת ח"ו לא מהני).
[7] שו"ת מנחת משה (למוהר"ר משה נתן נטע יונגרייז זצוק"ל אבדק"ק טיסא פירעד) הנדמ"ח בסוף הספר עמ' שי"ח. ובאמת כן משמע מלשון ספר הזכירה הנ"ל וספר דרך ישירה הנ"ל (ועוד אחרונים שנזכיר בהמשך), דצריך להכניס את הלבינה בערב שבת הראשון לאחר שהתנור כבר הוסק לשם אפיית חלות, אלא דלא מבואר שם דיש צורך להכניס טרם אפיית החלות, אלא אפשר דסגי להכניס בתנור שעודנו חם מה שהוסק לצורך החלות.
[8] שו"ת דברות משה בובליל ח"ב בקו' מילאוים לשמחת בנים עמ' ל"ח, בשם "זקן אחד". והרגיש שם המחבר דלא נראה כן מלשון הספרים שמביאים את הסגולה.
[9] ספר רפאל המלאך ערך "תשובה". ועוד. ולכאו' לפי מה שיבואר בהמשך בשם כתבי יד המיוחסים להיר"א ז"ל, דאחרי הכתיבה צריכים להכניס שוב לתנור הבוער, מתיישב היטב כתיבת נוסח "בוערת" בהווה, כי כותבים על שם סופה שתהיה בוערת.
[10] ספר שימוש תהילים כהן מזמור צ'.
[11] ספר דגל מחנה יהודה הנ"ל. וכן נקט בספר שימוש תהילים כהן מזמור צ' [איברא דבשימוש תהילים אפשר דנקט כן מפני שסובר דהאמירה מתייחסת לתנור ולא ללבינה, כמובא לעיל, וממילא אין מקום לכתיבה על הלבינה].
[12] ספר הזכירה הנ"ל ודרך ישרה הנ"ל, ובאוסף כת"י הנ"ל, וכך היא פשטות העולה לפי הלשון שהובאה סגולה זו בספר שם טוב קטן (למוהר"ר בנימין ביניש הכהן מקראטשין ז"ל) עמ' ל', ובשאר הספרים המזכירים סגולה זו.
[13] ספר רפאל המלאך ערך "תשובה".
[14] כן הוא לפי ספר הזכירה ורוב המקורות המביאים סגולה זו.
[15] שו"ת מנחת משה יונגרייז הנ"ל. עיי"ש. וגם באוסרי לגפן ח"י עמ' של"א ד"ה וצריך שתשאר, נקט בהנח"ה סובר"ת שהכתיבה היא לפני שמכניסים לתנור, אלא שכתב דאם נמחק הכתב לית לן בה.
[16] אוסף כתבי יד קבלה מעשית בחיבור המיוחס לכאו' להיר"א זלה"ה, דף מ"ו ע"א.
[17] שו"ת מנחת משה יונגרייז הנ"ל.
[18] ספר שם טוב קטן הנ"ל. ואולם בספר הזכירה הנ"ל, ובספר דרך ישרה הנ"ל, ובדגל מחנה יהודה הנ"ל, ושאר מקורות, לא מוזכרת קפידא זו.
[19] אוסרי לגפן ח"י עמ' של"א אות רס"ט.
[20] לבוש יוסף שמחות ח"ב עמ' רצ"ד.
[21] אוסרי לגפן ח"י הנ"ל.
[22] מנהג עתיק אצל יהודי מזרח אירופה. ומ"מ בכל המקורות לא מוזכר כלל קפידא כזו, אלא העיקר שתהיה הלבינה "חדשה".
[23] ספר שימוש תהילים כהן מזמור צ'.
[24] אוסרי לגפן ח"י הנ"ל.
[25] ספר שימוש תהילים כהן מזמור צ'.
[26] אוסרי לגפן חט"ז (א) עמ' שס"ח אות פ"ד.
[27] ספר ויוסף שאול פלדמן סגולות מע' ב' אות י"ג.
[28] ספר שם טוב קטן הנ"ל.
[29] שו"ת מנחת משה יונגרייז הנ"ל.
[30] אוסרי לגפן ח"י עמ' של"א אות רס"ט.
[31] הגרי"י פישר זצוק"ל בעל שו"ת אבן ישראל. אלא דלשיטה זו מסתברא למימר לכאו', דכאשר כותבים (ואומרים) את הנוסח, יש לדלג על המילים "שיצא לתרבות רעה", ובכן בכת"י של היר"א (שהזכרנו לעיל) לא מופיעות המילים "שיצא לתרבות רעה".
סגולה לחזרה בתשובה
מרגישים שאבא שבשמיים קורא לכם? רוצים להצית את הלב לעבודת ה'?
הילדים שלכם מחפשים תשובות לשאלות באמונה? אתם רוצים לעזור לילדים למצוא את הדרך אל אבא שבשמיים?
הסגולה הנדירה שמצליחה לפרוץ את המחסום של שערי האמונה והחזרה בתשובה אל בורא עולם.
על פי סוד המקובלים, לב האדם אשר מתאמץ בעבודת הבורא, רמוז ודומה לאבן.
א. כדי ליצור מסילות בלב האבן, יש לקחת אבן בצורת לב ולרשום עליה את השם ושם האם.
ב. לאחר מכן, לערוך הפרשת חלה על חלות שבת ולהזכיר שוב את השם ושם האם.
ג. לאחר מכן, לקחת את האבן הנ"ל ולהכניסה אל תוך תנור ולהניחה בסמוך לחלות שנאפות לכבוד שבת.
ד. להתפלל לחזרה בתשובה ולומר: "אנא אב הרחמים, פתח לב עבדך (השם ושם האם) באמונתך, באהבתך וביראתך וכמו שאבן זו מתחממת, כך יתחמם לב עבדך (השם ושם האם) לאהוב את שמך הגדול אמן".
ה. בסיום האפיה, מוציאים את האבן מהתנור ומניחים אותה על גבי נר נשמה שבוערת 10 ימים ברצף. יש להזהר שהאבן אינה חוסמת את הנר וגורמת לה להכבות.
ו. לאחר שהאבן התחממה עשר ימים ברצף, יש להניחה על קבר של צדיק.
הישועה תגיע בקרוב והלב ייפתח לאמונה ולחזרה בתשובה בבורא עולם במהרה!
סגולה נגד פיגועים
למרות כל האיומים, אנחנו סומכים על בורא עולם שישמור עלינו מכל פגע ופיגוע, מכל חבלה ומחבל. אבל אם אתם מחפשים סגולה נגד פיגועים, תופתעו לשמוע שיש אחת כזאת, ממקורות הקודש.
עור של נחש, מגינה על הנושא אותו מכל כלי משחית!
כך כתוב בספרים הקדושים:
לנשיכת נחש וסגולות עורו עיין בסה"ק האח נפשנו מערכת זו באורך, ובכתבי מוהרח"ו הקדוש, ושם נאמר קבלה מרבי אלעזר ע"ה כל הנושא עליו עור נחש באבנטו לא ישלוט בו כלי זיין.
בספר דגל מחנה יהודה להרה"ק מסטרעטין וז"ל:
מי שיצא לתרבות רעה, קח לבינה חדשה ושים בתנור של אש (שהסיק) [שהוסק] בעש"ק לחלות לחם על שבת, ויניח שם עד שבת השני אחר שנאפה החלות, ואח"כ יקח משם הלבינה ויכתוב שמו של פב"פ שם אמו, ואמור על הלבינה: "כשם שהלבינה הזו בוערת בתנור של אש, כן יבער לב פב"פ שיצא לתרבות רעה, שיתהפך לבו לשמים לטובה". ואח"כ יאמר הכותב הזה עליו ג"פ (נ.ב. כנראה הכוונה שיחזור על אמירה זו שלש פעמים). ואח"כ שים הלבינה בקבר של צדיק אחד, והנח שם שבוע אחד, ותראה נפלאות.
להקדשת עלונים לעילוי נשמת או לברכה ולתרומות, נא להתקשר לטל: 02-6523510
לקבלת עלונים וספרים ורשימת 410 גדולי הדורות שאסרו את הפאה, בטל: 054-850-5928 או במייל: 9951300@gmail.com
| הרב שלום יהודה גראס
אבדק"ק האלמין בית שמש, ארץ הקודש |