ארכיון כתב

אירוע מוזר: דגים בים המלח – תאונות בכביש 90 | רמזים לגאולה

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, כללי, תיעוד אירועים

לפי ה”סאן” הבריטי, האירוע המוזר אירע בחודש שעבר, כשדגים וצורת חיים אחרות מילאו את בולעני ים המלח – מקום בו ריכוז המלחים הגבוה לא אמור לאפשר חיים. על פי “חזון המקדש העתידי” של הנביא יחזקאל, נחל שיצא מבית המקדש בירושלים ויזרום אל ים המלח יגרום לשינוי אקולוגי מרחיק לכת וים המוות יהפוך ל”ים החיים”. ביחזקאל פרק מ”ז נכתב: “ויאמר אלי, המים האלה יוצאים, אל-הגלילה הקדמונה, וירדו על-הערבה; ובאו הימה, אל-הימה המוצאים ונרפאו (ונרפו) המים: והיה כל-נפש חיה אשר-ישרץ אל כל-אשר יבוא שם נחלים יחיה, והיה הדגה רבה מאד”.
 
צלם העיתונות נועם בדין אמר ל- Breaking Israel News כי בהגעתו למקום צפה בדגים חיים בבולענים קטנים מסביב לים המוות – כמו גם בצמחים שגדלו במקום. הוא אמר: “הגעתי לנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ ושם ראיתי כיצד הנבואה מתגשמת. זה מקום שהיה מקולל בימי המקרא וכעת אפשר להגיע לים המוות, לחקור את הבולענים ולצפות בדגים היכן שהמים נסוגים”

מעניין אחרי האירוע של הנחש בכותל שבוע שעבר פורסם היום נחש (כזכור נחש = 358 = משיח) בקשר לים המלח וזה פורסם ע”י מישהו שקוראים לו “דוד דוד” “לוכד נחשים” העיתוי של הפרסומים מעניין. לא עצם הימצאות הנחש באזור זה שזה לא נדיר – רמז על התאונות בכביש הסמוך לים המלוח אחרי התמונה

רמזים מועתקים מתוך קבוצת הוואצאפ מאת ע”ל י”ו ו ת”ק

מאת י”ו נזכיר גם שהיו תאונות קשות על שפת ים המלח בכביש 90 – 90 = מלך (אותיות גרוניות ח+כ יכולת להתחלף. ומלח זה כמו מלך) האיש שעשה את התאונה הוא אמר “השמש סינוורה אותי” וזה קרה אחרי של”ע נשרפו שם שמונה אנשים. ושבוע לפני עווד משפחה הלכה שם. וכל זה על שפתו של ים המלח – שמונה זה מעל הטבע… כתוב שלעתיד לבוא שתצא חמה מנרתיקה היא תרפה את הצדיקים והפוך לרשעים ח”ו.

 

מה מספר הפוסט ברוטר? 3 ספרות אחרונות 233 – שזה מניין של “אור י-הוה”

וכמו שהנהג טוען “השמש סינוורה אותי..” אור ה’ יסנוור את מי שלא ראוי ויש לכותב 363 נקודות כמניין “המשיח” בשמו של המפרסם יש 26 ויש 190 מדרגים = “קץ”

כמות הודעות של הכותב היא 26150 שזה 261-50 אירן = 261 + 50 שזה שער החמישים \ אור החמישים – אירן זה מלשון ” יראה נ’ ” + אור החמשים + הנהג שסוונור + 8 נפשות שזה מעל הטבע… יש לנו רמז מצמרר שאנו כבר בגאולה (אגב למחרת היה הנחש זעמן בכותל – זעמן \ ז עם ן

ידוע שכשיבוא משיח עוצמת האור תהיה כל כך גדולה עד שהיא מסנוורת ואי אפשר לקלוט אותו אלא ע” י הסתרתו. ידוע שלא כולם יוכלו לעמוד באור הגדול שיהיה…..

[01:45, 1/11/2018] ?: כעת קראתי אור שער החמישים זה אור ה8 לכן התורה נתנה ביום החמישים שהוא השמיני של כל ה7 כפול 7 לכן ישראל לא יכלו לעמוד במעמד מתן תורה ויצאה נשמתם . מאור השמיני שזה אור שער הנון. וכנאמר וזרחה להם שמש צדקה ומרפא בכנפיה . לעתיד לבוא הצדיקים מתרפאים מהאור והרשעים מתבטלים ממציאותם. [01:45, 1/11/2018] ?: בעל הבית היה בן 45 שמו יריב =222 [01:47, 1/11/2018] ?: המשפחה הזו צדיקים אבל הרמז חזק מאד. [01:47, 1/11/2018] ?: 8 נשרפו !!! אסון [01:49, 1/11/2018] ?: 8 קשור עם אש 8 נרות חנוכה

תמי קציר: הנחש הציץ- ” הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים…..” [07:08, 1/11/2018] מעניין שדווקא הבוקר( אחרי כל הרמזים על הנחש) מדברים על “אורות” – אורו של משיח…..

  • הנבואה על ים המלח
    יחזקאל מז: א וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ. ב וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית. ג בְּצֵאת הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם. ד וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם. ה וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר. ו וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל.
    ז בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה. ח וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים ונרפאו [וְנִרְפּוּ] הַמָּיִם. ט וְהָיָה כָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲ‍שֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל. י וְהָיָה יעמדו [עָמְדוּ] עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד. יא בצאתו [בִּצֹּאתָיו] וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ. יב וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו [וְהָיָה] פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.

תיעוד נחש על הכותל המערבי | סימנים ורמזים

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-בית המקדש השלישי, כללי, תיעוד אירועים

נחש זעמן מטבעות, הגיע אתמול (רביעי) לכותל המערבי, ובחר להתנחל דווקא בשטח עזרת הנשים.
במקום נוצרה כצפוי מעט בהלה ומבוכה, ורק לאחר שלוכד נחשים מיומן הוזעק ולכד את הנחש בהצלחה, הרחבה נרגעה וחזרה לתפוסה מלאה מצד קהל המתפללות.
הימצאותו של הנחש בין אבני הכותל התגלתה, כשהוא הציץ מבין החרכים ככל הנראה כדי לחפש יונה או ביצים. בכל פעם שהזעמן הבחין ביונה הוא הגיח ממקומו.

סימנים ורמזים שנשלחו למערכת

  • נחש = 358 – משיח = 358

מאת חבר בצאט “מצפה לישועה”
  • הדבר ברור שזה רומז על משיח ושכרגע אנחנו נמצאים בתקופה קשה כמאמר המדרש שישראל נמשלים ליונה שהיא לא מחליפה את בן זוגה ונאמנת לו אחת היא יונתי תמתי . רואים איך היונה מיד בורחת מהנחש . כך ישראל נמצאים בגלות במסתר הכותל ומה תעשה היונה אם תצא תיטרף על ידי הנשר אם תישאר יכישנה הנחש והקדוש ברוך עוזרה . זה מרמז בצורה ברורה על עומק הגלות והצרה שנמצאים בו עם ישראל עוד קצת ובעלה של היונה יופיע

  • הלוכד שמו לביא שזה האריה הרומז למשיח שילכוד את הנחש ויהיה לו הרבה כפיים מכולם בקרוב
  • רמז לעם ישראל שמתרומם תמיד מחדש “הן עם כלביא יקום”
  • תוספת: (מישהו זוכר שיש מתמודד לבחירות שמו “ליאון” אריה באנגלית – אריה אותיות יראה ירושלים מלשון יראה שלמה)
  • נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, מָשָׁל לְיוֹנָה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּקִנָּהּ, רָאָה אוֹתָהּ נָחָשׁ רָע הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ, בָּרְחָה הֵימֶנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר, עָלָה וְיָשַׁב לָהּ בְּקִנָּהּ, נָפְלָה הָאֵשׁ בְּקִנָּהּ וְנִשְׂרַף הַנָּחָשׁ, פָּרְחָה הַצִּפּוֹר וְיָשְׁבָה לָהּ בַּגַּג, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרַף הַנָּחָשׁ וְהַקֵּן אָמְרוּ לַצִּפּוֹר עַד מָתַי אַתְּ פּוֹרַחַת מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם זֶה, הָלְכָה וּמָצְאָה לָהּ קֵן נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְיָשְׁבָה לָהּ בְּתוֹכוֹ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיָה פַּרְעֹה הַנָּחָשׁ מִתְחַכֵּם עֲלֵיהֶם,
  • ילקוט שמעוני . ומצרים נסים לקראתו מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לטרקלין פתח המלך חלון מזרחית יצאה והלכה לה. נכנס הנץ אחריה ונעל המלך בפניו את כל החלונות והתחיל מורה בו את החצים. עוניומצרים נסים לקראתו מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לטרקלין פתח המלך חלון מזרחית יצאה והלכה לה. נכנס הנץ אחריה ונעל המלך בפניו את כל החלונות והתחיל מורה בו את החצים.
  • תוספות למאמרים הנפלאים שנאמרו כאן אודות הנחש מהכותל: הנחש היה מסוג “זעמן פעמונים” לרמז לנו להתחזק בהלכות לשון הרע שבעוון זה (שנאת חינם) נחרב בית המקדש השני , כי פעמונים היו תלויים על המעיל של הכהן הגדול שהיה מכפר על עוון לשון הרע , כי כשהיה זז היו שומעים את צלילי קודש הפעמונים לכפר על צלילי הטומאה של לשון הרע , כמו שכתוב: וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וגו’ . וכמובן שנחש הפעמונים בכותל מרמז שבקרוב נראה את מעיל הפעמונים בבית המקדש. עוד ירמוז נחש הכותל שהיה בגובה רב לנחש הנחושת שה’ ציווה את משה לעשותו ולשים אותו במקום גבוה , שנאמר: עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. שהיו ננשכים ועושים תשובה על שהתלוננו במדבר שבגין זה הגיעו הנחשים והשרפים והרגו רבים מהם , ומסתכלים למעלה לנחש הנחושת ורואים השמיים ומשעבדים ליבם לאביהם שבשמיים ומבינים שלא הנחש ממית אלא החטא ממית ואדרבה הנחש מחיה. וכן נחש הנחושת רומז לנחש דקדושא והוא המשיח שבאמת יגרום טוב טוב להבנת תובנה זאת של השתעבדות לבורא עולם , ולא כמו בזמן של חזקיהו המלך שהפכו את נחש הנחושת לעבודה זרה , עד שחזקיהו קיצץ – איבד – כתת אותו , אלא נטו השתעבדות לבורא עולם , לכן נחש הכותל רומז לעניין זה של המשיח והבן היטב. עוד ירמוז נחש הכותל מסוג “זעמן פעמונים” זעמן אותיות זמן – ע , כלומר הזמן של השבעים אומות שיעלו לירושלים (כמו שהנחש עלה לכותל) למלחמה , גוג ומגוג בגמטריה שבעים כלומר זמן גוג ומגוג הגיע ! נקווה שהמסרים הללו יגרמו לנו להתחזק ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

רמזים נוספים

מאת י.ו
נחש אותיות: חש נ’ כשהוא חש שמתקרבים לתיקון ולשער הנון  הוא בא
מאת ל.ש
׳מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי׳
(מדרש רבה שמות ב,ב)
שכינה= 385 – ספרות 358
משיח=358=נחש
הנחש מנסה ברגעיו האחרונים לינוק מן הקדושה.
מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי= 1,444
1,000- אלופו של עולם 444= מקדש
מאת יניב
נחש בעזרת נשים בכותל המערבי = 2222
נחש בכותל המערבי = 1143
משיח התשעט = 1143 (עם הכולל)
נחש בכותל = 222 (רגיל + ריבוע) (קול א-להים= 222)
מאת תמי ק’
נחש זעמן…..אותיות זמן- נגמר הזמן, הגיע הזמן !!! הנחש בעזרת נשים כי הוא מרמז על טומאת הנחש= טומאת הנידה אצל האישה….. ברגע שמשיח מגיע הוא מבטל את טומאת הנידה ואז יש חיי נצח = בלע המוות מן העולם. ידוע שבורא עולם שוחט את יצר הרע לפני התגלות משיח את הנחש הקדמוני…..! וידוע שמשיח הוא – ” נחש דקדושא “
מאת אסתר
סוג הנחש ׳זעמן מטבעות׳ בגימטריה = 694 = ׳ברוך הבא המלך המשיח׳ בע״ה שיבוא כבר!!! אגב, הנחש לא ארסי… נראה כמו סימן טוב…
מאת מגיב אנונימי:
לנחש קוראים זעמן- הקב”ה זועם עלינו! שיש נחש זה מרמז על לשון הרע..
מאת י.ל
עם ישראל כנראה שהגזמנו בבית ה’ בית של כולנו לא מבינים רמזים???? רק בחירות?? דיייייי
  • המעוניינים לקבל את הרמזים מהתאונה המחרידה בכביש 90 נא לשלוח מייל בקשה ל yosiviner7@gmail.com 
 

ראו רמז מדהים שעלה ב 31.10.18 על הפסל בהודו ומה הוא מרמז פתחו תמונות רמזים חדשות על הכפתור הצהוב בתחתית הגלריה

עדכון 17.2.2019

מספר מעל הטבע 888888 ברכב משנת 88 + רמזים "הוריו של בן ישי" מספר 30/3000 - 'שכחה / חשכה = 333' המילה "דוחות = 424"

אוטובוס הדמים בקו 402 אירע בה' אדר א' תשע"ו הפיצוץ השבוע היה באותו תאריך בדיוק ה' אדר תשע"ט תאונה בקו 304 נחבר את מספרי האוטובוסים 304+402 = 706 - '76 = בן דויד' התאונה אז בכביש 1 היום ב443 שני הכבישים הראשיים לירושלים ס"ה '444 = מקדש'... הנהג בתאונה היה חרדי הנוסעים היו חרדים. הרכב שעצר לפני ופגע היה של חרדים... הגיע הזמן לחפש את התכלית... והיא מלכות ה' ומקדש בירושלים... תפקיד היהודי זה לגלות את מלכות ה' ולחיות רק למען המטרה הזו !
לחץ כאן להצגת רמזים נוספים

מאמר: אין עוד מלבדו | בעל הסולם

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-התחזקות, חכמת החיבור, כללי

הנה כתוב “אין עוד מלבדו”, שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא “שמאל דוחה וימין מקרבת”. כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה. והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב”ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד. לא די שלא מתקדם בעבודה, רק הוא רואה, שהולך אחורה. היינו, אפילו שלא לשמה אין לו כח לקיים את התו”מ. שרק ע”י התגברות אמיתי על כל המכשולים למעלה מהדעת הוא יכול לקיים את התו”מ. ולא תמיד יש לו כח ההתגברות למעלה מהדעת. אחרת, הוא מוכרח לנטות חס ושלום מדרך ה’, אפילו משלא לשמה. והוא, שתמיד אצלו הפרוץ מרובה מהעומד. היינו, שהירידות הם הרבה יותר מהעליות. ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה, והוא ישאר תמיד מחוץ לקדושה. כי הוא רואה, אפילו כקוצו של יוד קשה לו לקיים, רק בהתגברות למעלה מהדעת. אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר. ומה יהיה הסוף?

אז הוא בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב”ה בכבודו ובעצמו. וזה גורם, שיקבע בליבו תביעה אמיתית, שה’ יפתח את עיניו ולבו, ויקרבו באמת לדביקות ה’ בנצחיות. נמצא לפי זה, שכל הדחיות שהיה לו, היה הכל מאת ה’. היינו, שלא מטעם שהוא לא היה בסדר, שלא היה לו היכולת להתגבר. אלא, לאלו אנשים שרוצים באמת להתקרב לה’, ובכדי שלא יהיה מסתפק במועט, כלומר שלא ישאר בבחינת ילד קטן בלי דעת. ומשום זה ניתן לו מלמעלה עזרה, שלא יהיה לו היכולת לומר, שברוך ה’ שיש לו תורה ומצות ומעשים טובים. ומה חסר לו עוד? וזה דוקא אם באמת, שיש לאדם הזה רצון אמיתי. אז, האדם הזה מקבל עזרה מלמעלה, ומראים לו תמיד, איך שהוא לא בסדר במצב הנוכחי. דהיינו, ששולחים לו מחשבות ודיעות, שהם נגד העבודה. וזהו בכדי שיראה, שאין הוא בשלימות עם ה’.

ועד כמה שהוא מתגבר, הוא רואה תמיד, איך שהוא נמצא במצב שהוא רחוק מקדושה משאר עובדים, שהם מרגישים, שהם בשלימות עם ה’. מה שאם כן הוא תמיד יש לו טענות ותביעות, ולא יכול לתרץ את ההתנהגות של הבורא, איך שהוא מתנהג עמו. וזה גורם לו כאב, מדוע הוא לא שלם עם הקב”ה. עד שבא לידי הרגשה, שממש אין לו שום חלק בקדושה. והגם שמקבל לפעמים איזה התעוררות מלמעלה, שמחיה אותו לפי שעה, אבל תיכף הוא נופל למקום השפלות. אולם, זהו הסיבה, שגורם לו שיבוא לידי הכרה, שרק ה’ יכול לעזור, שיקרב אותו באמת.

האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית’. היינו, אם אפילו שהוא נמצא במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה יותר גדולה מזו, אל יצא מרשותו ית’, כלומר שיש רשות אחרת, שלא נותן לו להכנס להקדושה, שבידו להטיב או להרע. פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס”א, שהיא לא נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה’, אלא הכל נעשה מצד ה’.

וזהו כמ”ש הבעש”ט, שאמר, שמי שאומר שיש כח אחר בעולם, היינו קליפות, האדם הזה נמצא בבחינת “ועבדתם אלוהים אחרים”. שלאו דוקא במחשבה של כפירה הוא עובר עבירה, אלא אם הוא חושב שיש עוד רשות וכח חוץ מה’, הוא עובר עבירה. ולא עוד, אלא מי שאומר שיש לאדם רשות בפני עצמו, היינו, שאומר אתמול הוא בעצמו לא היה רוצה ללכת בדרכי ה’, גם זה נקרא עובר עבירה של כפירה. כלומר, שאינו מאמין, שרק הבורא הוא מנהיג העולם.

אולם בזמן שעבר איזה עבירה, ובטח שהוא צריך להתחרט ולהצטער על מה שהוא עשה את העברה, גם כאן צריכים לסדר את סדרי הצער והכאב, על איזה נקודה הוא תולה סיבת גורם העבירה, שעל נקודה זו צריכים להצטער.

והאדם צריך להצטער אז, ויאמר, זה שעשיתי את העבירה, הוא מסיבת שהקב”ה זרק אותי מהקדושה, למקום טינופת, לבית הכסא, ששם מקום הפסולת. כלומר, שה’ נתן לו רצון וחשק להשתעשע ולנשום אויר במקום סרחון (ואפשר לומר, שמובא בספרים, שלפעמים האדם בא בגלגול חזיר. ויש לפרש על דרך שהוא אומר, שהאדם מקבל רצון וחשק לקבל חיות מדברים שכבר אמר עליהם שהוא פסולת, ועכשיו הוא רצה לקבל מהם מזונות).

וכמו כן, בזמן שהאדם מרגיש שעכשיו הוא נמצא בבחינת עליה, ומרגיש קצת טעם בעבודה, אל יאמר שעכשיו, אני נמצא במצב, שאני מבין, שכדאי להיות עובד ה’. אלא הוא צריך לדעת, שעכשיו הוא מצא חן בעיני ה’. לכן הקב”ה מקרבו, ומשום זה הוא מרגיש עכשיו, טעם בעבודה. ויזהר שאף פעם לא לצאת מרשות הקדושה, לומר שיש עוד מי שפועל, חוץ מהקב”ה.

(אולם מכאן משמע, שענין מציאת חן בעיני ה’ או להיפך, אינו תלוי באדם עצמו אלא הכל בה’. ומדוע עכשיו מצא חן בעיני ה’ ואח”כ אינו כן, אין זה בידי האדם להבין עם השכל החיצוני שלו).

וכמו כן, בזמן שמצטער על מה שאין הקב”ה מקרבו, צריך גם כן להזהר, שלא יהיה על חשבון עצמו, היינו מזה שהוא מרוחק מה’, כי בזה הוא נעשה למקבל לתועלת עצמו. והמקבל הוא בפרודא, אלא שיצטער על גלות השכינה. כלומר, שהוא גורם צער השכינה. והאדם צריך לצייר לעצמו כדוגמת שיש לאדם כאב באיזה אבר קטן שהוא, מכל מקום הכאב מורגש בעיקר במוח ולב, שהלב והמוח הם כללות האדם. ובטח שאין ערך דמיון הרגשת אבר פרטי, בערך כללות קומת האדם, ששם מורגש בעיקר הכאב. כמו כן הכאב שהאדם מרגיש, מזה שהוא מרוחק מה’. והיות שהאדם הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה, כי השכינה הקדושה, היא כללות נשמת ישראל. ולכן אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי, בערך הרגשת הכאב הכללי, זאת אומרת שיש צער השכינה, בזה שהאברים מורחקים ממנה, ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה.

(ויש לומר שזהו מאמר חז”ל, בזמן שאדם מצטער שכינה מה אומרת, קלני מראשי) ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו, הוא נצול מלנפול לרשת הרצון לקבל לעצמו, שהוא בחינת פירוד מהקדושה.

ואותו דבר בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש לו שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב”ה, גם אז מוטל עליו לומר, שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה, אצל השכינה הקדושה, מזה שהיה לה מקום, לקרב את אבר הפרטי שלה אליה, ולא צריכה לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה.

ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה. וזהו גם כן על אותו החשבון הנ”ל, כי מה שיש שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה שיש שמחה להכלל כלו. וע”י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו עצמו, ולא נלכד ברשת הס”א, שהוא הרצון לקבל לתועלת עצמו.

והגם שהרצון לקבל הוא דבר הכרחי, מסיבת “כי זהו כל האדם”, כי מה שיש באדם חוץ מהרצון לקבל אינו שייך להנברא, אלא אנו מיחסים להבורא, אבל הרצון לקבל הנאה, צריך להיות מתוקן בעמ”נ להשפיע. כלומר, שהתענוג והשמחה שהרצון לקבל לוקח, צריך להיות על הכוונה משום שיש נחת רוח למעלה מזה שיש להנבראים תענוגים. כי זה היתה מטרת הבריאה להטיב לנבראיו, וזה נקרא שמחת השכינה למעלה.

ומשום זה, מחויב האדם לחשוב עצות איך הוא יכול לעשות נחת רוח למעלה, ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת להשתעשע בגנזי המלך, ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה, נמצא שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים.

צופן חזק על הילדים שנספו באסון הנורא בביתר עילית

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, כללי, צפונות בתורה, תיעוד אירועים

צופן מהרה”ג ר’ דוד ויצמן שליט”א בו רואים את החיבור של אפר”ת צב”י בדילוג 1048 אותיות שזה הגימטריא של אפרת צבי גנזברג שנשרפו באסון הנורא בביתר עילית. בנוסף אנו רואים שהא’ של אפרת סמוך לש’ רמז על א”ש. הפ’ של אפרת נמצאת בפסוק “וטרם ישכבו” רמז שזה קרא בזמן שעמדו ללכת לישון . הר’ של אפרת נמצאת בפסוק “נשאתי את פניך לבלתי הפכי את העיר” רמז שכפרו והצילו את כל העיר. הדילוג מסתיים בפסוק “לקבור את מתי מלפני”.

ורואים בשורה הסמוכה באותו דילוג  1048  את המילים ארח”ם הר”ג עז”ה רמז שה’ ירחם עלינו מההרג שמחבלי עזה רוצים לעשות ליהודים, וכפי שרואים את המילים עש”ו מלחמ”ה א”ש, שאת זה הם רוצים לעשות וזה בפסוק בפרשת השבוע. וכן מופיע באותו דילוג  1048  חודש בו”ל שהוא חודש חשון.

(דרך: סוד החשמל)

מצגת צופן התורה על הרב שטיינמן והרב אוירבך זצ”ל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, מצגות, צפונות בתורה

המצגת מראה את פעילותם ושמותיהם לפי הצופן התנכי מאת: שמואל רבר

“בכל פעם שנשיא אמריקאי לוחץ על ישראל ומבקש לחלק את הארץ המובטחת – הוא חוטף קטסטרופה”

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, ארה"ב, כללי

את הטענה הזו לא העלה אחד מרבני ההתנחלויות, אלא העיתונאי הוותיק ביל קוניג, המסקר כבר 20 שנה את המערכת המדינית האמריקאית, מהן 16 שנים ככתב הבית הלבן. צפו

פלורידה נערכת לסופה הקשה מזה עשור

פוסטים בנושא

גילוי הקבלה לכל העמים זהו גילוי אליהו | בעל הסולם

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-התחזקות, חכמת החיבור, כללי

הפצת חכמת הקבלה בכל העולם

והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל.

גילוי הקבלה לכל העמים זהו גילוי אליהו

ותפקיד הזה אמרו על אליהו הנביא, כי גילוי רזין דאורייתא מכונה תמיד בשם “גילוי אליהו”.
וע”ד שאמרו ז”ל: “יהא מונח עד שיבא אליהו”, וכן “תשבי יתרץ קושיות ואבעיות”. ולפיכך אמרו, שג’ ימים (שהוא רמז ידוע) קודם ביאת המשיח, ילך אליהו על ראשי ההרים ויתקע בשופר גדול וכו’.

גילוי הקבלה לכל העמים הוא תנאי לגאולה השלמה

ותבין רמזים האלו, שאין ענין השופר הזה, רק גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא בטרם הגאולה השלימה.
ולזאת יעידו הספרים, שכבר נגלו עלידי בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיני כל כמו שמלה, שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע.
אכן התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול. ומי עוד כמוני עצמי יודע שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואצ”ל להבינם על שורשם. ולמה עשה ה’ לי ככה? – אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון, העומד על סף הגאולה השלימה. ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שה”ס גילוי נסתרות, כמבואר.

המאמר המלא

שפחה כי תירש גבירתה

דבר זה צריך הסבר גדול. וכדי שיהיה מובן לכל, אבחר לפרש הענין על פי המתגלה לנו מסיבה זו ונמשך אלינו כאן בהנהגת העולם הזה.

פנימיות וחיצוניות

והענין הוא, כי שורשים העליונים ממשיכים כחם בהשתלשלות עד לגילוי בענפיהם בעוה”ז (בעולם הזה), כמ”ש (כמו שכתוב) בביאור ענף ושורש. והנה העולמות בכללם נבחנים לפנימיות וחיצוניות, בדומה למשא כבד, שאין בכחו של מי להגביה ולטלטל אותה ממקום למקום, אז מטכסים עצה לחלק את המשא לחלקים קטנים, ואז מעבירים אותו בזה אחר זה. כן בענין שלנו, להיות תכלית הבריאה הוא נפלא עד לאין ערך, כי ניצוץ קטן ודל, כמו נפשו של אדם, אפשר לו לעלות בהשגתו אל על יותר ממלאכי השרת, ע”ד שאמרו ז”ל על הפסוק, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, שפרשו, שהמלאכים עליונים ישאלו לישראל, מה פעל אל?

התפתחות ישראל (פנימיות) בזה אחר זה

והנה כל ההפלגה הזאת תגיע אלינו רק על דרך ההתפתחות בזה אחר זה, בדומה להמשל הנ”ל, אשר גם המשא היותר כבד, האפשרות להגביה אותו, אם נחלקו לחלקים ולהגביה החלקים בזה אחר זה. ולאו דוקא התכלית הכללי מגיע אלינו כן, אלא אפילו התכלית הגופני, שהוא רק ענין מכין את התכלית הכללי, היא ג”כ באה אלינו בהתפתחות דרגתי לאטו. ולפיכך נתחלקו העולמות לפנימיות וחיצוניות, שכל עולם ועולם יש בו הארות, המוכשרים לפעול בהתפתחות אטית, והם נקראים פנימית העולם.

התפתחות אומות העולם (חיצוניות) בבת אחת

ולעומתו יש הארות, המסוגלים לפעול רק בבת אחת. וע”כ כשמופיעים כאן בענפיהם שבעולם הזה ונתנים להם שליטה, אז לא לבד שאינם מתקנים, אלא המה גם מקלקלים. וענין זה מכונה בדחז”ל בהשם פגה, עד”ש ז”ל בעצה”ד (בעץ הדעת) באדה”ר (באדם הראשון), שאכלו פגה. כלומר, שהוא באמת מאכל תאוה ונעים עד אין קץ, וגם עתידה לענג את האדם, אלא לעתיד ולא עתה, להיותו בדרך הגידול וההתפתחות. וע”כ דימו זה לפרי בטרם בישולו, כי גם התאינה, שהיא הפרי היותר מתוקה ונעימה, מ”מ (מכל מקום) אם יבא מי לאוכלה בטרם בישולה, יקלקל קיבתו וימות. אכן יש לשאול, מי הוא הממשיך פעולה זו בעולם, כי נודע שאין פעולה בעולמנו, שתבוא בלי הכאה משורש העליון. ותדע, שזהו הנקרא אצלנו “שליטת חיצוניות”, אשר הוכן בסו”ה (בסוד הכתוב): “זה לעומת זה עשה אלקים”, שיש בו כח דוחף ומזרז אל גילוי הנהגה הפנימיות, עד”ש ז”ל: “הנני מעמיד להם מלך כהמן ובעל כרחם מחזירם למוטב”.

פנימיות המה עם ישראל

ואחר שבארנו השרשים העליונים נבאר את הענפים שבעוה”ז. ותדע שענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי. חיצוניות המה אומות העולם והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, ע”ד שורשם העליון. ולפיכך בשעה שמקבלים שליטה משורשם, המה מחריבים את הסגולות שבבני ישראל וגורמים יסורים בעולם. עבד ושפחה והנה השורשים העליונים שנקראים “חיצוניות” ע”ד הנ”ל, נקראים בכללם בשם “שפחה” ו”עבד”. והיינו להראות אשר אין ענינם ח”ו להזיק ולקלקל, כמו שנגלו לשטחיות העין, אלא המה משמשים ומשרתים להפנימיות, כמו העבד ושפחה המשמשים לאדונם.

שליטת החיצוניות היא בזה שישראל אינם דורשים עמקות בעבודתם

ושליטת החיצוניות האמורה נקראת בשם “גלות ישראל לבין אומות העולם”, שמביאים בזה להאומה הישראלית יסורים, בזיונות וחורבנות באופנים וגוונים מרובים. אמנם למען הקיצור נבאר רק המתגלה מתוך מבט הכללי, שהוא התכלית הכללי, שהוא בענין העבו”ז (העבודה זרה) ואמונות תפילות בסו”ה “ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם”, שהוא הרעל היותר נורא ומסוכן המשחית נפשות ישראל, להיותם מקרבים את הבליהם לדעת האנושי. כלומר, שאינם דורשים עמקות מרובה להבינם, ובזה משרישים את יסודות עבודתם ללבות בני ישראל. ואע”פ שאין איש ישראלי מוכשר לגמרי לקבל את הבליהם, מ”מ גורמים סוף סוף, שיקוץ וזוהמא עד לכפירה מגולה, עד שאומר כל אפין שוים ח”ו.

סיבה גניזת הקבלה

ומזה תבין ענין גניזת חכמת הנסתר מעיני החיצונים, גם מה שאמרו ז”ל: “אסור ללמד גוי תורה”. ולכאורה יש סתירה לזה מתנא דבי אליהו, שאמר: “אפילו גוי, ואפילו עבד, ואפילו שפחה, שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה עמהם”. והאיך הורו ז”ל, שאסור ללמד גוי תורה?

ללמד גוי תורה

אכן הכוונה של תנא דבי אליהו הוא בגוי שנתגייר או עכ”פ שפירש את עצמו מעבודה זרה, דהיינו מאמונות התפילות. והכונה של חז”ל, היינו במי שלא פורש מע”ז (מעבודה זרה), אלא רוצה לידע מתורת ישראל וחכמתו, כדי לקבל ממנו חיזוק וכח לע”ז שלהם. ואם תאמר, מאי אכפת לנו, אם הגוי הזה נעשה בסיבת תורתינו הקדושה יותר אדוק בע”ז שלו, אם לא יועיל מה יזיק?

הבכיה של רשב”י

אכן ע”ז (על זה) בכה רשב”י בטרם שביאר איזה סוד חשוב בחכמת הנסתר, כמ”ש: “בכי ר”ש, ווי אם אימא, ווי אם לא אימא. אם אימא, ידעון חייביא למפלח למאריהון. ואם לא אימא, יאבדון חבריא מלא דא”. כי היה ירא, פן יגיע הסוד הזה לעובדי ע”ז, ויפלחו לע”ז שלהם בכח שכל הקדוש הזה, שזהו המאריך אתגלותינו ומביא לנו כל היסורים והחורבנות, כמו שאנו מוצאים עתה לעינינו, אשר חכמי האומות חקרו ודרשו את כל ספרי בני ישראל, ועשו בזה מטעמים לחזק אמונתם, דהיינו החכמה שלהם, הנקראת “תיאולוגיא”.

שתי רעות בגילוי חכמת ישראל לאוה”ע (אומות העולם)

ושתי רעות עשו א. כי מלבד שמתעטפים בטלית שלנו, ואומרים שכל החכמה ההיא הם מהשגת רוח הקודש שלהם, שהמעתיקים הללו קנו אצלם שם גדול על חשבוננו, אשר בזה מחזקים ודאי את תורתם המזויפת וקונים כח להכחיש את תורתינו הקדושה, ב. אלא עוד רעה יותרגדולה הגיע לנו, כי המסתכל בתוך התיאולוגיה שלהם, מוצא בהם סברות וחכמה בעבודת ה’, שנראים לו יותר כנים ואמיתיים מחכמה שלנו. והוא מב’ טעמים הא’ הוא משום שהמה חברה גדולה ונמצא ביניהם בלשנים גדולים ומובהקים, היודעים המלאכה ההיא, איך לקרב דברים שיהיו מקובלים על דעת אנשים הדיוטים. וענין בלשנות הוא מחכמות חיצוניות, שודאי הוא אשר חברה של שמונת אלפי מיליון איש יכולים להמציא בלשנים יותר גדולים ומרובים מן חברה שלנו, שהוא כמו חמשה עשר מליון איש. וכיון שכן, נכשל המסתכל בספריהם וקונה ספק, אולי הצדק עמהם ח”ו, או עוד יותר גרוע כמובן. וטעם הב’ הוא וזהו העיקר, כי חכמי ישראל מצניעים את חכמת הדת בחדרי חדרים ובכל האפשרות מרבים חכמי כל דור ודור להציע פשט פשוט אל ההמון, ודוחין אותו בכל התחבולות מן הרצון אפילו לבא ולמשש בחכמת הנסתר.

“ווי אי אימא”

ועושים זאת מפחד, שמא יפלו הדברים והחכמה לעובדי ע”ז, כמ”ש רשב”י: “אם אימא ידעון חייביא איך למפלח למאריהון”, כי על דברים הפעוטים שגנבו מכלינו, אנו סובלים בזיון וקצף די מאד, אשר נפלטו אליהם אחר כלהשמירות המעולות.

סיבת הגניזה של הקבלה

ומזה מובן, מה שהיה לנו, אם חכמינו היה מגלים חכמת הנסתר לעין כל. ומתוך שאנו מצניעים, נמצא אשר האיש הפשוט שלנו, כל עוד שאינו כדאי למסור לו רזי תורה, הנה אין לו שום מושג כלל בחכמת הדת. וע”כ מובן מאליו, איזו התפעלות שאדם כזה קונה, בעת שמוצא טעמים וחכמה של מה בתיאולוגיה שלהם, שכל עיקרה אינו אלא קיבוץ של ידיעות גנובות מהנסתר שלנו בתוספות מטעמים ספרותיים. ואחר שרואה זה, אומר ומכחיש את תורתינו המעשית ואח”כ לכפירה לגמרי רחמנא ליצלן. (שפחה כי תירש גבירתה) ודבר זה נקרא “שפחה כי תירש גבירתה”, כי כל כח הגבירה, דהיינו שליטת הפנימיות, הוא בכח החכמה ודעת שלנו, בסו”ה “ונפלינו אני ועמך מכל העם, אשר על פני האדמה”. ועתה קדמה השפחה ומתגאה בהמון, כי היא ירשה החכמה הזאת ח”ו. ותדע, שכחם זה הוא השלשלת, שבו כובלים את רגלי בני ישראל בהגלות תחת שליטתם.

כבלי הגלות

ונתבאר, שכל עיקר כבלי הגלות ותוקפם, הוא מחכמת התורה ורזיה, שהספיקו לגנוב ולשים בכליהם, אחר כל השמירות המעולות והגניזות שעשינו, שבזה מטעים ההמונים, שהמה ירשו את עבודת אלקים ומטילים ספק וגם כפירה בנפשות ישראל כנ”ל.

שופר של משיח

גאולה רק בכח הקבלה

ותדע שז”ס, שאין בני ישראל נגאלים, אלא אחר שיתגלה חכמת הנסתרבשיעור גדול, כמ”ש בזוהר: “בהאי חיבורא נפקין בני ישראל מגלותא”. כי היה בזמן הלז תקוה לגאולה, שכתיבת הזוהר, שהתחילה בימי רשב”י, היתה בזמן גילוי בר כוכבא, שר”ע (רבי עקיבא) רבו של רשב”י אמר עליו: “דרך כוכב מיעקב”. וכן אחר חורבן ביתר היה התקוה גדולה.

כתיבת הזהר וגניזתו

ומשום זה הרשה רשב”י את עצמו וגילה את חכמת הנסתר, דהיינו בספריו זוהר ותיקונים. אכן בשמירה גדולה, כי לא הרשה לכתוב דבריו, אלא לר’ אבא, שיכול לגלות ברזא, שחכמי בני ישראל לבד יבינו הדברים וחכמי האומות לא יבינו, מפחד שמא ידעו חייביא למפלח למאריהן. ומשום זה תיכף שראו שעדיין הזמן מוקדם לגאולת ישראל, אז הצניעו אותו, שהיה בזמן רבנן סבוראי. כי אנו מוצאים הרבה מרבנן סבוראי, שכתבו ענינים בתוך הזוהר כנודע.

גילוי הקבלה – רצון ה’

והיה אמנם רצון השם שיתגלה, ע”כ נתגלגל הדבר עד אלמנת ר’ משה די ליאון, שירשה הכת”י (כתב יד) מבעלה, וכנראה שלא גילה לה כלום מאיסור ההתגלות, וע”פ מקרה נתנה אותו למכירה כנודע.

צרות ישראל מגילוי הקבלה

אכן עד היום הזה גרם הדבר חורבנות מרובים בכרם בית ישראל מטעמים הנ”ל.

טובה מגילוי הקבלה

אכן אין לך רעה בלי טובה, וע”כ השליטה הזאת, שהאומות השיגו ע”י גניבת סודות התורה, גרמה ג”כ דחיפה גדולה להתפתחות הקדושה, אשר לפי השערתי הננו בדור עומדים ממש על סף הגאולה, אם אך נדע איך להתפשט חכמת הנסתר בהמון.

טובה א’

כי מלבד טעם הפשוט של “חיל בלע ויקיאנו”, כי בזה יתגלה לעין כל מה בין בני לבין חמי וההבדל בין עיקר הגרעין ובין הקליפה העליונה, שקלפו ממנה כל חכמי האומות שבעולם, כי בטח ישובו כל מחנות ישראל, שכפרו בהתורה, ישובו להשי”ת ולעבודתו.

טובה ב’

הנה יש בזה עוד טעם, כי קבלה בידינו, שיש חיוב מוקדם להגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסו”ה “ומלאה הארץ דעה”, דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת.

גאולה ע”י גילוי הקבלה לאוה”ע

וע”כ כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע”י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלקים אמת ותורת אמת.  

סוד המ’ והרמז

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד האותיות והמספרים

סוד האות מ' ואיך הכל מתחבר למשיח ולגאולה - עיקרו של המאמר הוא באמצע

האות מ(40) היא אות המקור. היציאה ממקום אל לכיוון מקום אחר.
האות שונה מהאות ל’. ל’ היא אות ההגעה ליעד. כלומר השאיפה להגיע למקום מסויים והגעה אליו.
לכן אומרים להיכן פניך מועדות, לאן לאיפה, כלומר לאן אתה רוצה בסופו של דבר להגיע.
לעומת האמת מ’ שאומרים מאין באת, כלומר מה מקום היציאה שלך.
אז האות מ’ היא סוד כח המקור והיציאה ממנו לעומת האות ל’ שהיא השאיפה להגיע למקום אחר.

שואלים שאלה מעניינת: מדוע אם כן האות ל‘ מגיעה לפני האות מ? שהרי לכאורה קודם כל האדם יוצא מהמקור ואז מגיע אל היעד, כלומר ראשית מ’ ורק לאחר מכן ל’. אז למה באותיות העבריות הל’ קודמת?

התשובה היא שהאדם לפני שהוא יוצא מהמקום שלו הוא נמלך בדעתו לצאת, כלומר השאיפה מתחילה קודם ואז בא היציאה  מהמקור. לכן הל’ קודמת למ‘.

מ’ גימטריה 40.
ולד בגימטריה 40 כי הולד נוצר ב40 יום הראשונים.
חלב בגימטריה 40 כי הוא התהליך הבא של הולד עד שהופך לילד.
משה רבינו עלה להר סיני 40 יום והוריד תורה חדשה לעולם והביא את העולם ממקום א למקום ב’
בני ישראל היו במדבר 40 שנה כדי שיוחלף הדור שהיה במקום א’ למקום ב’.
רק בגיל 40 הגבר מקבל בינה (מה שאשה מקבלת מהרגע הראשון אגב). בינה זה הכח להבין דבר מתוך דבר. כלומר מהבנה אחת להבנה במקום אחר – אחרת – נוספת. וזה בגיל 40.
המבול ארך 40 יום והביא את העולם ממקום א’ טמא לעולם טהור מקום ב’.
גניבה או בשפה היפה שלה גזל היא גם בסוד האות מ’ – והיא גם בגימטריה 40 – כי אדם שגוזל ממון מאדם אחר כאילו רצח אותו שהרי כסף נקרא בתורה דמים. ואז לוקחים לאדם את הדם ממנו הוא מת.
יש כידוע לחוטא 40 מלקויות כדי להביאו מחוטא לטהור. 

האות מ’ הראשונה בתורה מופיעה במילה מים. מ’ הם סוד המים. המים הנוזלים ממקום למקום.


הדעת (404) נמשלה למים כמו שהמים מחלחלים מטה כך הדעת יורדת מטה לגוף, עד שלעתיד… ומלאה הארץ דעה כמיים לים מכסים…

רמז אותיות  רז מ – (רז = 207 = אין סוף) שמוצאים את הרז בבריאה שהיא  האות מ‘ אנו רואים רמז.. כפי שנסביר:

כל העולם בנוי מהאות מ האות מ’ יש לה צורה מיצבת… ויציבה היא האות האמצעית שמחזיקה את הכל אמת זה האות הראשונה א והאחרונה ת באמצעה המ‘ המייצבת

בלעם רצה לבלוע את האות מ מכל העולם,

זה האות מ’ של המשיח מלשון מ’ שיח {שיחה} המשיח יגלה את המ’ הסתומה, שנמצאת בכל הבריאה והיא חומר הבריאה שהוא אלוקות בעצם מהותו, רק שכיום זה נשאר סתום (מאמר סתום)

חומר זה על הבסיס והמוצק של הבריאה שרואים… ניקח את החומר שזה כל מה שאנו רואים בעין… נוציא מה’חומר’ את האות ‘מ‘ מה נשאר – ‘חור’ תהפכו את האותיות של חור זה יוצא רוח ז”א בתוך החומר יש את מימד הרוח.. ה’מ’ מייצבת אותו…

האות מ… כשהיא לבדה זה מאמר סתום זה מצב לא טוב .. חייבים חיזוקים ממספרים ואותיות אחרים… דם = 44 זה ללא הא‘ אנחנו צריכים לעשות אדם

וכן ‘מת = 440’…  מת זה ענין של ה4 לבד… כמו החומר שיש לו 4 קצוות  לכן הגימטריה של אמת = 441 ז”א אמת זה ה1 שהיא לוקחת את המת שבגשמי החולף והופכת אותו לאמת…. לכן ‘אין מספר’ שווה 441 שזה אמת… “ולגדולתו אין מספר כך נאמר”… מי שמחובר לאמת הוא חיי…

דוגמה נוספת:  ילד = 44 = ילד הוא רוצה חומריות… עד גיל 13 שבו נכנסת הנשמה… ואז מתקדם לקראת היותו אדם = 45 

זה ה גאולה=45 להתחיל להיות אדם = 45 להפסיק להיות ילד שרק רוצה לקבל, להתחיל להשפיע לבורא נחת רוח. אדם מלשון אדמה לעליון להבין שכל מה שנראה כחומר זה אלוקות והקב”ה פועל ומראה לי את זה ככה את המציאות

  • לכן מקדש זה אותיות מקדש

המטרה לקדש את החומר, וזה מה שהורגש במקדש כל החומר נהיה כאפס לעומת האלוקות שנראת שם, כמו גודל הארון שלא תפס מקום, וכו’ שאר הניסים שחשו כולם במקדש, וכן מקדש שווה 444 ענין המקדש שהוא דווקא על הארץ הגשמית שיש לה גם 4 רוחות וזה ענין ה’מ’ שאמרנו… זה לקדש את החומר…

תקחו את המספר של אמת 441 תוסיפו את האמת של האמת… ז”א 441 ועוד שלוש אותיות יוצא בדיוק 444… זה מקדש קידוש החומר מכל כיוון… וזוית וזה עניין הרמז = רז (207=אור) + האות מ’ שדיברנו עליה… זה מאיר לנו את האור של המ’

וזה גם עניין המספר מ‘ + ספר (מלשון סיפור של המ כמו מ’ שיח וכן הרמז מרומם את הקדושה ע”י שקולטים דבר מתוך דבר ולכן זה גם רם + ז = 7 – המימד השביעי הקדוש שבנו

זה מאמר לכבוד סוכות, מעוניינים במאמרים נוספים על שאר האותיות? נא ציינו בתגובה


נספח

אמנם האות ה’ היא סוד ההיריון הנשי, אבל העובר נחשב אדם רק ביום הארבעים. מ’ בגימטריה 40.
גם המקווה חייב להיות 40 סאה – ולכן דווקא ב40 האדם עובר ממקום טמא להיות טהור. ממקום למקום.
התורה ניתנה לאחר שמשה עלה 40 יום. כי עד אז היו בני ישראל ככל העמים ואחרי מתן תורה הגיעו למקום חדש שהוא העם הנבחר. לכן דווקא 40.
לכן גם ולד בגימטריה 40, אבל האם הופכת להיות אם ביום ה41 לכן אם בגימטריה 41.
אין מים לשון יחיד. מים זה תמיד רבים – מהסיבה הפשוטה שכל טיפת מים ניתן לחלק אותה עוד ועוד. זה תמיד רבים.
המים מסוגלים להיות בשלושה מצבים נוזל – מוצק (קרח) וגז (אדים). כי הם בסוד המעבר ממקום למקום.
אם מ’ היא נקודת מוצא, כלומר מקום אז היא דבר דומם שלא זז. לכן המילה דומם או דום הם פירוש המילה
הד’ הדלה מחברת בין מ’ למם סופית ולכן הוא הסוף של אותו החפץ והוא דומם כמו דל שאינו זז.

במילה מים יש חיות הם נעים ממקום למקום ולכן יש י’ בתוכם. סוד החיות. במילה דומם אין י’ ולכן היא סמל לדום.

אם האות מ’ היא אות היציאה ממקום אל מקום אחר, אז נסביר שהמילה אמת היא אם ומת.
כלומר האם נותנת חיים ואז האדם מת. יש א’ שהוא כח הנשמה החיות, ואז יש ת’ אות האחרונה המסמלת את המוות. אבל באמצע יש מ’ המ’ מסמלת לנו את המעבר מלידה למיתה.
האם נותנת חיים היא הא’ – המ’ הוא תהליך החיים – היציאה מהלידה לכיוון הת’ שהיא המיתה. 

צורת האות
גם האות ל’ כמו האות מ’ בנויות מכ’ + ו’ – אלא שבאות ל’ הו’ מעל לכ’ ובאות מ’ היא צמודה לו ולצידו. מדוע?
הסבר פשוט: הכ’ שהיא הצורה כלומר האדם מביט רחוק באמצעות האות ו’ לאן הוא אמור ללכת.
לעומת זאת במ’ הכ שהיא הצורה כלומר האדם מסתכל בפנימיות שלו – כלומר מהיכן הוא בא.
ל’ נראית כמו אדם שצופה מרחוק ליעד לשאיפה למקום אחר. המ’ מסוגרת ומסתכלת בפנימיות שלה מאין היא באה.
ערכה המספרי

פירוש המילה מלאך בתורה היא שליח של אלוקים.
המלאך הוא כמו מלך אבל עם א’.
המלאך הוא מ’ יוצא ממקום מסויים ויש לו שאיפה בסוד האות ל’ ללכת בעזרת הא’ שהיא הציווי האלוקי לך’ סופית שהיא מקום היעד.
לעומת מלך שאומר מדעתו ללכת ממקום אחד לשאיפה למקום אחר להגיע ליעד מסויים ללא הא’ כי זה מדעתו.

יש משנה שאומרת מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.
מאין באת? מטיפת זרע מסריחה
לאן אתה הולך? לקבר שהוא מקום העפר רימה ותולעה.
לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

מאין באת – סוד האות מ’
לאן אתה הולך – סוד האות ל’

פוסטים אחרונים

הרשם לרשימת התפוצה

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE