הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
וידאו

הרב זמיר כהן- מסר חזק!- מה עושים אם רב קהילה חטא / הרב שלי פשע / רימה/ עבר על גילוי עריות וכו'- האם צריכה להיות לנו ירידה באמונה?

תשובה: חס  ושלום לא ולא!

אסור שתהיה לנו ירידה באמונה. כי צריך להפריד בין דתיים ולבין הדת שלנו- שהיא אמת מהשמים!

כמו שיוחנן כהן גדול- צדיק עצום  ששימש בקודש בבית המקדש, נפל  בגלל יצר הרע  והפך לצדוקי, כך כל אדם יכול ליפול בגלל יצר הרע!  ולכן אומרים אל תאמין בעצמך עד יום מותך!, כי יצר הרע תמיד אורב לך.

וככל שאדם גדול מחברו- יצרו גדול ממנו!

לכן אל לנו חס ושלום לרדת באמונה, אלא רק להצטער שהרב שלנו לא עמד בניסיון של יצר הרע.

עודכן# צופן מבהיל בתורה בדילוג 1480 הגענו לרגע האחרון בתשפ"א – מדהים!!! | צופן לתושבי חו"ל | סרטון מדהים

יום רביעי 25/11/2020 נוסף עדכון חדש מתחת לסרטון ~~ צופן בדילוגי אותיות בתורה בסיכוי סטטיסטי מדהים ביותר בנושא: אירן | מלחמת אזרחים בארה"ב | מלחמת גוג ומגוג | תשובה

תזכורת: מטרת הצפנים היא לא חיזוי לעתיד. אלא רק להראות את גדולת יוצר התורה

מצורף לינק כשר לסרט 

עדכון יום ד' 25/11/2020 נוסף קובץ שמע הסבר נוסף לצופן וכן תמונת צופן נוסף

 
צופן: ויהי אש בהתשפא + פסוקי אש
לצפייה במצגת 11 צפנים מרתקים המסבירים את נושא הדילוגים בתורה לינק כשר לחץ כאן  – לינק ליוטיוב לחץ כאן
מדהים ביותר צפונות בתורה של כי לה' המלוכה

המשך לקרוא"עודכן# צופן מבהיל בתורה בדילוג 1480 הגענו לרגע האחרון בתשפ"א – מדהים!!! | צופן לתושבי חו"ל | סרטון מדהים"

תופעות מדהימות באסטרונומיה שכל אחד יכול לראות בטבלה (לא צריך ללמוד אסטרונומיה)

מאת: בית מדרש לתורת הרמז
יש שלוש תופעות מדהימות שמתרחשות בחודש כסלו טבת
1. בכ"ח כסלו יש ליקוי חמה
2. החל מר"ח טבת ועד טז טבת מתרחש 14 פעמים (כמנין דוד) קירבה יתירה, בין כוכב צדק לשמש (חמה), כאשר הכתם האדום פונה לכיון כדור הארץ.
3. עוד תופעה נדירה באותו חודש 21/12/20 ו' טבת תשפא צדק חולף קרוב מאוד לשביט "דרך כוכב מיעקב" (יום ההשבעה של ביידן)

כעת נסביר ליקוי חמה = סימן רע לאומות העולם.
כוכב צדק רומז על מלכות בית דוד קיום הצדק והמשפט בעולם.
לכוכב צדק יש כתם אדום, רואים זאת גם בתמונות, כוב צדק במהלך השבועיים שמר"ח טבת ועד ט"ז טבת 14 פעמים לכיון השמש והכתם האדום מופנה לכיון, כדור הארץ ולא קירבה רגילה אלא קירבה מיוחדת ונדירה במונחים אסטרונומים, (מצורף טבלה), וניתן לראות שזה מסומן על ידי האסטרונומים באדום בתור קירבה יתירה לשמש, עברי על לוחות האסטרונומים בשנים האחרונות וזה הפעם היחידה שרואים תופעה כזו.
ומימלא זה רומז על קיום הצדק והמשפט, הכתב האדום מורה על דין בעולם והוא מתקרב לחמה, 14 פעמים כמנין דוד באותו חודש בו יש ליקוי חמה, היינו יש כאן רמז ברור על דין קשה מאוד באומות העולםאסטרונומיה חודש 12 כסלו טבת תשפא

סרטון מדהים וחזק ביותר על איסור החמור של חבישת פאה נכרית – פריצות ועבודה זרה!!! מפי מרן הגה"צ הרב יצחק יוסף שליט"א -פאה נכרית זה עבודה זרה נכרית

 
 
*מרן פוסק הדור הראש"ל הגאון רבנו יצחק יוסף שליט"א: "החובשת פאה – מכניסה עבודה זרה לביתה"*
 
 
 
מרן פוסק הדור הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א, במתקפה חריפה נגד הנשים החובשות פאה נוכרית: "התברר לי במאה אחוז שזה מגיע משיער של עבודה זרה. אדם שקונה פאה נוכרית, לא יגיד למה יש לי צרות". צפו
 
מרן פוסק הדור הראש"ל והרב הראשי, הגאון רבנו יצחק יוסף שליט"א, יצא אמש (מוצ"ש) למתקפה חריפה נגד הנשים החובשות פאה נוכרית ופסק כי מדובר בשיער המגיע מעבודה זרה. כמו כן, הרב יוסף יצא נגד הפסק של הגאון רבי מרדכי גרוס, שהתיר בזמנו את חבישת הפאה.
בפתח דבריו אמר הרב: "השיגעון של פאה נוכרית, זה נהיה שגעון, ה' ירחם, דבר כזה היה פעם אצל הספרדים?".
מרן שליט"א קבע כי מדובר בשיער של עבודה זרה: "אני ביררתי את העניין, השערות שמביאים רובן ככולן שיער המגיע מעבודה זרה. מחילה מכבוד תורתו, הרב גרוס, בזמנו שדיברו על זה שזה שיער של עבודה זרה, הרבה הפסיקו לחבוש פאה נוכרית, איזה יופי היה. פתאום בא הרב גרוס הזה והתיר את הפאה ואז חזר בחזרה.
מרן שליט"א הדגיש: "אני ביררתי את הנושא טוב טוב, דרך כל מיני אפשרויות.  התברר לי במאה אחוז שזה מגיע משיער של עבודה זרה. אדם שקונה פאה נוכרית לבית, אחר כך לא יגיד למה יש לי צרות, הנה – יש לך עבודה זרה בתוך הבית".
 
"לצערנו הרב כך הוא (הרב גרוס. י-כ) עשה וגרם לנו לקלקול", הוסיף מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א.
לדבריו: "הפכו את הוויכוח הזה של פאה נוכרית לפאה של השקפה. אשה הולכת עם מטפחת היא כביכול 'מזרחוניקית','חרדית צריכה להיות עם פאה נוכרית', איזה שטויות אלו. אשה שהולכת עם כיסוי ראש – אלו בנות ישראל הצנועות.
"זה שיגעון של הבנות, מה לעשות.. הן רוצות פאה נוכרית".
 
צפו בדבריו המלאים של מרן פוסק הדור הראש"ל הגאון רבנו יצחק יוסף שליט"א.
 
 

שיחה עם הרבנית רבקה הצדיקה-  מסר מעולם האמת

חבדניקית -שמספרת  שמסרו לה מהשמים- שהפאה היא עבודה זרה- והגאולה תלויה בהסרת הפאה הנכרית  ומעבר למטפחת צנועה.
הרבנית מתחננת שבנות ישראל מכל   הקהילות למינהן  אשכנזים (כולל חב"ד!! וספרדים. יורידו  מיד הפאה- ( אסור שהפאה תישאר בבית- צריך לשרוף)  כי לבית המקדש יכולים להכנס , רק עם קדושה,  ובנות שהולכות עם פאה נכרית לא תזכנה להכנס לבית מקדש, כי  עבודה זרה היא מחוץ לתחום.
, כמו כן סיפרה  (5 דקות אחרונות של הסרטון) שהרבי מלובביץ התגלה אליה מספר פעמים ממש  עם צער גדול- ובקש  ממנה למסור לכל הבנות להוריד את הפאה הנכרית.
בעקבות מותה של גיסתה של הרבנית מהמחלה הנוראה, בגלל חבישת פאה, הרבנית הלכה  לגדולי הרבנים בארה"ב ובקשה שיורו להוריד את הפאה, וידוע  שהרבה קורבנות גבתה המחלה  הנוראה בגין הפאה בארץ ובעולם.
 
 
 

החל טיפול ה' בשונאי ישראל – רעידת אדמה בטורקיה יום שישי ערב שבת לך לך | סרטונים

רעידת האדמה בטורקיה: דיווחים על בניינים שקרסו באיזמיר  סרטונים מטוויטר.


ערכתי לאחרונה בתאריך 30.10.20 בשעה 14:40 בברכה, Braveheart


רעידת אדמה משעותית הכתה בדקות האחרונות את החוף האיגאי של טורקיה כשבמוקד העיר איזמיר, השלישית בגודלה במדינה ובית לכיותר מ-4 מיליון תושבים.
מדווח על קריסתם של מספר רב של בניינים, ביניהם גם בניין מגורים בן 13 קומות, חשש כבד לחיי הלכודים.

דיווח של בן יניב, כאן חדשות.

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

כאן ביניין מט לנפול :

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר
כאן מדווחים על עוצמה של 6.9

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

בניין מתמוטט בשידור חי :

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

שניות אחרי התמוטטות מבנה :

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר
בזמן הרעידה :

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

לחץ כאן לצפיה דרך טוויטר

הפסוקים ה358 כמנין משיח מתחילת כל חומש מרמזים על שנת תשפ"א | סוד החשמל

שמעתי מהרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שספר מתחילת כל חומש את הפסוק ה358 כמנין משיח מתחילת כל חומש, וקיבל את הפסוקים האלו: (בראשית יד, כא) "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ". (שמות יד א) "וַיְדַבֵּר יְהֹוָ"ה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם". (ויקרא יג נא) "וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר לְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה צָרַעַת מַמְאֶרֶת הַנֶּגַע טָמֵא הוּא". (במדבר ח, כג) "וַיְדַבֵּר יְהֹוָ"ה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד". (דברים יב, יד) "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". הגימטריא של כל החמשה פסוקים עולה 21784 ועם הכולל עולה 21785 שטמון בפנים המפר 5781. ונשאר הספרה 2 שמרמזת שזה יהיה בתוך 2000 שנות משיח. וכן בכל החמשה פסוקים יש 220 אותיות שזה מספר השנים שנשארו מתשפ"א עד סוף האלף. 

וכן הפסוקים מספר 434 בכל חומש כמנין משיח בן דויד בתוספת 358 כמנין משיח עולים בגמטריא עם האותיות והמילים והכולל 21784. וכן 21784 עם ה5 כוללים ומספר הקץ 1335 עולה 4 פעמים 5781. וכן קץ הוי"ה 21784 בגימטריא 220000. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (יבמות סג:) "וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. וכן מובא ב'אור החיים' (במדבר לג, ט) שכשיש כ"ב אלף זוכים להשראת שם צבאות, וכבר בארנו ששם צבאות בא"ת ב"ש אותיות ה'תשפ"א. וכן שם צבאות במילוי צדי"ק בי"ת אל"ף וא"ו תי"ו כפול 5 פעמים עם הכולל עולה 5781.

וכן אם ניקח 67 אותיות מתחילת כל חומש, רמז על היחוד השלם חיבור יסוד ומלכות שהם סוד המספרים 6 ו7. נקבל את אותו גימטריא 21784. וכן 67 כפול חמש עולה 335 אותיות שמרמזים על הקץ בסוף דניאל במספר 1335. וכן אם ניקח 9 אותיות מתחילת כל חומש, יחד 45 אותיות רמז על הגאולה בגימטריא 45, ונחשב רק את המילוי לבד של כל האותיות נקבל עם הכולל 5781. וכן אם נחשב שני פסוקים מתוך ה5 שהזכרנו "וַיְדַבֵּר יְהֹוָ"ה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר". "וַיְדַבֵּר יְהֹוָ"ה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר" במילוי האותיות עם המילים והכולל עולה 5781

וכן תוכן הפסוקים קשורים למשיח, הפסוק ה358 כמנין משיח מתחילת חומש בראשית מדבר על מֶלֶךְ סְדֹם שאמר לְאַבְרָהָם (בראשית יד, כא) "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" שֶׁהוּא רוֹצֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְרַמֶּזֶת עַל הַמַּלְכוּת שֶׁתִּשָּׁאֵר אֶצְלוֹ בִּסְדוֹם, כִּי נִשְׁמַת מָשִׁיחַ הָיְתָה שָׁם בְּאוֹתוֹ זְמַן לִפְנֵי שֶׁלּוֹט בֵּרֵר אוֹתָהּ. וְהָרְכוּשׁ, אַדְּרַבָּה, שֶׁאַבְרָהָם יִקַּח כְּדֵי שֶׁלַּקְּלִפָּה תִּהְיֶה יְנִיקָה. והוסיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שכל הפסוק הזה סככ"ר של"ם משי"ח, יחד עם האות נ' שהיא הסוד של חודש חשון בספר יצירה שבו אנו קוראים את הפרשה הזאת. כי היה שם דיון על נשמת משיח, בהשתתפות מלך סדום שמלך על ערי הככר, ומלכי צדק מלך שלם שהוציא לחם ויין. וכן ככ"ר של"ם משי"ח מרמז על חיבור ירושלים שנקראת שלם לערי הככר ששם נולד שרש משיח. ואולי זה הסוד שמברכים על ככר לחם שלם, כי לֶחֶם מִשְׁנֶה מְרַמֵּז עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת לֶחֶם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מֵהַשְּׁמִינִי, וְלָכֵן שֹׁרֶשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא מִבֵּית לֶחֶם, שֶׁשָּׁם בֹּעַז נָשָׂא אֶת רוּת. וְשָׁם גַּם קָבְרוּ אֶת רָחֵל אִמֵּנוּ שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ סְפִירַת הַמַּלְכוּת. כִּי בֵּי"ת לֶחֶם מְרַמֵּז עַל ב' לֶחֶם הַיְינוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה. וְכֵן בֵי"ת לֶחֶם מְרַמֵּז עַל ב' לֶחֶם, הַקָּרְבָּן שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְכֵן בֵּי"ת לֶחֶ"ם ס"ת הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר עַל דָּוִד, (ש"ב כג, א) "מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל". וְכֵן בֹּעַז בְּגִימַטְרִיָּא לֶחֶם, וְכֵן דָוִד נִקְרָא בַּכָּתוּב (ש"א יז, נח) "דָּוִד בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי". וְכֵן סִבַּת בּוֹאָן שֶׁל נָעֳמִי וְרוּת לְבֵית לֶחֶם הָיְתָה כַּכָּתוּב (רות א, ו) "כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם". וְכֵן שְׁמָהּ שֶׁל רוּת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א' כד, כב) "וְיָשֻׁבִי לָחֶם".

הפסוק ה358 כמנין משיח מתחילת חומש שמות מדבר על יציאת מצרים, שהיתה סימן לגאולה העתידה: (שמות יד א) "וַיְדַבֵּר יְהֹוָ"ה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם".

הפסוק ה358 כמנין משיח מתחילת חומש ויקרא מדבר על נגעים שקשורים למשיח כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח:) שֶׁבִּזְמַן הַגָּלוּת הַמָּשִׁיחַ הוּא מְצֹרָע חִיוָורָא דְּבֵי רַבִּי: (ויקרא יג נא) "וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר לְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה צָרַעַת מַמְאֶרֶת הַנֶּגַע טָמֵא הוּא".

הפסוק ה358 כמנין משיח מתחילת חומש במדבר עוסק בעבודת בית המקדש שקשורה למשיח: במדבר ח, כג) "וַיְדַבֵּר יְהֹוָ"ה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד".

הפסוק ה358 כמנין משיח מתחילת חומש דברים עוסק בעבודת בית המקדש שקשורה למשיח: (דברים יב, יד) "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָ"ה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". וּכְפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' ט. חַיְמוֹבִיץ שליט"א שֶׁמָּשִׁי"חַ מְרֻמָּז שָׁם בַּכָּתוּב "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר". וכן "בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ" מרמז אל התאריך אחד בחודש שבט שמסוגל לגאולה, וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּ'סֵפֶר יְצִירָה' שֶׁחֹדֶשׁ שְׁבָט נוֹצַר בָּאוֹת צ' הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד, וּלְפִי הַחֲלֻקָּה שֶׁל י"ב חֳדָשִׁים כְּנֶגֶד י"ב שְׁבָטִים, חֹדֶשׁ שְׁבָט הוּא כְּנֶגֶד יוֹסֵף. וּכְפִי שֶׁמַּאֲרִיךְ הַ'פְּרִי צַדִּיק' מַדּוּעַ שׁוֹבָבִי"ם הֵם בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט. ומובא בְּלק"ת מֵהָאֲרִיזַ"ל (בלק ע' רכח) "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא הַיְסוֹד, וְשֵׁבֶט גִּימַטְרִיָּא אִישׁ, כִּי יְסוֹד זְעֵיר אַנְפִּין נִקְרָא אִישׁ. וְרוֹאִים שֶׁהָאֲרִיזַ"ל מְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק בִּנְבוּאַת בִּלְעָם שֶׁמְּדַבֵּר עַל הַגְּאוּלָה "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" שֶׁהַקִּימָה תִּהְיֶה דֶּרֶךְ בְּחִינַת "שֵׁבֶט" שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אִישׁ הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן מוּבָא בָּ'אוֹר הַחַיִּים' עַל הַפָּסוּק הַזֶּה: "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל", יִרְמֹז עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם. וְרוֹאִים שֶׁ"וְקָם שֵׁבֶט" הוּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְכֵן חֹדֶשׁ שְׁבָט מִלְּשׁוֹן שֵׁבֶט, שֶׁהוּא יְסוֹד. 

מובא ב'בעל הטורים' (דברים לד, יב) אותיות ראשונות של כל נ"ד פרשיות שבתורה עולין תשצ"א כמנין "ודבר ה' בפיך אמת". ושמעתי מהרה"ג ר' צ. פ. שליט"א שאם נוריד את האותיות הראשונות של האזינו וזאת הברכה נקבל תש"פ. כי ב' הפרשיות האחרונות הם כנגד המאתיים שנים האחרונות של האלף השישי שזה זמן השכר השלם. והם מכונות כנגד השנים שאחרי שנת תש"פ עד סוף האלף שאלו יהיו השנים של הגאולה. כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ן עַל שִׁיר הַשִּׁירִים (שה"ש ח, ב הובא בכתבי רמב"ן ח"ב הוצאת מוסד הרב קוק) "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה" רָמַז בְּכָאן עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיְּהֵא אֶלֶף שָׁנִים, הוּא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי מִשְּׁנוֹת עוֹלָם, "וּמָאתַיִם" מִן הָאֶלֶף הַזֶּה "לַנּוֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ" לְשׁוֹמְרֵי שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, רָצָה לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי קוֹדֶם מָאתַיִם שָׁנָה, וְתִגָּלֶּה הַגְּאֻלָּה וְהַיְשׁוּעָה. וְכֵן בְּסֵפֶר 'יַם הַחָכְמָה' מֵהַגרי"מ מוֹרְגֶּנְשְׁטֶרְן שליט"א (תשע"א) הַגְּרָ"א ז"ל אָמַר כִּי בְּסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה מְרֻמָּז בְּכָל סִדְרָה מַה שֶּׁיֶאֱרַע בְּמֵאָה שָׁנִים מֵאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, כְּסֵדֶר יוֹ"ד פַּרְשִׁיּוֹת נֶגֶד יוֹ"ד מֵאוֹת, כִּי נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ נֶחֱשָׁבִים לְאֶחָד כַּיָּדוּעַ. דְּהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִשִּׁשָּׁה סְפָרִים, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית חֲשִׁיב כְּסֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (עיין זהר משפטים קיט:). וְכֵן כָּתַב הָרַב בַּעַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כּוֹלֶלֶת שִׁשָּׁה קְצָווֹת, גַּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְצָווֹת וְכוּ', כִּי הַשְּׁתֵּי תּוֹרוֹת הַלָּלוּ מְכֻוָּנוֹת כְּאַחַת מְיֻחָדוֹת זוֹ בְּזוֹ, זוֹ מֻשְׁפַּעַת בְּזוֹ וְכוּ'. וְאֵלוּ הַשִּׁשָּׁה סְפָרִים הֵמָּה כְּנֶגֶד שִׁית אַלְפֵי שָׁנֵי דֶּהֱוֵי עָלְמָא, וְסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְכָלוּל מֵעֶשֶׂר פַּרְשִׁיּוֹת, כָּל פָּרָשָׁה כְּנֶגֶד מֵאָה שָׁנָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁוַּיֵּלֶךְ הַאֲזִינוּ זֹאת הַבְּרָכָה בְּגִימַטְרִיָּא ה'תש"פ שהיא השנה שמחברת אותם. וְכֵן כִּי תָבוֹא נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ הַאֲזִינוּ עִם הכולל בְּגִימַטְרִיָּא תש"פ

 

רמז ברש"י במסכת ביצה על מגיפת הקורונה שנקראת קובי"ד בלע"ז שתפסק בתקופת טבת, והלידה של משיח תהיה בניסן.

כָּתוּב (בראשית ט, יב) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם". וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' דָּוִד יִצְחָק וַיְצְמַן שליט"א שֶׁהַמִּלִּים בַּפָּסוּק "לְדֹרֹת עוֹלָם" בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנַת תש"פ. רֶמֶז שֶׁעַד לִשְׁנַת תש"פ יֵשׁ אֶת בְּרִית הַקֶּשֶׁת שֶׁה' לֹא יָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. אֲבָל מִשְּׁנַת תש"פ וּבִפְרָט בְּחֹדֶשׁ בּוּל שֶׁבּוֹ הִתְחִיל הַמַּבּוּל, הִתְחִיל שׁוּב מַבּוּל, כַּמּוּבָא בַּתּוֹסֶפְתָּא (תענית ב, יא) "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַּבּוּל וְגוֹ'" רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵין אֲבָל מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ וְשֶׁל גָּפְרִית יֵשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵבִיא עַל הַסְּדוֹמִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְגוֹ'", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַבּוּל שֶׁל כָּל בָּשָׂר אֵין אֲבָל מַבּוּל שֶׁל יְחִידִים יֵשׁ כֵּיצַד נָפַל לַיָּם טָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם וָמֵת הֲרֵי הוּא מַבּוּלוֹ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵין אֲבָל מַבּוּל שֶׁל דֶּבֶר לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶקַּח אֶת מַקְלִי אֶת נֹעַם וְגוֹ'" מַהוּ אוֹמֵר "וַתֻּפַר בַּיּוֹם הַהוּא". וְרוֹאִים שֶׁרַבִּי יוֹסֵי בְּשׁוֹנֶה מִשְּׁאַר הַתַּנָּאִים מוֹסִיף מִלִּים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. לְרַמֵּז שֶׁאָכֵן יָבוֹא מַבּוּל שֶׁל דֶּבֶר בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ כְּפִי שֶׁרוֹאִים הַיּוֹם אֶת מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה. וְכֵן הַנֻּסָּח אֲבָל מַבּוּל שֶׁל דֶּבֶר לְעֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ בְּגִימַטְרִיָּא הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשָּׁנָה הַלּוֹעֲזִית שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים 2020. וְכֵן רוֹאִים שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר מְשֻׁנָּה מִכָּל הַשָּׁנִים, וְזֶה מַמָּשׁ הַמַּצָּב שֶׁל הַמַּבּוּל שֶׁקַּיִץ וָחֹרֶף מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְיוֹצְאִים מֵהַסֵּדֶר הָרָגִיל שֶׁה' קָבַע לָהֶם אַחֲרֵי הַמַּבּוּל: (בראשית ח, כב) "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ". 

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (נח נד:) שֶׁתֵּבַת נֹחַ מְרַמֶּזֶת עַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁתִּהְיֶה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, שֶׁיִּנָּצְלוּ שְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, לָכֵן כָּתוּב "שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה". וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּנָּצְלוּ שִׁבְעָה מִמִּשְׁפָּחָה, כְּמוֹ הַבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לַתֵּבָה "שִׁבְעָה שִׁבְעָה". וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ"א לְתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון כא) כָּל הַמַּבּוּל וְהַמַּעֲשֶׂה דִּשְׁלִיחוּת יוֹנָה מִתְפָּרֵשׁ הַכֹּל עַל הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה. תֵּיבַת נֹחַ יוֹם הַכִּפּוּרִים. רוֹצֶה לוֹמַר תֵּיבָה לְשׁוֹן תְּיוּבְתָא. וְכֵן אָמַר עַל "וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה", דָּא אִיהוּ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה דְּחַלּוֹנוֹת הַתְּשׁוּבָה פְּתוּחִים. רוֹאִים שֶׁהַצֹּהַר סִמֵּל אֶת חַלּוֹן הַתְּשׁוּבָה וְהַגְּאֻלָּה. וְהַתֵּבָה נִקְרֵאת תֵּבָה מִלְּשׁוֹן תְּיוּבְתָא, תְּשׁוּבָה.

וכן שמעתי מהרה"ג ר' יהודה ניימן שליט"א שהשנים תש"פ תשפ"א נרמזים במידות התיבה, שהיתה ש' אמה אורך, ונ' אמה רוחב, ול' אמה גובה יחד פ', ובתוספת האמה מלמעלה נרמז גם תשפ"א, ולכן כתוב "וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה" מלשון תכלה וסיום וכדלקמן. וכן עשיית התיבה מתחילה ומסתיימת במילת תעש"ה שעם האותיות והכולל בגימטריא תש"פ: (בראשית ו, טו) "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ: צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ". וכן ה"צהר" מרמז על הפסוק שנאמר על הגאולה העתידה: (ירמי' ל, ז) "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", היינו שבזכות התשובה שנרמזת בצהר של התיבה כפי שהבאנו מהזהר, הצרה תתהפך לצהר, ויתקיים המשך הכתוב: "וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", וְכֵן "וְעֵת צָרָה" עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש"פ. והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שבתיבה היו 45 אלף אמות מרובעות, ומספר 45 מסמל את שם מ"ה שהוא שם התיקון ובגימטריא גאולה וכו'. וכן 45 פעמים אלף עולה 4995 ועוד המילים אמות ריבועים עם הכולל עולה 5781.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רנח:) שֶׁהַקֵּץ נִרְמָז בְּתֵבַת נֹחַ שֶׁנָּחָה עַל הָרֵי אֲרָרָט בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, וּלְפִי מָסֹרֶת מֵהַגְּרָ"א תִּהְיֶה שָׁם אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. ומצינו בגמרא (ביצה י.) בית שמאי אומרים לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום ובית הלל אומרים עומד ואומר זה וזה אני נוטל: אמר רב חנן בר אמי מחלוקת בבריכה ראשונה דבית שמאי סברי גזרינן דלמא אתי לאמלוכי ובית הלל סברי לא גזרינן אבל בבריכה שניה דברי הכל בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגיא. ומבאר רש"י בבריכה ראשונה דרך מגדלי יונים להניח בריכה ראשונה של כל שנה, להיות צוות [צוותא] לאמה: גזרינן כי שקיל להו למחר אתי לאמלוכי, וחייס עלייהו והוי ליה טלטול שלא לצורך, ומשנענע ומשמש בהן מבעוד יום לשחיטה ולא חס עלייהו תו לא חיישינן דחייס. בריכה קובי"ד בלע"ז, שהיונים יולדים בריכה בכל חדש וחדש, והן שני גוזלות זכר ונקבה, ומפסיקין בתקופת טבת, וחוזרים ויולדים בניסן. ושמעתי מהרה"ג ר' בנימין נתאי שליט"א שיש כאן רמז על מגיפת הקורונה שנקראת קובי"ד בלע"ז שתפסק בתקופת טבת, והלידה של משיח תהיה בניסן, כמובא בזהר (פנחס רמט:) שֶׁעִקַּר נְקֻדַּת הַלֵּדָה שֶׁל ב' מְשִׁיחִין הִיא בְּי"ד בְּנִיסָן. וכן שמעתי מהרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א ששני משיחין עם המילים והכולל בגימטריא תשפ"א. וכן מצינו במדרש (בתי מדרשות ח"א פרקי היכלות לט, ד) דע כי מנחם בן עמיאל יבא בארבעה עשר בניסן ויעמד על בקעתי ויען ויאמר מנחם בן עמיאל לזקנים אני הוא משיח ה' אשר שלחני לבשר אתכם. וְכֵן יד' נִיסָן בְּגִימַטְרִיָּא "פָּקֹד". וּמוּבָא בָּ'אוֹר הַחַיִּים' (שמות ג, טז) שֶׁהַלָּשׁוֹן "פָּקֹד" בַּכָּתוּב שָׁם, מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וכן שמעתי מהרה"ג ר' אברהם ויספיש שליט"א שהכתוב שם: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" ר"ת פ' פ"א, רמז שהשנתיים של לידת משיח יהיו בשנים תש"פ תשפ"א. וכן "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" עם האותיות בגימטריא ה'תשפ"א. וְכֵן פָּרָשַׁת פְּקוּדֵ"י שֶׁבָּהּ נִרְמָז הַקֵּץ בַּכָּתוּב "וְאֶת הָאֶלֶף" וְגוֹ' אוֹתִיּוֹת פּוּ"ק י"ד, שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת בְּי"ד בְּנִיסָן. וְכֵן יד' בְּנִיסָן בָּא אַחֲרֵי קֵ"ץ יָמִים מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה. וְכֵן חֹדֶשׁ נִיסָן נִרְמָז בַּכָּתוּב (תהילים ב, ו) "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי" וְהֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב "הוי"ה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה" עם המילים בְּגִימַטְרִיָּא תשפ"א, וְהֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" בְּגִימַטְרִיָּא יְרוּשָׁלַיִם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ד. לֵב שליט"א שֶׁנִיסָן בְּגִימַטְרִיָּא יוֹסֵף דָּוִד, הַמְסַמְּלִים חִבּוּר ב' מְשִׁיחִים. וכן נִיסָן ה'תשפ"א עִם הַמִלִים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב "אֲנִי הוי"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" עם האותיות והמילים.

צופן מאת הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א תשפ"א מופיע בדילוג 1670 מהאות ת' שבתחילת ספר שמות שנתחיל לקרוא בחודש טבת אחרי פרשת ויחי ששם סוד הקץ, ועובר את הפסוק "פקד פקדתי". כאשר האות ת' הראשונה היא האות מס' 78072 בתורה. היינו אחרי שנת 780 כשיסתיימו ה72 שנים. וכן המספר 1670 מרמז על שנת תשפ"א: אל"ף בגימטריא 111 ועוד 670 עולה 781.

עוֹד הוֹסִיף הרה"ג ר' דָּוִד וַיְצְמַן שליט"א בְּעִנְיַן הַמִּסְפָּר 1670 שֶׁמְּרַמֵּז עַל אֶלֶ"ף כְּמִנְיַן 111 וְעוֹד 670 יַחַד תשפ"א שֶׁגַּם הַפָּסוּק: (דברים כ, ד) "כִּי יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם" בְּגִימַטְרִיָּא 1670. וְכֵן "כִּי" כָּפוּל "יְהֹוָ"ה" בְּגִימַטְרִיָּא 5780. וְכֵן שְׁנַת תשפ"א נִרְמֶזֶת בַּמִּלִּים: "לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְכֵן 1670 נִרְמָז בַּכָּתוּב עַל שְׁלַל מִלְחֶמֶת מֹשֶׁה בְּמִדְיָן: (במדבר לא, לב) "וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזֲזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים" וְאַחֲרֵי שֶׁנְּחַשֵּׁב 1670 בְּמִסְפַּר תשפ"א נוֹסִיף לָזֶה אֶת הַ"חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים" שְׁמֻּזְכָּרִים בַּפָּסוּק וּנְקַבֵּל 5781. וְלָכֵן מִיַּד אַחַר כָּךְ כָּתוּב "וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף" לְרַמֵּז שֶׁהִגַּעְנוּ לַבֹּקֶר אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת הַ72 שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכֵן תש"פ נִרְמֶזֶת בַּס"ת "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מַתִּתְיָהוּ גְּלָזֶרְסוֹן שליט"א שֶׁלָּכֵן 1670 עוֹלָה כְּמִנְיַן הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל תשפ"א עִם מָשִׁי"חַ בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת עם האותיות שֶׁעוֹלֶה 889 שֶׁזֶּה גַם בְּגִימַטְרִיָּא "קֵץ שָׂם לְחוֹשֵׂךְ". וְכֵן 1670 זֹאת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל זְעֵיר אַנְפִּין דַּאֲצִילוּת.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית קנז) בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, אָמַר שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּמִטָּתִי כְּאַבְרָהָם אֲבִי אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וּכְיִצְחָק אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אָמְרוּ לוֹ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'" כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּלְבָבְךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד, מִיַּד פָּתַח וְאָמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הקב"ה "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר", אֵין הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁלְּךָ שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד". וְרוֹאִים שֶׁה' אָמַר עַל גִּלּוּי הַקֵּץ אֶת הַפָּסוּק: (משלי כה, ב) "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר". וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' דָּוִד וַיְצְמַן שליט"א שֶׁזֶּה גּוּפָא נִרְמָז בַּפָּסוּק שֶׁכָּל עוֹד הַקֵּץ רָחוֹק "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר", אֲבָל כְּשֶׁהַקֵּץ קָרוֹב וּכְבָר נִרְאִים הַסִּימָנִים בָּעוֹלָם, אָז הַזְּמַן לַחְקוֹר אֶת הַקֵּץ: "וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב, ד) "וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת". וְרוֹאִים שֶׁבִּזְמַן הַקֵּץ "יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת". וּמְבָאֵר הַ'מְּצוּדַת דָּוִד' שָׁם בְּבֹא הָעֵת אָז יֻפְקְחוּ עֵינֵי כֹּל לְהָבִין רִמְזֵי זְמַן הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וירא קיח.) אָמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֵית רֵעוּתָא דְּקב"ה בְּדָא דְּיִתְגַּלֵי כָּל כָּךְ לְעָלְמָא, וְכַד יְהֵא קְרִיב לְיוֹמֵי מְשִׁיחָא, אֲפִלּוּ רַבְיֵי דְּעָלְמָא זְמִינִין לְאַשְׁכְּחָא טְמִירִין דְּחָכְמָתָא, וּלְמִנְדָּע בֵּיהּ קִצִּין וְחוּשְׁבָּנִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְגַּלְיָא לְכֹלָּא. הַיְינוּ שֶׁקָּרוֹב לִזְמַן הַקֵּץ יֵדְעוּ אוֹתוֹ כֻּלָּם, אֲפִלּוּ יְלָדִים קְטַנִּים. וביאר הרה"ג ר' מַתִּתְיָהוּ גְּלָזֶרְסוֹן שליט"א שֶׁלָּכֵן הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כָּל הַפָּסוּק "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר" עוֹלָה 1670. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' דָּוִד וַיְצְמַן שליט"א שֶׁ"כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר" עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תשפ"א. וְכֵן יֵשׁ 8 תֵּבוֹת בַּפָּסוּק, וְהָר"ת בְּגִימַטְרִיָּא 88, וְהַס"ת בְּגִימַטְרִיָּא 888, וְיֵשׁ לָזֶה קֶשֶׁר לְאוֹר הַגְּאֻלָּה שֶׁבָּא מֵהָעוֹלָם הַשְּׁמִינִי, הַיְנוּ אִמָּא עִלָּאָה בְּסוֹד שֵׁם אֶהֱיֶה. וְכֵן כָּל הַפָּסוּק בְּלִי הַס"ת עוֹלֶה 781 הַיְנוּ שְׁנַת תשפ"א. וְכֵן "הַסְתֵּר דָּבָר" עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁי"חַ בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן הַהֶפְרֵשׁ בֵּין מִסְפַּר "הַסְתֵּר" לְמִסְפַּר "חֲקֹר" הוּא 358 כְּמִנְיַן מָשִׁיחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה לָאוֹתִיּוֹת א"ח שֶׁל אֶחָ"ד שֶׁבַּפָּסוּק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'": (ח"ג רלו:) פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". אוֹת ע' גְּדוֹלָה וְאוֹת ד' גַּם כֵּן. וְסִימָן זֶה עֵד. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב "עֵד ה' בָּכֶם". נִשְׁאֲרוּ אוֹתִיּוֹת ש"מ. מ' פְּתוּחָה. מָה הַטַּעַם לֹא סְתוּמָה, מִשּׁוּם שֶׁם' סְתוּמָה הִיא מֶלֶךְ עֶלְיוֹן מ' פְּתוּחָה הִיא מֶלֶךְ תַּחְתּוֹן. אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת נִשְׁאֲרוּ א' ח', עֲלֵיהֶן כָּתוּב "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר". וּמָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (תיקונים קכג.) שֶׁהַמִּלָּה אֶחָד מְרַמֶּזֶת עַל הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם. דְּאוֹת ד' מְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת נְקֵבָה, וְאוֹתִיּוֹת א"ח מְסַמְּלוֹת אֶת הַתֵּשַׁע סְפִירוֹת שֶׁהֵן בִּבְחִינַת זָכָר שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת. לכן הזהר מקשר את המילים "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר" לָאוֹתִיּוֹת א"ח שֶׁל אֶחָ"ד שהם כנגד הזכר ששם הקץ נסתר, מה שאין באות ד' שהיא סוד המלכות הקץ מתגלה בסוד "וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צ. פ. שליט"א שֶׁ"כְּבֹד אֱלֹהִים" בְּגִימַטְרִיָּא רְגִילָה וּמִלּוּי יַחַד עוֹלֶה 1358 הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד'. וְנִרְמָז בִּשְׁנֵיהֶם הָעִנְיָן שֶׁל כְּבוֹד ה'.

וכן הבאנו מֵהרה"ג ר' י. ב. א. שליט"א שֶׁהָאוֹת הַ123 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה כְּמִנְיַן מִלְחָמָ"ה, הִיא הָאוֹת כ' בַּפָּסוּק (בראשית א, ד) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ". וְאִם נְחַשֵּׁב "כִּי טוֹב" כָּפוּל מִלְחָמָ"ה נְקַבֵּל 5781. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מגילה יז:) מִלְחָמָה אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה הִיא. וְרוֹאִים שֶׁהַמִּלְחָמָה עַצְמָהּ הִיא הָאוֹר כִּי טוֹב שֶׁל אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א ש"כי טוב" במילוי האותיות כ"ף יו"ד ט"ת וא"ו ב"ת עם האותיות והכולל עולה 1670. וכן מגילה פרק שני דף יז עם האותיות והמילים והכולל בגימטריא 1670. ומגילה דף י"ז כמנין טוב מרמזת על האור כי טוב.

וצוח להון סיפרי קיסמי בגימטריא תשפ"א.

דוקניתא דהיא טבא מן כולם בגימטריא ה'תשפ"א.

מצינו ב'ירושלמי' (מעשרות טז:) תאינה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. [כיון שהחצר קובע למעשר, לא שייך לאכול עראי בלי להפריש מעשר, רק אחד אחד שזה דרך אכילה ולא דרך ליקוט] רבי שמעון אומר אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו. עלה לראשה ממלא חיקו ואוכל [כי למעלה באויר חצר אין לו דין חצר]. רבי לעזר בי רבי שמעון אומר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו, רבי אלעזר בי רבי שמעון על ידי דהוה אכלן הוה משער גרמיה כן. רבי לעזר בי רבי שמעון אזל לגביה רבי שמעון בי רבי יוסי בן לקוניא חמוי, הוה מזג ליה והוא שתי, מזג ליה והוא שתי. אמר ליה לא שמעת מן אבוך כמה אדם צריך לגמות בכוס. אמר ליה כמות שהיא אחת, בצונין שתים, בחמין שלש, ולא שיערו חכמים לא ביינך שהוא נאה, ולא בכוסך שהוא קטן, ולא בכריסי שהיא רחבה. והוה רבי יהושע בן קרחה צווח ליה חלא בר חמרא. אמר ליה למה את צווח לי כן. אמר ליה עד דערקת ואזלית לך ללודקיא. [היינו שילך לגור במקום אחר ולא ימסור את הגנבים מישראל למלכות], אמר ליה ולא קוצין כסיחין כסחתי. [היינו שמכלה קוצים מהכרם]. אמר ליה ולא היה לך לילך לסוף העולם להניח בעל הגינה שיקוץ את קוצין. [היינו שישאיר את זה לקב"ה]. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא היתה ניטלת בדוקני. [היינו אם יש לו תאנה בכל יד ועוד אחד בזקן האם זה כמו בפה לרבי שמעון] רבי זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין, והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון סיפרי קיסמי. [רבי זעירא אמר על דורשי אגדות שהם סופרים קוסמים, שמפרשים כל פסוק איך שרוצים], אמר ליה רבי בא בר כהנא למה את מקנתר לון שאל ואינון מגיבין לך. אמר ליה מהו דין דכתיב "כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור". אמר ליה "כי חמת אדם תודך" בעולם הזה, "שארית חמות תחגור" לעולם הבא. [היינו שה' שומר את שארית הכעס לעולם הבא, שהאדם יודה בעולם הזה שלא קיבל את כל הכעס של ה']. אמר ליה או נימר "כי חמת אדם תודך" בעולם הבא, "שארית חמות תחגור" בעולם הזה. [היינו שה' יגמור את הכעס בעולם הזה כדי שאדם יודה לו בעולם הבא], אמר רבי לוי כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך. אמר רבי זעירא היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום. ירמיה בני אזל צור צור דוקניתא דהיא טבא מן כולם. [תקח את השאלה ששאלת על תאנה בזקן שהיא טובה מכל דרשות האגדה שמהפכים אותם לכל מיני צדדים]. 

וביאר הרה"ג ר' א. י. שליט"א שהפסוק הזה (תהילים עו, יא) "כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר" מדבר על חזקיהו שמודה לה' שהושיע אותו מסנחריב הרשע, וזה מתחבר לפסוקים שחזקיהו הודה לה' כשקם מחליו, (ישעיה לח, טז) "אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי: הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי: כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ: יְהֹוָ"ה לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִינוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַל בֵּית יְהֹוָ"ה: וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי". ולכן הירושלמי דורש את הפסוק על סוד החיבור בין העולם הזה לעולם הבא, כי זה הסוד של נצחון חזקיהו על סנחריב, שהתנוצץ שם אור הגאולה שמחבר בין העולם הזה לעולם הבא כשמשיח מנצח את גוג ומגוג, כמובא בַּגְּמָרָא (סנהדרין צד.) בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ, וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג. ולכן כל הפסוק "כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר" עולה בגימטריא גדולה 3963 ואם נוסיף לזה עוד 1818 כנגד הפסוק "חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ" נקבל 5781 ששוב יתנוצץ האור הזה של הגאולה העתידה. וכן "חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ" מרמז על חיבור העולם הזה והעולם הבא שנודה לה' בשני עולמים כמו שהירושלמי דורש את הפסוק "חמת אדם תודך". כי ח"י אחד הוא בעשרות כנגד העולם הזה, וח"י השני במאות שהוא סוד העולם הבא, היינו 1818

וכן מה שקנתר רבי זעירא את בעלי האגדה וצוח להון סיפרי קיסמי בגימטריא תשפ"א, וגם המשך הקנתור דוקניתא דהיא טבא מן כולם בגימטריא ה'תשפ"א. לרמז להם שעיקר לימוד האגדה הוא לחבר את כל הפרד"ס יחד שלזה נזכה בזמן הגאולה בשנת תשפ"א, מה שאין כן אלו שדורשים אגדה לבד, הוא אמר שעדיף ללמוד פשט לבד ולא ללמוד אגדה לבד. ובאופן אחר אפשר לפרש שעד שנת תשפ"א תגדל מעלת לימוד הפשט, ומשנת תשפ"א שנזכה לתורתו של משיח שיחבר את כל הפרד"ס יחד, אז נעריך את אגדות חז"ל יותר מהפשט כפי מקומם האמיתי שהם סמוכים לסוד. שאז תתגלה מעלת האגדות. ולכן הוא רמז שהוא מעדיף את הספק בענין ההלכה על השאלה ששאל בענין תאנה בזקן, ולא ספק בעניני אגדה שדורשים אותם לכמה פנים. כי ספק בענין הלכה גם אם נשאר בספק יש כללים מה עושים כשיש ספק, כגון ספק דאורייתא לחומרא, וספק דרבנן לקולא וכו'. אבל בענין אגדה היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום. ולכן הם רמזו לרבי זעירא בדרוש שמדבר על החיבור של עולם הזה ועולם הבא, לרמז לו שבחיבור הזה שיהיה בזמן הגאולה, אז הוא יגלה את מעלת הדרוש על הפשט כשיחברו את כל הפרד"ס יחד. כי העולם הזה הוא בחינת פשט, והעולם הבא הוא בחינת סוד, ובזמן ביאת המשיח יתחברו העולמות יחד בסוד היחוד, ולכן תורתו של משיח היא לחבר את כל הפרד"ס יחד דרך תורת הרמז, וכפי שמצינו בַּמִּדְרָשׁ (פסיקתא דרב כהנא ב) "סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק" מַהוּ נָשֶׁק א"ר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כַּיּוֹם שֶׁיַּשִּׁיקוּ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת זֶה לָזֶה הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. ורואים שדחיבור העולמות הוד סוד נשיקת היחוד שמחברת את כל הפרד"ס יחד.

וכן רואים את הקשר לתאנים בשני המקומות, ברפואת חזקיהו כתוב שם "וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי". וגם את דרשת הפסוק "חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ" הירושלמי מסמיך להלכות התאנים, ורבי זעירא אמר שעדיף לחקור בהלכות התאנים בחצר מאשר לדרוש את הפסוק הזה כדלעיל. כי התאנה מסמלת את אור הגאולה כשעץ הדעת יחזור להיות כולו טוב, כמובא בְּלק"ת לְהָאֲרִיזַ"ל (תהילים ע' שמא) הַתְּאֵנָה הוּא נֶגֶד מַה שֶּׁנִּתְבָּרֵר הַכֹּל, כִּי הַכֹּל טוֹב [הַיְינוּ דְּבִפְרִי הַתְּאֵנָה אֵין קְלִפּוֹת וְגַרְעִינִין], וְאִילַן סְרָק הַכֹּל רַע, וְיֵשׁ אִילָנוֹת שֶׁפְּרִי שֶׁהוּא הַמֹּחַ מִלְּגָיו, וְהַקְּלִפָּה חוֹפֵף עָלָיו מִבַּחוּץ כְּמוֹ אֱגוֹזִים וְרִמּוֹנִים, וְיֵשׁ מִינֵי אִילָנוֹת כְּגוֹן זֵיתִים וּתְמָרִים שֶׁהַמֹּחַ מִלְּבַר וְהַקְּלִפָּה מִלְּגָיו שֶׁהוּא הַגַּרְעִינִין שֶׁבְּתוֹךְ הָעֲנָבִים וְכַיּוֹצֵא. וְכֵן תְּאֵנָה בְמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת תָּי"ו אָלֶ"ף נוּ"ן הֵ"א בְּגִימַטְרִיָּא עֵץ הַדַּעַת, דִּתְאֵנָה הִיא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל עֵץ הַדַּעַת, הַיְינוּ צַד הַקְּדֻשָּׁה וְהַטּוֹב שֶׁבּוֹ. ולכן כל זה קשור להלכות התאנים שדרשו רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוכה מה:) אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי וְעַד עַכְשָׁיו. וְאִלְמָלֵי אֶלְעָזָר בְּנִי עִמִּי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁיו. וְאִלְמָלֵי יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ עִמָּנוּ, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ויוֹתָם בֶּן עוּזִיָּהוּ בְּגִימַטְרִיָּא תְּאֵנָה, כִּי הוּא הָיָה מֶלֶךְ שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְלֹא נִמְצָא בּוֹ שׁוּם פְּגָם, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ"י (דהי"ב כז, ב) יוֹתָם לֹא נִמְצָא בוֹ שׁוּם דֹּפִי. וְכֵן "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" ר"ת יוֹתָם בֶּן עוּזִיָּהוּ שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁמַּצִּילִין אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין. ולכן הירושלמי מסמיך שם את הדיון על רבי אלעזר בן רבי שמעון שמסר את הגנבים למלכות לכלות קוצים מהכרם, שזה אור הגאולה העתידה. שהוא אור התאנה שאין לה קוצים וגרעינים וקליפות. וכן הסיום של פרק ע"ו בתהילים אחרי הפסוק "חמת אדם תודך" מדבר על מלך המשיח: "נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיהֹוָ"ה אֶלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא".

וכן השתלשל הלכות התאנים שרבי שמעון התיר לצרף אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו בבחינה של ג' קוים, ורבי אלעזר הוסיף שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו בבחינת של תשע ספירות שנכללים בג' קוים. כְּפִי שמצינו בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר מו, א) אָמַר רַב יוּדָן מָה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת אֵין לָהּ פְּסֹלֶת אֶלָּא עֻקְצָהּ בִּלְבַד, הַעֲבֵר אוֹתוֹ וּבָטֵל הַמּוּם, כָּךְ אָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם אֵין בְּךָ פְּסֹלֶת אֶלָּא הָעָרְלָה, הַעֲבֵר אוֹתָהּ וּבָטֵל הַמּוּם, היינו שֶׁהַבְּרִית שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם הָיָה בִּבְחִינַת נְטִילַת עֹקֶץ הַתְּאֵנָה, וַה' רָמַז לוֹ שֶׁהָעָרְלָה אֵינָהּ חֵלֶק מִמֶּנּוּ רַק בִּבְחִינַת עֹקֶץ שֶׁאֵינוֹ חֵלֶק מֵהַפְּרִי, וּכְשֶׁאַבְרָהָם יִטּוֹל אֶת הָעֹקֶץ הוּא יְגַלֶּה שֶׁמְּקוֹם הַמִּילָה הוּא בִּבְחִינַת תְּאֵנָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם קְלִפּוֹת, וְאָז הוּא יוּכַל לְהוֹלִיד אֶת יִצְחָק שֶׁהוּא פְּרִי קֹדֶשׁ. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר מו, ב) שֶׁהַבְּרִית מִילָה הָיָה הֶכְרֵחִי לְלֵדַת יִצְחָק. הַיְינוּ בִּזְכוּת שֶׁאַבְרָהָם עָשָׂה בְּרִית מִילָה בִּבְחִינַת נְטִילַת עֹקֶץ הַתְּאֵנָה הוּא זָכָה לְהוֹלִיד אֶת יִצְחָק, לכן תְּאֵנָה בְּגִימַטְרִיָּא אַבְרָהָם יִצְחָק, וְכֵן הַכָּתוּב (בראשית כה, יט) "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" בְּגִימַטְרִיָּא תְּאֵנָה. כִּי הַתְּאֵנָה הִיא סוֹד חִבּוּר אַבְרָהָם לְיִצְחָק שֶאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. וכשיש ב' קוים של אברהם ויצחק, זוכים גם לקו השלישי שמחבר אותם יחד. ובהלכות אלו רמזו רבי שמעון ורבי אלעזר את אור הגאולה שקשור עם הג' קוים שנכללים בתאנה כשמסירים את הערלה להתייחד עם המלכות. והתעוררה שאלה על תאנה בזקן שזה בחינה יותר גבוה של אור הכתר שהוא שרש הג' קוים. ועל השאלה הזאת אמר רבי זעירא צור דוקניתא דהיא טבא מן כולם בגימטריא ה'תשפ"א היינו אור הכתר של הגאולה שיאיר בשנת תשפ"א הוא טוב מכולם. וכן הגימטריא של שד"ה שעולה 309 נרמז בהלכות התאנים 3 או 9 שדינם בחצר כמו בשדה שעדין לא קובע למעשר. וכן אם נחשב 9 ועוד 3 שעולה 12 ונכפיל במספר של תאנ"ה ונוסיף את המספר של שד"ה נקבל 5781. וכן שמעתי מהרה"ג ר' יצחק אבוהב שליט"א ששנת תשפ"א בא"ת ב"ש אותיות אבו"ת שמסמלים את הג' קוים, וגם אם נוסיף את האות ה' של ה'תשפ"א להחליפה בא"ת ב"ש לצ', הרי אוֹת צ' דּוֹמָה לַסִּפְרָה 3, ושוב נרמזים הג' קוים. וכן ימין שמאל פה בגימטריא משיח בן יוסף שהוא מסמל את עטרת היסוד שכוללת ג' קוים בבחינת התאנה שמסמלת את מקום המילה כדלעיל. (בביאור מאמר זה סייעני הרה"ג ר' א. י. שליט"א).

מהי תורת הרמז ומה זה גימטריאות ? | בגאולה האחרונה יהיה תיקון גם לרשעים

מאת: ציון סיבוני
ט' מר חשון תשפ"א.
תורת הרמז
מהי תורת הרמז ומה זה גימטריאות ?
עקב אי הידיעה וההבנה במהות ובחשיבות תורת הרמז ובעיקר בגימטריאות, מובאים כאן , דברים על קצה המזלג לסבר את האוזן
כידוע, על תורתנו הקדושה יש אין סוף פירושים.
וזאת משום שהקב"ה הוא אינסופי, כך התורה, שהיא חכמתו, גם היא אינסופית.
ידוע שיש 70 פנים לתורה וגם בהם יש רבדים שונים ורבים
ואולם יש 4 רבדים עיקריים וחשובים המכונים – פרד"ס:-
פ – פשט.
ר – רמז
ד – דרש.
ס – סוד.
כמעט כולם יודעים ומכירים את ה"פשט" , ה"דרש" וה"סוד".
ואולם , "תורת הרמז" פחות מוכרת ולעיתים אף קצת מזולזלת , הן משום אי ידיעה והן משום חוסר הבנה בסיסית בה.
כמו כן, אין לה "תורה מסודרת" ואין לה ספרים שהם ספרי יסוד כפי שיש לנו ב-3 הרבדים האחרים של התורה
הגימטריאות הן פרק בתורת הרמז , פרק חשוב , אך הן לא הכל.
תורת הרמז לא מוגבלת לרובד מסויים של התורה והיא נמצאת בכל רובד וכוללת כל אחד מהרבדים הנ"ל !!!
מה כוללת תורת הרמז ?
צורת האותיות, חשבון האותיות (גימטריאות), תמורת האותיות(א"ת ב"ש, אל בם, אי"ק בכ"ר…), ראשי תיבות, סופי תיבות, נוטריקון, מילוי האותיות, אותיות לפני, אותיות אחרי, המספר מסתתר , נקוד האותיות , אור חוזר(למפרע) , הפיכת מספרים לאותיות, אותיות מנצפך, מיקום האותיות , גימטריה קטנה, גימטריה גדולה וכו'…
תורת הרמז היא כה גבוהה עד ש"הזוהר הקדוש" משוה אותה לסוד ואף מכנה אותה "ראייה"(במקום רמז ) , כמו בזהר שם כתוב :-"תא חזי"(בוא וראה).
תורת הרמז היא התורה המתגלה לציבור הרחב ממש לפני התגלות משיח בבחינת "ויקבר אתו בגי"(בגימטריה) שהוא בסוד ובבחינת "כל גיא ינשא"- שתורת הרמז תתנשא בקרוב מעל שאר הרבדים
מקורות חשובים המאירים על תורת הרמז והגימטריאות:'
"זהר חדש"- "גימטריאות וחשבון וכ'ו…משם נכנס האדם לדעת מעלה".
"הרמב"ם"-(באגרת לחכמי פרובנס):-
"דעו רבותי , שאין ראוי לנו להאמין , אלא באחד משלושה דברים-הראשון שתהיה עליו ראייה ברורה מדעתו של אדם, כגון חכמת החשבון גימטריאות והתקופות…"
"הרמ"ק" – בספרו "פרדס רמונים":- "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא על ידי הצרופים, גימטריאות, התמורות , ראשי התיבות, סופי התיבות, תוכי התיבות, ראשי הפסוקים, סופי הפסוקים, דילוג אותיות וצרוף אותיות"
"הגר"א"-"רמז הוא פתח שער הסודות".
"רמב"ן"-ב"מאמר הגאולה" מרחיב ומחשיב את מעלת הגימטריאות והרמזים שיוצאים מהפסוקים שבתורה.
"הגר"א"-על הפסוק כל "גיא ינשא"- "שלעתיד לבוא תתנשא ותתרומם עוד יותר תורת הרמז".
וכן מצינו ב"זהר" (תקו"ז קכ):- "כל גיא ינשא", אלו גימטריאות פרפראות לחכמה"
ובספר "פענח רזא" על הכתוב בדברים :-
"כי לא דבר רק הוא מכם" הוא כותב ש:-
"כי לא דבר רק הוא מכם"= 679= גימטריאות !!!
שאין דבר שהוא ריק מהתורה ,ותמיד תוכל למצוא ולחדש בה על דרך הרמז והסוד
בשיחות מוהר"ן(אות רג) אמר:-"התורה שלי גבוהה מאוד , ובכל מקום שאני משתמש עם צירופי אותיות , דהיינו הראשי התיבות, סופי התיבות, וצירופים, היא גדולה ביותר".
"המאירי" (אבות):- "לאחר שישלים עצמו בחכמת התלמוד, יתחיל בחכמת האחדות . והמבוא להם הם תקופות ומזלות גימטריאות ומהן יבוא לטבעיות ולאלהות"
"רבינו בחיי"-"תקופות וגימטריאות מעוררות את הכח השכלי ומביאים אותו להרבות בידיעה האלוהית".
"החתם סופר"(תורת משה דרוש לי טבת) – "אל גנת אגוז ירדתי".
"גנת"-ר"ת-גימטריה, נוטריקון, תמורה .
ועל כן, יש באגוז ד' קליפות:-העליונה רע ומר, ואיננו ראוי אלא לצביעה, והיא קליפת החכמה היונית , רע ומר ואינו אלא צבוע. קליפה שניה- המשמרת את הפרי היא פרוש הפשוט שאין מקרא יוצא מפשוטו, והוא משמר תוכו ועל ידו מטלטלים את הפרי.
והקליפה הדקה הנאכלת עם הפרי היא כל דרשות חז"ל להוציא מהם עקרי המצוות דינים ומשפטים על דרך הפשוט.
ועיקר המאכל הוא מעשה מרכבה וסודות המצוות והיינו "גנת אגוז". האור הגנוז רמוז בו.
גנת=453=מלך המשיח. שבימיו כל "גיא ינשא", ותתנשא ותתעלה תורת הרמז.
ראו דברים מדהימים ואפילו מפחידים מאוד:-
"זהר חדש"(תשט"ז קטז)-"כל מי שלא יודע גימטריאות וחשבונות, עתיד לרדת לשאול, כמו שבארוה במדרש "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה"
"המתוק מדבש"- "שהגימטריאות מייחדות קוב"ה ושכינתיה, ומי שאינו מייחדם עלול להיכשל בעבירות שמורידות אותו לשאול".
"הזהר הקדוש"- (בראשית מו) -"כל החשבונות בסיהרא". כלומר, כל החשבונות בלבנה, שהיא בבחינת השכינה בגלותה , ולכן כל החישובים הם ע"מ להביא למילואה ותיקונה.
זהר (פנחס רכ ) – חשבון זה הוא עולם התלוי בדיבור". כי עקר ההתבודדות הוא חשבון הנפש- לחשב חשבונו של עולם , לקשר הכל לאחד לתכלית -"נשגב שמו לבדו" וע"י כך לבטל את הרע שפירושו הריחוק מאחד(למו"מ נא).
ובהתבודדות מגיעים את בבחינת והמה בקשו חשבונות רבים", כי תפקידנו להפוך הכל לחשבון אחד בפה בלב ובנשמה- ככתוב "שמע ישראל…ה' אחד"
"תורת הגימטריאות"
*ובברייתא הנדפסת
בסוף "מסכת אבות"- מפורטות שם 32 מידות שהתורה נדרשת בהן , והמידה ה-29 היא "הגימטריא". ובאריכות רבה מפורט במדרש רבה (קורח פרשה יח סימן כא).
ו"בפרקי אבות" בסוף פרק ג' כתוב:-"רבי אליעזר בן חסמא אומר קנין ופתחי נידה , הן גופי הלכות. תקופות וגימטריאות , פרפראות לחכמה
מכאן , כנראה, נובעות התפיסה והטעות הגדולה באשר למעמדן ומקומם של הגימטריאות וזאת עקב , כך נראה לי, המילים "פרפראות לחכמה"….
ואולם , וכפי שכבר אמרו שאם "קנין ופתחי נידה הן הן "גופי" ההלכות , הרי ש"תקופות וגימטריאות" שהן "פרפראות לחכמה" -הרי הן הן "הנשמה" של הגוף והן העיקר
"סוד גימטריאות" – שעל ידן נעשים עיניים לשכינה" ,"שהיא עולמתא שפירתא דלית לה עיינין"(זהר משפטים צה) , היינו שמקבלת הארת החכמה הנקראת עיניים-ואז ממלאות בשפע להשפיע לעולמות ביש"ע שזה סוד הפסוק "עינייך ברכות בחשבון על שער בת רבים", היינו לתקן את "חשבונות רבים", לקשר הכל לאחד שזו עיקר החכמה .
ולכן,
"חכם" =68="הכל אחד"=חיים
ובגימטריה גדולה "חיים"=628=אורייתא
אותיות מנצפך
אלו 5 האותיות הסופיות/הכפולות אשר יכולות לקבל ערך גימטרי שונה מהאותיות הרגילות שלהן:-
לאחר האות האחרונה ת'(=400) מתווספת האותיות הסופיות:-
ך=500.
ם=600.
ן=700.
ף=800.
ץ=900.
אות גדולה/רבתי
האותיות הגדולות בתורה מקבלות ערך של אלפים:-
א' רבתי=1000.
ב' רבתי=2000.
ג' רבתי=3000….
"הוספת הכולל"
ועניין הוספת המילה("הכולל") לחישוב הרגיל הוא סוד גדול, כי הנה הכולל הוא בחינת "שער החמישים" הכולל את כל מ"ט השערים("ערבי נחל נח"ל) , כי משה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו (שבת פז)-היינו בחינת הוספת מספר 1 לכולל, שזהו הכח של הצדיקים הגדולים…."
וזה בבחינת "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" אלו המושלים ביצרם. כי "חשבון עיר סיחון", היינו שיחה והתבודדות , בבחינת חשבונות וגימטריאות….
הערה:-
הכולל"=91=הויה אד-ני
מדוע , לכאורה , ישנה גישה מזלזלת כלפי תורת הרמז ובדגש על גימטריאות ?
פרוש הגר"א על הזהר(פקודי רנה)- "קליפה ירוקה פישון פשט, ובה אין צריך הכאה. וכד מטו לקליפה תנינא, דאיהי תקיפא רמז -בהו, שם "כל הולך על גחון", "ולא ידע איש את קברתו", ושם האי נחש קשור לון". רואים שעל תורת הרמז יש נחש חזק ותקיף והיא שייכת לנהר הגיחון , שורש הנחש שנקרא גחון.
והאותיות שלפני "נחש" הן "רמז" ואותיות שלאחר "נחש" הן "סטת" :
מ נ ס
ז ח ט
ר ש ת
__ _ _
247 358 469
סה"כ=1074=שיר השירים .
עליו נאמר שהוא קודש קודשים.
והמספר המסתתר בין אותיות המילה "גימטריאות" הוא 858 המניין "קדש קדשים"
נחבר אותיות לפני ואותיות אחרי כך:-
247+469=716.
פעמיים נחש=716
(358×2=716)
כלומר, סה"כ יש לנו 3 פעמים נחש עם המילה נחש !!!
ומשום ש:- נחש=358=משיח , הרי שזהו "נחש תקיפא" היושב על תורת הרמז
וכן המילה "גימטריה" לפי חשבון מיקום האותיות, המניין 70=סוד.
ואותיות "רז"(סוד) נמצאות במילה "רמז" והאות מ' רומזת על "משיח" הכלוא ע"י ה"נחש".
רז=207=אור. הוא אורו של מלך המשיח המופיע כבר בראשית הבריאה.
ולכל מי שרוצה להעמיק שיקרא את ספר "תורת הרמז" של הרב יקותיאל פיש("סוד החשמל") ו/או את ספריו של הרב שמואל יניב תלמידו של הרה"ג הרב יצחק גינזבורג שליטא וכמובן את כתבי הרב גינזבורג.
תורת הרמז היא התורה שמתגלה ונחשפת לפני ביאת המשיח ובזמן התגלותו היא תתנשא ותתרומם לעיני כל ובקרוב מאוד , אכי"ר.
ע"מ לזרז את ביאת המשיח עלינו לבקש ולדרוש את:-
מלכות ה"
מלכות בית דוד- משיח.
בניין בית המקדש השלישי
וחזרה בתשובה ומאהבה של כל אחד מעם ישראל אלהינו שבשמים
רק משיח יפסיק את המגפה ואת הפירוד ושנאת החינם
משיח-ר"ת-משיח יבטל שנאת חינם
משיח-ר"ת-משיח שיבוא יביא חיסון.
?ציון דוד סיבוני?

***

בגאולה האחרונה יהיה תיקון גם לרשעים ולא ידח ממנו.
שמעו את ההודעה המצורפת בתוספת מקורות
מאת: הרב בצלאל גנז