מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוכה כח.) 'דָבָר קָטָן הֲוַיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא דָּבָר גָּדוֹל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה', ומובא בספר 'אמרי פנחס' (שער ב') מי שלומד גמרא הוא בסוד קטנות בסוד מט"ט, כדאיתא דבר קטן הוויות דאביי ורבא, ומי שלומד זוהר הוא בסוד גדלות. לכאורה יש כאן סתירה שהרי ידוע בכתבי האריז"ל שיש ש"ס אורות במוחין דקטנות שמכונים בסדור הרש"ש שהם מאה עשרים צירופי שם אלהים כפול שלש קוים, וזה סוד הש"ס בבלי שנקרא דבר קטן של אביי ורבא, וכיון שמוחין דקטנות הם שמות אלהים שנמתקים בשמות הוי"ה, איך רמזו הֲוַיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא הרי הקטנות זה שמות אלהים ולא שמות הוי"ה, ונראה לבאר שאדרבה זה גופא נרמז כאן שלמרות שזה דבר קטן בסוד ש"ס שמות אלהים, צריך לגלות את הסוד שבתוך הפשט בסוד הויו"ת דאביי ורבא, וכך מגיעים לשלימות. וְכֵן אַבַּיֵי וְרָבָא בְּגִימַטְרִיָּא ד' מִלּוּיֵי שֵׁמוֹת הֲוָיָ"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת פַּרְדֵּ"ס הַתּוֹרָה, היינו חיבור כל הפרד"ס יחד לגלות את הסוד שבתוך הפשט, מגלה את שלימות שמות הוי"ה שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, כמנין אביי ורבא שאז הם בסוד הויו"ת שממתיקים את הדבר קטן שהוא הפשט בפני עצמו בסוד ש"ס שמות אלהים. וכן אַבַּיֵי וְרָבָא או ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בְּגִימַטְרִיָּא דְּבַר הוי"ה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁמִּלּוּי אוֹתִיּוֹת הַסּוֹד, הֵ"ה וָי"ו סָמֶ"ךְ דָּלֶ"ת הֵם תּוֹ"ךְ מִילָ"ה, לְרַמֵּז שֶׁהַסּוֹד מִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַמִּלִּים שֶׁל הַפְּשָׁט וְצָרִיךְ לְגַלּוֹתוֹ. 

ולכן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (קה"ר יא, ח) תּוֹרָה שֶׁאָדָם לוֹמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הִיא לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. כי הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הִיא בִּבְחִינַת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן היינו קטנות, שֶׁהֲרֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן לוֹמְדִים אֶת אוֹתָם פְּסוּקִים וְאוֹתִיּוֹת שֶׁהַגְּדוֹלִים לוֹמְדִים, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהֲבָנָתָם בְּדַרְגָּה נְמוּכָה, הִיא נֶחְשֶׁבֶת לְהֶבֶל בְּיַחַס לְגָדוֹל. וְכָךְ הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַהֲבָנָה בְּיַחַס לְמַה שֶּׁנָּבִין לֶעָתִיד לָבֹא הִיא בִּבְחִינַת הֶבֶל שֶׁל קָטָן בְּיַחַס לְגָדוֹל שאז נבין את הסוד שבתוך הפשט שיהפוך את הפשט עצמו מקטנות לגדלות, וכבר לא יהיה דבר קטן, אלא הויו"ת דאביי ורבא שהם גדלות. וְכֵן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּגִימַטְרִיָּא הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. 

מוּבָא בפירוש הברטנורא למגילת רות שתורתו של משיח נעלמה גם ממשה רבינו: "וימד שש שעורים", וזה לשון פתח ושער, והיה ראוי שיהיו שבעה נגד שבע ספירות וכו', ולפי שטוב זה השער הוא נסתר ואינו יכול לגלות אלא למשיח בן דוד, לא כתב כאן אלא "שש שערים". רמז לשש שערים. וזה השער נעלם אפילו ממשה רבינו עליו השלום, ועל זה השער טרח משה הרבה להשיגו, ועליו נאמר "הודיעני נא את דרכיך". וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ"א עַל הַזֹּהַר (צו כח.) הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּלּוֹת לֹא תִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם תּוֹרָה אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לְהִתְפָּרֵשׁ הֵיטֵב, וְתִהְיֶה חֲדָשָׁה לָנוּ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁפְּשָׁט הוּא מִלְּשׁוֹן לְהַפְשִׁיט, שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְשִׁיט אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁמֵּעָלָיו לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד שֶׁמִּסְתַּתֵּר בּוֹ. וְכֵן פְּשָׁט בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁמֶן, כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפְּשָׁט מִסְתַּתֵּר הַסּוֹד שֶׁנִּמְשָׁל לְשֶׁמֶן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הָרה"ג ר' יִצְחָק גִּינְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁפַּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר הַמְרַמֵּז עַל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, וְהוּא בְּגִימַטְרִיָּא נִסְתָּר, ר"ת פְּשָׁ"ט, דִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הִיא פְּנִימִיּוּת הַפְּשָׁט. וְנִרְאֶה לְבָאֵר עָל פִּי מָשָׁל לְאָדָם שֶׁקָּנָה מוּצָר הֶעָטוּף בְּכַמָּה אֲרִיזוֹת, אַף שֶׁמְּעַיֵּן בְּכָל אֲרִיזָה לִרְאוֹת מַה כָּתוּב עָלֶיהָ וְכוּ', הַתַּכְלִית הִיא לְהַגִּיעַ לַמּוּצָר שֶׁבִּפְנִים וּלְהַפְשִׁיט אֶת כָּל הָאֲרִיזוֹת. וְאַדְּרַבָּה מִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הָאֲרִיזוֹת הוּא לוֹמֵד הַפְּשָׁט הָאֲמִתִּי, וּכְפִי שֶׁמוּבָא מֵהַגְּרָ"א ('אבן שלמה' פ"ח), כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַסּוֹד אֲפִילוּ הַפְּשָׁט אֵינוֹ בָּרוּר בְּיָדוֹ. וְזֶה סוֹד הַכָּתוּב (תהילים קיט, יח) "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" מִתּוֹךְ הַנִּגְלֶה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' א. עֶבְרוֹן שליט"א שֶׁחָכְמַת הַקַּבָּלָה עִם הַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תּוֹרָה, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁעִקַּר הַתּוֹרָה הִיא חָכְמַת הַקַּבָּלָה, רַק צָרִיךְ גַּם אֶת הַכּוֹלֵל שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַפְּשָׁט שֶׁמִּתְחַבֵּר אֵלָיו דֶּרֶךְ הַדְּרוּשׁ וְהָרֶמֶז, וְעוֹזֵר לוֹ לְהַפְשִׁיט אֶת הַדְּבָרִים וּלְהָבִין אֶת עֹמֶק הַסּוֹדוֹת. וְכֵן הוֹסִיף שֶׁחָכְמַת הַקַּבָּלָה עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר, לְרַמֵּז שֶׁדַּרְכָּהּ זוֹכִים לְכֶתֶר הַתּוֹרָה.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ברכות מח.) אַבַּיֵי וְרָבָא הֲווּ יָתְבֵי קַמֵּיהּ דְּרַבָּה, אָמַר לְהוּ רַבָּה, לְמִי מְבָרְכִין, אָמְרוּ לֵיהּ לְרַחֲמָנָא, וְרַחֲמָנָא הֵיכָא יָתִיב, רָבָא אַחֲוֵי לִשְׁמֵי טְלָלָא, אַבַּיֵי נָפַק לִבְרָא, אַחְוֵי כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא. אָמַר לְהוּ רַבָּה, תַּרְוַיְכוּ, רַבָּנָן הֲוִיתוּ. הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי בּוּצִין בּוּצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ. וּבֵאֵר הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא בְּקַטְנוּתָם מְרַמֵּז עַל 'דָבָר קָטָן הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא', לָכֵן שָׁאַל אוֹתָם רַבָּה אֵיפֹה ה' נִמְצָא כַּבְיָכוֹל, כִּי רַבָּה מְרַמֵּז עַל שֵׁם הוי"ה שֶׁנִּקְרָא שְׁמֵיהּ רַבָּה, בִּבְחִינַת תִּפְאֶרֶת, וְהוּא שָׁאַל אוֹתָם כְּשֶׁהָיוּ קְטַנִּים אֵיךְ לוֹמְדִים בִּבְחִינַת הַקַּטְנוּת שֶׁל הַדָּבָר קָטָן הֵיכָן נִמְצָא שֵׁם הוי"ה, וְאַבַּיֵּי שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד, בְּחִינַת ז"א, הִצְבִּיעַ לַשָּׁמַיִם. כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּזֹּהַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא שָׁמַיִם, וְכֵן הָרָקִיעַ וְהַשָּׁמַיִם מְסַמְּלִים אֶת פַּרְצוּף ז"א שֶׁנִּקְרָא קב"ה, הַמַּבְדִּיל בֵּין הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים. וְרָבָא שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּאֵר, בְּחִינַת מַלְכוּת, הִצְבִּיעַ עַל הַגָּג, כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה בִּזְמַן הַגָּלוּת נִמְצֵאת עַל גָּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קב, ז) "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג". וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (מקץ רג.) עַל הַכָּתוּב (ישעי' כב א) "מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁעָלְתָה לַגָּג לִבְכּוֹת עַל בָּנֶיהָ. וְנִרְאֶה דְלָכֵן רַבָּה אָמַר, בּוּצִין בּוּצִין מִקִּטְפֵיהּ יְדִיעַ. דְּבוּצִין אוֹתִיּוֹת בְּצִיּוֹן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, וְכֵן בּוּצִין מְרַמֵּז עַל בּוּצִינָא שֶׁהוּא תַּרְגּוּם שֶׁל נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם", וְשָׁמַיִם גָּג בְּגִימַטְרִיָּא נְשָׁמָה. כִּי מוֹחִין בְּדַרְגָּה נְמוּכָה נִקְרָאִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י מוֹחִין דְּיש"ס וּתְבוּנָה שֶׁהֵם מוֹחִין דִּנְשָׁמָה. וְדָבָר קָטָן שֶׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא מְרַמֵּז עַל בְּחִינָה זוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה מְרַמֵּז עַל הָאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא מֶרְכָּבָה לַה', וְאֵין מַה לְּהַצְבִּיעַ עַל שָׁמַיִם אוֹ גָג שֶׁשָּׁם נִמְצָא ה' כַּבְיָכוֹל. 

מוּבָא בְּ'פַרְדֵּס רִמּוֹנִים' לָרמ"ק (שער י"ב פ"ב) בִּבְרִיאַת עוֹלָם נִזְכָּר ל"ב פְּעָמִים שֵׁם אֱלֹקִים וְכוּ', וְהַטַּעַם כִּי הַשְּׁמִיטָה הָיְתָה בִּגְבוּרָה כְּפִי הַמֻּסְכָּם בֵּין רֹב הַמְפָרְשִׁים. וְהַשְּׁמִיטָה הִטְבִּיעָה בְּעוֹלָמָהּ כְּפִי טִבְעָהּ וּרְצוֹנָהּ כִּי הַטֶּבַע רְצוֹן אֱלֹקִי הוּא. וְלָכֵן בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה בְּדִין גָּמוּר עַד שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמֹד וְשִׁתֵּף עִמָּהּ מִדַּת הָרַחֲמִים. וּלְפִי הֱיוֹת הַשְּׁמִיטָה הַזֹּאת מִדַּת הַגְּבוּרָה, בְּרֹאשׁ הַתּוֹרָה וְסוֹפָהּ ל"ב, ב' בְּרֵאשִׁית ל' שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּבָאָה בְּרֵאשִׁיתָהּ שֵׁם מ"ב הַיּוֹצֵא מִבְּרֵאשִׁית, וְכֵן בְּסוֹפָהּ וּלְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּשַׁעַר פְּרָטֵי הַשֵּׁמוֹת. וְכָל זֶה לְהוֹרוֹת שֶהַל"ב שֶׁשָּׁם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה חֲתוּמִים בְּשֵׁם הַגְּבוּרָה וְהַדִּין שֶׁהוּא שֵׁם מ"ב. וְכֵן שֵׁם בֵּן מ"ב הֵם ל"ב נְתִיבוֹת וְי' מַאֲמָרוֹת וּבוֹ הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ פָּסוּק שֶׁל בְּרֵאשִׁית. נִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ בָּחַר ה' בָּאוֹת ב' מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת לִפְתֹּחַ בָּהּ אֶת הַתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁשְּׁמִיטָה זוֹ הִיא בְּקַו הַגְּבוּרָה שֶׁהוּא הַקַּו הַב' מֵהַג' קַוִּים, רָאוּי לִפְתֹּחַ אֶת הַתּוֹרָה בָּאוֹת ב'. וְכֵן אוֹת ב' מְרַמֶּזֶת עַל בִּינָה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרָה. וְכֵן רֹאשׁ הַמְסַמֵּל אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם, הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה, כְּפִי שֶׁרוֹאִים בְּסִדּוּר הָרַשַׁ"שׁ בְּכַוָּנַת יַעֲלֶה וְיָבוֹא שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאוֹת ר' שֶׁל רֹאשׁ, הִיא בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם אֱלֹהִים בָּרִבּוּעַ, וְאוֹת א' שֶׁל רֹאשׁ מְרַמֶּזֶת עַל שֵׁם אֱלֹהִים פָּשׁוּט, וְאוֹת ש' שֶׁל רֹאשׁ הִיא בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם אֱלֹהִים בְּמִלּוּי, וְכָל בְּחִינוֹת הָרֹאשׁ שַׁיָּכוֹת לְשֵׁם אֱלֹהִים הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן מֹחַ הָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת אֵשׁ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תיקונים סג.) שֶׁמּוֹחַ אוֹתִיּוֹת חוֹם הַמְרַמֵּז עַל מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן מוּבָא בְּ'סֵפֶר יְצִירָה' (ג, ה) שֶׁיְּסוֹד הָאֵשׁ שַׁיָּךְ לִבְחִינַת רֹאשׁ. וְכֵן אֵשׁ מְרֻמָּז בַּמִּלָּה רֹאשׁ. וְהַבה"ח ר' יְהוֹנָתָן וַיְסְקוֹף שְׁלִיטָ"א הוֹסִיף שֶׁאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר, הֵם כְּנֶגֶד גּוּף שֶׁהוּא עָפָר, נֶפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בַּדָּם שֶׁהוּא מַיִם, רוּחַ כְּנֶגֶד רוּחַ, וּנְשָׁמָה שֶׁבַּמֹּחַ כְּנֶגֶד אֵשׁ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה"ג ר' יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁרֹאשׁ בְּגִימַטְרִיָּא הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; מֵאֵימָתַי. וְגַם שָׁם פֵּרְשׁוּ שֶׁמֵאֵימָתַי הוּא לָשׁוֹן שֶׁל אֵימָה וָפַחַד, הַמְרַמְּזִים עַל יִרְאַת שָׁמַיִם. וכן שמעתי מהרה"ג ר' מ. שיפמן שליט"א שאם נכתוב את הפסוק הראשון בתורה בצורת משולש נגלה בפנים את האותיות הי"ה יר"א שמי"ם שעולים לגימטריא כתר עם הכולל, כי זה הכתר של התורה והבריאה של השמיטה הנוכחית הנקודה של יראת שמים, וזה הנקודה של הבראשית בסוד "ראשית חכמה יראת ה'".

וְכֵן רוֹאִים מֵהַכָּתוּב שֶׁהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁה' דּוֹרֵשׁ מֵעַם יִשְׂרָאֵל, הוּא יִרְאַת שָׁמַיִם. (דברים י, יב) "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה הוי"ה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה", כִּי הַשְּׁמִיטָה הַזֹּאת עִם הַתּוֹרָה שֶׁבָּהּ הִיא מִשֹּׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, מִמֵּילָא הַכֹּל כָּלוּל בַּיִּרְאָה שֶׁהִיא הַמַּפְתֵּחַ לְהַגִּיעַ לְכָל הַשְּׁאָר. וְכֵן כָּתוּב (תהלים קיא, א) "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'". וְחָכְמָה זוֹ פּוֹתַחַת אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת לִשְׁאָר חָכְמוֹת הַתּוֹרָה כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (שבת לא:) אָמַר רַבָּה בַר רַב הוּנָא, כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה, וְאֵין בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דּוֹמֶה לְגִזְבָּר שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתֵּחוֹת הַפְּנִימִיוֹת, וְמַפְתֵּחוֹת הַחִיצוֹנוֹת לָא מַסְרוּ לוֹ, בְּהִי עַיֵיל, מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי, חֲבָל עַל דְּלֵית לֵיהּ דַּרְתָּא וְתַרְעָא לְדַרְתָּא עָבִיד. אָמַר רַב יְהוּדָה, לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. וְרוֹאִים שֶׁחָכְמַת הַיִּרְאָה שֶׁבַּתּוֹרָה הִיא הַחָכְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְהַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר מִכָּל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁ"רֵאשִׁית חָכְמָה" ר"ת בְּגִימַטְרִיָּא יִצְחָק הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן תּוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּא יִרְאַת. וְכֵן מוּבָא בְּ'בַּעַל הַטּוּרִים' (דברים י, כ) שֶׁתּוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּא תִּירָא, וּבְגִימַטְרִיָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁמַּהוּת הַתּוֹרָה הִיא הַיִּרְאָה. וְכֵן תּוֹרָ"ה מְרֻמֶּזֶת בְּאוֹת שְׁלִישִׁית בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב "לְיִרְאָה אֶת הוי"ה אֱלֹהֶיךָ", אוֹ "אֶת הוי"ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא". וְכֵן אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בְּגִימַטְרִיָּא גְּבוּרָה. וְכֵן הַלָּשׁוֹן גְּזֵרַת הַכָּתוּב מְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גְּזַר דִּין, וְחִתּוּךְ הַדִּין וּפְסַק דִּין, כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה כִּגְזֵרוֹת הַכָּתוּב וּגְזֵרוֹת דִּינִים שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת הַשְׁפָּעַת הַגְּבוּרָה בְּצוּרַת חִתּוּךְ וּגְזֵרָה. 

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא צָפוֹן הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁתּוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּא חֵצִי, כֶּפֶל, שָׁלֵם. לְרַמֵּז שֶׁהַתּוֹרָה הִיא בִּבְחִינַת תּוֹרַת הַגְּבוּרָה שֶׁחוֹתֶכֶת כָּל דָּבָר לְחֵצִי, וְחֵצִי יַחַד עִם הַכֶּפֶל שֶׁלּוֹ הוּא שָׁלֵם.

וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מכות כד.) אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, דַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּשֵּׁם אֱלֹהִים הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ, א) "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". וְכֵן הַר סִינַי נִקְרָא חוֹרֵב גִּימַטְרִיָּא גְּבוּרָה. וְכֵן בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמְרֵי חֲנֻכָּה שֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּרָה, וְלָכֵן מוּבָא בַּ'טּוּר' (או"ח ס' תיז) שֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא כְּנֶגֶד יִצְחָק, וְלָכֵן עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה בְּיוֹם זֶה, דְּלַיְלָה הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה, וְלָכֵן בְּיוֹם זֶה נִתְּנָה הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְלָכֵן קוֹרְאִים מְגִלַּת רוּת בְּיוֹם זֶה דִּמְגִלַּת רוּת מְדַבֶּרֶת עַל הַהַשְׁפָּעָה לַמַּלְכוּת מֵהַגְּבוּרוֹת. וְלָכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ נוֹלַד בְּיוֹם זֶה. וְכֵן מוּבָא מֵהרה"ג ר' א. כְּלִיל שליט"א שֶׁהַפָּסוּק (שמות יט, כ) "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה' לְמשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה" הוּא הַפָּסוּק הַ2048 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2048 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נוֹלַד יִצְחָק. וְיֵשׁ בַּתּוֹרָה קָרוֹב לְ6000 פְּסוּקִים כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר 'מַעֲשֵׂה תּוֹרָה' בְּשֵׁם הַגְּרָ"א. וְהַפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל", מְרַמֵּז עַל הַשָּׁנָה שֶׁהַמַּלְאָכִים בִּשְּׂרוּ לְאַבְרָהָם עַל לֵדַת יִצְחָק. וּמוּבָא בַּ'טּוּר' (או"ח תיז) שָׁבוּעוֹת כְּנֶגֶד יִצְחָק שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה הָיָה בְּשׁוֹפָר מֵאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות כד, יז) "כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ר"ת לַהַ"ב הַמְסַמֵּל אֶת הַסַּכִּין וְהָאֵשׁ שֶׁל מִדַּת הַגְּבוּרָה כְּדִלְעֵיל.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל יְמֵי בְרִיאַת הָעוֹלָם כְּפִי שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם הַשִּׁשִּׁי, יוֹם הַשְּׁבִיעִי, נְקַבֵּל 7007 לְפִי הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל ם' סוֹפִית בְּמִסְפַּר 600. וְאִם נְחַלֵּק זֹאת לְ7 נְקַבֵּל 1001 כְּמִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁהִיא תַכְלִית הַבְּרִיאָה, וְזֶה גַם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד תַּכְלִית הַבְּרִיאָה שֶׁתִּהְיֶה בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וְזֶה גַם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הִסְתַּלְּקוּת שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְאִם נְחַשֵּׁב לְפִי ם' סוֹפִית בְּמִסְפַּר 40 נְקַבֵּל 3087 וְאִם נְחַלֵּק זֹאת לְ7 נְקַבֵּל 441 כְּמִנְיַן אֱמֶת. וְכֵן אִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא בְּלִי תֵבַת יוֹם נְקַבֵּל 2695, וְאִם נְחַלֵּק זֹאת לְ7 נְקַבֵּל 385 כְּמִנְיַן עֲשִׂיָּה אוֹ שְׁכִינָה. כִּי תַכְלִית הַבְּרִיאָה הִיא בְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַתַּחְתּוֹן, שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בַתַּחְתּוֹנִים, וְעִם הַכּוֹלֵל עוֹלֶה כְּמִנְיַן שֵׁם שפ"ו שֶׁבּוֹ תְלוּיָה הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. 

האותיות נ"ט ב"ר נ"ט התגלו בכל התנ"ך בסינון אותיות 321 פעמים, כשהם מתחלקים 107 בתורה, 107 בנביאים, 107 בכתובים

שמעתי מהרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שהאותיות נ"ט ב"ר נ"ט התגלו בכל התנ"ך בסינון אותיות שלא כסדרן 321 פעמים, כשהם מתחלקים 107 בתורה, 107 בנביאים, 107 בכתובים, ובסינון כסדרן זה התגלה 7 פעמים ישר ו1 הפוך שוב רמז על 107. וכן נ"ט בר נ"ט בגימטריא עם הכולל עולה 321. וביאר הרה"ג ר' י. מ. ה. שליט"א שהכלל נ"ט בר נ"ט דהתירא, זה בעצם להפוך איסור להיתר לאחר שעבר עליו ביטול, ואף על פי שהאיסור נותן טעם, כיון שזה נותן טעם בר נותן טעם בשתי שלבים זה מתבטל בהיתר. וכן המספר 321 מרמז על שתי שלבים משלש עד שתים, ומשתים עד אחד, לרמז שחוזרים לאחד לשורש בכתר ששם הכל חוזר להתכלל באור אין סוף, וכידוע שכל ענין הטעם והטעמים שייכים לספירת הכתר, וכן כאן הנותן טעם בר נותן טעם מגלה את האור אחד של הכתר שהכל חוזר לשורש, וגם האיסור שירד למטה לעמקי הקליפות יכול לחזור לשורשו בהיתר, כי בכתר הכל אחד וקדוש, ורק כשיורד לעולם הפירוד מה שיורד באחור יורד לעמקי הקליפות. ולכן זה התגלה במספר 107 ששוב מרמז על המספר 7 למטה שחוזר להתכלל במספר 1 למעלה, וכן 107 זה בגימטריא "אנכי יהו"ה" ששם התגלה אור הכתר בעולם. וכן 107 בגימטריא ביצה שממנה הכל מתחיל, בסוד מלכות שמגלה את אור הכתר. וכידוע שרק המלך לובש כתר כי במלכות למטה מתאחדים כל הספירות ומתגלה אור הכתר. וכן 321 בגימטריא כסא רם שמרמז על אור הכתר. וכן הכתוב (יחזקאל לז, יז) "וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" בגימטריא 107. והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שנ"ט בר נ"ט בגימטריא מעורבב בסוד הכתר ששם הכל מעורבב. וכן טעם נ"ט בר נ"ט בגימטריא 999 שהוא מספר שנושק לכתר כמובא בגר"א על הפסוק "הקטן יהיה לאלף". וכן מאה ושבע בגימטריא משיח בן דוד שמאיר אצלו אור הכתר שיוצא מהמלכות. וכן האותיות מא"ה ושב"ע נ"ט ב"ר נ"ט התגלו בסינון יחיד בתנ"ך בפסוק שמדבר על חוש הטעם: (איוב לד, ג) "כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹל: מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה לָּנוּ נֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה טּוֹב". וכפי שמבאר ה'מצודות דוד' "כי אוזן" כמו שהאוזן תבחן קולות הדברים של מי המה וכמו שהחך יטעם הראוי לאכול לדעת המר הוא או מתוק כן בעלי חכמה יבינו אמרי אמת וצדק.

וכן נראה ששרש המושג נטיעה הוא מלשון טעם, כי נטיעה נעשית דרך השורשים שנעוצים באדמה שהם סוד הכתר שממנו יונק העץ, ולכן נרמזו אותיות טע"ם בכתוב (שמות טו, יז) "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ". לרמז שנטיעת נשמות ישראל בבית המקדש נוגעת בכתר. וכן מצינו בזהר (ח"ב נט:) "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ" תְּבִיאֵם וְתִטָּעֵם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, מַה זֶּה תְּבִאֵמוֹ, אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת עַל אוֹתוֹ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁמָּל יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְגַּלָּה בָּהֶם גִּלּוּי שֶׁל הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵלֶּה אֲחוּזִים בְּו', וְאֵלֶּה רְאוּיִים לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, כַּכָּתוּב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ". שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמּוֹל וְהִתְגַּלָּה בּוֹ רֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ, נִקְרָא צַדִּיק. מִשּׁוּם כָּךְ, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. וְעַל זֶה תְּבִאֵמוֹ ו' יְתֵרָה. תְּבִאֵמוֹ לְאוֹתָם הָאֲחוּזִים בְּו'. וְתִטָּעֵמוֹ כַּנֶּאֱמַר "נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר". לְאוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בְּו'. ורואים שיש תוספת אות ו' במילים "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ" לרמז שנטיעת ישראל היא דרך האות ו' שמבריחה מהקצה אל הקצה.