הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
תמונות

רמזי הח'וטים | הילד יגל יעקב | נפילת "גל מאיר ומאור איזנקוט" | #מתעדכן רמזי חרבות ברזל חלק 2'

עדכון מוצ"ש ויחי

מאת ינון

24 – כ״דחות׳ים מענים את האוניות, כולל של חברת צים

ראו מה כתוב בבמדבר פרק כ"ד פסוק כ"ד במדבר

{כד} וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד ׃פ

 

יום איקונם ותחילת השנה האזרחית תמיד מתקיימים באותו מועד בשנה, מבחינת עונות השנה (בשיא החורף, בין כסלו לטבת).

חגיגותיהם מתחילים ב-25.12 ומסתיימים ב-1.1, שאלו הם שמונה ימים.
שאלו הם שבעה ועוד עיבור, שטענו שנולד מחדש.
ואכמ״ל לגבי עיבור. ודו״ק.

עדכון יום א'

דרכו נגיע ל… "רצון – 346" למציאות החדשה של העולם מציאות של "דוד = 14" – זה סוף ימי ה "הריון = 271"… – המסתתר מרמז שהמציאות החדשה שמסתתרת היא מציאות שכולם רואים את המלך "י-הוה" בעיני הבשר הגשמיים… היש משהו גדול מזה??? כנאמר בנביא: וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. (ישעיהו כה ט)

נכנסיים נכנסים לשבת יום שכולו שבת = 112 = משיח – שני שמות ה' מתחברים והוא נהיה אחד י-הוה א-להים = 112 – יראו אותו במקום = 186

עדכון ערב שבת ויגש 22/12/23 יום עשרה בטבת

שימו לב המספר 156 = יוסף המספר שולט השבוע.

בפרשת שבוע נקרא 'אני יוסף' כתוב שלעתיד לבוא הקב"ה יבוא לכל אחד ויגיד לו אני יוסף. ולא ידעתם שאני פועל תחת כל המציאות. יוסף אותיות י' + סוף… ומי שלא היה מחובר אליו לא יוכל לענות מבושה… כל תראו חלק מרמזי ה14 = דוד ו45 = גאולה מהימים אחרונים

עדכון מוצאי שבת פרשת מקץ

הילד יגל יעקב משחזר את הסרטון שלו בשבי

שימו לפסוק מתהילים י"ד
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן, יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל: בְּשׁוּב יְהוָה, שְׁבוּת עַמּוֹ; יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.
הפסוק מדבר על הגאולה והחזרה מהשבי (שבות עמו) אחרי הגלות… ופלא שדווקא הילד יגל יעקב בן '13 = אחד' משחזר את ימי השבי 'יגל יעקב' זו מדרגת הקטנות של הגלות. (יעקב) יגל מלשון יגלה. ישחזר את האירועים ויראה שהכל היה בעצם הקב"ה… ואז ישמח ישראל!!! כך כתוב בספרים הקדושים. שכל התענוג של העולם הבא זה ראיית האחדות השלמה של אין עוד מלבדו. ואיך שהכל "אחד = 13" וזה תכלית כל הקיום של המציאות, לקבוע בלבבנו את עוצמת וגודל האין סופיות והפלא של הבורא,

מאת חברה בקבוצה:

סך הכל 450 חללי צהל וכן שים לב לשם שלו יחזקאל בו נבואת גוג ומגוג…

תוספת המערכת: עזר -יה . רמז ה' יעזור לנו בנסים גדולים✍️🌪️

היום ה 70 למלחמה היום. כמניין 'בלבול' זה הכל צפוי זה "גוג ומגוג=70". שבו כולם ידעו שאין עוד מלבדו כלל וכלל. מה שאנו לומדים כאן בקבוצה שנים רבות. עשרה בטבת בעוד שפחות משבוע

#######

מאת אדריאן א. ביום ה 10 לחודש ה 7 יום כיפור נעשה דבר נורא בישראל כאשר נאסר על יהודים להתפלל במקום ציבורי בתל אביב

ביום 7 ל 10 לועזי בוצע טבח נורא ביהודים

*המשך מאת ציון ס'*

מדהים.

התאריך הלועזי (של יום כיפור) היה 25.9 יום שני בו היתה מחלוקת ביום השני לבריאה

עדכון יום שני 11-12-23 נר חמישי של חנוכה תשפ"ד

קראו את התמונות המשך לרמזי משפחת איזנקוט

אייזנ-קוט 'אייזן' זה כינוי לברזל בגרמנית 'קות' זה מרמז על 'ידית' כמו חרב… זה מזכיר את המחזיק של החרב… יש לנו 'חרבות ברזל' ולמה זה מעניין כי ראינו שני מקרים מצערים אצל משפחת אייזנקוט בשניהם המילה 'אור / מאור' בחג האור וכן 'גל' אנחנו רואים רק חלק קטן מהפאזל/ התמונה הגדולה. אולי בעתיד נראה יותר. אבל זה מאד מעניין!
כזכור: דבר מתוך דבר = 878 = משיח (מילוי) חנוכה התשפד = 878 איך מבינים את 'ביאת המשיח = 776' שמבינים 'צירוף מקרים = 776' ומבינים שהבורא הוא היחיד שעשה עושה ויעשה לכל המעשים ואז רואים ברור ש "הכל מתחבר כאן = 776" אלהי אברהם אלהי יצחק אלהי יעקב = 776

הערב פורסם

והנה שוב מספרי 45 + 14 והשם מאיר יצחק…. מי הוא זה שמבין שהגאולה מיצחק… אז ימלא שחוק פינו.. בדיוק כמו מאור… (איזנקוט) גל מאיר (איזנקוט)… בדיוק בחג האורים… עצוב… אבל בגאולה נבין {גל עיני} שגם מה שבא ממידת יצחק (מידת הדין) הכל זה חסד, כי אנו אין לנו כיום ראיה רחבה על כל התמונה, ולעתיד יברכו הטוב והמטיב גם על מה שמברכים היום ברוך דיין האמת, כי יבינו שאין רע, אלא הכל חסד ורחמים גמורים. ראו מה א"א שלח לנו על שם המשפחה אייזנקוט

והנה הלכנו לחפש בתוכנה את שם הנעדר בן ה14 כי הממצאים כולם סטטיסטים חזקים. וראו את התוצאה

בן דויד = 76

השנה שנכנסים אליה

והמילוי 2701 = בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ

138 חטופים נעדרים כמניין צמח… בן דויד…נעדר?!

הכל קשור לשמחת תורה שהתחלנו בראשית ואז התחילו רמזי חרבות ברזל 2701 – 1202 כפי שראינו כאן

מאת עמיחי

יום כ"ב בתשרי = 844 מסתתר !

ה ת ג ל ו ת

*
התגלות = 844 רגיל
מסתתר ורגיל – אחת הן
שימו לב ❗

1 במשך כשבועיים מנסה למצוא גימטריות על ה'חותים מתימן…לשווא
ממש שממה. מדבר צחיח
אפילו לא רמז

ל א
מ ו צ א
כ ל ו ם
—————————————————————-

עד…שמתברר שצריך לכתוב
"ה מ ו ר ד י ם ה ח ו ת י ם"
—————————————————————-

הנה בבקשה 👑👑👑

סוד – המורדים ה'חותים = 844 רגיל !!!
(התגלות)

סוד – המורדים ה'חותים – משיח = 1202 רגיל !!!

1202 כמניין חרבות ברזל ראה כאן

*
אתם רואים…❔
אין נסתר מהגימטריות
במיוחד רגע לפני הגאולה

אז אני חייב לבשר לכם על עוד ציר שממנו יפתח מלחמת העולם השלישית

"עורי צפון בואי תימן"
ה ל ל ו י ה 👹

*
הנתונים (והצילום)
קיבלתי מיוסף הותיק
בלעדיו הייתי ממשיך לחפש לשווא.

התגלות = 844 רגיל


עדכון מוצ"ש וישב 10-12-23 נר שלישי של חנוכה

מאיר

במוצאי שבת התבשרנו על נפילת אחינו של אייזנקוט וזה אחרי נפילת בנו ביום חמישי. שוב רמז לאור… אחרי הבן מאיר … כעת מאור … ו'כהן = 75 = בטחון = לילה = 75 לרמז שאחרי הלילה יבוא האור "מאור"… השנה היא שנת המדינה 75 גיל אברהם אבינו שיצא לשליחות. הכל מרמז על השליחות שלנו כעם לשנות את המציאות.

עדכון יום שישי ערב שבת וישב

גל מאיר הי"ד … אדם צדיק נפל בחג האורות… גל מלשון גילוי / גאולה מאיר ביום הראשון של חג האורות המילוי שלו 878 מרמז מלא דברים כפי שתראו מיד

כמו המילוי של משיח – כמו גם גימטריה של "דבר מתוך דבר=878" כמו גימטריה של "עולם הפוך ראיתי = 878" את הגאולה אנו מבינים על ידי צירוף דברים יחד

וזה בדיוק הגימטריה של חנוכה התשפד 878 שנחבר משולש נקבל 424 = משיח בן דוד

שנכתוב את שמו גל ושם משפחתו שזה שם משפחה של חבר הקבינט נקבל 216 = יראה. (רמזי היראה החזקים לאחרונה ביותר)

גם המסתתר וגם הרגיל אתו דבר, מסמל על שלמות של ה"רמז = 247" ולא פלא שבאותו יום 450 מטרות הותקפו, כמניין "גאולה = 45"

"השמיים חצויים לגזרים": התמונה שמעוררת פאניקה בעולם

התמונה שמשגעת את העולם: האם מדובר בזיוף? תופעת טבע נורמלית? תשפטו בעצמכם

התמונה שממשיכה לעורר שאלות רבות בעולם: תרזה בירגין לוקוס מבמידג'י, ארה"ב. נסעה חזרה הביתה בכביש המהיר, לאחר סוף שבוע ארוך ברוצ'סטר. בפוסט בפייסבוק סיפרה כי היא לא צילמה את התמונה באופן מכוון בכלל. הסיבה לצילום התמונה "המוזרה" – בגלל שבתה בבית דאגה לה מאד וביקשה ממנה לדעת היכן היא נמצאת.

"הילדה שלי התחרפנה בזמן שנסעתי ורצתה לדעת עוד כמה זמן אני מגיעה לביתי, אז צילמתי לה את התמונה "המדוברת" ואמרתי לה 'הנה אני קרובה לאקלי'", כתבה.

לפי KVRR, היא אפילו לא הסתכלה בתמונה עד שהגיעה הביתה וגילתה את התמונה המוזרה דרך בתה שסיפרה לי כמה התמונה "מגניבה". "זה נראה ברצינות שהשמיים חצויים לגזרים", סיפרה לוקאס לכלי החדשות.

בנוסף, פרסמה את התמונה ברשתות החברתיות שם זה הפך מיד לויראלי. לוקאס אמרה שהיא קיבלה הודעות רבות מכל העולם ששואלים על התמונה המדהימה. "אני צריכה לתת קרדיט לבת החתולה המרושעת שלי", התבדחה לוקאס בפייסבוק.

יש לציין כי ברשתות החברתיות התגובות היו מעורבות, וחלקם תוהים אם זה צולם בפוטושופ בעוד שאחרים מתפעלים מנוף הים בשמיים.

ומה אתם רואים בתמונה המדוברת? תחליטו בעצמכם

דברי הרבי מלובביץ בסימן "בנט"… הממשלה תתפרק בגלל ביעור חמץ | הממשלה בדיוק 9 חודש | רמזי בחירות תשפ"ב מתעדכן

עדכון יום שלישי 12/4/2022

מאת עמיחי העיתוי…אוי העיתוי


ביום שבנט בן 50 (שער החמישים)
הרבי בן 120  (120 = אליהו הנביא)

כזכור "נפתלי בנט = 631"

מלך ישראל = 631

כל זה מרמז על תהליך התגלותו של "מלך ישראל = 631" ו "אליהו הנביא = 120"

כמובן שהכל דימויים ולא אנשים. הכל זה תהליך שמוביל לשלמות עד שכולם ידעו שיש רק מלך אחד בעולם והוא הקב"ה

בסוף נבין הכל
 

עדכון קודם

מאת  עמיחי: 🧿🧿 בדקתי 🧿🧿 חשוב ביותר

הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת ביום ד' תמוז תשפא (בדיוק 45 יום מאסון מירון – 45 קדושים נספו)
עברו 9 חודשים – וההודעה על התפטרות סילמן אכן היתה ביום שלישי בלילה – ד' ניסן תשפב
(כבר הזכרתי בהקשר אחר)
_____________
הממשלה הושבעה ב- 6 אפריל 2021
היום ( 6 אפריל ) הארץ רעשה וגעשה – סדק עמוק בממשלת הרשעה
חלפה בדיוק שנה !
מדוע אני כותב כל זאת ?
מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז: רמז ברור בגמרא לביאת המשיח בימים הקרובים..

 

[17:15, 6.4.2022] עמיחי: ⬆️🤦‍♀️⬆️

מדוע עידית סילמן התפטרה ?

"מי ששוחח איתה מספר שהייתה נסערת באמת מנושא החמץ" (ויינט)

ואיך זה קשור לבנט ⬆️


אגב
כבר אתמול בלילה קראתי שהתפטרה
אבל לא ממש התייחסתי
חשבתי יביאו במקומה…
אלא שהבוקר בצאתי מהמעלית, השכנה היתה ממש נרעשת…"שמעת מה קרה" ?

ואע"פ שעשיתי גימטריה בבוקר (552)
עדיין לא ממש הבנתי את גודל האירוע

רק עכשיו אני באמת מתחיל
להבין…הממשלה בהיסטריה.

אז שוב
מהסימנים הכי חזקים מהשם יתברך

עידית סילמן = 552 מסתתר (משיח)

 
[6.4, 2:11 אחה״צ] עמיחי: ⬆️🤦‍♂️⬆️
אתם יודעים מה המסתתר
של…" י"א ניסן תשפב" ?
*7 0 5*
(התאריך לידה של הרבי)

זה המספר שנגלה אליי לפני 3 חודשים
מלחמת גוג ומגוג = 507 מסתתר
אתם לא שואלים את עצמכם…איך יוצא דווקא המספר 120 בתאריך זה ?
אין מקרה
[6.4, 5:12 אחה״צ] עמיחי: ⬆️🤦‍♀️⬆️
מדוע עידית סילמן התפטרה ?
"מי ששוחח איתה מספר שהייתה נסערת באמת מנושא החמץ" (ויינט)
ואיך זה קשור לבנט ⬆️
אגב
כבר אתמול בלילה קראתי שהתפטרה
אבל לא ממש התייחסתי
חשבתי יביאו במקומה…
אלא שהבוקר בצאתי מהמעלית, השכנה היתה ממש נרעשת…"שמעת מה קרה" ?
ואע"פ שעשיתי גימטריה בבוקר (552)
עדיין לא ממש הבנתי את גודל האירוע
רק עכשיו אני באמת מתחיל
להבין…הממשלה בהיסטריה.
אז שוב
מהסימנים הכי חזקים מהשם יתברך
עידית סילמן = 552 מסתתר (משיח)
 
💟 מחילה 💟
רבים מנסים
אבל זה מעט חלש לטעמי
בינואר 2018
עוד שהייתי בקבוצת הגימטריות המקורית
כתבתי לכולם
'עזבו הכל..האמת רק במסתתר".
אני יודע שלא כולם מסכימים…אבל בתוך תוכם יודעים כולם שלמסתתר הערך הסגולי החזק ביותר לפענוח מסרי השם
את-בש – מילוי – רגיל
כולם סופר ראויים.
אבל "מסתתר" יש רק אחד
והשם מסתתר בו.
עידית סילמן = 552
יש יותר חזק מזה
הרי זה דבר אלוקים חיים !

מאת ציון

⚖️⚖️⚖️🕍⚖️⚖️⚖️
בס"ד
*אגרת הרבי*
אגרת הרבי נכתבה ב-כד' אדר תשי"ג באותיות "בנט" וצופנת בתוכה דברים נבואיים ממש:-
"תתמעט ממשלתו פוחת והולך ויחוגו את חג המצות אחרי ביעור חמץ בכשרות ובשמחה אמיתית"
הרבי רמז בדבריו לא רק ומתי יקרה, אלא גם מי תהיה הסנונית הראשונה ואת מי תעזוב:-
פוחת=494=עידית !!!
הולך=61=בנט !!!
האות ו' ("והולך")- מרמזת על 6 המנדטים שפוחתים והולכים.
ראו מה התחדש לי עתה, בסייעתא דשמיא. מי יגרום להדחת ראש ממשלה ומי יתקן. ממש אין דבר שלא רמוז בתורתנו הקדושה:-
נפתלי בנט+עידית סילמן(אותיות)=1333=בנימין נתניהו= הדחת ראש ממשלה =משיח (משולש)= ישועות ישראל= בברית בין הבתרים= אשר אראך=על הבאר השלישית=בנים לגבולם.
הבאר השלישית- היא רחובות, אשר שם מתגוררת עידית סילמן !!!
ושבו בנים לגבולם- אנשי הימין חוזרים לגבולם ולביתם המקורי והטבעי.
האגרת של הרבי צופנת בתוכה צפנים ורמזים נוספים -אותם צריך לפענח בהקדם
תזכורת-הבחירות היו בדיוק לפני שנה ביום הולדתו ה-119 של הרבי !!!
ובשבוע הבא ב-יא' ניסן יחגגו 120 שנים להולדתו !!!
בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל- ואנו מצפים לממשלת משיח בן דוד
בשו"ט , יום הולדת שמח לרבי ולחסידיו, שבת הגדול שמח וחג פסח שמח וכשר לכל עם ישראל
👑👑👑👑👑👑👑
🕍ציון דוד סיבוני🕍

סיכום כל תאריכי מלחמות העולם הם 68 – רמז מדהים מתאריך 1.4

פורסם היום תאריך 1.4.
שני רעידות אדמה בהפרש של 14 שעות… כזכור: 14 = דוד
שני הרעידות כל אחת בעוצמה של "6.8 = חיים"
הסבר הרמז
החיים האמיתיים והנעימים הם של מי שחי בהשגחה. ורואה את א-להים בחייו. 68 ההיפוך שלו זה 86 = א-להים…
כמכתוב (ספר דברים ד')
"ואתם הדבקים בה' "אלוקיכם" "חיים" כולכם היום….
(שימו לב: סכום התאריכים של שני המלחמות עולם הראשונות יוצאות 68 בסיכום כל הספרות. וכן התאריך של מלחמת רוסיה אוקראינא 68 !!!
זה רמז ראשון בגלרית דוד המלך מספר 8' כדי לצפות במאות הרמזים במספר 14 + 45 כנסו לגלריות דוד המלך כאן

??תּוֹבָנָה חֲדָשָׁה.?? – האם ה' באייר הוא יום מיוחד? חומר קבלי חדש וחזק

מְּעֻנְיָנִים לְקַבֵּל חֹמֶר "קַבָּלִי" הַמּוֹכִיחַ בְּצוּרָה חוֹתֶכֶת וּבְרוּרָה… כִּי ה' בְּאִיָּר הַ'תש"ח "יוֹם הָעַצְמָאוּת". הוּא יוֹם שֶׁל "אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה".

התקבל במייל

רמזי גאולה מדהימים 'ללידת משיח' עדן ילדה בן ראשון ב 5/5 בשעה 5:55 | מתי יציאה מהסגר? | רמזים חזקים מאד

רמזי הגאולה = 50 ממשיכים ביתר שאת ולא עוצרים לרגע
וכעת אנו רואים רמז מדהים שבא בתקופת סיום 72 שנות המדינה שאז זה זמן לידת משיח כפי שהורחב בעבר מהמון מקורות
אנו מקבלים רמז דרך לידת בן ראשון ל"עדן בן זקן"
בן = 52 = אליהו
הלידה התרחשה ביום שלישי (3) בשעה 5:55 בתאריך 5/5/2020
יש לנו כאן חיבור מדהים של הספרות 5+3
וכזכור ביאת אליהו הנביא = 533 משולש 2020

המשך לקרוא"רמזי גאולה מדהימים 'ללידת משיח' עדן ילדה בן ראשון ב 5/5 בשעה 5:55 | מתי יציאה מהסגר? | רמזים חזקים מאד"

המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות מה סוד העטלף שגרם לקורונה | בתוך הDNA צפון שם הוי"ה

עדכון 21/7/2020 נוספה גימטריה חדשה

קורונה = 367 = אולטרסאונד – הקורונה באה מעטלף. שהוא שומע את הקולות כמו אולטרסאונד. המטרה: לשמוע את הקולות. לשמוע את קול הבורא שמדבר איתנו להתקדם אליו בתוך כל הכאוס מסביב.

מאת ליאור שטרית: מתאים גם ללידת משיח שהיא ׳סוד ההריון׳ (שבו עושים אולטרסאונד)

מאת סוד החשמל: אולטראסונד עושים על ידי קרינה – קורונה

מאת עמיחי: חדשות רוטר – קורונה וירוס: הנגיף מביא את התא הנגוע לפתח סיבים כמו שערות שאולי עוזרים לו להתפשט לתאים סמוכים.
???

הנגיף לא דומה לשום נגיף שהמדע הרפואי מכיר.
נוגדנים מתאיידים לאחר 3 חודשים
כלומר – אין חסינות
אלו שהחלימו – חלקם יסבלו מתופעות לוואי של הנגיף
הנגיף הזה מתעתע בכולם.

נגיף חדש = 424 מסתתר (משיח בן דוד)
נגיף חדש בתשפ = 1237 רגיל (התגלות – במסתתר)

 

עדכון קודם
המטרה לראות את הקולות והרמזים שהקב"ה שולח
תראו מה נכתב בספר בעמוד 247 = רמז
המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות

הקורונה הגיעה מהעטלף כידוע. עטלף זו חיית לילה שאוהבת חושך
לעומת התרנגול ששמח בבוקר ומעורר את השחר. ונותן את תרומתו הצנועה לעולם בצורת “ביצים”
(כזכור בתחילת הקורונה היה מחסור בארץ בביצים וכולם חיפשו להשיג (ביצים=152=צמח דוד) ראה בפוסט)
“תרנגול = 424” (מסתתר) = משיח בן דוד
דרש רבי שמלאי: מאי דכתיב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה,  (סנהדרין צ”ח ע”ב)

פעילותו של התרנגול נעשית ביום בלבד. בלילה אין כלל פעילות של התרנגול.
העטלף, לעומתו, פעיל רק בלילה, ובאור יום אין הוא יכול לפעול.
הגמרא מעוררת אותנו למחשבה: התרנגול והעטלף נמצאים באותה מציאות, ובכל זאת לאחד היא כאור ולאחר כחושך. ההבדל אינו במציאות בה הם נמצאים, אלא בכלים הקולטים את המציאות. לעטלף אין כלים לקלוט את אור היום, והוא מתייחס אליו כחושך, ואילו התרנגול – כלי הקליטה שלו בנויים לאור יום, והלילה הוא חושך בעבורו.
אף באור הרוחני השופע על העולם – כך הם הדברים. כאשר האור גדול ואין כלי הקליטה של העולם מתאימים לקליטתו – הוא נדמה כחושך.

העולם הגשמי מתפרק לאט לאט וימשיך להתפרק… מעולם שרודף אחרי חשך ותאוות אנו עוברים לעולם של אור שהתענוג שלנו יהיה מנתינה לזולת והשפעה… מי שהולך בדרך התרנגול בנתינה והשפעה לכבוד הבורא. הוא רואה את כל מציאות הקורונה (והמציאות הקשה שתהיה בהמשך) הוא רואה את זה כאור גדול. כי הוא יודע שאת הכל הבורא עושה וכולו טוב ומטיב. והקב”ה מפרק את עולם השקר בעדינות ובשלבים, כדי להביא אותנו לגאולה … הוא רואה את מציאות החרבת העולם הגשמי כאור גדול… כי הוא מבין שיותר ויותר חייבים לסמוך רק על ה’ (כשכל המשענות האחרות יפלו לאט לאט) אדם שחי כך הוא זה שיהפוך את החושך לאור ויזכה לגלות את הא’ של הגאולה (הבורא) בתוך הגולה.
ראו את המאמר המצורף:

מהו יום ה’ וליל ה’, בעבודה

חז”ל אמרו על מה שכתוב וזה לשונו, “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה, (סנהדרין צ”ח ע”ב) עד כאן לשונו. שהפירוש הוא, היות שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מהו מרויח מאור השמש. אלא להיפך, מי שאין לו עינים, אור השמש מחשיך לו יותר.
ויש להבין את המשל הזה, היינו איזה שייכות יש לעינים, להסתכלות באור ה’, שהכתוב מכנה “יום ה'”, ונותנו על זה משל מעטלף, שמי שאין לו עינים, הוא נשאר בחושך. ועוד יש להבין, מהו יום ה’, ומהו ליל ה’, איזה הפרש יש ביניהם. בשלמא יום של בני אדם, אנו מבחינים בזריחת השמש, אבל יום ה’, במה אנו מבחינים את זה.
התשובה הוא, כמו גילוי השמש. היינו שהשמש זורחת על הארץ, אנו קוראים אותה יום, ובזמן שהשמש אינה זורחת, נקרא חושך. כמו כן אצל הקב”ה, יום נקרא גילוי, וחושך נקרא הסתרת פנים. זאת אומרת, בזמן שיש גילוי פנים, שהדבר ברור אצלו כיום, זה נקרא יום, כמו שדרשו חז”ל על מה שכתוב “לאור יקום רוצח, יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב”, הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב, אלמא אור יממא הוא, וכו’, הכי קאמר, אי פשיטא לך מלתא כנהורא, דאנפשות קא אתי, רוצח הוא, וניתן להצילו בנפשו וכו’ (פסחים ב.), עד כאן לשונו. הרי אנו רואים שענין יום, אומרת הגמרא, שהיא ענין דבר ברור כיום.
נמצא, שיום ה’ יהא פירושו, שהשגחה מה שהבורא מנהיג את העולם, יהיה ברור שהיא בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל תיכף נענה על תפלתו, ומקבל את מבוקשו, על מה שהוא התפלל, ובכל מקום שהוא פונה הוא מצליח, זה נקרא יום ה’. מה שאם כן חושך, שהוא לילה, יהיה פירושו הסתרת פנים. שזה מביא לו, ספיקות בהשגחת טוב ומטיב, ומחשבות זרות. כלומר שהסתרת ההשגחה, מביאו לו כל אלה הדיעות והמחשבות זרות, זה נקרא חושך, ולילה. כלומר, שהאדם מרגיש מצב שבו הוא מרגיש, שהעולם חשך בעדו.
ובזה יש לפרש מה שכתוב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור”. והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה’, הכוונה הוא שהם מצפים שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת, שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה’ משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב, כלומר שאין הם רוצים, שהם יראו איך שה’ משגיח בבחינת טוב ומטיב, כי ראיה הוא נגד אמונה, כלומר אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל, והאדם עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים, הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה’, אנחנו רוצים לראות, את בחינת טוב ומטיב, בבחינת ראיה בתוך השכל, אלא הם רוצים שזה ישאר אצלם, בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא, שהם מבקשים מה’ שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו שלא יהא הפרש בין אמונה, לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה’, יום ה’. כלומר שאם הם ירגישו זה בבחינת ידיעה, אז אור ה’, הנקרא שפע עליון, ילך לכלי קבלה הנקראים כלים דפרודא, וזה הם לא רוצים, מטעם שזה ילך להרצון לקבל שהוא ההפכי מהקדושה, שהיא נגד הרצון לקבל לתועלת עצמו. אלא הם רוצים להיות, דביקים בה’, וזה יכול להיות רק ע”י השתוות הצורה.
אולם, בכדי להגיע לזה, היינו שיהיה לאדם רצון וחשק להדבק בה’, והיות שהאדם נברא עם טבע רצון לקבל רק לתועלת עצמו, אם כן איך אפשר להגיע לדבר, שהוא ממש נגד הטבע, ולכן מוטל על האדם להשקיע עבודה רבה, עד שהוא יקבל טבע שני, שהוא הרצון להשפיע. שעם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון ולא לפגום. כי כל הפגמים באים, רק ע”י הרצון לקבל לעצמו. היינו אפילו בזמן שהוא עושה משהו בעמ”נ להשפיע, יש שם בבחינת פנימית המחשבה שהוא יקבל משהו איזה תמורה, עבור מעשה דלהשפעה שהוא עושה עכשיו. במלה אחת, אין בכחו של אדם לעשות משהו, אם לא יקבל תמורה זה משהו עבור המעשה. היינו שהוא צריך להנות, וכל הנאה שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מוכרח להיות ע”י הנאה זו נפרד מחיי החיים מסיבת הפירוד. ומפסיקו מלהיות דבוק בהבורא. היות שענין הדביקות נמדדת בהשתוות הצורה, לכן אי אפשר להיות השפעה נקיה בלי תערובות של קבלה, מצד כוחות עצמו.
לכן, בכדי שיהיה להאדם כחות דהשפעה, לטבע שני אנו צריכים, שיהא באדם הכח להגיע להשתוות הצורה. היינו, כמו שהבורא הוא המשפיע ולא לקבל כלום, דאינו חס ושלום בעל חסרון, כלומר שגם מה שהוא משפיע, אין זה מטעם חסרון, היינו שאם אין לו חס ושלום למי להשפיע, מורגש דבר זה אצלו לחסרון, אלא שאנו צריכים להבין זה כמו שחוק. כלומר, שאין זה שהוא רצה להשפיע הוא דבר הצריך לו, אלא הכל כמו משחק. וזהו על דרך שאמרו חז”ל, בענין מטרוניתא שאלה מה הקב”ה עושה לאחר שברא את העולם, התשובה היתה, יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר “לויתן זה יצרת לשחק בו” (עבודה זרה דף ג.) שענין לויתן הוא, בחינת דביקות וחיבור, (מלשון “כמער איש ולויות”). היינו, שהתכלית הוא חיבור הבורא עם הנבראים, הוא רק בחינת שחוק, ולא ענין של רצון וצורך. וההבדל הוא בין שחוק לרצון, הוא שכל מה שבא ברצון הוא בהכרח, ואם אינו משיג את רצונו הוא בעל חסרון, מה שאם כן בשחוק, אפילו כשאינו משיג את הדבר לא נחשב זה לחסרון. כמו שאומרים, מה שלא השגתי מה שחשבתי אין דבר, שזהו לא כל כך חשוב, מטעם שכל הרצון שהיה לו להדבר, היה רק בשחוק ולא רצינות.
ובהאמור יוצא, שתכלית השלימות הוא, שתהיה כל עבודתו בבחינת השפעה גמורה, ולא יהיה לו שום רצון וחשק לקבל הנאה תמורת עבודתו, וזהו מדרגה גבוהה, משום שהיא בחינה הנוהג אצל השם ית’. וזה נקרא “יום ה'”, שיום ה’ נקרא שלימות, על דרך שכתוב “יחשכו כוכבי בוקר, יקו לאור ואין”. שאור נבחן על שלימות, וכשהאדם משיג את הטבע השני, היינו הרצון להשפיע, מה שהבורא נותן לו אחר הטבע הראשון שהוא רצון לקבל, ומקבל עתה את הרצון להשפיע, אז האדם מוכשר לעבוד את הבורא בבחינת השלימות, וזה נבחן ליום ה’. לכן מי שעדיין לא זכה לטבע השני שיוכל לעבוד את ה’ בבחינת השפעה, ומצפה שיזכה לבחינה זו, היינו לבחינת השפעה. זאת אומרת, שכבר התיגע ועשה מה שביכלתו לעשות כדי לזכות לכח הזה, אז הוא נבחן שמצפה ליום ה’, היינו שיהיה לו השתוות הצורה עם ה’. וכשבא יום ה’, הוא בשמחה נפלאה, שהוא שמח בזה שיצא מתחת שליטת רצון לקבל לעצמו, שהוא היה מפרידו מהבורא, ועכשיו הוא מתדבק בהבורא. ונבחן זה אצלו שעלה עכשיו לראש הפסגה. מה שאם כן, מי שעבודתו הוא רק בבחינת קבלה עצמית הוא להיפוך, שכל זמן שהוא חושב, שיהיה לו איזה תמורה מעבודתו הוא שמח, ובו בזמן שהוא רואה שהרצון לקבל, לא יקבל שום תמורה עבור עבודתו, אז הוא בא לידי עצבות ועצלות. והוא בא לפעמים לידי “תוהה על הראשונות”, והוא אומר “אדעתא דהכי לא נדרתי”. אם כן אדרבא, “יום ה'”, שהוא משיג כח להשפיע, אם יגידו לו שזה יהיה הריוח שלך בזה שאתה עוסק בתורה ומצות, אז יגיד זה נקרא אצלי חושך ולא אור, משום שהידיעה הזו מביאו לידי חשכות כנ”ל.
 

 

המשך לקרוא"המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות מה סוד העטלף שגרם לקורונה | בתוך הDNA צפון שם הוי"ה"

עדכון 21/7/2020 נוספה גימטריה חדשה

קורונה = 367 = אולטרסאונד – הקורונה באה מעטלף. שהוא שומע את הקולות כמו אולטרסאונד. המטרה: לשמוע את הקולות. לשמוע את קול הבורא שמדבר איתנו להתקדם אליו בתוך כל הכאוס מסביב.

מאת ליאור שטרית: מתאים גם ללידת משיח שהיא ׳סוד ההריון׳ (שבו עושים אולטרסאונד)

מאת סוד החשמל: אולטראסונד עושים על ידי קרינה – קורונה

מאת עמיחי: חדשות רוטר – קורונה וירוס: הנגיף מביא את התא הנגוע לפתח סיבים כמו שערות שאולי עוזרים לו להתפשט לתאים סמוכים.
???

הנגיף לא דומה לשום נגיף שהמדע הרפואי מכיר.
נוגדנים מתאיידים לאחר 3 חודשים
כלומר – אין חסינות
אלו שהחלימו – חלקם יסבלו מתופעות לוואי של הנגיף
הנגיף הזה מתעתע בכולם.

נגיף חדש = 424 מסתתר (משיח בן דוד)
נגיף חדש בתשפ = 1237 רגיל (התגלות – במסתתר)

 

עדכון קודם
המטרה לראות את הקולות והרמזים שהקב"ה שולח
תראו מה נכתב בספר בעמוד 247 = רמז
המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות

הקורונה הגיעה מהעטלף כידוע. עטלף זו חיית לילה שאוהבת חושך
לעומת התרנגול ששמח בבוקר ומעורר את השחר. ונותן את תרומתו הצנועה לעולם בצורת “ביצים”
(כזכור בתחילת הקורונה היה מחסור בארץ בביצים וכולם חיפשו להשיג (ביצים=152=צמח דוד) ראה בפוסט)
“תרנגול = 424” (מסתתר) = משיח בן דוד
דרש רבי שמלאי: מאי דכתיב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה,  (סנהדרין צ”ח ע”ב)

פעילותו של התרנגול נעשית ביום בלבד. בלילה אין כלל פעילות של התרנגול.
העטלף, לעומתו, פעיל רק בלילה, ובאור יום אין הוא יכול לפעול.
הגמרא מעוררת אותנו למחשבה: התרנגול והעטלף נמצאים באותה מציאות, ובכל זאת לאחד היא כאור ולאחר כחושך. ההבדל אינו במציאות בה הם נמצאים, אלא בכלים הקולטים את המציאות. לעטלף אין כלים לקלוט את אור היום, והוא מתייחס אליו כחושך, ואילו התרנגול – כלי הקליטה שלו בנויים לאור יום, והלילה הוא חושך בעבורו.
אף באור הרוחני השופע על העולם – כך הם הדברים. כאשר האור גדול ואין כלי הקליטה של העולם מתאימים לקליטתו – הוא נדמה כחושך.

העולם הגשמי מתפרק לאט לאט וימשיך להתפרק… מעולם שרודף אחרי חשך ותאוות אנו עוברים לעולם של אור שהתענוג שלנו יהיה מנתינה לזולת והשפעה… מי שהולך בדרך התרנגול בנתינה והשפעה לכבוד הבורא. הוא רואה את כל מציאות הקורונה (והמציאות הקשה שתהיה בהמשך) הוא רואה את זה כאור גדול. כי הוא יודע שאת הכל הבורא עושה וכולו טוב ומטיב. והקב”ה מפרק את עולם השקר בעדינות ובשלבים, כדי להביא אותנו לגאולה … הוא רואה את מציאות החרבת העולם הגשמי כאור גדול… כי הוא מבין שיותר ויותר חייבים לסמוך רק על ה’ (כשכל המשענות האחרות יפלו לאט לאט) אדם שחי כך הוא זה שיהפוך את החושך לאור ויזכה לגלות את הא’ של הגאולה (הבורא) בתוך הגולה.
ראו את המאמר המצורף:

מהו יום ה’ וליל ה’, בעבודה

חז”ל אמרו על מה שכתוב וזה לשונו, “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה, (סנהדרין צ”ח ע”ב) עד כאן לשונו. שהפירוש הוא, היות שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מהו מרויח מאור השמש. אלא להיפך, מי שאין לו עינים, אור השמש מחשיך לו יותר.
ויש להבין את המשל הזה, היינו איזה שייכות יש לעינים, להסתכלות באור ה’, שהכתוב מכנה “יום ה'”, ונותנו על זה משל מעטלף, שמי שאין לו עינים, הוא נשאר בחושך. ועוד יש להבין, מהו יום ה’, ומהו ליל ה’, איזה הפרש יש ביניהם. בשלמא יום של בני אדם, אנו מבחינים בזריחת השמש, אבל יום ה’, במה אנו מבחינים את זה.
התשובה הוא, כמו גילוי השמש. היינו שהשמש זורחת על הארץ, אנו קוראים אותה יום, ובזמן שהשמש אינה זורחת, נקרא חושך. כמו כן אצל הקב”ה, יום נקרא גילוי, וחושך נקרא הסתרת פנים. זאת אומרת, בזמן שיש גילוי פנים, שהדבר ברור אצלו כיום, זה נקרא יום, כמו שדרשו חז”ל על מה שכתוב “לאור יקום רוצח, יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב”, הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב, אלמא אור יממא הוא, וכו’, הכי קאמר, אי פשיטא לך מלתא כנהורא, דאנפשות קא אתי, רוצח הוא, וניתן להצילו בנפשו וכו’ (פסחים ב.), עד כאן לשונו. הרי אנו רואים שענין יום, אומרת הגמרא, שהיא ענין דבר ברור כיום.
נמצא, שיום ה’ יהא פירושו, שהשגחה מה שהבורא מנהיג את העולם, יהיה ברור שהיא בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל תיכף נענה על תפלתו, ומקבל את מבוקשו, על מה שהוא התפלל, ובכל מקום שהוא פונה הוא מצליח, זה נקרא יום ה’. מה שאם כן חושך, שהוא לילה, יהיה פירושו הסתרת פנים. שזה מביא לו, ספיקות בהשגחת טוב ומטיב, ומחשבות זרות. כלומר שהסתרת ההשגחה, מביאו לו כל אלה הדיעות והמחשבות זרות, זה נקרא חושך, ולילה. כלומר, שהאדם מרגיש מצב שבו הוא מרגיש, שהעולם חשך בעדו.
ובזה יש לפרש מה שכתוב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור”. והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה’, הכוונה הוא שהם מצפים שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת, שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה’ משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב, כלומר שאין הם רוצים, שהם יראו איך שה’ משגיח בבחינת טוב ומטיב, כי ראיה הוא נגד אמונה, כלומר אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל, והאדם עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים, הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה’, אנחנו רוצים לראות, את בחינת טוב ומטיב, בבחינת ראיה בתוך השכל, אלא הם רוצים שזה ישאר אצלם, בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא, שהם מבקשים מה’ שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו שלא יהא הפרש בין אמונה, לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה’, יום ה’. כלומר שאם הם ירגישו זה בבחינת ידיעה, אז אור ה’, הנקרא שפע עליון, ילך לכלי קבלה הנקראים כלים דפרודא, וזה הם לא רוצים, מטעם שזה ילך להרצון לקבל שהוא ההפכי מהקדושה, שהיא נגד הרצון לקבל לתועלת עצמו. אלא הם רוצים להיות, דביקים בה’, וזה יכול להיות רק ע”י השתוות הצורה.
אולם, בכדי להגיע לזה, היינו שיהיה לאדם רצון וחשק להדבק בה’, והיות שהאדם נברא עם טבע רצון לקבל רק לתועלת עצמו, אם כן איך אפשר להגיע לדבר, שהוא ממש נגד הטבע, ולכן מוטל על האדם להשקיע עבודה רבה, עד שהוא יקבל טבע שני, שהוא הרצון להשפיע. שעם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון ולא לפגום. כי כל הפגמים באים, רק ע”י הרצון לקבל לעצמו. היינו אפילו בזמן שהוא עושה משהו בעמ”נ להשפיע, יש שם בבחינת פנימית המחשבה שהוא יקבל משהו איזה תמורה, עבור מעשה דלהשפעה שהוא עושה עכשיו. במלה אחת, אין בכחו של אדם לעשות משהו, אם לא יקבל תמורה זה משהו עבור המעשה. היינו שהוא צריך להנות, וכל הנאה שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מוכרח להיות ע”י הנאה זו נפרד מחיי החיים מסיבת הפירוד. ומפסיקו מלהיות דבוק בהבורא. היות שענין הדביקות נמדדת בהשתוות הצורה, לכן אי אפשר להיות השפעה נקיה בלי תערובות של קבלה, מצד כוחות עצמו.
לכן, בכדי שיהיה להאדם כחות דהשפעה, לטבע שני אנו צריכים, שיהא באדם הכח להגיע להשתוות הצורה. היינו, כמו שהבורא הוא המשפיע ולא לקבל כלום, דאינו חס ושלום בעל חסרון, כלומר שגם מה שהוא משפיע, אין זה מטעם חסרון, היינו שאם אין לו חס ושלום למי להשפיע, מורגש דבר זה אצלו לחסרון, אלא שאנו צריכים להבין זה כמו שחוק. כלומר, שאין זה שהוא רצה להשפיע הוא דבר הצריך לו, אלא הכל כמו משחק. וזהו על דרך שאמרו חז”ל, בענין מטרוניתא שאלה מה הקב”ה עושה לאחר שברא את העולם, התשובה היתה, יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר “לויתן זה יצרת לשחק בו” (עבודה זרה דף ג.) שענין לויתן הוא, בחינת דביקות וחיבור, (מלשון “כמער איש ולויות”). היינו, שהתכלית הוא חיבור הבורא עם הנבראים, הוא רק בחינת שחוק, ולא ענין של רצון וצורך. וההבדל הוא בין שחוק לרצון, הוא שכל מה שבא ברצון הוא בהכרח, ואם אינו משיג את רצונו הוא בעל חסרון, מה שאם כן בשחוק, אפילו כשאינו משיג את הדבר לא נחשב זה לחסרון. כמו שאומרים, מה שלא השגתי מה שחשבתי אין דבר, שזהו לא כל כך חשוב, מטעם שכל הרצון שהיה לו להדבר, היה רק בשחוק ולא רצינות.
ובהאמור יוצא, שתכלית השלימות הוא, שתהיה כל עבודתו בבחינת השפעה גמורה, ולא יהיה לו שום רצון וחשק לקבל הנאה תמורת עבודתו, וזהו מדרגה גבוהה, משום שהיא בחינה הנוהג אצל השם ית’. וזה נקרא “יום ה'”, שיום ה’ נקרא שלימות, על דרך שכתוב “יחשכו כוכבי בוקר, יקו לאור ואין”. שאור נבחן על שלימות, וכשהאדם משיג את הטבע השני, היינו הרצון להשפיע, מה שהבורא נותן לו אחר הטבע הראשון שהוא רצון לקבל, ומקבל עתה את הרצון להשפיע, אז האדם מוכשר לעבוד את הבורא בבחינת השלימות, וזה נבחן ליום ה’. לכן מי שעדיין לא זכה לטבע השני שיוכל לעבוד את ה’ בבחינת השפעה, ומצפה שיזכה לבחינה זו, היינו לבחינת השפעה. זאת אומרת, שכבר התיגע ועשה מה שביכלתו לעשות כדי לזכות לכח הזה, אז הוא נבחן שמצפה ליום ה’, היינו שיהיה לו השתוות הצורה עם ה’. וכשבא יום ה’, הוא בשמחה נפלאה, שהוא שמח בזה שיצא מתחת שליטת רצון לקבל לעצמו, שהוא היה מפרידו מהבורא, ועכשיו הוא מתדבק בהבורא. ונבחן זה אצלו שעלה עכשיו לראש הפסגה. מה שאם כן, מי שעבודתו הוא רק בבחינת קבלה עצמית הוא להיפוך, שכל זמן שהוא חושב, שיהיה לו איזה תמורה מעבודתו הוא שמח, ובו בזמן שהוא רואה שהרצון לקבל, לא יקבל שום תמורה עבור עבודתו, אז הוא בא לידי עצבות ועצלות. והוא בא לפעמים לידי “תוהה על הראשונות”, והוא אומר “אדעתא דהכי לא נדרתי”. אם כן אדרבא, “יום ה'”, שהוא משיג כח להשפיע, אם יגידו לו שזה יהיה הריוח שלך בזה שאתה עוסק בתורה ומצות, אז יגיד זה נקרא אצלי חושך ולא אור, משום שהידיעה הזו מביאו לידי חשכות כנ”ל.
 

 

המשך לקרוא"המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות מה סוד העטלף שגרם לקורונה | בתוך הDNA צפון שם הוי"ה"

עדכון 21/7/2020 נוספה גימטריה חדשה

קורונה = 367 = אולטרסאונד – הקורונה באה מעטלף. שהוא שומע את הקולות כמו אולטרסאונד. המטרה: לשמוע את הקולות. לשמוע את קול הבורא שמדבר איתנו להתקדם אליו בתוך כל הכאוס מסביב.

מאת ליאור שטרית: מתאים גם ללידת משיח שהיא ׳סוד ההריון׳ (שבו עושים אולטרסאונד)

מאת סוד החשמל: אולטראסונד עושים על ידי קרינה – קורונה

מאת עמיחי: חדשות רוטר – קורונה וירוס: הנגיף מביא את התא הנגוע לפתח סיבים כמו שערות שאולי עוזרים לו להתפשט לתאים סמוכים.
???

הנגיף לא דומה לשום נגיף שהמדע הרפואי מכיר.
נוגדנים מתאיידים לאחר 3 חודשים
כלומר – אין חסינות
אלו שהחלימו – חלקם יסבלו מתופעות לוואי של הנגיף
הנגיף הזה מתעתע בכולם.

נגיף חדש = 424 מסתתר (משיח בן דוד)
נגיף חדש בתשפ = 1237 רגיל (התגלות – במסתתר)

 

עדכון קודם
המטרה לראות את הקולות והרמזים שהקב"ה שולח
תראו מה נכתב בספר בעמוד 247 = רמז
המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות

הקורונה הגיעה מהעטלף כידוע. עטלף זו חיית לילה שאוהבת חושך
לעומת התרנגול ששמח בבוקר ומעורר את השחר. ונותן את תרומתו הצנועה לעולם בצורת “ביצים”
(כזכור בתחילת הקורונה היה מחסור בארץ בביצים וכולם חיפשו להשיג (ביצים=152=צמח דוד) ראה בפוסט)
“תרנגול = 424” (מסתתר) = משיח בן דוד
דרש רבי שמלאי: מאי דכתיב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה,  (סנהדרין צ”ח ע”ב)

פעילותו של התרנגול נעשית ביום בלבד. בלילה אין כלל פעילות של התרנגול.
העטלף, לעומתו, פעיל רק בלילה, ובאור יום אין הוא יכול לפעול.
הגמרא מעוררת אותנו למחשבה: התרנגול והעטלף נמצאים באותה מציאות, ובכל זאת לאחד היא כאור ולאחר כחושך. ההבדל אינו במציאות בה הם נמצאים, אלא בכלים הקולטים את המציאות. לעטלף אין כלים לקלוט את אור היום, והוא מתייחס אליו כחושך, ואילו התרנגול – כלי הקליטה שלו בנויים לאור יום, והלילה הוא חושך בעבורו.
אף באור הרוחני השופע על העולם – כך הם הדברים. כאשר האור גדול ואין כלי הקליטה של העולם מתאימים לקליטתו – הוא נדמה כחושך.

העולם הגשמי מתפרק לאט לאט וימשיך להתפרק… מעולם שרודף אחרי חשך ותאוות אנו עוברים לעולם של אור שהתענוג שלנו יהיה מנתינה לזולת והשפעה… מי שהולך בדרך התרנגול בנתינה והשפעה לכבוד הבורא. הוא רואה את כל מציאות הקורונה (והמציאות הקשה שתהיה בהמשך) הוא רואה את זה כאור גדול. כי הוא יודע שאת הכל הבורא עושה וכולו טוב ומטיב. והקב”ה מפרק את עולם השקר בעדינות ובשלבים, כדי להביא אותנו לגאולה … הוא רואה את מציאות החרבת העולם הגשמי כאור גדול… כי הוא מבין שיותר ויותר חייבים לסמוך רק על ה’ (כשכל המשענות האחרות יפלו לאט לאט) אדם שחי כך הוא זה שיהפוך את החושך לאור ויזכה לגלות את הא’ של הגאולה (הבורא) בתוך הגולה.
ראו את המאמר המצורף:

מהו יום ה’ וליל ה’, בעבודה

חז”ל אמרו על מה שכתוב וזה לשונו, “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה, (סנהדרין צ”ח ע”ב) עד כאן לשונו. שהפירוש הוא, היות שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מהו מרויח מאור השמש. אלא להיפך, מי שאין לו עינים, אור השמש מחשיך לו יותר.
ויש להבין את המשל הזה, היינו איזה שייכות יש לעינים, להסתכלות באור ה’, שהכתוב מכנה “יום ה'”, ונותנו על זה משל מעטלף, שמי שאין לו עינים, הוא נשאר בחושך. ועוד יש להבין, מהו יום ה’, ומהו ליל ה’, איזה הפרש יש ביניהם. בשלמא יום של בני אדם, אנו מבחינים בזריחת השמש, אבל יום ה’, במה אנו מבחינים את זה.
התשובה הוא, כמו גילוי השמש. היינו שהשמש זורחת על הארץ, אנו קוראים אותה יום, ובזמן שהשמש אינה זורחת, נקרא חושך. כמו כן אצל הקב”ה, יום נקרא גילוי, וחושך נקרא הסתרת פנים. זאת אומרת, בזמן שיש גילוי פנים, שהדבר ברור אצלו כיום, זה נקרא יום, כמו שדרשו חז”ל על מה שכתוב “לאור יקום רוצח, יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב”, הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב, אלמא אור יממא הוא, וכו’, הכי קאמר, אי פשיטא לך מלתא כנהורא, דאנפשות קא אתי, רוצח הוא, וניתן להצילו בנפשו וכו’ (פסחים ב.), עד כאן לשונו. הרי אנו רואים שענין יום, אומרת הגמרא, שהיא ענין דבר ברור כיום.
נמצא, שיום ה’ יהא פירושו, שהשגחה מה שהבורא מנהיג את העולם, יהיה ברור שהיא בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל תיכף נענה על תפלתו, ומקבל את מבוקשו, על מה שהוא התפלל, ובכל מקום שהוא פונה הוא מצליח, זה נקרא יום ה’. מה שאם כן חושך, שהוא לילה, יהיה פירושו הסתרת פנים. שזה מביא לו, ספיקות בהשגחת טוב ומטיב, ומחשבות זרות. כלומר שהסתרת ההשגחה, מביאו לו כל אלה הדיעות והמחשבות זרות, זה נקרא חושך, ולילה. כלומר, שהאדם מרגיש מצב שבו הוא מרגיש, שהעולם חשך בעדו.
ובזה יש לפרש מה שכתוב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור”. והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה’, הכוונה הוא שהם מצפים שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת, שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה’ משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב, כלומר שאין הם רוצים, שהם יראו איך שה’ משגיח בבחינת טוב ומטיב, כי ראיה הוא נגד אמונה, כלומר אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל, והאדם עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים, הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה’, אנחנו רוצים לראות, את בחינת טוב ומטיב, בבחינת ראיה בתוך השכל, אלא הם רוצים שזה ישאר אצלם, בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא, שהם מבקשים מה’ שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו שלא יהא הפרש בין אמונה, לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה’, יום ה’. כלומר שאם הם ירגישו זה בבחינת ידיעה, אז אור ה’, הנקרא שפע עליון, ילך לכלי קבלה הנקראים כלים דפרודא, וזה הם לא רוצים, מטעם שזה ילך להרצון לקבל שהוא ההפכי מהקדושה, שהיא נגד הרצון לקבל לתועלת עצמו. אלא הם רוצים להיות, דביקים בה’, וזה יכול להיות רק ע”י השתוות הצורה.
אולם, בכדי להגיע לזה, היינו שיהיה לאדם רצון וחשק להדבק בה’, והיות שהאדם נברא עם טבע רצון לקבל רק לתועלת עצמו, אם כן איך אפשר להגיע לדבר, שהוא ממש נגד הטבע, ולכן מוטל על האדם להשקיע עבודה רבה, עד שהוא יקבל טבע שני, שהוא הרצון להשפיע. שעם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון ולא לפגום. כי כל הפגמים באים, רק ע”י הרצון לקבל לעצמו. היינו אפילו בזמן שהוא עושה משהו בעמ”נ להשפיע, יש שם בבחינת פנימית המחשבה שהוא יקבל משהו איזה תמורה, עבור מעשה דלהשפעה שהוא עושה עכשיו. במלה אחת, אין בכחו של אדם לעשות משהו, אם לא יקבל תמורה זה משהו עבור המעשה. היינו שהוא צריך להנות, וכל הנאה שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מוכרח להיות ע”י הנאה זו נפרד מחיי החיים מסיבת הפירוד. ומפסיקו מלהיות דבוק בהבורא. היות שענין הדביקות נמדדת בהשתוות הצורה, לכן אי אפשר להיות השפעה נקיה בלי תערובות של קבלה, מצד כוחות עצמו.
לכן, בכדי שיהיה להאדם כחות דהשפעה, לטבע שני אנו צריכים, שיהא באדם הכח להגיע להשתוות הצורה. היינו, כמו שהבורא הוא המשפיע ולא לקבל כלום, דאינו חס ושלום בעל חסרון, כלומר שגם מה שהוא משפיע, אין זה מטעם חסרון, היינו שאם אין לו חס ושלום למי להשפיע, מורגש דבר זה אצלו לחסרון, אלא שאנו צריכים להבין זה כמו שחוק. כלומר, שאין זה שהוא רצה להשפיע הוא דבר הצריך לו, אלא הכל כמו משחק. וזהו על דרך שאמרו חז”ל, בענין מטרוניתא שאלה מה הקב”ה עושה לאחר שברא את העולם, התשובה היתה, יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר “לויתן זה יצרת לשחק בו” (עבודה זרה דף ג.) שענין לויתן הוא, בחינת דביקות וחיבור, (מלשון “כמער איש ולויות”). היינו, שהתכלית הוא חיבור הבורא עם הנבראים, הוא רק בחינת שחוק, ולא ענין של רצון וצורך. וההבדל הוא בין שחוק לרצון, הוא שכל מה שבא ברצון הוא בהכרח, ואם אינו משיג את רצונו הוא בעל חסרון, מה שאם כן בשחוק, אפילו כשאינו משיג את הדבר לא נחשב זה לחסרון. כמו שאומרים, מה שלא השגתי מה שחשבתי אין דבר, שזהו לא כל כך חשוב, מטעם שכל הרצון שהיה לו להדבר, היה רק בשחוק ולא רצינות.
ובהאמור יוצא, שתכלית השלימות הוא, שתהיה כל עבודתו בבחינת השפעה גמורה, ולא יהיה לו שום רצון וחשק לקבל הנאה תמורת עבודתו, וזהו מדרגה גבוהה, משום שהיא בחינה הנוהג אצל השם ית’. וזה נקרא “יום ה'”, שיום ה’ נקרא שלימות, על דרך שכתוב “יחשכו כוכבי בוקר, יקו לאור ואין”. שאור נבחן על שלימות, וכשהאדם משיג את הטבע השני, היינו הרצון להשפיע, מה שהבורא נותן לו אחר הטבע הראשון שהוא רצון לקבל, ומקבל עתה את הרצון להשפיע, אז האדם מוכשר לעבוד את הבורא בבחינת השלימות, וזה נבחן ליום ה’. לכן מי שעדיין לא זכה לטבע השני שיוכל לעבוד את ה’ בבחינת השפעה, ומצפה שיזכה לבחינה זו, היינו לבחינת השפעה. זאת אומרת, שכבר התיגע ועשה מה שביכלתו לעשות כדי לזכות לכח הזה, אז הוא נבחן שמצפה ליום ה’, היינו שיהיה לו השתוות הצורה עם ה’. וכשבא יום ה’, הוא בשמחה נפלאה, שהוא שמח בזה שיצא מתחת שליטת רצון לקבל לעצמו, שהוא היה מפרידו מהבורא, ועכשיו הוא מתדבק בהבורא. ונבחן זה אצלו שעלה עכשיו לראש הפסגה. מה שאם כן, מי שעבודתו הוא רק בבחינת קבלה עצמית הוא להיפוך, שכל זמן שהוא חושב, שיהיה לו איזה תמורה מעבודתו הוא שמח, ובו בזמן שהוא רואה שהרצון לקבל, לא יקבל שום תמורה עבור עבודתו, אז הוא בא לידי עצבות ועצלות. והוא בא לפעמים לידי “תוהה על הראשונות”, והוא אומר “אדעתא דהכי לא נדרתי”. אם כן אדרבא, “יום ה'”, שהוא משיג כח להשפיע, אם יגידו לו שזה יהיה הריוח שלך בזה שאתה עוסק בתורה ומצות, אז יגיד זה נקרא אצלי חושך ולא אור, משום שהידיעה הזו מביאו לידי חשכות כנ”ל.
 

 

המשך לקרוא"המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות מה סוד העטלף שגרם לקורונה | בתוך הDNA צפון שם הוי"ה"

עדכון 21/7/2020 נוספה גימטריה חדשה

קורונה = 367 = אולטרסאונד – הקורונה באה מעטלף. שהוא שומע את הקולות כמו אולטרסאונד. המטרה: לשמוע את הקולות. לשמוע את קול הבורא שמדבר איתנו להתקדם אליו בתוך כל הכאוס מסביב.

מאת ליאור שטרית: מתאים גם ללידת משיח שהיא ׳סוד ההריון׳ (שבו עושים אולטרסאונד)

מאת סוד החשמל: אולטראסונד עושים על ידי קרינה – קורונה

מאת עמיחי: חדשות רוטר – קורונה וירוס: הנגיף מביא את התא הנגוע לפתח סיבים כמו שערות שאולי עוזרים לו להתפשט לתאים סמוכים.
???

הנגיף לא דומה לשום נגיף שהמדע הרפואי מכיר.
נוגדנים מתאיידים לאחר 3 חודשים
כלומר – אין חסינות
אלו שהחלימו – חלקם יסבלו מתופעות לוואי של הנגיף
הנגיף הזה מתעתע בכולם.

נגיף חדש = 424 מסתתר (משיח בן דוד)
נגיף חדש בתשפ = 1237 רגיל (התגלות – במסתתר)

 

עדכון קודם
המטרה לראות את הקולות והרמזים שהקב"ה שולח
תראו מה נכתב בספר בעמוד 247 = רמז
המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות

הקורונה הגיעה מהעטלף כידוע. עטלף זו חיית לילה שאוהבת חושך
לעומת התרנגול ששמח בבוקר ומעורר את השחר. ונותן את תרומתו הצנועה לעולם בצורת “ביצים”
(כזכור בתחילת הקורונה היה מחסור בארץ בביצים וכולם חיפשו להשיג (ביצים=152=צמח דוד) ראה בפוסט)
“תרנגול = 424” (מסתתר) = משיח בן דוד
דרש רבי שמלאי: מאי דכתיב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה,  (סנהדרין צ”ח ע”ב)

פעילותו של התרנגול נעשית ביום בלבד. בלילה אין כלל פעילות של התרנגול.
העטלף, לעומתו, פעיל רק בלילה, ובאור יום אין הוא יכול לפעול.
הגמרא מעוררת אותנו למחשבה: התרנגול והעטלף נמצאים באותה מציאות, ובכל זאת לאחד היא כאור ולאחר כחושך. ההבדל אינו במציאות בה הם נמצאים, אלא בכלים הקולטים את המציאות. לעטלף אין כלים לקלוט את אור היום, והוא מתייחס אליו כחושך, ואילו התרנגול – כלי הקליטה שלו בנויים לאור יום, והלילה הוא חושך בעבורו.
אף באור הרוחני השופע על העולם – כך הם הדברים. כאשר האור גדול ואין כלי הקליטה של העולם מתאימים לקליטתו – הוא נדמה כחושך.

העולם הגשמי מתפרק לאט לאט וימשיך להתפרק… מעולם שרודף אחרי חשך ותאוות אנו עוברים לעולם של אור שהתענוג שלנו יהיה מנתינה לזולת והשפעה… מי שהולך בדרך התרנגול בנתינה והשפעה לכבוד הבורא. הוא רואה את כל מציאות הקורונה (והמציאות הקשה שתהיה בהמשך) הוא רואה את זה כאור גדול. כי הוא יודע שאת הכל הבורא עושה וכולו טוב ומטיב. והקב”ה מפרק את עולם השקר בעדינות ובשלבים, כדי להביא אותנו לגאולה … הוא רואה את מציאות החרבת העולם הגשמי כאור גדול… כי הוא מבין שיותר ויותר חייבים לסמוך רק על ה’ (כשכל המשענות האחרות יפלו לאט לאט) אדם שחי כך הוא זה שיהפוך את החושך לאור ויזכה לגלות את הא’ של הגאולה (הבורא) בתוך הגולה.
ראו את המאמר המצורף:

מהו יום ה’ וליל ה’, בעבודה

חז”ל אמרו על מה שכתוב וזה לשונו, “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה’), משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה, (סנהדרין צ”ח ע”ב) עד כאן לשונו. שהפירוש הוא, היות שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מהו מרויח מאור השמש. אלא להיפך, מי שאין לו עינים, אור השמש מחשיך לו יותר.
ויש להבין את המשל הזה, היינו איזה שייכות יש לעינים, להסתכלות באור ה’, שהכתוב מכנה “יום ה'”, ונותנו על זה משל מעטלף, שמי שאין לו עינים, הוא נשאר בחושך. ועוד יש להבין, מהו יום ה’, ומהו ליל ה’, איזה הפרש יש ביניהם. בשלמא יום של בני אדם, אנו מבחינים בזריחת השמש, אבל יום ה’, במה אנו מבחינים את זה.
התשובה הוא, כמו גילוי השמש. היינו שהשמש זורחת על הארץ, אנו קוראים אותה יום, ובזמן שהשמש אינה זורחת, נקרא חושך. כמו כן אצל הקב”ה, יום נקרא גילוי, וחושך נקרא הסתרת פנים. זאת אומרת, בזמן שיש גילוי פנים, שהדבר ברור אצלו כיום, זה נקרא יום, כמו שדרשו חז”ל על מה שכתוב “לאור יקום רוצח, יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב”, הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב, אלמא אור יממא הוא, וכו’, הכי קאמר, אי פשיטא לך מלתא כנהורא, דאנפשות קא אתי, רוצח הוא, וניתן להצילו בנפשו וכו’ (פסחים ב.), עד כאן לשונו. הרי אנו רואים שענין יום, אומרת הגמרא, שהיא ענין דבר ברור כיום.
נמצא, שיום ה’ יהא פירושו, שהשגחה מה שהבורא מנהיג את העולם, יהיה ברור שהיא בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל תיכף נענה על תפלתו, ומקבל את מבוקשו, על מה שהוא התפלל, ובכל מקום שהוא פונה הוא מצליח, זה נקרא יום ה’. מה שאם כן חושך, שהוא לילה, יהיה פירושו הסתרת פנים. שזה מביא לו, ספיקות בהשגחת טוב ומטיב, ומחשבות זרות. כלומר שהסתרת ההשגחה, מביאו לו כל אלה הדיעות והמחשבות זרות, זה נקרא חושך, ולילה. כלומר, שהאדם מרגיש מצב שבו הוא מרגיש, שהעולם חשך בעדו.
ובזה יש לפרש מה שכתוב “הוי המתאוים את יום ה’, למה זה לכם את יום ה’, הוא חושך ולא אור”. והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה’, הכוונה הוא שהם מצפים שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת, שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה’ משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב, כלומר שאין הם רוצים, שהם יראו איך שה’ משגיח בבחינת טוב ומטיב, כי ראיה הוא נגד אמונה, כלומר אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל, והאדם עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים, הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה’, אנחנו רוצים לראות, את בחינת טוב ומטיב, בבחינת ראיה בתוך השכל, אלא הם רוצים שזה ישאר אצלם, בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא, שהם מבקשים מה’ שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו שלא יהא הפרש בין אמונה, לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה’, יום ה’. כלומר שאם הם ירגישו זה בבחינת ידיעה, אז אור ה’, הנקרא שפע עליון, ילך לכלי קבלה הנקראים כלים דפרודא, וזה הם לא רוצים, מטעם שזה ילך להרצון לקבל שהוא ההפכי מהקדושה, שהיא נגד הרצון לקבל לתועלת עצמו. אלא הם רוצים להיות, דביקים בה’, וזה יכול להיות רק ע”י השתוות הצורה.
אולם, בכדי להגיע לזה, היינו שיהיה לאדם רצון וחשק להדבק בה’, והיות שהאדם נברא עם טבע רצון לקבל רק לתועלת עצמו, אם כן איך אפשר להגיע לדבר, שהוא ממש נגד הטבע, ולכן מוטל על האדם להשקיע עבודה רבה, עד שהוא יקבל טבע שני, שהוא הרצון להשפיע. שעם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון ולא לפגום. כי כל הפגמים באים, רק ע”י הרצון לקבל לעצמו. היינו אפילו בזמן שהוא עושה משהו בעמ”נ להשפיע, יש שם בבחינת פנימית המחשבה שהוא יקבל משהו איזה תמורה, עבור מעשה דלהשפעה שהוא עושה עכשיו. במלה אחת, אין בכחו של אדם לעשות משהו, אם לא יקבל תמורה זה משהו עבור המעשה. היינו שהוא צריך להנות, וכל הנאה שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מוכרח להיות ע”י הנאה זו נפרד מחיי החיים מסיבת הפירוד. ומפסיקו מלהיות דבוק בהבורא. היות שענין הדביקות נמדדת בהשתוות הצורה, לכן אי אפשר להיות השפעה נקיה בלי תערובות של קבלה, מצד כוחות עצמו.
לכן, בכדי שיהיה להאדם כחות דהשפעה, לטבע שני אנו צריכים, שיהא באדם הכח להגיע להשתוות הצורה. היינו, כמו שהבורא הוא המשפיע ולא לקבל כלום, דאינו חס ושלום בעל חסרון, כלומר שגם מה שהוא משפיע, אין זה מטעם חסרון, היינו שאם אין לו חס ושלום למי להשפיע, מורגש דבר זה אצלו לחסרון, אלא שאנו צריכים להבין זה כמו שחוק. כלומר, שאין זה שהוא רצה להשפיע הוא דבר הצריך לו, אלא הכל כמו משחק. וזהו על דרך שאמרו חז”ל, בענין מטרוניתא שאלה מה הקב”ה עושה לאחר שברא את העולם, התשובה היתה, יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר “לויתן זה יצרת לשחק בו” (עבודה זרה דף ג.) שענין לויתן הוא, בחינת דביקות וחיבור, (מלשון “כמער איש ולויות”). היינו, שהתכלית הוא חיבור הבורא עם הנבראים, הוא רק בחינת שחוק, ולא ענין של רצון וצורך. וההבדל הוא בין שחוק לרצון, הוא שכל מה שבא ברצון הוא בהכרח, ואם אינו משיג את רצונו הוא בעל חסרון, מה שאם כן בשחוק, אפילו כשאינו משיג את הדבר לא נחשב זה לחסרון. כמו שאומרים, מה שלא השגתי מה שחשבתי אין דבר, שזהו לא כל כך חשוב, מטעם שכל הרצון שהיה לו להדבר, היה רק בשחוק ולא רצינות.
ובהאמור יוצא, שתכלית השלימות הוא, שתהיה כל עבודתו בבחינת השפעה גמורה, ולא יהיה לו שום רצון וחשק לקבל הנאה תמורת עבודתו, וזהו מדרגה גבוהה, משום שהיא בחינה הנוהג אצל השם ית’. וזה נקרא “יום ה'”, שיום ה’ נקרא שלימות, על דרך שכתוב “יחשכו כוכבי בוקר, יקו לאור ואין”. שאור נבחן על שלימות, וכשהאדם משיג את הטבע השני, היינו הרצון להשפיע, מה שהבורא נותן לו אחר הטבע הראשון שהוא רצון לקבל, ומקבל עתה את הרצון להשפיע, אז האדם מוכשר לעבוד את הבורא בבחינת השלימות, וזה נבחן ליום ה’. לכן מי שעדיין לא זכה לטבע השני שיוכל לעבוד את ה’ בבחינת השפעה, ומצפה שיזכה לבחינה זו, היינו לבחינת השפעה. זאת אומרת, שכבר התיגע ועשה מה שביכלתו לעשות כדי לזכות לכח הזה, אז הוא נבחן שמצפה ליום ה’, היינו שיהיה לו השתוות הצורה עם ה’. וכשבא יום ה’, הוא בשמחה נפלאה, שהוא שמח בזה שיצא מתחת שליטת רצון לקבל לעצמו, שהוא היה מפרידו מהבורא, ועכשיו הוא מתדבק בהבורא. ונבחן זה אצלו שעלה עכשיו לראש הפסגה. מה שאם כן, מי שעבודתו הוא רק בבחינת קבלה עצמית הוא להיפוך, שכל זמן שהוא חושב, שיהיה לו איזה תמורה מעבודתו הוא שמח, ובו בזמן שהוא רואה שהרצון לקבל, לא יקבל שום תמורה עבור עבודתו, אז הוא בא לידי עצבות ועצלות. והוא בא לפעמים לידי “תוהה על הראשונות”, והוא אומר “אדעתא דהכי לא נדרתי”. אם כן אדרבא, “יום ה'”, שהוא משיג כח להשפיע, אם יגידו לו שזה יהיה הריוח שלך בזה שאתה עוסק בתורה ומצות, אז יגיד זה נקרא אצלי חושך ולא אור, משום שהידיעה הזו מביאו לידי חשכות כנ”ל.
 

 

המשך לקרוא"המטרה: לראות את הקולות כמו העטלף. קולות אותיות קול אות מה סוד העטלף שגרם לקורונה | בתוך הDNA צפון שם הוי"ה"

האו"ם מזהיר: העולם על סף "מגיפת רעב בממדים תנ"כיים" בגלל הקורונה | סוד האותיות | רמזים

סכום המילים שהתפרסמו בכל אתרי החדשות שוב מדברים משיח
3580 = משיח
260 = י – ה – ו – ה

המשך לקרוא"האו"ם מזהיר: העולם על סף "מגיפת רעב בממדים תנ"כיים" בגלל הקורונה | סוד האותיות | רמזים"

בליל הסדר יהיה עוצר כללי רמזים חזקים ביותר מפסוקי תנ"ך וההגבלות של נתנ-יהו | קורונה בצופן התנ"כי בדילוג מינימלי # עודכן

עדכון 7/4/2020 יג ניסן תשפ

מאת: ליאור ש:

שימו לה להודעת רוה״מ.
׳בליל הסדר יהיה עוצר כללי׳
אין אחד ששומע את ההודעה הזו ולא ׳מתבאס׳ שלא יוכל לחגוג בחיק המשפחה המורחבת.
ואני אומר שאין בשורה משמחת מזו לקראת החג. ממש מתנה חגיגית.
והסיבה נפלאה.
אי״ה את ליל הסדר של שנת תש״ף נחגוג בדיוק ביום שבו חגגו אבותינו את ליל הסדר של יציאת מצרים- יום חמישי בשבוע.
׳חמישי׳ אותיות ׳משיחי׳
על ליל הסדר של יציאת מצרים נאמר ״…וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״
ובלשון ימינו ׳עוצר׳!!!
והנה גם הסיבה לעוצר:
׳עוצר׳ בגימטריה ׳367׳ עם הכולל, בדיוק כמניין ׳קורונה׳.
יתכן מאוד ובליל הסדר הבעל״ט הקב״ה ינגוף בקורונה את שונאי ישראל מכה אנושה כפי שנגף את בכורי מצרים.
ולנו תהייה הרווחה.
אז אולי בליל הסדר נישאר בחוג מצומצם, אבל נשמח יותר מבכל ליל סדר אחר שקדם לו משום שיתכן מאוד וזהו הלילה של הגאולה האחרונה.
*תש״ף – ת׳הא ש׳נת פ׳קידה/ פ׳דות/פ׳סח *

מאת יניב

הסגר 76 שעות
בן דויד = 76
שלושה ימים הסגר כמו ביציאת מצרים

וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ
וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ "שְׁלֹשֶׁת יָמִים" בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ

כל הארץ רודפת אחרי הביצים

ביצים = 152 = צמח דוד. פלא שכולם רוצים את זה??
מביצה יוצא אפרוח… מצמח צומח עץ
את צמח דוד עבדך תצמיח

עדכון 7/4/2020 נפתחה גלרית דוד (14) המלך – גלריה מספר 2 (הראשונה מלאה)

עדכון 4/6/2020 נוספה תמונה חדשה

שימו לב למספרי ה"גאולה=45" בהקשר ל'בנימין גנץ' כמו שראינו בעדכונים על ביבי שלבנימינים יש עניין בגאולה. וכל מה שקורה בעולם זה תהליך גאולה. וביחוד מה שרואים בפרונט למשל בכנסת ישראל ובקודקוד המדינה ואם דיברנו על הכנסת גם כאן יש לנו את סימני "דוד=14" ראו בתמונה השניה: ישראל במקום ה14 בעולם!!! מאת עמיחי: יש אין סוף סימני 14. להזכירכם - שני אירוויזיונים אחרונים / ישראל שיר מספר 14... פשוט הכל מדויק לא ייאמן... אגב רמז נוסף פורסם בידיעות אחרונות ב 14.5.2020 (14+5) "במארס השנה נמכרו 6,600 דירות" (בן דוד) "מתוכם - נמכרו 1400 דירות ע"י קבלנים בשוק החופשי" (דוד) "רכישות המשקיעים במארס עמדו על רמת שפל של 780 דירות בלבד (תשפ) פשוט תעשו אחד ועוד אחד...
לחץ כאן לפתיחת התמונות הבאות


עדכון ראשון בפוסט
נגיף הקורונה רמוז בספר שמות במרחק קבוע של 131 אותיות הופיעה המילה "קורונה" בפרשת כי תישא, בפסוקים המתארים את חטא העגל. מצמרר

הממצאים נשלחו ע"י: יניב

המשך לקרוא"בליל הסדר יהיה עוצר כללי רמזים חזקים ביותר מפסוקי תנ"ך וההגבלות של נתנ-יהו | קורונה בצופן התנ"כי בדילוג מינימלי # עודכן"

הנגיף קורונה (כתר) מחסל את הטומאה ויוריד בכוח את מלכות ה' לארץ | מה צריך לעשות בבידוד | סוד עשרה בני אדם יחד | סוד האותיות

מחלת הקורונה (כתר) מתפשטת בכל העולם. בקרוב חלקים במדינה יהיו בעוצר. המצב בעולם מרגיש כאילו הקב"ה עושה ריסטארט reset ומשנה סדרי עולם.
ה' נתן לנו מתנה עצומה ששמה קורונה שדרך המתנה הזו נגיע מהר ליעד שבשבילו נברא העולם. ובשבילו ירדנו לכאן…
הפעם נלמד יחד מה מטרת הבידוד = 26 ???
כבר למדנו בפוסט זה שבידוד זה "בי דוד" כל אדם חייב להתנהג כמו דוד = 14 כדי לקבל את הגאולה.
אמר דוד המלך ע"ה (תהילים פרק כ"ג)
"מזמור לדוד ה'
רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני.
נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו. גם כי אלך בגיא
צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה
ינחמוני".
דוד המלך בפסוקים אלו מתאר את בטחונו
בסייעתא דשמיא בשני סוגי מצבים זה לעומת זה, הראשון
בזמנים טובים, והשני בזמנים של צרה, ולא סתם צרה אלא
מצב של "חושך שבחושך" אשר דוד המלך מכנהו "גיא
צלמות".
בנוהג שבעולם, שבזמנים טובים כאשר הכל הולך כשורה,
אז האדם מכיר יותר בהשגחת השי"ת, ורגיל יותר לומר
"ברוך השם שהקב"ה משגיח עלי לטובה, השם עמדי",
ואילו כאשר נקלע לעת צרה, ומצבו חשוך ומעורפל, אז
אומר "אוי! ההשגחה עזבני! קלי קלי למה עזבתני?" כך
היא ההשקפה וההרגשה הטבעית אצל בני אדם.
והנה למרבה הפלא בא דוד המלך והיפך את הדברים מן
הקצה אל הקצה. שכן במצב הראשון של "נאות דשא" ו"מי
מנוחות" כשהכל הולך כשורה פונה דוד המלך להקב"ה
בלשון "נסתר" [ירביצני, ינהלני, ינחני], דהיינו מדרגה
פחותה יחסית בבהירות ההכרה בהשגחה העליונה. ואילו
לעומת זאת, בתיאורו את המצב השני של "גיא צלמות"
דוקא אז מתבטא דוד המלך בלשון "נוכח" [כי "אתה"
עמדי, שבטך, משענתיך], דהיינו שכביכול עומד ל"נוכח"
הקב"ה, וזהו מדרגה עליונה של הכרה בבהירות מאד את
אמיתת ההשגחה של הקב"ה. יוצא אפוא שדוקא כשנמצא
האדם בתוך תוכה של הצרה והחושך ומחמתו – הריהו
מגיע לבהירות יותר עמוקה בהשגחה העליונה.
חָנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי. ג שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם. ד יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח. ה בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי. 
כל ענינו של דוד המלך היה עם שם "א-להים" שדווקא שהוא היה במצוקה הוא גילה את עצמות הקב"ה ללא הסתרה ומסכים (כמו הבריחה מפני שאול והעכבישים שיצאו במערה ועוד…) כל מסכת חייו של דוד היתה רצופה בניסים גלויים. תחת לחץ כבד מהסביבה
ולפיכך אומר דוד המלך ע"כ "גם כי אלך ב"גיא צלמות"
דהיינו במצב של חשך שבחשך ממש, לא אירא רע, ומדוע
כי "אתה" עמדי, דהיינו כי המצב הזה זועק "בהירות
ההשגחה" במדרגה של "נוכח" – "אתה עמדי"! ואם כן, אין
מה לפחד – לא אירא רע ו-המה ינחמוני.
לעומת זאת, בזמנים הטובים לא ביטא דוד המלך את
הכרתו בהשגחה העליונה אלא בבחינת "נסתר", וכנ"ל.
והביאור בזה הוא, כי כאשר הכל הולך כשורה יש באדם
מקום לטעות כאילו הוא עצמו ג"כ שותף במקצת –
באמצעות השתדלותו, וכאילו שגם לו מגיע "יישר כח" על
כך, ולכן אע"פ שבודאי מכיר ומאמין באמונה שלמה שהכל
מאתו יתברך, מ"מ יש איזשהו חציצה ולו הכי דקה –
בהבחנה ברורה ובהירה של ההשגחה העליונה, וכבר אין
זה שלימות המדרגה של "לנוכח".
נמצינו למדין, שמי שיש בו דעת ויודע היטיב כיצד לנצל
היטיב מצבים כאלו של צרה, מצבים של גיא צלמות, הוא
– יוצא מזה עם "רכוש גדול" של "אמונה ברורה". וזהו
הריוח שיש להאדם ממצבים כאלו, ריוח עצום ממש!

תמונה שתחזק את הנאמר מתוך גלרית הסתר אסתיר

מאת יניב:"הוּא אֱלהֵינוּ הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מושִׁיעֵנוּ. וְהוּא יושִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית. וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמר. הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים" — המילים: "וְהוּא יושִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית" = 1336 רגיל – את-בש 1789 – וכעת ההסבר: הרגיל 1336 בגימטריה "הסתר אסתיר" (ראה תמונה הבאה) אנו רואים מכאן את מה שאנו כבר יודעים שכל הישועה והגאולה תהיה דרך ההסתרה… "והוא יושיעינו ויגאלנו"… עד שלא נבין שגם בתוך ההסתרה הקב"ה שוכן ומפעיל את הכל. וכתוצאה מכך נהיה בבטחון ובשמחה… עד שלא נגיע למצב כזה לא נצליח לגלות את משיח… כי הקב"ה מסתתר ואנו צריכים לגלותו שהוא טוב ומטיב… האתבש 1789 גימטריה של "התגלות משיח" (מסתתר) זאת אומרת ש'התגלות משיח' והישועה נמצאים דווקא בתוך ההסתרה… ושניהם אחד: הסתרה + גאולה

***

פרעה אמר
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר
פרעה רצה להכביד עליהם את העבודה כדי שלא יהיו בפנאי ובהתבוננות. כי אז הם יצאו מהגלות. כי כל הגלות 'בדעת' ברגע שהאדם יושב עם עצמו ועם בוראו וחושב איתו. מה המטרה שלי למה הבאת אותי לכאן. שהאדם מתבונן בנפלאות הקב"ה. הרי שבקלות הוא יכול לצאת מגלות לגאולה
דרך הקורנה (כתר) העולם יבין (ומבין) שיש פועל ומפעיל את העולם
כזכור בידוד = 620 (אתב"ש) כמניין 'כתר = 620'
מי שרוצה לקבל את 

אור הכתר = 832

חייב להבין שיש פתרון אחד

ההתבודדות = 832

ואז הוא יקבל את 

דעת משיח = 832

ויקבל את 

ארץ ישראל= 832

וכמו שאנו כבר יודעים משיח זה מלשון מ' שיח המטרה: לראות את השיח של הבורא בתוך העולם (הוסבר בהרחבה בפוסט סוד המ' והרמז)
בשביל לקבל משיח כל אחד צריך לדבר עם הקב"ה כל רגע ולייצר איתו תקשורת רציפה, ולבקש ממנו תתגלה אלי. ואז הקב"ה מתחיל לרמוז לו ברור יותר.
בקרוב כולנו נהיה בבידוד. כל החיים שאנו רגילים אליהם משתנים לאט לאט. לא עוד מרדף אחרי הכסף. כך שאין פנאי לחשוב. לא עוד מרדף אחרי תאוות. הגיע זמן רק לקשור קשר רציף עם הבורא… להבין שכל הסביבה שלי זה דיבור = 222 (קול אלהים = 222) הבורא. אתה תהיה בבידוד והילדים שלך סביבך בבית. תדע שקול הבורא בוקע דרכם. ודרך אשתך. ודרך הבוס ודרך החדשות ודרך הקירות… זהו העולם הישן גוסס. יגיע זמן שנקבל אוכל ישיר מהשמים בדיוק כמו שבני ישראל קיבלו במדבר. ונראה ניסים גלויים

הויה 26 × לב 32 = 832

אין ישראל נגאלים לא מתוך הצער ולא מתוך השיעבוד ולא מתוך הטילטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם מזונות. אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה אצל זה והיה כל אחד ואחד מהם קורא ושונה עם חבירו וקולם נשמע, שנאמר: ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש.

כשיושבים עשרה בני אדם ושומעים את קול השכינה שבוקע מחבריהם (או מסביבתם). ומבינים שזה קול השכינה הם יכולים לגאול את העולם. 

התגלות יהוה ומשיח = 1234

התגלות השכינה = 1234

קבלת שבת = 1234

עשר הספירות = 1331

משיח = 1331 (משולש)

הכל התחיל כמובן מעשירי שבעשירי (עשרה בטבת למי שזוכר)

***

כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱ-לֹהִים לְבַדֶּךָ.

בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ.

***

וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה = 515
איזה דברים ימצאו אותך?
התשובה
נגיף הקורונה = 515

כמובן הכל גימטריות רגילות אצלנו

נגיע למצבים קשים כלכליים חברתיים בעקבות הנגיף הזה וזה יביא אותך לתפילה אמיתית מעומק הלב. לא תפילה שאתה פותח סידור ומתנדנד זה יהיה קשר פנימי חזק עם הבורא

שימו לב תפילה בתורה נכתבת "תפלה"
הרגיל = 515
המשולש 2020 !!!
לקחת כל אות כולל כל האותיות שלפניה מביא לנו 2020 !!! שנת הכתר !!!
ואז נשמע את קול השופר
שופר = 586 
שימו לב ביאת אליהו הנביא = 2020 משולש !!!
 
כמו שראינו כאן כל האירועים התחילו ב 'סין = 120 = אליהו הנביא' וכבר ראינו בפוסט איך

 

מעשה האלוקים על דרך אחת

מכתב מאליהו

כל מטרת הגלות זה כדי שנגיע להרגשת הייחוד ונדע בסוף 'שאין עוד מלבדו'