הַשְׁלָמַת כָּל אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך, מְסַמְּלוֹת אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית סד) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת נִכְפְּלוּ וְכֻלָּן לְשׁוֹן גְּאֻלָּה. ך”ך שֶׁבּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ אַבְרָהָם. ם”ם בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יִצְחָק. ן”ן בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יַעֲקֹב. ף”ף בּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. ץ”ץ בּוֹ עָתִיד הקב”ה לִגְאֹל לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית. וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שבת קד.) אָמַר רַב חִסְדָּא מֶם וְסָמֶךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִים וְכוּ’. דַּאֲמָר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִי תֵימָא רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מנצפ”ך צוֹפִים אָמַרוּם. וְתִסְבְּרָא וְהָא כְּתִיב “אֵלֶּה הַמִּצְוֹת” שְׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אֶלָּא מִהֲוָה הֲוַאי, מֵידַע לָא הֲוָה יָדְעִין הֵי בְּאֶמְצַע תֵּבָה הֵי בְּסוֹף תֵּבָה. וַאֲתוּ צוֹפִים תַּקְנִינְהוּ. וְאַכַּתִּי “אֵלֶּה הַמִּצְוֹת”, שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה אֶלָּא שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וִיסָדוּם. וְרוֹאִים שֶׁאוֹתִיּוֹת מנצפ”ך נִתְּנוּ יַחַד עִם הַלּוּחוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה, וּשְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וִיסָדוּם. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ י ר. שליט”א וְר’ י. א. שליט”א שֶׁמנצפ”ך בְּגִימַטְרִיָּא רְגִילָה וּגְדוֹלָה יַחַד עוֹלוֹת 3780, וְכֵיוָן שֶׁהַמנצפ”ך בָּאוּ לָעוֹלָם בְּמַתַּן תּוֹרָה, צָרִיךְ לְחַשֵּׁב 3780 מִשְּׁנַת 2000 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁאָז הִסְתַּיְּמוּ 2000 שְׁנוֹת תֹּהוּ וְהִתְחִילוּ 2000 שְׁנוֹת תּוֹרָה וּמַגִּיעִים לְמִסְפַּר 5780 שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הַגִּימַטְרִיָּא הַמַּקְסִימָלִית שֶׁל מנצפ”ך רָגִיל וְגָדוֹל יַחַד, לְרַמֵּז שֶׁבִּשְׁנַת 5780 אָנוּ זוֹכִים לְאוֹר הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁטָּמוּן בְּהַשְׁלָמַת הַמנצפ”ך. וְכֵן מִסְפָּר זֶה שֶׁל 3780 הוּא בְּעֶצֶם שֶׁל 10 אוֹתִיּוֹת כִּי אֲנַחְנוּ מוֹנִים כָּל אוֹת פַּעֲמַיִם גַּם רָגִיל וְגַם גָּדוֹל, יוֹצֵא שֶׁהַמִּסְפָּר הַמְמֻצָּע עוֹלֶה 378 כְּמִנְיַן חַשְׁמַל. הַיְנוּ מנצפ”ך עוֹלֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים חַשְׁמַל שֶׁהוּא סוֹד כְּלָלוּת הָאוֹתִיּוֹת, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ הָראב”ד לְסֵפֶר יְצִירָה (פ”ד מ”א) הֶגְיוֹנֵי הָאוֹתִיּוֹת כַּאֲשֶׁר הִתְגַּלְגְּלוּ בַּחַשְׁמַל עַד שֶׁיּוֹצֵא בְּקוֹל וְרוּחַ וְדִבּוּר וְרוּחַ אֱלֹהִים.

מוּבָא מֵהַג”ר מֵאִיר מַזּוּז שליט”א שֶׁשְּׁנַת תש”פ יֵשׁ לִכְתֹּב תש”ף בְּאוֹת פֵּ”ה סוֹפִית. וּלְפִי זֶה שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁשְּׁנַת תש”ף בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלָה 1500, וְזֶה הַמִּסְפָּר שֶׁל הַמִּלָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֶת הַגִּימַטְרִיָּא הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בַּתַּנַ”ךְ “תִּשְׂתָּרֵר”. וּשְׂרָרָה פֵּרוּשָׁהּ מַלְכוּת. רֶמֶז שֶׁנִּזְכֶּה לְמַלְכוּת ה’ בָּעוֹלָם. וְכֵן הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כָּל הָאוֹתִיּוֹת מֵא’ עַד ת’, עוֹלָה 1495 וְאִם נוֹסִיף לָזֶה 5 אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך כִּי אֲנַחְנוּ מְחַשְּׁבִים אֶת הַשָּׁנָה בְּמנצפ”ך נְקַבֵּל 1500. וְכֵן שֵׁם הוי”ה בְּהַכְפָּלָה; י’ פְּעָמִים ה’, פְּעָמִים ו’, פְּעָמִים ה’, עוֹלֶה 1500, רֶמֶז שֶׁנִּזְכֶּה לְגִלּוּי כְּבוֹד הוי”ה. וְכֵן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּגִימַטְרִיָּא בְּרֵאשִׁית שֶׁה’ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם דֶּרֶךְ הָאוֹתִיּוֹת וּבוֹ טָמוּן הַקֵּץ. 

וְכֵן כְּשֶׁחוֹבְטִים אֶת הָעֲרָבָה ה’ פְּעָמִים בְּסוֹד חֲבִיטַת הָרְשָׁעִים בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁצְּפוּיָה לִהְיוֹת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, מְכַוְּנִים ה’ אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך. וְכֵן מוּבָא מֵהרה”ג ר’ דָּוִד לַיְיטְנֶער שליט”א שֶׁהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כָּל הַמנצפ”ך בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלֶה 3500 כְּנֶגֶד הָאֲוִיר שֶׁבֵּין הַז’ רְקִיעִים, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (חגיגה יג.) מִן הָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ ת”ק שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ ת”ק שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. וְרוֹאִים שֶׁהַמנצפ”ך מְאַחֵד אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְכֵן אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך מְרַמְּזוֹת עַל הַפָּסוּק “ה’ מֶלֶךְ, ה’ מָלָךְ, ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד”. מ”ן שֶׁבַּמנצפ”ך בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ, צ’ שֶׁבַּמנצפ”ך בְּגִימַטְרִיָּא מָלָךְ, פ”ך שֶׁבַּמנצפ”ך בְּגִימַטְרִיָּא יִמְלֹךְ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אוֹת חַיִּים’ (ח”א ע’ נט) שֶׁשַּׁבָּ”ת בְּגִימַטְרִיָּא כ”ז פְּעָמִים שֵׁם הֲוָיָ”ה כְּנֶגֶד כ”ז אוֹתִיּוֹת כּוֹלֵל אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַכָּאָה מְגַלָּה אֶת הַדָּבָר הַמְחַבֵּר, אִם רוֹצִים לָדַעַת מַה מְּחַבֵּר אֶת שֵׁם הוי”ה לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הַשַּׁבָּת שֶׁנִּקְרֵאת אוֹת כֵּיוָן שֶׁכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ אֶת הַשְׁפָּעַת כָּל הָאוֹתִיּוֹת, כּוֹלֵל אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך שֶׁמְּבִיאוֹת אֶת אוֹר הַשַּׁבָּת שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, הִיא מְחַבֶּרֶת בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כ”ז אוֹתִיּוֹת כַּאֲשֶׁר אֶת הַכ”ב נְחַשֵּׁב גַּם כָּרָגִיל וְגַם בְּמִלּוּי: א’ ב’ ג’ ד’ ה’ ו’ ז’ ח’ ט’ י’ כ’ ל’ מ’ נ’ ס’ ע’ פ’ צ’ ק’ ר’ ש’ ת’. מנצפ”ך. אָלֶ”ף בֵּי”ת גִּימֶ”ל דָּלֶ”ת הֵ”א וָא”ו זַיִ”ן חֵ”ת טֵ”ת יוֹ”ד כַּ”ף לָמֶ”ד מֶ”ם נוּ”ן סָמֶ”ךְ עַיִ”ן פֵּ”ה צָדִ”י קוֹ”ף רֵי”שׁ שִׁי”ן תָּא”ו. עוֹלָה 6000 כְּנֶגֶד 6000 שָׁנָה שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם וְנִבְרָא עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְאֶת הַמנצפ”ך אֵין צֹרֶךְ לְחַשֵּׁב גַּם בְּמִלּוּי כִּי הֵן סוֹפִיּוֹת וְכוֹלְלוֹת אֶת הַכֹּל עַד סוֹף הַמִּלּוּי. וְכֵן מוּבָא מוּבָא בְּסֵפֶר ‘וַיְכֻלּוּ’ מֵהָרַב גְּלָזֶרְסוֹן שליט”א (ע’ קלה) שֶׁהַכָּתוּב הַמְסַיֵּם אֶת בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְאֶת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת (בראשית ב, א) “וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם” יֵשׁ בּוֹ כ”ב אוֹתִיּוֹת.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תהילים ז) הִתְחִיל צֹוֵחַ, “עַד אָנָה ה’ שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע”. עָנָהוּ הקב”ה וְאָמַר לוֹ, בֶּן תּוֹרָה אַתָּה וְלֹא עַם הָאָרֶץ, כְּתֹב לְךָ בְּלוּחַ אֶחָד אָלֶ”ף בֵּי”ת, וְאַחַר כָּךְ תֹּאמַר הוֹדִיעֵנִי אֶת הַקֵּץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, “וַיַּעְנֵנִי וַיֹּאמֶר כְּתוֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת”. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, “כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה”. רוֹאִים שֶׁחֲבַקוּק שׁוֹאֵל אֶת ה’ “עַד מָתַי”, וַה’ עוֹנֶה לוֹ שֶׁיִּקַּח לוּחַ וְיִכְתֹּב עָלָיו אֶת הָאַלֶּ”ף בֵּי”ת בְּמִלּוּיָן וְיֵדַע אֶת הַקֵּץ. וּכְעֵין זֶה מוּבָא בְּמִדְרָשׁ פְּלִיאָה (הובא בספר ‘תפארת משה’ עמוד ק”ל) שָׁאַל חֲבַקוּק אֶת הקב”ה עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, אָמַר לוֹ עַד שֶׁתִּכְתֹּב אָלֶ”ף בַּלּוּחַ. וְאִם נְחַשֵּׁב אָלֶ”ף לוּ”חַ בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת אָלֶ”ף לָמֶ”ד פֵּ”ה לָמֶ”ד וָ”ו חֵי”ת. עִם הַשִּׁשָּׁה כּוֹלְלִים בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ ‘זֹהַר חָי’ מֵרַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק מִקָּאמָרְנָא זצ”ל (פקודי) שֶׁהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כָּל הָאוֹתִיּוֹת א’ ב’ עִם אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך, כְּשֶׁמְחַשְּׁבִים א’ וְעוֹד ב’ וְעוֹד ג’ וְכוּ’, הוּא 1775 לְרַמֵּז עַל הַפָּסוּק שֶׁל הַקֵּץ “וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים”. וְכֵן אוֹתִיּוֹת הָא’ ב’ מִתְחַלְּקוֹת לְ3; הָאוֹתִיּוֹת מֵא’ עַד ט’ הָעוֹלוֹת יַחַד 45, הָאוֹתִיּוֹת מי’ עַד צ’ הָעוֹלוֹת יַחַד 450, וְהָאוֹתִיּוֹת מִק’ עַד ץ’ סוֹפִית הָעוֹלוֹת יַחַד 4500. וְרוֹאִים שֶׁאוֹתִיּוֹת הָא’ ב’ קְשׁוּרוֹת לְמִסְפַּר 45 כְּמִנְיַן גְּאוּלָה אוֹ אָדָ”ם ר”ת אָדָם דָּוִד מָשִׁיחַ. כִּי סוֹד הַגְּאֻלָּה הוּא סוֹד הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן בְּצַלְאֵ”ל בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת בֵּי”ת צָדִ”י לָמֶ”ד אָלֶ”ף לָמֶ”ד עִם הַחֲמִשָּׁה כּוֹלְלִים בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ, וְעַל בְּצַלְאֵל נֶאֱמַר שֶׁיָּדַע לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְכֵן הַמָּשִׁיחַ הוּא נֶכֶד בְּצַלְאֵל, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘לִקּוּטֵי אֲמָרִים’ מֵר’ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין (אות טז) הִשְׁתַּלְשְׁלוּת בֵּית דָּוִד מִבְּצַלְאֵל. 

וְהוֹסִיף הָרמ”ז שליט”א שֶׁהַפָּסוּק הַיָּחִיד בַּתנ”ך שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶת כָּל הַכ”ז אוֹתִיּוֹת כּוֹלֵל אוֹתִיּוֹת מנצפ”ך, הוּא הַפָּסוּק שֶׁמְּדַבֵּר עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, (צפניה ג, ח) “לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם הוי”ה לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ”. וּמִיָּד אַחַר כָּךְ מַזְכִּיר הַפָּסוּק אֶת חֲשִׁיבוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. שֶׁבָּה יֵשׁ כ”ב אוֹתִיּוֹת. “כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם הוי”ה”. כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַ’בֵּאֵר מֹשֶה’. וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (סוף שיר השירים) קֶשֶׁר בֵּין כ”ב אוֹתִיּוֹת בְּמִלּוּיָן, עִם שֵׁם ע”ב שֶׁמֵּבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה בְּסִיּוּם הָע”ב שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ: שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת, כְּחֶשְׁבּוֹן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אַף כָּךְ הָאוֹתִיּוֹת, כְּשֶׁהִתְמַלְּאוּ עוֹלִים לְשִׁשִּׁים. אָלֶף בֵּית גִּימֶל דָּלֶת הֵא וָו זַיִן חֵית טֵת יוֹד כָּף לָמֶד מֵם נוּן סָמֶךְ עַיִן פֵּא צַדִּי קוֹף רֵישׁ שִׁין תָּו. נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, וְהֵן מֵם הַסְּתוּמָה, צַדִּי אֲרֻכָּה, נוּן, פֵּא, כָּף, וְהֵן הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הַכְּפוּלוֹת מנצפ”ך. וְהֵן עוֹלוֹת לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת. וּכְשֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת נִשְׁלְמוּ, עוֹלוֹת לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא בָהֶן. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘רָמָתַיִם צוֹפִים’ בְּשֵׁם הָרַבִּי ר’ בּוּנִים מִפַּרְשִׁיסְחָא זצ”ל שֶׁחֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב, נִקְרָא מְנַחֵם אָב, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְנַחֵם אֶת הָאוֹתִיּוֹת א’ ב’ וְכוּ’. כִּי הָעוֹלָם נִבְרָא בְּכ”ב אוֹתִיּוֹת, וְתִקּוּן הָעוֹלָם בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, הוּא תִּקּוּן הָאוֹתִיּוֹת א’ ב’. וְכֵן מְגִלַּת אֵיכָה נִכְתְּבָה בְּסֵדֶר הָא’ ב’, לְרַמֵּז שֶׁהַתִּקּוּן נִמְצָא בְּסוֹד הָא’ ב’. 

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אָדָם מ. שליט”א שֶׁבְּסֵדֶר שֶׁל כ”ז אוֹתִיּוֹת כְּשֶׁהמנצפ”ך נִמְצָאִים בָּאֶמְצַע, יוֹצֵא שֶׁהָאוֹת הַמֶּ”ם סְתוּמָה הִיא הָאוֹת הַט”ו בְּאוֹתִיּוֹת א’ ב’. וְזֶה מַרְאֶה קֶשֶׁר שֶׁל הַמֶּ”ם סְתוּמָה לְיוֹם ט”וּ בְּאָ”ב, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאוֹת הַט”ו בְּאוֹתִיּוֹת א’ ב’. וְיוֹם ט”ו בְּאָב מְסַמֵּל אֶת הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם, כַּמּוּבָא בָּרש”ש שֶׁט”וּ בִּשְׁבָט וְט”וּ בְּאָב הֵם יָמִים הַשַּׁיָּכִים לִסְפִירַת הַיְסוֹד שֶׁבְּפַרְצוּף הַזְּמַנִּים. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (תענית ל:) שֶׁבְּט”וּ בְּאָב הֻתַּר שֵׁבֶט בִּנְיָמִין לָבוֹא בַּקָּהָל. וְעוֹד מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שם כו:) שֶׁט”וּ בְּאָב הָיָה יוֹם שֶׁל שִׁדּוּכִים. עוֹד הוֹסִיף הרה”ג ר’ אָדָם מ. שליט”א שֶׁכָּל זֶה קָשׁוּר גַּם לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּיִחוּד הָאֲלַכְסוֹן שֶׁמַּשְׁלִים וּמְגַלֶּה אֶת קֵץ הָאֱמֶת שֶׁבְּקַו הָאֶמְצַע, כִּי סֵדֶר זֶה שֶׁל כ”ז אוֹתִיּוֹת שֶׁהָאוֹת מֶ”ם סְתוּמָה הִיא הָאוֹת הַט”ו, הוּא הַסֵּדֶר הַיָּחִיד שֶׁבּוֹ הָאוֹת מ’ הָרְגִילָה מַגִּיעָה לִהְיוֹת הָאוֹת הָאֶמְצָעִית שֶׁל הָא’ ב’, וְזֶה מַרְאֶה שֶׁזֶּה הַסֵּדֶר הָאֲמִתִּי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקרא ב.) “וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת”, זוֹ אוֹת ו’ שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת “אוֹת אֱמֶת”. וְרוֹאִים שֶׁא’ מ’ ת‘ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת, א’ בָּהַתְחָלָה, מ’ בָּאֶמְצַע וְת’ בַּסּוֹף, וְרַק לְפִי סֵדֶר זֶה הָאוֹת מ’ הָרְגִילָה הִיא הָאֶמְצָעִית. וְכֵן מִסְפַּר ט”ו קָשׁוּר עִם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהָרה”ג ר’ אוּרִי יוּנְגְרַייז שליט”א עַל פִּי הַמַּהֲרָ”ל (‘גבורות השם’ פרק נט) שֶׁט”ו מַעֲלוֹת שֶׁבֵּין עֶזְרַת נָשִׁים לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן כְּנֶגֶד ט”ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מְסַמְּלוֹת אֶת הַיָּרֵחַ בְּיוֹם ט”ו בַּחֹדֶשׁ שֶׁהוּא מְקַבֵּל אֶת כָּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אַחֲרֵי שֶׁעָלָה כָּל יוֹם וְיוֹם עוֹד מַעֲלָה וְעוֹד מַעֲלָה, וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא. דְּשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ מְסַמְּלִים זִוּוּג יְסוֹד וּמַלְכוּת בְּסוֹד הַשֵּׁם י”ה הַנִּרְמָז בְּט”ו מַעֲלוֹת. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁאֵצֶל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא שֶׁנִּשְׁלְמוּ ט”ו דּוֹרוֹת מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְנִשְׁלְמוּ ט”ו מַעֲלוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ עִם יִשְׂרָאֵל מִיצִיאַת מִצְרַיִם עַד בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה כַּמּוּבָא בַּפִּיּוּט ‘כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ’. וְכֵן בְּלֵיל הַסֵּדֶר עוֹשִׂים ט”ו פְּעֻלּוֹת, קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס וְכוּ’, עַד הַתַּכְלִית שֶׁמַּגִּיעִים לְנִרְצָה וְשָׁם מְכַוְּנִים אֶת הַיִּחוּד קב”ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר.

רֶמֶז פֶּלֶא עַל שְׁנַת תש”פ בַּכָּתוּב עַל הַמַּבּוּל “וַיִּנָּחֶם ה’ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”.

מוּבָא בְּ’תוֹרַת מְנַחֵם’ שֶׁנֶּחָמָה הִיא לְשׁוֹן שִׁנּוּי וְהִתְהַפְּכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב, יד) “וַיִּנָּחֶם ה’ עַל הָרָעָה”. דִּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָרַע עַצְמוֹ יִתְהַפֵּךְ לְטוֹב, וְיִרְאוּ אֶת הַטּוֹב שֶׁהָיָה טָמוּן בּוֹ, וּבָזֶה יִתְנַחֲמוּ. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁנֹּחַ נִרְמָז בִּנְחָמַת הַמַּבּוּל, בַּכָּתוּב (בראשית ו, ו) “וַיִּנָּחֶם ה’ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”. כִּי הַהִתְהַפְּכוּת לְטוֹבָה תִּתְגַּלֶּה בְּהִשָּׁאֲרוּת נֹחַ, וּתְקוּמַת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם כָּךְ מַעֲשֵׂה הקב”ה אַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא וּלְאָבְדָּן לֹא נִמְנַע מִלְּבָרְאָן בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים הָעֲתִידִים לַעֲמֹד מֵהֶם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ נַחְמָנִי שליט”א שֶׁלָּכֵן כָּתוּב עַל נֹחַ (בראשית ה, כט) “זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ”. הַיְנוּ לְנַחֵם עַל מַה שֶּׁכָּתוּב: “וַיִּנָּחֶם ה’ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁ“וַיִּנָחֶם” אוֹתִיּוֹת מוֹחִי”ן, לְרַמֵּז שֶׁהַנְּחָמָה וְהַמְתָּקָת הַדִּין נַעֲשֵׂית בְּשָׁרְשָׁהּ, בַּמּוֹחִין. 

הַפָּסוּק הַזֶּה (בראשית ו, ו) “וַיִּנָּחֶם ה’ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ” נֶאֱמַר גַם עַל הַגְּאוּלָה הָעֲתִידָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר לד, יא) שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּחִינַת מַבּוּל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וַה’ יָפֵר אֶת הַבְּרִית וְהַהַבְטָחָה שֶׁנָּתַן לְנֹחַ שֶׁלֹּא יֵרֵד שׁוּב מַבּוּל וְתִהְיֶה נֶחָמָה לְעָם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הַפָּסוּק “קֵץ כָּל בָּשָׂר” מְדַבֵּר עַל הַמַּבּוּל. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וירא קטז:) בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה לְמַעְלָה וּמַעְיָנוֹת הַחָכְמָה לְמַטָּה, וְיִתְכּוֹנֵן הָעוֹלָם לְהִכָּנֵס בַּשְּׁבִיעִי, כְּבֶן אָדָם שֶׁמִּתְכּוֹנֵן בְּיוֹם שִׁשִּׁי מִשֶּׁמַּעֲרִיב הַשֶּׁמֶשׁ לְהִכָּנֵס בְּשַׁבָּת. וְסִימָן לַדָּבָר “בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה”. וְרוֹאִים שֶׁמִּשְּׁנַת ת”ר הִתְחִילָה תְּקוּפַת עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, כְּמוֹ בַּמַּבּוּל. וְכֵן מוּבָא בַּתּוֹסֶפְתָּא (תענית ב, יא) “וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַּבּוּל וְגוֹ'”, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵין אֲבָל מַבּוּל שֶׁל דֶּבֶר לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר “וָאֶקַּח אֶת מַקְלִי אֶת נֹעַם וְגוֹ'” מַהוּ אוֹמֵר “וַתֻּפַר בַּיּוֹם הַהוּא”. וְשָׁמַעְתִּי רֶמֶז פֶּלֶא מֵהרה”ג ר’ י. ב. א. שליט”א, בַּכָּתוּב שֶׁהִזְכַּרְנוּ לָקַחַת אֶת כָּל הַפָּסוּק: “וַיִּנָּחֶם ה’ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”, וּלְהַחֲלִיפוֹ בְּאוֹתִיּוֹת אַ”ל בַּ”ם, מִתְקַבְּלוֹת הָאוֹתִיּוֹת פשגקב שעפע תש היע לכ עלסב מלטז פשכהזמ לא אמפ. וְהָר”ת שֶׁל כָּל הַפָּסוּק בְּאַ”ל בַּ”ם: תש”פ, מַ”ה פָּעַ”ל אֵ”ל. כַּאֲשֶׁר תש”פ אוֹ ה’תש”פ מוֹפִיעַ בִּתְחִלַּת הָר”ת וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה צֵרוּפִים שֶׁל ש”פ ש”ע ת”ש רֶמֶז עַל שְׁנוֹת הָע’ וְהַפ’ בַּמֵּאָה שֶׁל ת”ש. וְאִם נִבְדֹּק אֶת הַפָּסוּק (במדבר כג, כג) “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” בְּאַ”ל בַּ”ם תהכ שלבט אשהחמ פאשיטלא בע והא לא שׁוּב רוֹאִים ר”ת תשפ”א בִּתְחִלַּת הַפָּסוּק תהכ שלבט אשהחמ פאשיטלא. וְכֵן אִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַפָּסוּק “כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” בְּמַקְסִימוּם עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל עוֹלָה 3794 וְנוֹסִיף לָזֶה 72 כְּנֶגֶד 72 שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וְלֵדַת מָשִׁיחַ נְקַבֵּל אֶת הַמִּסְפָּר 3866 שֶׁזֶּה הַגִּימַטְרִיָּא הַגְּדוֹלָה שֶׁל כָּל הַפָּסוּק “וַיִּנָּחֶם הוי”ה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”.

וְכֵן “וַיְכֻלּוּ” בְּאַ”ל ב”ם פשתאפ, וְיֵשׁ כָּאן רְמָזִים עַל תש”פ תשפ”א. כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים סז. פנחס ריט:) שֶׁהַקֵּץ הָאַחֲרוֹן יָבוֹא דֶּרֶךְ שֵׁם ע”ב, הַנִּרְמָז בְּמַאֲמַר חֲזַ”ל עַל הַכָּתוּב (ישעי’ סג, ד) “כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה”. לְלִבִּי גִּלִּיתִי לְאֵבָרַי לֹא גִּלִּיתִי. וּמְבָאֵר הַזֹּהַר שָׁם “לְלִבִּי” בְּגִימַטְרִיָּא ע”ב, וּבְגִימַטְרִיָּא “וַיְכֻלּוּ”. 

חִלּוּף אוֹתִיּוֹת א”ל ב”ם קָשׁוּר לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א עַל הַמִּשְׁנָה (אבות ו, ו) כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר “וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי”. וְרוֹאִים שֶׁהַחִבּוּר שֶׁל גְּאֻלַּת פּוּרִים לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה וְכָל הַגְּאֻלּוֹת טָמוּן בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁמִּמֶּנּוּ לוֹמְדִים אֵיךְ בָּאָה גְּאֻלַּת פּוּרִים, וְאֵיךְ מְבִיאִים עוֹד גְּאֻלּוֹת לָעוֹלָם עַל יְדֵי אֲמִירַת דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. וְהַפָּסוּק הַזֶּה “אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי” ר”ת א”ל ב”ם לְפִי הַסֵּדֶר, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לִבְדֹּק תֵּבוֹת אֵלּוּ בְחִלּוּף א”ל ב”ם, וְאָכֵן תֵּבוֹת אֵלּוּ “אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי” בְּחִלּוּף א”ל ב”ם עוֹלוֹת בְּגִימַטְרִיָּא 1290 סוֹד הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן בְּדָנִיֵּאל, וּכְמוֹ שֶׁבְּדָנִיֵּאל כָּתוּב שֶׁאַחֲרֵי 1290 יֵשׁ עוֹד 45 כְּמִנְיַן גְּאוּלָה לְהַגִּיעַ לְ1335, כָּךְ כָּאן בִּזְכוּת “אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי” וְכָל מִי שֶׁאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ זוֹכִים לְהָבִיא גְאוּלָה בְּגִימַטְרִיָּא 45 לָעוֹלָם. וְכֵן הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאוּלָה לָעוֹלָם עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 1335. וְכֵן חִלּוּף א”ל ב”ם בְּגִימַטְרִיָּא הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר. וְכֵן מֵבִיא גְאוּלָה לָעוֹלָם בְּגִימַטְרִיָּא מָרְדֳּכַי. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַגְּמָרָא מְקַשֶּׁרֶת אֶת חִלּוּף א”ל ב”ם עִם גַּן הֲדַס: (שבת קד:) א”ל בם ג”ן ד”ס. לְהֵיכָן אוֹלִיכֵם לְגַן הֲדַס. ה”ע ו”ף אָמַר גֵּיהִנּוֹם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָיֵף אָנֹכִי ז”ץ ח”ק הַלָּלוּ זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. ט”ר י”ש כ”ת טַ”ר יֵשׁ לִי כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל אוּמוֹת הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ. 

וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַפָּסוּק “מַה פָּעַל אֵל” מְדַבֵּר עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (שבת לט:) אָמַר רַב אַחָא בַר זְעִירָא, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ, מְחִיצָתוֹ לִפְנִים מִמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֶת. וּמַאי טַעְמָא “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל”. רַבִּי בְּרַכְיָה בְשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַר כָּהֲנִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מְחִיצָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנִים מִמְחִיצָתָּן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן וְאוֹמְרִים לָהֶן מַה פָּעַל אֵל מַה הוֹרָה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בלק ריא.) כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וְכָל מַחֲנוֹתֵיהֶם כֻּלָּם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בְּנִימוּסֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן  עַד שֶׁשּׁוֹאֲלִים לַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל. וּמָה אוֹמְרִים “מַה פָּעַל אֵל”. וְרוֹאִים שֶׁ“מַה פָּעַל אֵל” הֵם דִּבְרֵי הַמַּלְאָכִים שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי לְאַחַר הַגְּאֻלָּה וּמַדְרֵגָתָם לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת הַמַּלְאָכִים. וְכֵן הָרַמְבַּ”ם בָּאִגְּרוֹת תֵּימָן (סוף פרק ג’) כָּתַב שֶׁלְּפִי הַמָּסֹרֶת שֶׁבְּיָדוֹ תַּאֲרִיךְ הַקֵּץ מָתַי תַּחֲזֹר הַנְּבוּאָה לְיִשְׂרָאֵל רָמוּז בַּפָּסוּק “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל”. וְכָתַב הָרַמְבַּ”ם שֶׁזֶּה אֲמִתִּי יוֹתֵר מִכָּל חֶשְׁבּוֹן שֶׁל קֵץ. וְכֵן מוּבָא בְּ’סֵדֶר הַדּוֹרוֹת’ (ד’ אלפים תתקע”ב) כָּתַב הָרַמְבַּ”ם בְּאִגַּרְתּוֹ לְאַנְשֵׁי תֵּימָן, יֵשׁ בְּיָדִי קַבָּלָה נִפְלָאָה מֵאָבִי וּמִזִּקְנֵי שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתָם וְזִקְנֵיהֶם עַד תְּחִלַּת אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁבִּלְעָם אָמַר “כָּעֵת יֵאָמַר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” יֵשׁ בּוֹ סוֹד שֶׁהַזְּמַן הַהוּא יִמְנֶה כַּמָּה יֵשׁ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית עַד זְמַן שֶׁתָּשׁוּב הַנְּבוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה הַזְּמַן [שֶׁבִּלְעָם אָמַר אֶת הַנְּבוּאָה] הָיָה בִּשְׁנַת ל”ח שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁהָיָה ב’ אֲלָפִים תפ”ו, [וְאִם נַכְפִּיל אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר “כָּעֵת יֵאָמַר” שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְפִּיל אֶת הַזְּמַן] תָּשׁוּב הַנְּבוּאָה בִּשְׁנַת ד’ אֲלָפִים תתקע”ו. וְכֵן חִלּוּף אוֹתִיּוֹת א”ל ב”ם נִרְמָז שָׁם כַּמָּה פְּעָמִים בַּפָּסוּק: (במדבר כג, כג) “כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל”. כָּל זֶה בָּא לְרַמֵּז שֶׁבְּחִלּוּף א”ל ב”ם נְגַלֶּה אֶת הַקֵּץ שֶׁטָּמוּן בַּפָּסוּק הַזֶּה.

וכן מובא ב’חתם סופר’ שנבואת בלעם קשורה עם חילוף א”ל ב”ם אותיות בלע”ם בחילוף א’ בע’, וקשורה עם הגאולה העתידה. ונביא את לשונו: (חתם סופר במדבר כג, י) “ותהי אחריתי כמוהו”, על דרך רמז מהידוע סודו של א”ב דאלב”ם והוא מרמז על ישראל שיצאו מבחינת אנושי ונעשו א”ל ב”ם, הקב”ה קראו ליעקב אל. והנה אברהם’ יעקב’ ישרא’ל’ ס”ת שלהם א”ל ב”ם. אמנם אומות העולם הם אינם בבחינת אל ולא בחינת מלאך וכוכב ולא אדם, כי אתם קרוים אדם, ורק עמלק ע”ם ק”ל עם שפל, ובלעם יותר גרוע בל – עם איננו עם כלל אפילו עם קל אינו, כי אם בל – עם, והוא ממש בהיפוך מישראל כי הם בבחינת אל – בם והוא בל – עם, ואין בין אותיות בלעם לא”ל ב”ם אלא התחלפות א’ לעי”ן כמו אור בעור, וכמו חזיר מיע”ר כחזיר מיאו”ר, על כן אמר מי יתן שתהא אחריתי כמוהו שאחריתם א”ל ב”ם ס”ת שלהם כנזכר לעיל, וכו’. “ועתה ברח לך אל מקומך”, מצאתי כתוב כי ב’רח ל’ך א’ל מ’קומך ר”ת אותיות בלא”ם באל”ף, והכוונה לפי מה שבארנו מבלעם וא”ל ב”ם, ועתה התל בו בלק לומר שעל ידי נבואתו נעשה מעי”ן אל”ף ור”ת ב’רח ל’ך א’ל מ’קומך, והרשע הזה השיב לו תשובה ניצחת “הנני הולך אל מקומי” פירוש האמת כאשר אמרת כי נפלתי בבחינת ברח לך אל מקומך והנני הולך אל מקומי, אמנם איעצך באופן שגם ישראל יפלו מבחינת א”ל ב”ם שלהם ונתהפך בעונתינו הרבים ונעשה ל’זנות א’ל ב’נות מ’ואב, והוא ר”ת ל”א ב”ם, שהוא סלוק השכינה בעונתינו הרבים על ידי בנות מואב, והרמז גם בחורבן בית המקדש בעונתינו הרבים ק’רא ע’לי מ’ועד ל’שבור ב’חורי יש בו ר”ת עמלק ובלעם ולא בם, אמנם לעתיד לבוא מה כתיב תמן “והפכתי אבל”ם ויעשה ממנו א”ל ב”ם ואז ונחמתים ושמחתים מיגונם.

וְכֵן “מַה פָּעַל אֵל” מְרַמֵּז עַל שֹׁרֶשׁ פֶּלֶא שֶׁמְּסַמֵּל חִבּוּר רוּחָנִי וְגַשְׁמִי כַּמּוּבָא בָּרמ”א (או”ח סי’ ו’) עַל מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת, וּבַנְּקֻדָּה הַזֹּאת שֶׁהַמַּלְאָכִים בָּאִים לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי לִשְׁאֹל “מַה פָּעַל אֵל”, זֶה מַמָּשׁ נְקֻדַּת הַפֶּלֶא שֶׁל חִבּוּר עוֹלַם הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא רוּחָנִי עִם הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא גַּשְׁמִי. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘עֵץ הַדַּעַת טוֹב’ (בלק) עֲתִידִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֹאמַר לַצַּדִּיקִים “מַה פָּעַל אֵל”, וּבָזֶה נוּכַל לְהָבִין מִלַּת “כָּעֵת” כִּי הִנֵּה לְשֶׁעָבַר לֹא זָכָה שׁוּם צַדִּיק לְזֹאת הַמַּדְרֵגָה כִּי אִם אָדָם הָרִאשׁוֹן בִּהְיוֹתוֹ בְּגַן עֵדֶן קֹדֶם שֶׁחָטָא שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ וְצוֹלִין לוֹ בָּשָׂר וּמְסַנְּנִין לוֹ יַיִן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהָיָה אֱלוֹהַּ. וְרוֹאִים שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיְתָה לוֹ מַדְרֵגַת לִפְנִים מֵהַמַּלְאָכִים שֶׁאָמְרוּ לוֹ “מַה פָּעַל אֵל”, וְהַהֶמְשֵׁךְ יִהְיֶה בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה שׁוּב בְּסוֹד אָדָ”ם ר”ת אָדָם דָּוִד מָשִׁיחַ, כְּשֶׁנַּחֲזֹר לְדַרְגַּת אָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁ”מַה פָּעַל אֵל” ס”ת בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן דָּוִד שֶׁאָז נִזְכֶּה לָזֶה.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘חֶסֶד לְאַבְרָהָם’ (מעין ב נהר נט) וְדַע כִּי שִׁעוּר הַמִּקְוֶה הֵם ה’ אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בֵּיצִים, וְסוֹד הָעִנְיָן הוּא כִּי לְסוֹף ה’ אֲלָפִים וְתש”ס שָׁנִים יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק “וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ”, וְיִתְקַיֵּם מִקְרָא דִּכְתִיב “מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ”, דְּהַיְינוּ כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר. וְזֶה לְמַעֲשֵׂה מַה שֶׁהָיָה בַּמַּבּוּל סוֹד הַמִּקְוֶה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (זבחים קיג.) שֶׁהַמַּבּוּל הָיָה בִּשְׁבִיל לְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ בִּבְחִינַת מִקְוֶה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהוֹרָא דְּיוֹסֵף’ שֶׁהַמַּיִם הִתְגַּבְּרוּ בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם, וְרַק בַּיּוֹם הַקנ”א כְּמִנְיַן מִקְוֶה הֻשְׁלְמָה הַטָּהֳרָה, וְהַמַּיִם הֵחֵלוּ לָסֶגֶת. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַמַּבּוּל יָרַד אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְכֵן משֶׁה הָיָה בְּהַר סִינַי וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. וְטָהֳרָה בָּאָה בְּמִסְפָּר אַרְבָּעִים כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמֵי מִקְוֶה שֶׁמְּטַהֲרִים בְּמִסְפָּר אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים סְאָה. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בָּ’רוֹקֵחַ’ שֶׁאַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה יֵשׁ בָּהֶם 960 שָׁעוֹת, וּבְאַרְבָּעִים סְאָה יֵשׁ 960 לוּגִין. וְהָאַרְבָּעִים יוֹם וָלַיְלָה שֶׁהָיוּ בַּמַּבּוּל וּבְמַתַּן תּוֹרָה הָיוּ בִּבְחִינַת מִקְוֶה שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁהַכָּתוּב (בראשית ו, ט) “נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו” ר”ת תֵּבָ”ה וְס”ת מִקְוֶ”ה. נִרְאֶה דִּנְתִינַת הַתּוֹרָה וְהַמַּבּוּל הָיוּ בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה, דִּכְמוֹ שֶׁהַמַּיִם הַגַּשְׁמִיִּים יָרְדוּ עַל הָעוֹלָם בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה בִּשְׁבִיל לְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ, כָּךְ הַמַּיִם הָרוּחָנִיִּים שֶׁהֵם הַתּוֹרָה, נִתְּנוּ לְמשֶׁה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, כְּדֵי לְטַהֲרוֹ, דְּהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְמַיִם טְהוֹרִים שֶׁמְּטַהֲרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו, כה) “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם”. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן בּוֹ הִתְחִיל הַמַּבּוּל בְּגִימַטְרִיָּא מִקְוֵה טָהֳרָה.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רנח:) שֶׁהַקֵּץ נִרְמָז בְּתֵבַת נֹחַ שֶׁנָּחָה עַל הָרֵי אֲרָרָט. וּלְפִי מָסֹרֶת מֵהַגְּרָ”א תִּהְיֶה שָׁם אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (נח נד:) שֶׁתֵּבַת נֹחַ מְרַמֶּזֶת עַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁתִּהְיֶה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, שֶׁיִּנָּצְלוּ שְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, לָכֵן כָּתוּב “שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה”. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּנָּצְלוּ שִׁבְעָה מִמִּשְׁפָּחָה, כְּמוֹ הַבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לַתֵּבָה “שִׁבְעָה שִׁבְעָה”. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ”א לְתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון כא) כָּל הַמַּבּוּל וְהַמַּעֲשֶׂה דִּשְׁלִיחוּת יוֹנָה מִתְפָּרֵשׁ הַכֹּל עַל הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה. אִם נִתְבּוֹנֵן בְּתַהֲלִיךְ שִׁלּוּחַ הַיּוֹנָה ג’ פְּעָמִים, נִרְאֶה אֶת הַלְּשׁוֹנוֹת “וַיָּחֶל” “וַיִּיָּחֶל” הַיְנוּ שֶׁהָיְתָה אֵצֶל נֹחַ הַמְתָּנָה וְקִוּוּי וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִגְאֻלָּה לָצֵאת מִן הַתֵּבָה. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּרַשִׁ”י (בראשית ח, י) “וַיָּחֶל” לְשׁוֹן הַמְתָּנָה. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַלָּשׁוֹן בַּפָּסוּק “וַיִּיָּחֶל” יַחַד עִם תֵּבַת קֵ”ץ אוֹתִיּוֹת לֵוִ”י יִצְחָ”ק. וְכֵן מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (בראשית ח, י) “וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וְגוֹ’, וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה [בְּגִימַטְרִיָּא ע”ב]. לְעֵת עֶרֶב [בְּגִימַטְרִיָּא עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים תש”פ]. וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ”. וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (שלח קסה.) “עֲלֵה זַיִת” זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד, וְזֶה הוּא שֶׁרָמְזָה יוֹנָה בִּימֵי נֹחַ “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁהַכָּתוּב “וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה” ס”ת בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁהַכָּתוּב (בראשית ט, כ) “נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה”, בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן מָשִׁיחַ נִרְמָז בְּשֵׁם חָם יֶפֶת, וְכֵן שֵׁם חָם יֶפֶת בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁי”חַ בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שלח קסד:) “וַיִּשְׁלַח אֶת הַיּוֹנָה” וְכוּ’, וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד” לֹא יָדַע בַּר נַשׁ לְאָן אָזְלַת, וְהִיא תֵּבַת לְאַתְרָה וְאִתְגְּנִיזַת בְּפִתְחָא דָּא, וְאִיהִי תִּטּוֹל עֲטָרָה בְּפוּמְהָא וּתְשַׁוֵּי עַל רֵישֵׁיהּ דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מָטֵּי וְלָא מָטֵּי. וּכְדִין כְּתִיב “תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז”. רוֹאִים שֶׁהַכֶּתֶר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ שֶׁמְּקַבֵּל מֵהקב”ה בְּעַצְמוֹ, הוּא דֶּרֶךְ הַיּוֹנָה שֶׁל נֹחַ, וְנִקְרָא “עֲטֶרֶת פָּז”. 

וְיֵשׁ לְעַיֵּן בַּפְּסוּקִים מַדּוּעַ הִשְׁתַּנּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת “וַיָּחֶל” “וַיִּיָּחֶל”. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י “וַיָּחֶל” לְשׁוֹן הַמְתָּנָה. הַיְנוּ שֶׁהָיְתָה אֵצֶל נֹחַ הַמְתָּנָה וְקִוּוּי וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִגְאֻלָּה לָצֵאת מִן הַתֵּבָה וְעַל “וַיִּיָּחֶל” אוֹמֵר רַשִּׁ”י “וַיִּיָּחֶל” הוּא לְשׁוֹן וַיָּחֶל אֶלָּא שֶׁזֶּה לְשׁוֹן וְיִפְעַל וְזֶה לְשׁוֹן וְיִתְפָּעֵל וְיַחֵל וְיַמְתִּין וַיִּיָּחֶל וְיִתְמַתֵּן. הַיְנוּ שֶׁנֹּחַ לֹא הָיָה בְּתַהֲלִיךְ הַמְתָּנָה וְצִפִּיָּה לִרְאוֹת מָתַי יִזְכֶּה לָצֵאת, אֶלָּא הוּא נָתַן לַזְּמַן לַעֲבוֹר כִּי הוּא הֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבוֹר עוֹד קְצָת זְמַן עַד שֶׁזֶּה יִקְרֶה, וּכְפִי שֶׁרוֹאִים מִפְּשָׁט הַפְּסוּקִים שֶׁאַחֲרֵי הַשִּׁלּוּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁהַיּוֹנָה לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, נֹחַ הֵבִין שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן, לָכֵן הוּא צִפָּה וְהִמְתִּין לְעֶצֶם הַיְשׁוּעָה. אֲבָל אַחֲרֵי הַשִּׁלּוּחַ הַשֵּׁנִי שֶׁנֹּחַ כְּבָר רָאָה אֶת עֲלֵה הַזַּיִת כְּשֶׁקַּלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהַיְשׁוּעָה הִתְחִילָה, כָּרֶגַע נִשְׁאַר רַק לְהַמְתִּין קְצָת זְמַן בְּתוֹךְ הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל הַגְּאֻלָּה שֶׁלּוֹקֵחַ זְמַן עַד שֶׁעוֹבְרִים מִשָּׁלָב לְשָׁלָב. וּבְעֹמֶק הָעִנְיָן רוֹאִים אֶת הַלְּשׁוֹנוֹת הַדּוֹמִים בַּפְּסוּקִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְקַשְּׁרִים אֶת זְמַן הָעֶרֶב לַיְדִיעָה עַל הַגְּאֻלָּה, “עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה’ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”, “לְעֵת עֶרֶב וְגוֹ’ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ“. דִּידִיעַת הַגְּאֻלָּה הִיא הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגְּאֻלָּה, שֶׁכְּבָר רוֹאִים אֶת הַגְּאֻלָּה בָּעֵינַיִם כְּמוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת בְּמִצְרַיִם. 

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂיחוֹת מוֹהָרָ”ן’ (קצו) אַחַר שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית שְׁנַת תק”ע, בְּעֵת שֶׁהֶרְאֵיתִי לוֹ הַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְתָב הַנִּדְפֶּסֶת בְּ’לִקּוּטֵי תְּנֵינָא’ סִימָן ס”ז. וּבְאוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ רָאִינוּ בְּחוּשׁ כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, אֵיךְ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ הוּא מְגַלֶּה נֶעֱלָמוֹת וַעֲתִידוֹת. כִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: כִּי בַּשָּׁבוּעַ הַקּוֹדֵם בְּיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁהוּא כ”ה תִּשְׁרֵי שָׁנָה נִסְתַּלֵּק כְּבוֹד הָרַב הַגָּאוֹן בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ בֶּרְדִּיטְשׁוֹב, וּבְשַׁבָּת שֶׁאַחַר יוֹם חֲמִישִׁי שֶׁהוּא שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית אָז נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַמַּתְחֶלֶת ‘בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’, הַמְדַבֶּרֶת מֵהַעֲלָמַת הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַעֲלָמַת וְהִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל:‏ וּבָעֵת שֶׁשָּׁמַעְנוּ זֹאת הַתּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיִינוּ מְבִינִים כְּלָל לְהֵיכָן מַגִּיעַ כַּוָּנָתוֹ, כִּי אָז בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת עֲדַיִן לֹא נוֹדַע כְּלָל מִפְּטִירַת הַצַּדִּיק עַד יוֹם שֵׁנִי אַחַר שַׁבָּת. וְאַחַר כָּךְ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁאַחַר שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית נוֹדַע לָנוּ מִצָּרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל. אָז הָיִינוּ מְבִינִים לְמַפְרֵעַ שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גִּלָּה בְּהַתּוֹרָה, כִּי זֹאת הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת מֵהַעֲלָמַת הַפְּאֵר, וְהַצַּדִּיק הָיָה נִקְרָא בְּפִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת תְּפִלִּין. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁאַחֲרֵי שֶׁרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב גִּלָּה שֶׁרַבִּי לֵוִי יִצְחָק הוּא סוֹד הַתְּפִלִּין שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, מוּבָן מַדּוּעַ הוּא הִסְתַּלֵּק בִּשְׁנַת תק”ע בְּגִימַטְרִיָּא תְּפִלִּין. וְכֵן בַּארְדִּיטְשׁוֹב אוֹתִיּוֹת יָ”ד רֹא”שׁ טוֹ”ב. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁרַבִּי לֵוִי יִצְחָק נִרְמָז בְּיוֹנָה שֶׁמְּבִיאָה אֶת הַכֶּתֶר לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁזֶּה סוֹד הַתְּפִלִּין שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַכֶּתֶר. וְכֵן לֵוִי יִצְחָק בַּרְדִּיטְשֹׁב בְּגִימַטְרִיָּא תשפ”א.

מָצִינוּ 

בַּגְּמָרָא (ערכין טז.) מְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא דָּבָר שֶׁבְּקוֹל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הַקּוֹל. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. ר. שליט”א שֶׁהָר”ת שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֶּן שָׂרָה סָאשָׁה הֵם אוֹתָם ר”ת שֶׁל הַפָּסוּק: (שמות כח, לב) “וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ”. לְרַמֵּז שֶׁדִּבְרֵי הַסָּנֶגוֹרְיָא שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הֵם בְּחִינַת הַמְּעִיל שֶׁמְּכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הַקּוֹל וּמַכְנִיעַ אֶת כָּל הַמְּקַטְרְגִים שֶׁנִּרְמָזִים בַּפָּסוּק הַזֶּה, כַּמּוּבָא מֵהָר”ש אוֹסְטְרוֹפָּאלִי שֶׁסַּמָּאֵ”ל וְלִילִי”ת מְרֻמָּזִים בְּר”ת “וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ”. תֵּבַת “כְּפִי” שֶׁמַּפְרִידָה בֵּינֵיהֶם הִיא שֵׁם קָדוֹשׁ שֶׁמּוֹנֵעַ מֵהֶם לְהִתְיַחֵד וּלְהַזִּיק לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת פִּיו, הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ “כְּפִי” שׁוֹמֵר עָלָיו מִסַּמָּאֵ”ל וְלִילִי”ת, וְלֹא נוֹתֵן לָהֶם לְהַזִּיק. וְכֵן “בְּתוֹכוֹ שָׂפָה” אוֹתִיּוֹת ה’תש”פ בוכ”ו, כַּמּוּבָא בִּ’פְרִי עֵץ חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (הקדישים ע’ קלב) שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֵי שֵׁם אֶהְיֶ”ה הַמְסַמֵּל אֶת הַשְּׁמִינִי הֵן בוכ”ו, דְּשֵׁם בוכ”ו מְרַמֵּז עַל הַשְׁפָּעַת שֵׁם אֶהְיֶ”ה שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה וְקָשׁוּר עִם לֵדַת מָשִׁיחַ שֶׁבָּאָה מִבְּחִינַת אִמָּא מִשֵּׁם אֶהְיֶה. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (‘כונת העמידה’ ח”א ע’ רי) שֶׁהַיְסוֹד שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת הוּא בְּסוֹד “אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה”. דְּמִסְפָּר שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע הוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל הַשֵּׁם בוכ”ו שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת, וְרוֹאִים שֶׁהַיְרִיעוֹת הָיוּ בִּבְחִינַת יְסוֹד. וְכֵן “בְּתוֹכוֹ שָׂפָה” בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. וּבְגִימַטְרִיָּא יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן בְּתוֹכוֹ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד. וְכֵן שָׂפָה עִם הַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם שְׁפ”וֹ שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.

וְכֵן הַמִּלִּים שֶׁהֵן ר”ת סַמָּאֵ”ל, “לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג” בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. וְהַמִּלִּים שֶׁהֵן ר”ת לִילִי”ת “תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ” בְּגִימַטְרִיָּא שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל לֵאָה. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ וְהָאִמָּהוֹת שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת קוֹמַת הַמַּלְכוּת מְנַצְּחִים אֶת הַס”מ וְהַנּוּקְבֵיהּ שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן דָּוִד בֶּן יִשַׁי בְּגִימַטְרִיָּא לָשׁוֹן, לְרַמֵּז שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶת כֹּחַ הַלָּשׁוֹן שֶׁנִּרְמָז בַּמְּעִיל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַס”מ. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בְּדִבְרֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ: (ש”ב ו, כא) “וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה’ וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה”, שֶׁדָּוִד מִתְאַחֵד עִם הָאִמָּהוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל לֵאָה לְהַכְנִיעַ אֶת הַחִיצוֹנִים, וְלָכֵן דָּוִד הוּא מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה’, לְהוֹרִיד אֶת הָאוֹר לִבְחִינַת הָרַגְלַיִם שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים לְהַכְנִיעָם בִּמְקוֹמָם. וְכֵן הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַמִּסְפָּר שֶׁל הַפָּסוּק הַזֶּה לַמִּסְפָּר שֶׁל פָּסוּק דּוֹמֶה בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי שֶׁשָּׁם לֹא נִרְמָזִים הָר”ת הַנִּזְכָּרִים (שמות לט, כג) “וּפִי הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ כְּפִי תַחְרָא שָׂפָה לְפִיו סָבִיב לֹא יִקָּרֵעַ” עוֹלֶה כְמִנְיַן שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל לֵאָה עִם הַכּוֹלֵל, וְשׁוּב רוֹאִים אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַפָּסוּק בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה לָאִמָּהוֹת. 

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁמְּעִי”ל ר”ת מוֹרֵנוּ לֵוִי יִצְחָק ע’. הַיְנוּ ע’ שָׁנִים שֶׁחַי בָּעוֹלָם לְהַמְתִּיק ע’ שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. אוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר מֵאִיר לֵוִי יִצְחָק ע’, כִּי מֵאִיר הָיָה שֵׁם אָבִיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהָרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁהַכָּתוּב (שמות לט, כו) “פַּעֲמן וְרִמֹּן פַּעֲמן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת משֶׁה” מַתְחִיל בָּאוֹת פ’ וְנִגְמָר בָּאוֹת ה’ לְרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַפֶּ”ה. וְכֵן מָצִינוּ בְּחִינַת פֶּה בַּמְּעִיל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ”. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁשְּׂפָתָיִם נִרְמָזוֹת בַּפָּסוּק עַל הַמְּעִיל: (שמות כח, לב) “וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב”. וְכֵן הַכָּתוּב (תהילים עה, יא) “וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ” ס”ת מְעִי”ל.

“כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי” בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ

מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ”ן עַל שִׁיר הַשִּׁירִים (שה”ש ח, ב הובא בכתבי רמב”ן ח”ב הוצאת מוסד הרב קוק) “הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה” רָמַז בְּכָאן עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיְּהֵא אֶלֶף שָׁנִים, הוּא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי מִשְּׁנוֹת עוֹלָם, “וּמָאתַיִם” מִן הָאֶלֶף הַזֶּה “לַנּוֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ” לְשׁוֹמְרֵי שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, רָצָה לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי קוֹדֶם מָאתַיִם שָׁנָה, וְתִגָּלֶּה הַגְּאֻלָּה וְהַיְשׁוּעָה. רוֹאִים שֶׁהָרַמְבַּ”ן לָמַד מֵהַפָּסוּק “וּמָאתַיִם לַנּוֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ” שֶׁלְּפָחוֹת מָאתַיִם שָׁנָה בְּתוֹךְ הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי תִּהְיֶה תְּקוּפַת שָׂכָר שֶׁתָּבֹא לְאַחַר סִיּוּם תַּהֲלִיכֵי הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אוֹר הַחַמָּה’ (פרשת שמות) תַּשְׁלוּם זְמַן אַחֲרִית הַיָּמִים הוּא בִּשְׁנַת שְׁמֹנָה מֵאוֹת וּשְׁמֹנָה וְעֶשְׂרִים לָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, וּמִשָּׁם וְעַד עַתָּה נִמְשָׁךְ הַגָּלוּת בַּעֲוֹן הַדּוֹרוֹת שֶׁאֵינָם שָׁבִים. וְלֹא יִמָּשֵׁךְ אֶלָּא עַד ת”ת לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְיִקְדַּם הַגְּאֻלָּה מַה שֶּׁיִּקְדַּם, וּמִי שֶׁיִּמָּצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּלִי תְשׁוּבָה אוֹי לְרֹעַ מַזָּלוֹ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הֲוָיָתוֹ. וְרוֹאִים שֶׁבִּשְׁנַת ה’ אֲלָפִים ת”ת יִהְיֶה הַזְּמַן שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעִתָּהּ שֶׁחַיָּב כְּבָר לִהְיוֹת. וְכֵן ת”ת ר”ת תְּהֵא תְּחִיָּה. וְכֵן הַכָּתוּב (יחזקאל ז, ב) “קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ: עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ”. בְּגִימַטְרִיָּא ת”ת. שֶׁאָז מִסְתַּיֶּמֶת תְּקוּפַת הַקֵּץ דִּבְעִתָּהּ, “עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ”. הַיְינוּ לְאַחַר שֶׁ“קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ”, תִּסְתַּיֵּם תְּקוּפַת הַקֵּץ בִּשְׁנַת ת”ת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ר. שִׁירְקוּלְקֶר שליט”א שֶׁמּוּבָא בְּ’דַעַת זְקֵנִים מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת’ (בראשית נ, כה) “פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים” פֵּרוּשׁ כְּמִנְיַן פָּקוֹ”ד יְחַסֵּר הַבּוֹרֵא מִן הַגָּלוּת שֶׁלָּכֶם, נִבָּא עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּמִצְרַיִם כִּי אִם רד”ו שָׁנִים הֲרֵי לְךָ שֶׁחִסֵּר הקב”ה מִן הַשִּׁעְבּוּד קֵץ שָׁנִים כְּמִנְיַן פָּקוֹ”ד. אָמְנָם קַשְׁיָא לִי כִּי מָצָאתִי פָּקֹד חָסֵר וָי”ו, וְנִרְאֶה דְּאִי אָמְרִינַן יֵשׁ אִם לְמִקְרָא נִיחָא. וּלְפִי זֶה בֵּאֵר שֶׁגַּם הַ“יִפְקוֹד” שֶׁמְּדַבֵּר עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה הוּא כְּמִנְיַן מָאתַיִם, לְרַמֵּז עַל הַמָּאתַיִם שָׁנִים שֶׁה’ חִסֵּר מִסּוֹף הַשֵּׁשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים. וְכֵן מַטְרוֹנִיתָ”א שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, וְהִיא בְּגִימַטְרִיָּא נְקוּדַת צִיּוֹן, מְרֻמֶּזֶת בְּאוֹת שְׁלִישִׁית בַּכָּתוּב הַזֶּה (שיר השירים ח, יב) “כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים”. כִּי כָאן נִרְמָז הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם בַּמָּאתַיִם שָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ח. ש. שליט”א שֶׁ“כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי” בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ שֶׁבָּהּ יַתְחִיל הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הֲכָנָה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים בִּשְׁנַת ת”ת. וְכֵן כָּל הַפָּסוּק עוֹלֶה 2854 שֶׁהִיא שְׁנַת לֵידָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, סוֹד לֵדַת מָשִׁיחַ שֶׁנִּרְמָז כָּאן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ד. הַנָּה שליט”א שֶׁ“פִּרְיוֹ” אוֹתִיּוֹת פְּרִי ו’, הַיְינוּ שֶׁהַשָּׂכָר מְיֹעָד לְאֵלּוּ שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת פְּרִי הַיְסוֹד שֶׁנִּקְרָא ו’.

מַדּוּעַ מֹשֶׁה אֵינוֹ רוֹצֶה לְבַשֵּׂר לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה וּמַדּוּעַ הוּא קוֹרֵא לָזֶה צָרָה. וְהַקֶּשֶׁר לַסֵּרוּב שֶׁל מֹשֶׁה לִהְיוֹת שָׁלִיחַ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וּלְהִתְעַסְּקוּתוֹ בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה וְלֹא הִזְדָּרֵז לָמוּל אֶת בְּנוֹ.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ברכות ט:) “אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה” אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּהּ לְצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם “אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם”. רוֹאִים שֶׁה’ אָמַר לְמֹשֶה שֶׁיְבַשֵּׂר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּאֻלָּה בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה כְּמוֹ שֶׁהוּא גּוֹאֵל אוֹתָם מִמִּצְרַיִם. וּמֹשֶה אָמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְדַבֵּר עַל הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנִים, כִּי דַּיָּהּ לְצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ. וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ מֹשֶׁה אֵינוֹ רוֹצֶה לְבַשֵּׂר לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה וּמַדּוּעַ הוּא קוֹרֵא לָזֶה צָרָה. אַף שֶׁאָמְנָם נֶאֱמַר עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה “וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב”, הַכַּוָּנָה שֶׁתִּהְיֶה צָרָה לִפְנֵי זֶה בִּזְמַן הַגָּלוּת וַה’ יִגְאַל אוֹתָנוּ וְיוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵהַצָּרָה, וְכֵן כָּל עִנְיַן הַצָּרָה תָּלוּי בְּמַעֲשֵׂינוּ וְאִם נִזְכֶּה הַכֹּל יִהְיֶה בְּרַחֲמִים, וּמַדּוּעַ מֹשֶׁה מְסָרֵב לְבַשֵּׂר אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בִּסְמַ”ג בְּסֵפֶר הַמִּצְווֹת שֶׁמּוֹנֶה אֶת מִצְוַת צִפִּיתָ לִישׁוּעָה שֶׁנִּלְמֶדֶת מֵהַדִּבֵּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: (שמות כ, ב) “אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים”. וְרוֹאִים שֶׁה’ כָּלַל בַּדִּבֵּר הָרִאשׁוֹן אֶת הַבְּשׂוֹרָה עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כִּי ה’ רוֹצֶה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יֵדְעוּ מִזֶּה וִיצַפּוּ לָזֶה, וְכֵן אֶלְדָּד וּמֵידָד נִבְּאוּ בַּמִּדְבָּר עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן צָרִיךְ לְהָבִין אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁה’ מַפְצִיר בְּמֹשֶׁה שָׁבוּעַ יָמִים שֶׁיַּסְכִּים לִהְיוֹת שָׁלִיחַ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּמֹשֶׁה מְסָרֵב. וְעוֹד קָשֶׁה אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמֹּשֶׁה הִתְעַסֵּק בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה וְלֹא הִזְדָּרֵז לָמוּל אֶת בְּנוֹ.

וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת עַל פִּי שו”ת ‘בֵּית הַלֵּוִי’ (ח”ג דרשות דרוש ד) רָאִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ סֵרֵב הַרְבֵּה מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ זֹאת, וּכְמוֹ דִּמְבֹאָר בַּפָּסוּק הַרְבֵּה טְעָנוֹת שֶׁסֵּרֵב בָּזֶה, וּבְוַדַּאי דְּיֵשׁ לְהָבִין מִפְּנֵי מָה לֹא רָצָה לֵילֵךְ בְּעֵסֶק טוֹבָתָן שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וַהֲרֵי מָסַר נַפְשׁוֹ עֲבוּר יִשְׂרָאֵל. רַק הָעִנְיָן מוּבָן הֵיטֵב לְפִי מַה דִּמְבֹאָר בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים: יִשְׂרָאֵל נִשְׁתַּעַבְּדוּ בְּמִצְרַיִם, עָמְדוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּגְאָלוּם, חָזְרוּ וְנִשְׁתַּעַבְּדוּ בְּבָבֶל, וְנִגְאֲלוּ עַל יְדֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. חָזְרוּ וְנִשְׁתַּעַבְּדוּ לְיָוָן, וְנִגְאֲלוּ עַל יְדֵי מַתִּתְיָה וּבָנָיו. חָזְרוּ וְנִשְׁתַּעַבְּדוּ לֶאֱדוֹם, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נִתְיַגַּעְנוּ, נִגְאָלִים וְחוֹזְרִין וּמִשְׁתַּעְבְּדִין, אֵין אָנוּ מְבַקְשִׁים שֶׁיָּאִיר לָנוּ בָּשָׂר וָדָם מִלְּמַטָּה אֶלָּא הקב”ה, הֲרֵי דִּכְשֶׁהַגְּאֻלָּה הוּא עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם הוּא סִימָן שֶׁאֵינָהּ גְּאֻלָּה קַיֶּמֶת וְיֵשׁ אַחֲרֶיהָ עוֹד שִׁעְבּוּד, וְלֶעָתִיד יִגְאָלֵם הקב”ה בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב “כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה'”, וּמִשּׁוּם הָכִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר הקב”ה לְמֹשֶׁה “לְכָה וַאֲשַׁלְּחֶךָּ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם”, הֵבִין מֹשֶׁה כִּי מֻכְרָח לִהְיוֹת עוֹד גָּלוּת וְשִׁעְבּוּד אַחַר כָּךְ, וּמִשּׁוּם הָכִי סֵרֵב כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי לֹא רָצָה שֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ רַק שֶׁהקב”ה בְּעַצְמוֹ יִגְאָלֵם וְיִהְיֶה הַגְּאֻלָּה קַיָּם לְעוֹלָם, וְנִתְכַּוֵּן לְטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּסֵרוּבוֹ, רַק דְּזֶה תָּלוּי בָּזֶה דְּאִם הָיוּ מַשְׁלִימִים אָז כְּבָר הַזְּמַן שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם, הָיָה מָקוֹם לְבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי הקב”ה, וְאָז הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל לְעוֹלָם, וּבְוַדַּאי לֹא יִתְחַדֵּשׁ לָהֶם עוֹד חֲטָאִים מֵעָתָּה שֶׁיִּתְחַיְּבוּ עָלָיו שִׁעְבּוּד אַחֲרֵי כֵן, אֲבָל אִם לֹא הִשְׁלִימוּ עֲדַיִן זְמַן גָּלוּת הָרִאשׁוֹן שֶׁכְּבָר נִגְזַר עֲלֵיהֶם מִכְּבָר, וַעֲלֵיהֶם לְהַשְׁלִימוֹ בְּגָלוּת אַחֵר הֲרֵי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה וְכוּ’ לָמָּה אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָם בְּעַצְמְךָ. וְהוֹסִיף בְּטַעֲנָתוֹ דְּאִם תֹּאמַר דַּעֲדַיִן הֵם בְּאֶמְצַע הַזְּמַן וּמֻכְרָחִין לִהְיוֹת עוֹד בְּגָלוּת אַחֵר, שָׁאַל עַל זֶה שְׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, דְּאִם כֵּן הָא גּוּפָה קָשֶׁה לִי בְּאֵיזֶה זְכוּת זָכוּ לְהִגָּאֵל בָּאֶמְצַע. וְאִם זָכוּ לָזֶה עַל יְדֵי זְכוּת גּוֹאֲלָם בְּעַצְמְךָ. שָׁאַל שְׁנֵי שְׁאֵלוֹת שֶׁהֵם אֶחָד וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לִמְבֻקָּשׁ אֶחָד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְרוֹאִים שֶׁמֹּשֶׁה יָדַע שֶׁאִם ה’ יִגְאַל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שָׁלִיחַ הַגְּאֻלָּה לֹא תִהְיֶה נִצְחִית וּשְׁלֵמָה וְיָבוֹאוּ אַחֲרֶיהָ עוֹד גָּלֻיּוֹת. וְלָכֵן סֵרֵב מֹשֶׁה לָלֶכֶת וְטָעַן טְעָנוֹת שֶׁכְּדַאי לְעַכֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹד זְמַן בַּגָּלוּת לְהַשְׁלִים אֶת אַרְבַּע מֵאוֹת הַשָּׁנִים שֶׁנִּגְזְרוּ עֲלֵיהֶם, הָעִקָּר שֶׁיִּזְכּוּ אַחֲרֵי זֶה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וְהַנִּצְחִית. וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁזֶּה גּוּפָא הָיָה הַוִּכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה לַקב”ה שֶׁמֹּשֶׁה טָעַן דַּיָּהּ לְצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ דְּאֵין הַכַּוָּנָה בְּשַׁעְתָּהּ לֶעָתִיד לָבֹא, אֶלָּא לַצָּרָה בְּשַׁעְתָּהּ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בָּהּ בְּמִצְרַיִם שֶׁהִיא הָיְתָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּאוֹתוֹ זְמַן. וּמֹשֶׁה טָעַן שֶׁדַּיָהּ לַצָּרָה הַזֹּאת וְשֶׁיִּזְכּוּ מִמֶּנָּה לִגְאֻלָּה נִצְחִית שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. 

וּמַה שֶׁנִּתְעַסֵּק מֹשֶׁה בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה, הַיְנוּ הִתְעַסֵּק בַּקֵּץ שֶׁל שְׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא מָלוֹן עִם הָאוֹתִיּוֹת. כִּי מֹשֶׁה נָתַן קָדִימָה לַקֵּץ הָאַחֲרוֹן עַל פְּנֵי גְּאֻלַּת מִצְרַיִם. וְעִקַּר דַּאֲגָתוֹ הָיְתָה שֶׁיִּזְכּוּ כְּבָר אָז לַקֵּץ הָאַחֲרוֹן. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּ’יַלְקוּט רְאוּבֵנִי’ (שמות) “וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן” מַאי אִכְפִּת לָן שֶׁהָיָה בַּמָּלוֹן, אֶלָּא צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סוֹד וְלֹא לְחִנָּם נִכְתְּבָה בַתּוֹרָה רוֹצֶה לוֹמַר מָלוֹן שֶׁהָיוּ מְלִינִים פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעֲלָה עַל מֹשֶׁה שֶׁהָלַךְ עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ לְמִצְרַיִם וְהָיוּ אוֹמְרִים כְּנֶגְדּוֹ דְבָרִים קָשִׁים, וְכִי יִתָּכֵן לְאִישׁ כָּזֶה שֶׁהקב”ה שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לְהוֹצִיא בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא הוֹסִיף וְהוֹלִיךְ בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ עִמּוֹ לְשָׁם וְזֶה הַפּוֹעֵל מוֹרֶה שֶׁרָצָה לְהִתְיַשֵּׁב שָׁם וְכוּ’. וְרוֹאִים שֶׁהוּא מְבָאֵר אֶת הַטַּעֲנָה שֶׁהָיְתָה עַל מֹשֶׁה שֶׁהִתְעַסֵּק בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא הָיָה שָׁלִיחַ לִגְאוֹל אֶת יִשְׂרָאֵל אָסוּר לוֹ לָקַחַת אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ לְמִצְרַיִם בְּאֹפֶן שֶׁנִּרְאָה שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּקֵעַ שָׁם בִּזְמַן שֶׁה’ רוֹצֶה לִגְאֹל אוֹתָם מִיָּד. אֲבָל לְפִי מַה שֶּׁמְּבָאֵר הַ’בֵּית הַלֵּוִי’ שֶׁמֹּשֶׁה רָצָה שֶׁיִּתְעַכְּבוּ עוֹד בְּמִצְרַיִם הָעִקָּר שֶׁיִּזְכּוּ לִגְאֻלָּה נִצְחִית שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, מוּבָן שֶׁמֹּשֶׁה אָכֵן הֶעְדִּיף לְהִשְׁתַּקֵעַ בְּמִצְרַיִם הָעִקָּר שֶׁיִּזְכּוּ לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וּבָזֶה קִטְרְגוּ עָלָיו עַל הַבְּרִית מִילָה, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אֵיתָן בּוּכְנִיק שליט”א שֶׁמָלוֹ”ן אוֹתִיּוֹת נִמּוֹ”ל, כִּי אֶת הַבְּרִית הָיָה אָסוּר לִדְחוֹת וְהָיָה צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז לָמוּל. וְכֵן מָלוֹ”ן נִרְמָז בַּכָּתוּב (ישעי’ לה, י) “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם”. וְכֵן מָלוֹ”ן נִרְמָז בַּכָּתוּב שֶׁעָשׂוּ סְעֻדָּה עַל הַצָּלַת לוֹט שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא דָוִד, (בראשית יד, יח) “וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן”. וְכֵן מָלוֹ”ן בְּא”ט ב”ח סְעֻדָּ”ה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יַעֲקֹב מָטָר שליט”א שֶׁשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּגִימַטְרִיָּא מָלוֹן.  וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ח. ש. שליט”א שֶׁמָלוֹ”ן ר”ת הַכָּתוּב: (תהילים לד, יד) “נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה”. כִּי בְּרִית הַמָּעוֹר מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בְּרִית הַלָּשׁוֹן. וּכְשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ לְהָסִיר אֶת הָעָרְלָה מִבְּרִית הַמֵּעוֹר, כָּךְ צָרִיךְ לְהָסִיר אֶת הָעָרְלָה מִבְּרִית הַלָּשׁוֹן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יַעֲקֹב בֶּן עַמִּי שליט”א שֶׁיֵּשׁ חָמֵשׁ אֲלֶפִי”ן הַמְרַמְּזִים עַל ה’ אֲלָפִים שָׁנָה, בָּר”ת בַּכָּתוּב (שמות ג, יד) “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־משֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם”. וְכָל הָר”ת בַּכָּתוּב “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל ־ מֹשֶה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם” עוֹלֶה עִם הַכּוֹלֵל תש”פ. כִּי “אֶל־מֹשֶה” נֶחְשָׁבוֹת כְּתֵבָה אַחַת בִּגְלַל מַקַּף הַחִבּוּר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁהַפָּסוּק נִמְצָא בִּשְׁמוֹת פֶּרֶק ג’ פָּסוּק י”ד עִם הַ16 מִלִּים וְהַכּוֹלֵל שֶׁיֵּשׁ בַּפָּסוּק, עוֹלֶה תש”פ. וְכֵן הַס”ת שֶׁל כָּל הַפָּסוּק עִם הַמִּלִּים עוֹלֶה 999 כְּמִנְיַן מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסִף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד סוֹד טצ”ץ שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה הַגְּאוּלָה.

וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צד:) רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא רָמִי, כְּתִיב “מְרוֹם קִצּוֹ”, וּכְתִיב “מְלוֹן קִצֹּה”. אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, בִּתְחִלָּה אַחֲרִיב דִּירָה שֶׁל מַטָּה, וְאַחַר כָּךְ אַחֲרִיב דִּירָה שֶׁל מַעְלָה. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י: כְּתִיב “מְרוֹם קִצּוֹ”, וּכְתִיב בִּישַׁעְיָה “מְלוֹן קִצֹּה”, בִּמְלָכִים, מְרוֹם קִצּוֹ מַשְׁמַע דִּירָה שֶׁל מַטָּה, כְּדִכְתִיב “מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ”, מְלוֹן קִצּוֹ מַשְׁמַע דִירָה שֶׁל מַעְלָה, בֵּית מְלוֹנוֹ. וּבַמַּהַרְשָׁ”א שָׁם: עַיֵּן פירש”י וְלוּלֵי פֵּרוּשׁוֹ הָיָה נִרְאֶה יוֹתֵר לְפָרֵשׁ בְּהִפּוּךְ דִּמְרוֹם קִצּוֹ הוּא דִירָה שֶׁלְּמַעְלָה סוֹפוֹ שֶׁל מָרוֹם שֶׁהוּא רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת וּמְלוֹן קִצּוֹ הוּא דִירָה שֶׁל מַטָּה סוֹפוֹ שֶׁל מָלוֹן שֶׁהוּא קֳדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁשָּׁם מְלוֹן הַשְּׁכִינָה בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי אָרוֹן עַל שֵׁם הַכָּתוּב “בֵּין שָׁדַי יָלִין”. וְרוֹאִים שֶׁהַפְּסוּקִים “מְרוֹם קִצּוֹ”, “מְלוֹן קִצֹּה” מְסַמְּלִים אֶת חִבּוּר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעֲלָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה, וּבֵאֵר הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁ”קִצּוֹ” מְרַמֵּז עַל זְמַן הַקֵּץ שֶׁאָז נִזְכֶּה לָזֶה. וּ”מְרוֹם קִצּוֹ” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא בְּעִתָּהּ. 

בָּלָק וּבִלְעָם יוֹנְקִים מֵרַגְלֵי לֵאָה שֶׁנִּכְנָסוֹת בְּרֹאשׁ רָחֵל. וְיֵשׁ שְׁתֵּי שִׁיטוֹת; אִם רָחֵל וְלֵאָה הָיוּ אֲחָיוֹת שֶׁל בִּלְעָם, אוֹ אֲחָיוֹת שֶׁל בְּעוֹר אֲבִי בִּלְעָם. וְעַל בָּלָק יֵשׁ שְׁתֵּי שִׁיטוֹת אִם הוּא הָיָה אֲחִי צִפּוֹרָה אוֹ דּוֹדָהּ.

שָׁמַעְתִּי מֵהָרה”ג ר’ משֶׁה וָואלְפְסוֹן שליט”א שֶׁשָּׁאַל מַדּוּעַ דַּוְקָא בָּלָק רָצָה לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא הָיָה בְּמַצָּב טוֹב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (דברים ב, ט) “אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְגוֹ’ כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה”, וּמָה הִפְרִיעוּ לוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְתֵרֵץ דְּמוּבָא בַּ’שְּׁלָ”ה’ שֶׁבָּלָק שֶׁהָיָה קוֹסֵם וּמְכַשֵּׁף גָּדוֹל יָדַע שֶׁמִּמֶּנּוּ צְרִיכָה לָצֵאת נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ. כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁרוּת הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק. לָכֵן הוּא נִסָּה בְּכָל כֹּחוֹ לְקַלֵּל וְלִגְרֹם אֵיזֶה פְּגָם בְּדָבָר זֶה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בלק קצח:) “כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי” אוֹתוֹ רָשָׁע חָכָם הָיָה וְרָאָה לְמֵרָחוֹק, רָאָה אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה גִּבּוֹר חָזָק כְּאַרְיֵה וְעוֹשֶׂה קְרָבוֹת וּמְנַצֵּחַ אֶת מוֹאָב, אָמַר “עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי” מֵאִתָּנוּ יָצָא לְכַלּוֹת אֶת מוֹאָב. וּמְרֻמָּז בַּזֹּהַר (בלק קפד:) “וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר וְגוֹ'”. ר’ שִׁמְעוֹן אָמַר “וַיַּרְא”. מַאי רְאִיָּה חָמָא, רְאִיָּה וַדַּאי מַמָּשׁ, חָמָא בְּמַשְׁקוֹפָא דְּחָכְמָתָא. רוֹאִים שֶׁהָיְתָה לוֹ רְאִיָּה בַּחֲלוֹנֵי הַחָכְמָה שֶׁגָּרְמָה לוֹ לִרְצוֹת לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שֵׁם שפ”ו שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּמְסַמֵּל אֶת דָּוִד בֶּן יִשַׁי מְרֻמָּז בְּמַשְׁקוֹפָא. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘מַחֲמַדֵּי אֶרֶץ’ שֶׁהַכָּתוּב “עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְעָצוּ”ם בְּא”ט ב”ח לֵידַ”ת מָשִׁיחַ. 

נִרְאֶה לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת רַשִּׁ”י (במדבר כד, ג) מַדּוּעַ בְּמָקוֹם אֶחָד כָּתוּב “בָּלָק בֶּן צִפּוֹר”, וּבְמָקוֹם שֵׁנִי כָּתוּב “בָּלָק בְּנוֹ צִפּוֹר”. כֵּיוָן שֶׁבָּלָק יוֹנֵק מֵהַמָּשִׁיחַ שֶׁבָּא מֵהֵיכַל קַן צִיפּוֹר, לָכֵן הוּא בֶּן צִיפּוֹר שֶׁיּוֹנֵק מִמֶּנּוּ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא נֶכֶד שֶׁל בָּלָק לָכֵן רָמְזוּ “בְּנוֹ צִפּוֹר” הַיְנוּ שֶׁהַצִּפּוֹר הִיא בְּעֶצֶם בְּנוֹ שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהִיא גַּם אָבִיו שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא יוֹנֵק. וְרַשִּׁ”י שָׁם שׁוֹאֵל אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה גַם עַל בִּלְעָם, מַדּוּעַ בְּמָקוֹם אֶחָד כָּתוּב “בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר”, וּבְמָקוֹם שֵׁנִי כָּתוּב “בִּלְעָם בְּנוֹ בְּעוֹר”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י שֶׁהַתּוֹרָה רָמְזָה שֶׁהַבָּנִים בָּלָק וּבִלְעָם הָיוּ חֲשׁוּבִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם. וְעוֹד בֵּאוּר מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַפְּסוּקִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (תשא ובלק”ת בלק) שֶׁבְּתוֹךְ הָעֵגֶל הָיְתָה נִשְׁמַת בְּעוֹר, וְכָל מַטְרַת חֵטְא הָעֵגֶל הָיְתָה לְתַקֵּן אֶת נִשְׁמַת בְּעוֹר לְהַעֲלוֹתוֹ מִצּוֹמֵחַ לְחַי. וְאָכֵן הַתִּקּוּן הִצְלִיחַ וְאַחֲרֵי הָעֵגֶל עָלָה בְעוֹר לִהְיוֹת אָדָם, וְנוֹלַד שׁוּב בְּבֵית בִּלְעָם, לָכֵן כָּתוּב שָׁם “בְּנוֹ בְעֹר”, הַיְינוּ שֶׁבִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוֹלִיד שׁוּב אֶת נִשְׁמַת אָבִיו וְתִקֵּן אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁבָּעֵגֶל הֶעֱלוּהוּ בְנֵי בִּלְעָם מִצּוֹמֵחַ לְחַי. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף עַל פִּי דְּבָרֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁבִּלְעָם יָנַק כֹּחוֹ מֵחֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ בָּנָיו רָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב, כַּמּוּבָא בָּ’אוֹר הַחַיִּים’ (במדבר כד, א) “וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו” לִרְאוֹת מַה שֶּׁהִכְעִיסוּ בַּמִּדְבָּר אוּלַי דֶּרֶךְ שָׁם יוּכַל לְקַלֵּל, לָכֵן הוּא גַם בֶּן בְּעוֹר שֶׁהָיָה מְגֻלְגָּל בְּעֵגֶל שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא יוֹנֵק וְהוּא בְּחִינַת אָבִיו. וְגַם בְּנוֹ בְּעוֹר כֵּיוָן שֶׁהָעֵגֶל הָיָה בִּבְחִינַת נֶכֶד שֶׁל בִּלְעָם, כִּי בָנָיו עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל שֶׁבּוֹ הִתְגַּלְגֵּל אָבִיו בְּעוֹר.

נִרְאֶה לְהוֹסִיף מַדּוּעַ בָּלָק קָרָא דַוְקָא לְבִלְעָם לִפְגּוֹם אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, דְּמוּבָא בְּפִרְקֵי דְּר”א (ל”א) הַחֲמוֹר שֶׁרָכַב עָלָיו אַבְרָהָם הוּא הַחֲמוֹר בֶּן הָאָתוֹן שֶׁנִּבְרֵאת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר”, הוּא הַחֲמוֹר שֶׁרָכַב עָלָיו מֹשֶׁה בְּבֹאוֹ לְמִצְרַיִם, הוּא הַחֲמוֹר שֶׁעָתִיד בֶּן דָּוִד לִרְכֹּב עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר “עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר”. וְרוֹאִים שֶׁהַחֲמוֹר שֶׁל אַבְרָהָם וּמֹשֶׁה וּמָשִׁיחַ שֶׁהוּא אוֹתוֹ חֲמוֹר, נוֹלַד מֵהָאָתוֹן שֶׁל בִּלְעָם שֶׁנִּבְרְאָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וּלְפִי זֶה יֵשׁ לְבִלְעָם קֶשֶׁר לַחֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהֲרֵי בִּלְעָם יָנַק מִשֹּׁרֶשׁ חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁכְּפִי שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָּן עִקַּר הַפַּחַד שֶׁל בָּלָק הוּא מֵהַחֲמוֹר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ וְלֹא מֵהַמָּשִׁיחַ עַצְמוֹ, לָכֵן הוּא קָרָא דַוְקָא לְבִלְעָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁר עִם חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲזוֹר לוֹ לִפְגּוֹם אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ עַל הַחֲמוֹר. לְפִי זֶה מְבֹאָר מַדּוּעַ ה’ גָּרַם מְרִיבָה בֵּין בִּלְעָם לַאֲתוֹנוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּבֹאוֹ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַמַּלְאָךְ הָרַג אֶת הָאָתוֹן כַּמְבֹאָר בְּרַשִּׁ”י (במדבר כב, לג), כְּדֵי לָקַחַת מִבִּלְעָם אֶת הַיְנִיקָה שֶׁלּוֹ מֵחֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּבֹאוֹ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן אֲתֹ”ן בִּלְעָ”ם מְרֻמֶּזֶת בְּאוֹת שְׁנִיָּה הֲפוּכָה בַּכָּתוּב (מיכה ו, ה) “עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל”, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁעִקַּר הָעֵצָה שֶׁל בָּלָק וּבִלְעָם הָיָה לְהִלָּחֵם בַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ דֶּרֶךְ הָאָתוֹן שֶׁל בִּלְעָם שֶׁמּוֹלִידָה אוֹתוֹ. וְכֵן אָתוֹן מֻזְכֶּרֶת 14 פְּעָמִים בְּפָרָשַׁת בָּלָק כְּשֶׁרָכַב בִּלְעָם עַל אֲתוֹנוֹ בְּמַטָּרָה לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁהוּא בָּא לְהִלָּחֵם בְּדָוִד בְּגִימַטְרִיָּא 14. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם הִירְשׁ שליט”א שֶׁהָאָתוֹ”ן שֶׁהוֹלִידָה אֶת חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִרְמֶזֶת בַּכָּתוּב עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא בְּכוֹר: “אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ”, לְרַמֵּז שֶׁהַמָּשִׁיחַ מְקַבֵּל אֶת כֹּחַ הַבְּכֹרָה מֵהָרְכִיבָה עַל הַחֲמוֹר בֶּן הָאָתוֹן בַּסּוֹד שֶׁל בְּכוֹר שֶׁנִּקְרָא פֶּטֶר רֶחֶם אוֹתִיּוֹת פֶּטֶר חֲמֹר. וּבְכֹר הוּא אוֹתִיּוֹת רֹכֵב. שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמָּשִׁיחַ “עָנִי וְרֹכֵב עַל הַחֲמֹר“.

מוּבָא בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בלק) אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז”ל אוֹתָהּ אָתוֹן נִבְרְאָה בַּיּוֹם הַשִּׁישִׁי שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְיַעֲקֹב נָתַן לוֹ לְבִלְעָם זֶה הָאָתוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן עֵצָה רָעָה לְפַרְעֹה שֶׁלֹּא יִגְזֹר גְּזֵרָה רָעָה עַל בָּנָיו, וְלֹא הוֹעִיל לוֹ. אֶלָּא הוּא נָתַן עֲצַת הַלְּבֵנִים לְפַרְעֹה. וְרוֹאִים שֶׁבִּלְעָם קִבֵּל אֶת הָאָתוֹן מַתָּנָה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הָאָתוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִתֵּן עֵצָה לְפַרְעֹה לְשַׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל. וּבִלְעָם לֹא הִתְיַחֵס לַמַּתָּנָה וְיָעַץ לְפַרְעֹה לְשַׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ יָצְאָה אֶל הַפֹּעַל גְּזֵרַת הַשִּׁעְבּוּד. חָשׁוּב לְצַיֵּן שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה דּוֹד שֶׁל בִּלְעָם, כִּי רָחֵל וְלֵאָה הָיוּ אֲחָיוֹת שֶׁל בְּעוֹר אֲבִי בִּלְעָם, וְכֵן בִּלְעָם נוֹלַד בִּזְכוּת יַעֲקֹב, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא שמות טז) שֶׁבִּזְכוּת יַעֲקֹב נִתְבָּרֵךְ לָבָן בְּבָנִים. וּמִמֵּילָא מוּבָן גַּם מַדּוּעַ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁיַּעֲקֹב נָתַן לְבִלְעָם מַתָּנָה, כִּי דּוֹד מְחַלֵּק מַתָּנוֹת. וּלְפִי הַשִּׁיטָה בַּגְּמָרָא (סנהדרין קה.) שֶׁבִּלְעָם הָיָה בֵּן שֶׁל לָבָן, יוֹצֵא שֶׁהוּא הָיָה גִּיס שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. [וְכֵן עַל בָּלָק יֵשׁ שְׁתֵּי שִׁיטוֹת אִם הוּא הָיָה בֵּן שֶׁל יִתְרוֹ אַח שֶׁל צִפּוֹרָה, אוֹ נֶכֶד שֶׁל יִתְרוֹ דּוֹד שֶׁל צִפּוֹרָה, הַיְנוּ אוֹ גִּיס שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ אַחְיָן דּוֹמֶה לִשְׁתֵּי הַשִּׁיטוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּקֶּשֶׁר שֶׁל בִּלְעָם וְיַעֲקֹב]. עַל כָּל פָּנִים לְפִי זֶה מְבֹאָר מַדּוּעַ אָמַר בִּלְעָם “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב” כִּי בִּלְעָם שֶׁמְּדַבֵּר עַל הַמָּשִׁיחַ הוּא רוֹאֶה בָּעִקָּר אֶת חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁנּוֹלַד מֵהָאָתוֹן שֶׁלּוֹ, וּבִגְלַל זֶה הוּא רָמַז שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הָאָתוֹן הָיְתָה שַׁיֶּכֶת קוֹדֵם לְיַעֲקֹב וּמִמֵּילָא “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב”. וּכְפִי שֶׁנְּבָאֵר שֶׁ”דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב” מְרַמֵּז עַל דְּרִיכַת הָרַגְלַיִם שֶׁקְּשׁוּרָה עִם הָרְכִיבָה עַל הַחֲמוֹר. הַיְינוּ כֹּחַ הָרַגְלַיִם שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ”ל צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְכֵן דִּבְרֵי הָאָתוֹן אָמְרָה לְבִלְעָם (במדבר כב, ל) “וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה” בְּגִימַטְרִיָּא 1335 זְמַן הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל. הַיְנוּ הָאָתוֹן רָמְזָה לְבִלְעָם שֶׁבִּזְמַן הַקֵּץ הִיא תְּסַכֵּן אוֹתוֹ שׁוּב כְּמוֹ שֶׁהִיא סִכְּנָה אוֹתוֹ בַּמִּפְגָּשׁ עִם הַמַּלְאָךְ, כִּי שָׁם יָבוֹא הַסּוֹף לִינִיקַת הַקְּלִפּוֹת מֵחֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.

וְכֵן מוּבָא בְּ’אוֹצְרוֹת חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (רחל ולאה פ”ג) שֶׁבָּלָק וּבִלְעָם יוֹנְקִים מֵרַגְלֵי לֵאָה שֶׁנִּכְנָסוֹת בְּרֹאשׁ רָחֵל, מִבְּחִינַת לֵאָה. וְזֶה לְמַעֲשֶׂה הַשֶּׁפַע שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵחֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂפְתֵי כֹהֵן’ עַל הַכָּתוּב (במדבר כב, לט) “וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם בָּלָק וַיָּבֹאוּ קִרְיַת חֻצוֹת”. חֲצוֹת כְּתִיב, לְפִי שֶׁהָיָה בִּלְעָם כְּמוֹ הַתַּרְנְגוֹל שֶׁקּוֹרֵא בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. וְרוֹאִים שֶׁבִּלְעָם קָשׁוּר לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁרָחֵל וְלֵאָה מִתְחַבְּרוֹת. וְכֵן בִּלְעָם בָּלָק בְּגִימַטְרִיָּא רָחֵל לֵאָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הַמּוֹצִיא יַיִן’ שֶׁהַכָּתוּב (בראשית כט, כ) “וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים” ס”ת בִּלְעָ”ם, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַתַּשְׁלוּם הַגָּדוֹל שֶׁיַּעֲקֹב שִׁלֵּם וּמְשַׁלֵּם לְלָבָן עַל רָחֵל, שֶׁבִּזְכוּתוֹ נוֹלַד לְלָבָן בִּלְעָם שֶׁהוּא רֹאשׁ הַקְּלִפָּה הַלְּעֻמַּת זֶה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּקְּדֻשָּׁה. וּבִלְעָם יוֹנֵק מֵחִבּוּר לֵאָה וְרָחֵל וּמֵחֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.

מוּבָא בַּ’מַּלְבִּי”ם’ (זכריה ט, יד) וּבַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל גּוֹג וּמָגוֹג “וַה’ אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע” לְקַבֵּץ הַנִּדָּחִים מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר” וְכוּ’, “וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן”, שֶׁנֶּגֶד חֵיל גּוֹג שֶׁיָּבֹא מֵאֶרֶץ צָפוֹן, יָבֹא נֶגְדָּם רוּחַ סְעָרָה מִן הַדָּרוֹם לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַפְּסוּקִים מְבֹאָרִים בַּמְפָרְשִׁים גַּם עַל נֵס חֲנֻכָּה וְגַם עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, וּכְמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ שָׁם הַנִּצָּחוֹן עַל יָוָן “גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת: וְהִכְרַתִּי רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ: גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ: שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ: כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר: וַה’ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי אלהים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן: הוי”ה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי קֶלַע וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ: וְהוֹשִׁיעָם ה’ אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ: כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת”. נִרְאֶה דְלָכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלָה בִּירַת יָוָן בַּשֵּׁם אַתּוּנָה אוֹתִיּוֹת הָאָתוֹ”ן לְרַמֵּז שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵאָתוֹן בִּלְעָם שֶׁקְּשׁוּרָה עִם חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְלָכֵן הֶ“עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר” יְעוֹרֵר אֶת “בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן”.

הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת הַמֻּשָּׂג אִיכּוּן שב”כ, שֶׁמְּגַלִּים אֶת מִקּוּמוֹ שֶׁל כָּל אָדָם. וְאִיכּוּ”ן אוֹתִיּוֹת אֲנִ”י כ”ו בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם הוי”ה. וְשב”כ ר”ת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד.

מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (דברים ו, ד) “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד”, ה’ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה וְלֹא אֱלֹהֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה’ אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד”, וְנֶאֱמַר “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד”. וְרוֹאִים שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה ה’ אֶחָד גַּם בִּתְהוֹמוֹת תַּחְתּוֹנִים בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ח. ש. שליט”א שֶׁאַבְרָהָם אָמַר לְיִשְׁמָעֵאל וְלֶאֱלִיעֶזֶר (בראשית כב, ה) “שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה”. לְרַמֵּז לָהֶם שֶׁהֵם קְשׁוּרִים עִם קְרִיאַת שְׁמַע דֶּרֶךְ ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ ר”ת “שְׁב”וּ לָכֶ”ם”. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק “נֵלְכָה עַד כֹּה” לִ“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד” שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כ”ה אוֹתִיּוֹת. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ח”ג רנז.) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כ”ה אוֹתִיּוֹת “נֵלְכָה עַד כֹּ”ה וְנִשְׁתַּחֲוֶה”. וּכְפִי שֶׁמְּבָאֵר רַשִׁ”י אֶת “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'”, “אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’ לְעָבְדוֹ שְׁכֶ”ם אֶחָד”, ר”ת ‘שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ‘ שֶׁמִּתְחַבֵּר לָאֶחָד שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אָמַר לָהֶם אַבְרָהָם “שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר כִּי הֵם קְשׁוּרִים עִם הַחֲמוֹר בְּסוֹד שְׁכֶ”ם בֶּן חֲמוֹר, שֶׁיּוֹנְקִים מִ’שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ‘ ר”ת שְׁכֶ”ם. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מועד קטן יח.) אָמַר ר’ יוֹחָנָן מִנַּיִן שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר “וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם”, וְאִסְתַּיְּיעָא מִלְּתָא דְּהַדוּר תַּרְוַוְייהוּ. וְרוֹאִים שֶׁהִתְגַּלָּה כָּאן הַסּוֹד שֶׁל בְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם, בְּסוֹד “אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה”. וְכֵן “שְׁב”וּ לָכֶ”ם” אוֹתִיּוֹת בִּשְׁלוֹמֶ”ךָ שֶׁאוֹמְרִים בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה: וְטוֹב יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. הַיְנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁגַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נוֹפְלִים בִּקְלִפּוֹת, שֶּׁה’ יִשְׁמֹר עָלֵינוּ בְּסוֹד הָאוֹר שֶׁל ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ ר”ת בִּשְׁלוֹמֶ”ךָ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת הַמֻּשָּׂג אִיכּוּן שב”כ, שֶׁמְּגַלִּים אֶת מִקּוּמוֹ שֶׁל כָּל אָדָם דֶּרֶךְ שִׂיחָתוֹ בַּטֶּלֶפוֹן, הַיְנוּ יוֹדְעִים הֵיכָן הוּא נִמְצָא לְפִי מְקוֹמוֹ שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלּוֹ. וְאִיכּוּ”ן אוֹתִיּוֹת אֲנִ”י כ”ו בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם הוי”ה. וְשב”כ ר”ת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד, וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁכָּאן יוֹרֵד הָאוֹר שֶׁל שֵׁם הוי”ה שֶׁבִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל לְעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת דֶּרֶךְ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְהַדִּבּוּר שֶׁבַּשְּׂפָתַיִם. וְכֵן בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד בְּגִימַטְרִיָּא קֶשֶׁר אוֹ צִיצִית שֶׁמְּרַמְּזִים עַל שֹׁרֶשׁ הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁמִּשְׁתַּלְשְׁלִים מִחוּטֵי הַחַשְׁמַל הָרוּחָנִיִּים שֶׁהֵם בְּסוֹד חוּטֵי צִיצִית, כַּמּוּבָא בְּ’עֵץ חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שער מא ח”ב ע’ רצד) שֶׁחוּטֵי הַצִּיצִית הֵם בְּסוֹד שְׂעָרוֹת שֶׁל חַשְׁמַל. וְכֵן פָּרָשַׁת צִיצִית מִסְתַּיֶּמֶת בַּפָּסוּק “אֲנִי הוי”ה אֱלֹהֵיכֶם”.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁפָּסוּק הַסִּיּוּם בְּמִזְמוֹר כ’ בִּתְהִלִּים “הוי”ה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ” בְּגִימַטְרִיָּא הַפָּסוּק “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו”ה אֱלֹהֵינוּ יהו”ה אֶחָד”, וְהַפָּסוּק לִפְנֵי זֶה “אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם הוי”ה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר” בְּגִימַטְרִיָּא בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ח. ש. שליט”א שֶׁהַפָּסוּק שֶׁנִּמְצָא בֵּין שְׁנֵי הַפְּסוּקִים “הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד” בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (שמות יד, ל) “וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם” אוֹתִיּוֹת הַשְּׂפָתַיִ”ם לְרַמֵּז עַל הַסּוֹד שֶׁל בְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם, בְּסוֹד “אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה”. שֶׁשָּׁם מִתְחַבֵּר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד לִ“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו”ה אֱלֹהֵינוּ יהו”ה אֶחָד”. כִּי דֶּרֶךְ הַדִּבּוּר וְהַשְּׂפָתַיִם אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֶת אוֹר ה’ שֶׁיּוֹרֵד לְעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, כַּמּוּבָא בְּ’לִקּוּטֵי מוהר”ן’ (א, יט) שֶׁשְּׂפַת הָאֻמּוֹת הִיא הַקְּלִפָּה הַמַּלְבִּישָׁה עַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְיוֹנֶקֶת מִלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הַלִּקּוּטִים’ לָרמ”ד וָואלִי (ח”א) עִנְיַן מַה שֶּׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל בִּלְשׁוֹנוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִלְּשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים, כִּי כָל הַלְּשׁוֹנוֹת מְקוֹרָם וְשָׁרְשָׁם מִלְּשׁוֹנֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. אֶלָּא שֶׁהִתְבַּלְבְּלוּ וְהִתְחַלְּפוּ מִפְּנֵי שֶׁהִתְרַחֲקוּ מֵהַמָּקוֹר. כַּאֲפִיק נְחָלִים שֶׁיַּעַבְרוּ מִן הַמָּקוֹר שֶׁלָּהֶם וְיִשְׂתָּרְגוּ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. הוּא נִרְמָז בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר “נִפְלְגָה הָאָרֶץ”, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַפְלָגָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר רִחוּק. וּמִזֶּה הַטַּעַם הַדּוֹר הַהוּא נִקְרָא דּוֹר הַפַּלָּגָה, כִּי בוֹ נִפְלְגָה הַלְּשׁוֹנוֹת וְהִתְבַּלְבְּלוּ. “וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם” שֶׁהִתְרַחֲקוּ מִן הַמָּקוֹר הוּא קַדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. “וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה” שֶׁמּוֹרָה בִּקּוּעַ וּפֵרוּד.

וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית קנז) בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, אָמַר שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּמִטָּתִי כְּאַבְרָהָם אֲבִי אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וּכְיִצְחָק אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אָמְרוּ לוֹ “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'” כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּלְבָבְךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד, מִיַּד פָּתַח וְאָמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְגוֹ’. וְרוֹאִים שֶׁ‘שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל’ הָיְתָה הִתְיַחֲסוּת שֶׁל הַשְּׁבָטִים לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְיַעֲקֹב עָנָה ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ’ לְרַמֵּז שֶׁאָכֵן יֵשׁ לוֹ אֶת הַבְּרָכָה בִּזְכוּת שֶׁהוּא מְחֻבָּר לַקְּדֻשָּׁה וְלַה’ אֶחָד. וְגַם הַ’שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ שֶׁל עֵשָׂו הָיְתָה הִתְיַחֲסוּת לְמַה שֶּׁיַּעֲקֹב גָּנַב מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּרָכוֹת, וְהוּא טָעַן שֶׁאַף שֶׁאֵין לוֹ אֶת הַ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ’ עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אֶת הַשְּׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹרֵד לִתְהוֹמוֹת תַּחְתּוֹנִים. וְ’יִשְׂרָאֵל’ הַכַּוָּנָה לְיַעֲקֹב. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַכָּתוּב עַל עֵשָׂו (בראשית כה, כז) “אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה” בְּגִימַטְרִיָּא “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד” עִם הַכּוֹלֵל, וְהֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב עַל יַעֲקֹב “אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים” בְּגִימַטְרִיָּא “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים. וְכֵן בַּפָּסוּק “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה הִיא ש’, וְהָאַחֲרוֹנָה ד’. נִרְאֶה דְּזֶה מְרַמֵּז שֶׁגַּם בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת שֵׁד, גַּם שָׁם “ה’ אֶחָד”, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. וּכְשֶׁאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְכַוֵּן שֶׁה’ אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ גַּם בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. וְכֵן קְרִיאַת שְׁמַע ר”ת קַ”שׁ הַמְסַמֵּל אֶת עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ”. וְכֵן קַשׁ בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת כְּמִנְיַן אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁל עֵשָׂו. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘מָבוֹא לְחָכְמַת הַקַּבָּלָה’ (ח”א ש”ו פ”ה) שֶׁנָּחָ”שׁ הוּא ר”ת שֶׁל ג’ הַקְּלִפּוֹת נָחָשׁ חֲמוֹר שׁוֹר שֶׁנִּכְלָלִים בּוֹ, וְנָחָשׁ חֲמוֹר שׁוֹר בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד. 

וכן שמעתי מהרה”ג ר’ ח. א. ש. שליט”א שרואים הרבה פעמים את צירוף אותיות שמ”ע ישרא”ל בנבואת בלעם, לרמז על אור ה’ שיורד לעמקי הקליפות בסוד היחוד של “שמע ישראל” ונביא את כל נוסח נבואת בלעם עם הרמזים: “וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים: וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֶה יְהֹוָה לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי: וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ: וַיָּשֶׂם יְהֹוָה דָּבָר בְּפִי בִלְעָם וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר: וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל עֹלָתוֹ הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל: מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהֹוָה: כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ: וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ: וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהֹוָה בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר: וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לְךָ נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם: וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ: וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה עַל עֹלָתֶךָ וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה: וַיִּקָּר יְהֹוָה אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר: וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר יְהֹוָה: וַיִשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה: הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ: כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה: וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרְכֶנּוּ: וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהֹוָה אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה: וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם: וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים: וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ: וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו: וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם: מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל: כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהֹוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם: יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ: אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ: כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר: וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהֹוָה מִכָּבוֹד: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהֹוָה אֹתוֹ אֲדַבֵּר: וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם: אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת: וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל: וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר: וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד: וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ: כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל: וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד: וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ וְגַם בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ”.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ירמיהו של”ג) “אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ”. לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁהקב”ה דָּן אֶת עֵשָׂו הָרָשָׁע מָה עֵשָׂו עוֹשֶׂה מִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וּבָא וְיוֹשֵׁב אֵצֶל יַעֲקֹב, וְאֵין כּוֹכָבִים אֶלָּא יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב”, וּכְתִיב “הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים”, וְיַעֲקֹב אוֹמֵר לוֹ אָחִי לֹא תְהֵא כַּיּוֹצֵא בִּי שֶׁנֶּאֱמַר “אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל” גְזֵרוֹת שֶׁהָיִיתָ גּוֹזֵר עָלַי שֶׁאֶהֵא עוֹבֵד אֱלִילִים אִלּוּ הָיִיתָ עוֹשֶׂה הָיִיתִי מִתְחַיֵּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם וְאִם לֹא אֶעֱבוֹד אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי, לְפִיכָךְ “אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל”, כֵּיוָן שֶׁעֵשָׂו יוֹרֵד לַשְּׁאוֹל נִשְׁתַּיֵּר יַעֲקֹב לְעַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה’ פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ” וְאֵין שְׁלִישִׁיָּה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה”. ורואים שהמדרש מקשר בין הפסוק (עובדיה א, ד) “אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהֹוָה”. לפסוק בנבואת בלעם “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל”. ושמעתי מהרה”ג ר’ ח. א. ש. שליט”א שרואים את רוב המילים של הפסוק בעובדיה בתוך נבואת בלעם: “וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן: [“אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר”] נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל [נְאֻם יְהֹוָה”] וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם: אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב [“כּוֹכָבִים”] וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת: [“וְאִם בֵּין”] וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל: וְיֵרְדְּ [“אוֹרִידְךָ”] מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר: וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד: וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ“. [“שִׂים קִנֶּךָ”].