ynet בישראל חוששים: אובמה מוביל לקטסטרופה – חדשות

ynet בישראל חוששים: אובמה מוביל לקטסטרופה   חדשות לחץ כאן לקריאה ישירות מאתר ynet.
*****                            עדיין לא הפצתם את הסרט אובאמה נחש??! בואו נלחץ על הקישור כעת ונפיץ את גדולת הבורא יתברך 

סביב אובמה התגבשה קבוצה שדוגלת בהתחמקות מעימותים בכל מחיר, האמריקנים הפכו למובלים במקום למובילים ובישראל מבינים כי האפשרות להשפיע על הנשיא בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית כמעט אפסית. לפיד אמנם סבור אחרת, אבל ככלל הפסימיות בירושלים בשיאה

בממסד המדיני-ביטחוני בישראל גוברת הדאגה ממה שמסתמן כרצון אמריקני להגיע בכל מחיר להסדר הקבע בעניין הגרעין האיראני. חמור מכך: אפילו אישים המתנגדים לוויכוח הפומבי הצורם בין ירושלים לוושינגטון אומרים שלמעשה קיים נתק בין קובעי המדיניות בישראל לבין הנשיא ברק אובמה והחוג הקרוב אליו. יש הידברות פורמלית בין הבית הלבן לקברניטים הישראלים, אבל גורמים ישראלים סבורים שבמצב שנוצר אחרי מתווה הביניים שהושג בז’נבה, ישראל איבדה למעשה את היכולת להשפיע על אובמה בנושא תוכנית הגרעין האיראנית ובנושאים מדיניים אחרים.שר האוצר יאיר לפיד אמנם אמר היום (ב’) שארה”ב נותרה נכס אסטרטגי יקר של ישראל, אבל בירושלים נשמעים קולות אחרים לחלוטין, חלקם אומרים בפה מלא שאובמה מוביל את האזור לקטסטרופה. כפי שהדברים נראים כעת בישראל, התגבש סביב הנשיא אובמה חוג אידיאולוגי צר וסגור. החוג הזה דוגל באידיאולוגיה בדלנית למחצה, ובהתחמקות מעימותים בזירה הבינלאומית – לא רק במזרח התיכון, אלא גם בדרום מזרח אסיה (בצפון קוריאה ובים סין הדרומי). בנושא האיראני תומך החוג הזה בהסדר הקבע ובמתן אפשרות לטהרן להגיע למרחב הסף הגרעיני, ובה בשעה להכיל את תוכנית הגרעין באופן שאיראן לא תוכל לממש את יכולתה לפרוץ לעבר הפצצה בלי שהמערב יבחין בכך.

בישראל אומרים שאם ימומש המתווה הזה, הדבר יהווה אסון מבחינתנו. פירושו המעשי של מצב כזה הוא שאיראן תישאר במרחק שלושה חודשים מייצור חומר בקיע לפצצה גרעינית ראשונה. עם זאת, בישראל מודים שככל הידוע לא הייתה התקדמות ממשית ב”קבוצת הנשק” האיראני, דהיינו הקבוצה שמפתחת את האב-טיפוס של מתקן הנפץ הגרעיני, ובהמשך את ראש הקרב הגרעיני לטיל.

זאת כבר לא אותה ארה”ב

בישראל סבורים שממשל אובמה להוט – ואפילו לחוץ – להגיע להסכם. אפילו יותר מהאיראנים שסובלים קשות מהסנקציות שהוטלו עליהם. בירושלים מעריכים שהלהיטות האמריקנית נובעת מרצונם של אנשי חוגו הקרוב של הנשיא אובמה לעבור בלי עימות אלים את שלוש השנים שנותרו לו בבית הלבן. ההערכה הרווחת – לא רק בירושלים אלא גם בקרב גורמים אחרים במזרח התיכון – היא שאנשי אותו חוג, המשתייכים לאגף השמאלי יותר במפלגה הדמוקרטית, הבחינו שדעת הקהל האמריקנית עייפה כרגע מהעימותים בעיראק ובאפגניסטן, והיא מעוניינת שהנשיא וממשלו יתמקדו בבעיות הכלכליות והחברתיות מבית.

נשיא ארצות הברית אובמה (צילום: AFP)
נשיא ארצות הברית אובמה (צילום: AFP)

 

לכן, כדי להבטיח שגם הנשיא הבא שייבחר יהיה דמוקרט, הם רוצים שארה”ב לא תסתבך בעימותים נוספים. כתוצאה מכך, מעריכים גורמים מערביים, איבדה ארה”ב את יכולתה לנהל דיפלומטיה יעילה ואפילו את יכולתה להוציא לפועל מבצעים חשאיים, כמו למשל סיוע לקבוצות מורד

בעניין זה מציינים בדאגה בישראל את המאמר של בעל הטור דיוויד איגנשיוס, שציין את יעדיה של ארה”ב בהסכם הקבע: 1. הפסקת בניית כור המים הכבדים באראק. 2. להרשות לאיראנים להחזיר בכ-9,500 צנטריפוגות פועלות שיוכלו להעשיר אורניום לרמה של 3.5%. 3. סגירת האתר בקום. 4. אכיפת ההתחייבות על פי ההסכם באופן חודרני והדוק, אפילו על בסיס יום-יומי, כולל באתרים החשודים בייצור הנשק הגרעיני. 

בממסד המדיני-ביטחוני הישראלי שוררת תחושה שהסכם על פי מתווה זה אינו בא בחשבון מנקודת ראות ישראלית, ועל סמך תחושה זו מסרבת ישראל להתפשר על כמה נקודות ומתעקשת שמתווה הביניים לא יהפוך להסכם קבע.

ראשית, היא דורשת שבהסכם הקבע יטופל בצורה מפורשת עניין “קבוצת הנשק”. פירושו של דבר שבניגוד למתווה הביניים, בהסכם הסופי ייקבעו דרכים לוודא שהאיראנים לא מפתחים את מתקן הנפץ הגרעיני הראשוני וגם לא בונים ראש קרב גרעיני לטיל או פצצה גרעינית שתוטל ממטוס. בנוסף דורשת ישראל מהאמריקנים שאיראן תתחייב לא להמשיך בפעילות חתרנית ובסיוע לטרור.

משבר האמון בשיאו

בירושלים ובמדינות אחרות במזרח התיכון חשים שכתוצאה מהמשא ומתן בז’נבה והאירועים בשבועות שקדמו לו, בעיקר על רקע מתקפת החיוכים של הנשיא חסן רוחאני ושל שר החוץ מוחמד זריף, נחלצה איראן מהבידוד הבינלאומי שלה והיא צוברת השפעה וכוח מדיני באזור. מי שיוצא נשכר מכך הוא הציר הרדיקלי השיעי, שצובר כוח לעומת המחנה הסוני בהובלת ערב הסעודית, ושחברות בו מדינות המפרץ, טורקיה ומצרים.

בנוסף לכך, ההקלה בסנקציות הובילה לתחרות עזה בין גורמים כלכליים באירופה ובאסיה המתאמצים לקבל חוזים עתידיים בנשק האיראני. התחושה בירושלים היא שהסכר נפרץ וההקלות יאפשרו בעתיד לאיראן לעקוף גם את הסנקציות שעוד נשארו בתוקף – בעיקר אלה המונעות ממנה ייצור נפט ושימוש במערכת הבנקאית הבינלאומית. כבר עכשיו הודיע שר הכלכלה הטורקי שהבנקים הטורקיים רשאים לקיים עסקים נבחרות בסוריה.

כתוצאה מכך הפכה ארה”ב – עד עתה מעצמה מובילה ומשפיעה במזרח התיכון ובחלקי עולם אחרים – לגורם ש”מוביל מאחור”. כלומר, נותנת למדינות אחרות דוגמת צרפת לעמוד בחוד הפעילות בלוב ומאפשרת לרוסיה לנהל את המשבר בסוריה.

אגב, לא מכבר התברר שכבר לפני חודשים רבים הציעו גורמים ישראלים לממשל האמריקני לשתף פעולה עם רוסיה ולתאם איתה את המאמצים להשיג פתרון למלחמת האזרחים בסוריה. גורמים בממשל האמריקני ראו את הרעיון בחיוב אך מסיבות שונות הוא לא מומש. התוצאה הייתה שוולדימיר פוטין אילץ בסופו של דבר את אובמה לקבל את תוכניתו לפירוק המשטר הסורי מהנשק הכימי.

עם זאת, בישראל מציינים שההסכם שהושג בסופו של דבר בעניין פירוק הנשק הכימי בסוריה הוא חיובי וטוב, ושהוא מתבצע ככל הנראה כפי שנקבע. הוא גם מעניק לגיטימיות ותעודת ביטוח לנשיא בשאר אסד וזו כנראה ערובה לכך שההסכם מתבצע.

סדרת דרישות ישראליות

מהן דרישות המינימום של ישראל מהסכם קבע עם איראן? ראשית, בירושלים רוצים שאיראן לא תישאר במרחב הסף הגרעיני אלא תפורק כליל מיכולתה להעשיר אורניום ולייצר פלוטוניום. דרישת המינימום הישראלית היא שהסכם יסיג את תוכנית הגרעין האיראנית לפחות שנתיים-שלוש אחורה.

צילום: רויטרס