הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
כי לה' המלוכה

צופן פלא שנראה כמו כתב חידה | פסוק המדבר על פורענות כל הגויים

ונביא צופן מאת הרה"ג ר' אברהם הירש שליט"א שנראה כמו כתב חידה:  חת"ן אנ"י, חתונ"ה וחרב"ן, ג"ו ביד"ן המי"ת פא"ה, אב"א אמ"א, יש"י יש"י. אול"ם פא"ר מבי"ך דרש"ן. יו"ם שנ"י חת"ן כל"ה. וביאר הרה"ג ר' א. ב. שליט"א שניתן לראות שהצופן מתחיל מהפסוק המדבר על הגנת עם ישראל "ויסע עמוד הענן מפניהם וגו'", ומסתיים …

חמישה כדורי לוטו זהים הביאו פרס ל1400 משתתפים | רמזי גאולה חזקים

🔸️רמזי דוד 14 וגאולה חדשים 🔸️רמזי הקורונה מאנגליה ממשיכים 🔸️רשת סבן (7) אילבן מגיעה לישראל 

🔮 נדיר 🔮
(בארה"ב)
כל ארבעת הכדורים שנשלפו מהכד הכילו את הספרה 7 , שידועה כמספר מזל בתרבויות ודתות שונות. בעקבות כך הפרס הכספי בהגרלה נאלץ להתחלק בין 1,400 משתתפים
רבים מאיתנו שמעו במהלך החיים שהספרה 7 היא סימן למזל והצלחה.
ארבעת המספרים שיצאו בהגרלה היו 7-7-7-7, מה שהוביל למספר שיא של 1,400 זוכים. כמניין 'דוד'
ושימו לב שבכתבה נכתב "חמישה" אותיות "המשיח"

ראה מאות רמזים נוספים במספר 14 בגלריות דוד המלך

המספר 7 זה גימטריה של מזל 77
המרמז על מעבר לדרגת השבע שמקבלים את השבת נכנסים לעולם המשיח
כזכור
"קבלת שבת = 1234
התגלות השכינה = 1234
התגלות יהוה ומשיח = 1234"
(שבע = 372 = בן ישי)

ביאת המשיח = 776
צירוף מקרים = 776
הנספר 776 זה 77 (שבת) לתוך ה6 (עולם החומר)
לעולם יש 6 רוחות יש ששה ימים בשבוע … 600 = שקר כשהולכים רק עם ה6 זה שקר. צריך להכניס את מימד המזל מימד ה7. ואז מגלים אלוקותו יתברך ומקבלים את ה 67  זה תהליך ההבנה שיש רק ה' בעולם. זה נקרא "בינה =67"

 

🔸️ המשך רמזי הקורונה מאנגליה 🔸️

 
חמישה שחקנים מנבחרת אנגליה לא רוצים להתחסן  
(כזכור: חמישה = המשיח) ובבריטניה ששם ראש ממשלתה כמניין "מלך המשיח" אנו רואים  רמזי קורונה רבים. וזה המשך לרמזים שנכתבו בפוסט מרכזי קורונה כאן: 
בבריטניה הכל הפוך. מי שמקבל בוסטר נדבק יותר… 
 
גולשים יקרים: כדי שנעלה פוסט רמזים נוסף נצטרך לאסוף תרומות עד לסכום כולל של 700 ש"ח. התרומות של כולם יתווספו יחד ויוצגו בעמוד הראשי של האתר. ניתן להקדיש לעילוי נשמת. להצלחה וכ"ו
לתרומה כעת לחץ כאן

עדכון זה לזכות צ"ו וא.מ שתרמו לאתר להצלחת כל בני ביתם ומשפחתו…

🔸️ רשת סבן אילבן מגיעה לישראל 🔸️

שוב המספר שבע ושוב מארה"ב. הרשת הענקית מארה"ב מגיעה
הרשת פותחת 400 סניפים
"ו400 איש עמו…" ארה"ב זה שורש עשו… 400 חנויות "נוחות"
עשיו הלך עם 400 שזה האות האחרונה 'ת' האות שהכי רחוקה מהאלף… התכלית להביא את הרחוק ביותר מלמטה לכיוון הקב"ה דווקא הרחוק משמח את הקב"ה יותר… תכלית היהודי לקרב את כל העולם לה' יתברך…

אין שום מציאות אחרת מלבד הקב"ה הרמזים שאנו רואים מראים לנו שאנו נכנסים עוד לתוך עולם הגאולה…
בעתה = 477 כמניין אתמול 477 שתבוא הגאולה נבין שהכל קרה אתמול רק לא ראינו. כי אנו שקועים בתוך האגו והתאוות שלנו… אבל הקב"ה נמצא כאן איתנו ושומר על כל אחד ועושה לו את הכי טוב בשבילו והכל רק חסד וטוב… 
רצה הקב"ה להשכין שכינתו בתחתונים.
מטרת הבריאה זה לא העולם הבא…
המטרה זה העולם הזה דווקא.
מטרת הבריאה זה לגלות שכאן הקב"ה נמצא איתך והוא מתלבש דרך כל הסובב שלך ודרך כל האירועים שעוברים עליך.
צריך להגיע למצב של "עולמך תראה בחייך…"
ולגלות שהבורא אוהב אותך ומסתתר אחרי כל דיבור ומצב נמצא הבורא. תחשוב מה הוא מרמז לך בכל ה"צירוף מקרים = 776 = שלמות = 776 = ביאת המשיח = 776

מטרת הבריאה זה לגלות את י-הוה כאן דווקא בעולם! לעשות מהלב שלי מקדש מ' קדוש … ראה: סוד המ’ והרמז  
 

 

 
מאמר חזק שרץ ברשת שווה לקרוא
אז אתמול הייתי בשיעור של הרב זיו קצבי.
זה היה אחד מהשיעורים היפים ביותר ששמעתי.
השיעור הזה נשאר בי קצת כמו שנשאר לך טעם טוב וחמימות של איזה משקה חם, רשימו של הרגשה.
וככה הסתובבתי לי אתו בלב מאתמול…
והיום היה לי רגע בהיר, אחרי שקיבלתי איזו הודעה,
ועלו לי כמה מחשבות.
•*
הבנתי שעבור כל אדם שמבקש לדעת, יגיע הרגע שבו הוא יבין מה חשוב לו ומה לא.
רגע שבו יתברר לנו, מתוך ניסיון כזה או אחר, מה עיקרי ומה משני, במה הטעם ומהו התפל, במטבח שהוא חיינו.
אדם שמבקש לצבור רכוש, מעמד, כבוד,
הנשמה שלו תהיה ממוקדת בקליפה, וגם כשהוא כביכול עובד את השם אלוקיו, זו עבודה על עצמו, בעיקר…
כי הרי הוא מבקש עזרה מהשם כדי שיהיה לו משהו.
בית, מכונית, מעמד, כבוד…
מי שעבר את השלב הזה והגיע למקום שהוא מבין שהוא חלק ממערך קצת יותר גדול, יודע להשתמש בכלים שהשם משפיע עליו לטובת הכלל ולא רק לרווחתו.
אדם כזה, שהבין שה' הוא הטוב המוחלט,
בדרך כלל יהיה מסופק ומאושר, מטבע הכרת הטוב.
אדם במקום כזה כבר מגיע למצב של משפיע, ולא רק מושפע.
וממילא יתחיל לשאול את עצמו שאלות כמו:
איפה אני מונח?
האם אני עושה כל שיש ביכולתי כדי להשאיר אחרי כמה שיותר יופי, שמחה, טוב, וכמה שפחות נזק?
למי אני בעצם עוזר?
וזאת משום שככל שמשווים צורה להשם יתברך, כך נעשות התכונות האלוקיות יקרות וקרובות.
ארך אפיים, טוב ומטיב, וכו'.
ומאחר שהשם הוא משפיע,
ככל שאנחנו מתקרבים אליו באמת, כך אנחנו מבקשים להשפיע.
מתחילים לשאול את עצמנו,
מה אני באמת נותן מעצמי?
מה אני משאיר ממני פה, על האדמה?
•*
למדנו בשיעור אתמול, עם הרב זיו, על ההתייחסות של החסידות לעולם הזה.

בעבר היתה התפישה הרווחת שהעולם הזה הוא מן מסדרון, משחק תיקונים שבו צוברים נקודות זכות וחובה, ומי שהיה ילד טוב נכנס לגן עדן ומי שלא – לגיהנום, חס וחלילה.

על פניו, נדמה שגן עדן הוא העיקר, הפרס… הממתק שמחכה בקצה המסע שהוא העולם הזה.

אבל החסידות מלמדת אותנו שהעולם הזה הוא הוא העיקר!

ולראייה, אילו היה גן העדן העיקר, מדוע היינו צריכים לרדת הנה לכתחילה?
לצבור נקודות?
אם כך הוא, אז כיצד יתכן שלעתיד לבוא כל המערך של הניקוד הזה יהיה בטל ומבוטל?
העולם הוא העיקר.
כאן ועכשיו.

גילוי האלוקות בכל רגע ורגע, כל דקה ודקה, פה ממש.
איפה שקשה ולא ברור. לא רק איפה שקל ונוח.

האם אני זוכר שאלוקים נמצא פה?
האם אני זוכר ששם הויה הוא הפועל כאן, ממש כאן,
לא רק כשכיף לי, אחרי ארוחה טובה, במיטה נוחה,
אלא גם בפנצ'ר בגלגל?
בעבודה שלא התקבלתי אליה?

האם אני נאמן וישר גם כשלא רואים אותי הבריות?

האם כשמישהו מציע לי לחטוא, לעשות דבר אסור, האם יראת שמים מונעת אותי מעשותו?
או שמא יראת אדם היא שמונעת?

האם הייתי פועל בדרך ישרה אם לא היה מחכה לי עונש בסוף המסלול, גשמי או רוחני?

🖤 הרב נתן שיטה יפה לבדוק אם אתה באמת נמצא עם אלוקיך בכל רגע –
לשאול את עצמנו האם למקום שבו אנחנו נמצאים לא היינו מתביישים להביא אתנו את השם יתברך.
אהבתי את הרעיון הזה 🖤

האם אני זוכר שיש רק אחד שרואה הכל פועל הכל?

•*

אברהם ויצחק חפרו בורות.

בור = בהמשגה רוחנית – אין מים אלא תורה.
העולם הזה הוא כמו בור, מלא בחול ואבנים, שאברהם ויצחק היו צריכים לחפור כדי לגלות מתוכו את המים, התורה.

אברהם שהיה כולו חסד, באו הפלשתים וכיסו את הבורות שחפר.
תנועה של חסד היא תנועה שנעשית מעצמה. צורך להשפיע של המשפיע ללא קשר למקבל.
בגלל שרק חסד ללא גבול מאפשר פריצות, באו הפלשתים וכיסו בחול (חולין) את הבורות.

בא יצחק, חפר את הבורות שחפר אביו אברהם, אבל הפעם הפלשתים לא יכולים היו לכסות אותם.
מדוע?
משום שיצחק בא בגבורות.
זה אפשר לו לבצע את החסד בדיוק רב יותר, ושם גבול שלא אפשר לפלישתים (ההבל, הקליפות, העולם הזה) לכסות את הקודש בחולין.

אבל יעקב…
יעקב הגיע למדרגה מזוככת, למקום של מיזוג בין חסד וגבורות. לקו האמצע. ולכן ממנו יצאו 12 שבטי-יה.

יעקב כבר לא צריך היה לחפור בורות.
אחרי 14 שנים בבית שם ועבר, כשכבר יצא משם, יעקב חולם את חלום הסולם.

כשהוא מתעורר, הוא מבין ששם הויה פועל בכל דבר ודבר,
וכאן עולה תמיהה גדולה –
יעקב למד 14 שנים תורה בבית שם ועבר, בקדושה עליאית…
האם לא ידע זאת כבר קודם?

אלא, שיעקב הגיע למדרגה חדשה –
הוא כבר לא היה צריך לחפור אבנים וחול, הוא כבר לא היה צריך "לחפור" את העולם הזה כדי לגלות את המים, התורה, האלוקות.
הוא גילה שגם הבור, גם האבנים וגם החול, החולין – הם אלוקות.

כשהשם הוא קונו של אדם והאדם מחובר לקניין הזה –
אי אפשר לקנות אותו בהבלי העולם הזה.
לא בכסף, לא בכבוד, לא בשום דבר.
יש לו הכל כבר עכשיו, ברגע שיש לו הבנה שהכל הוא אלוקות. זה הרגש הטוב המוחלט.
ברגע שיש לנו הרגש מוחלט של טוב, מה יכול להשתוות לו?
מי ימכור שבת אחת שלו, אם הוא יודע את הערך שלה?

כשאדם מחובר לקונו, כיעקב אבינו, הוא יודע שגם 14 שנים של לימוד תורה במקום קדוש וגם העיזים שהוא הולך לרעות עכשיו – חד הם.

כי הכל אלוקות.

וזאת הבקשה של הנשמה.
כי כשהבטן מקרקרת, מרגישים את זה. כשרעבים, מרגישים את זה.
אבל הנשמה לא מקרקרת כשלא מקיימים מצוות.
והנשמה, כל תכלית הירידה שלה לכאן היא לגלות את האלוקות בכל דבר ודבר בגשמיות.

לכן העבודה היא כאן ועכשיו, לכן העולם הזה הוא העיקר.

ציור: בן ישעיהו

תמה גלותי והחלה גאולתי | אוקרינה ופוטין | רמזי עמיחי

[13:05, 24.11.2022] עמיחי: רוסיה – אוקראינה – אטום – תשפג = 1237 מסתתר (התגלות במסתתר זה 1237) ולדימיר פוטין – אוקראינה – אטום – תשפג = 1358 מסתתר (משיח) וגם זה ⬇️ כמובן[13:05, 24.11.2022] עמיחי: סוד גוג ומגוג – מלחמת רוסיה אוקראינה = 1358 מסתתר סוד מלחמת גוג ומגוג – …

רמזי פסח | הכותרת בחדשות "המשיח" : "LE MESSIE" | רמזי עמיחי

כל עניינו של פסח זה ענינו של דוד והגאולה . מצה (+) בגימטריה "צמח" דוד זו המציאות של הגאולה זה מציאות שאנו מבינים ומרגישים שאין שום מציאות חוץ מהבורא. וזה עניין 'ההגדה' להגיד. צריך להוריד את ההרגשות ללב ולגוף  מה זה מה שכתוב "אור ל 14" בודקים את החמץ?  לפני …

מהי תורת הרמז ומה זה גימטריאות ? מאת ציון סיבוני

ט' מר חשון תשפ"א.

עודכן ביום חמישי י' אלול תשפ"א – לרגל הולדת נכדי הי"ו , לרפואתו ולרפואת אמו/בתי אלינור , וב"ה נזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה במועדו בבריאות טובה בקדושה ובשמחה רבה.

תורת הרמז

מהי תורת הרמז ומה זה גימטריאות ?

עקב אי הידיעה וההבנה במהות ובחשיבות תורת הרמז ובעיקר בגימטריאות, מובאים כאן , דברים על "קצה המזלג" , ע"מ לסבר את האוזן.

כידוע, על תורתנו הקדושה יש אין סוף פירושים.
וזאת משום שהקב"ה הוא אינסופי, כך התורה, שהיא חכמתו, גם היא אינסופית.

ידוע שיש 70 פנים לתורה וגם בהם יש רבדים שונים ורבים

ואולם יש 4 רבדים עיקריים וחשובים המכונים – פרד"ס:-

פ – פשט.

ר – רמז

ד – דרש.

ס – סוד.

כמעט כולם יודעים ומכירים את ה"פשט" , ה"דרש" וה"סוד".

ואולם , "תורת הרמז" פחות מוכרת ולעיתים אף קצת מזולזלת , הן משום אי ידיעה והן משום חוסר הבנה בסיסית בה.

כמו כן, אין לה "תורה מסודרת" ואין לה ספרים שהם ספרי יסוד כפי שיש לנו ב-3 הרבדים האחרים של התורה

הגימטריאות הן פרק בתורת הרמז , פרק חשוב , אך הן לא הכל.

תורת הרמז לא מוגבלת לרובד מסויים של התורה והיא נמצאת בכל רובד וכוללת כל אחד מהרבדים הנ"ל !!!

מה כוללת תורת הרמז ?

צורת האותיות, חשבון האותיות (גימטריאות), תמורת האותיות(א"ת ב"ש, אל בם, אי"ק בכ"ר…), ראשי תיבות, סופי תיבות, נוטריקון, מילוי האותיות, אותיות לפני, אותיות אחרי, המספר מסתתר , נקוד האותיות , אור חוזר(למפרע) , הפיכת מספרים לאותיות, אותיות מנצפך, מיקום האותיות , גימטריה קטנה, גימטריה גדולה וכו'…

תורת הרמז היא כה גבוהה עד ש"הזוהר הקדוש" משוה אותה לסוד ואף מכנה אותה "ראייה" (במקום רמז ) , כמו בזהר שם כתוב :-"תא חזי"(בוא וראה).

תורת הרמז היא התורה המתגלה לציבור הרחב ממש לפני התגלות משיח בבחינת "ויקבר אתו בגי"(בגימטריה) שהוא בסוד ובבחינת "כל גיא ינשא"- שתורת הרמז תתנשא בקרוב מעל שאר הרבדים

סיכום ביניים

תורה שבכתב ותורה שבע"פ-הגוף

זהר קבלה וחסידות – הנשמה

תורת הרמז- תורת משיח- נשמה לנשמה

מקורות חשובים המאירים על תורת הרמז והגימטריאות:-

"זהר חדש"- "גימטריאות וחשבון וכ'ו…משם נכנס האדם לדעת מעלה".

"הרמב"ם"-(באגרת לחכמי פרובנס):-

"דעו רבותי , שאין ראוי לנו להאמין , אלא באחד משלושה דברים-הראשון שתהיה עליו ראייה ברורה מדעתו של אדם, כגון חכמת החשבון גימטריאות והתקופות…"

"הרמ"ק" – בספרו "פרדס רמונים":- "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא על ידי הצרופים, גימטריאות, התמורות , ראשי התיבות, סופי התיבות, תוכי התיבות, ראשי הפסוקים, סופי הפסוקים, דילוג אותיות וצרוף אותיות"

"הגר"א"-"רמז הוא פתח שער הסודות".

"רמב"ן"-ב"מאמר הגאולה" מרחיב ומחשיב את מעלת הגימטריאות והרמזים שיוצאים מהפסוקים שבתורה.

"הגר"א"-על הפסוק כל "גיא ינשא"- "שלעתיד לבוא תתנשא ותתרומם עוד יותר תורת הרמז".

וכן מצינו ב"זהר" (תקו"ז קכ):- "כל גיא ינשא", אלו גימטריאות פרפראות לחכמה"

ובספר "פענח רזא" על הכתוב בדברים :-

"כי לא דבר רק הוא מכם" הוא כותב ש:-

"כי לא דבר רק הוא מכם"= 679= גימטריאות !!!

שאין דבר שהוא ריק מהתורה ,ותמיד תוכל למצוא ולחדש בה על דרך הרמז והסוד

בשיחות מוהר"ן(אות רג) אמר:-"התורה שלי גבוהה מאוד , ובכל מקום שאני משתמש עם צירופי אותיות , דהיינו הראשי התיבות, סופי התיבות, וצירופים, היא גדולה ביותר".

"המאירי" (אבות):- "לאחר שישלים עצמו בחכמת התלמוד, יתחיל בחכמת האחדות . והמבוא להם הם תקופות ומזלות גימטריאות ומהן יבוא לטבעיות ולאלהות"

"רבינו בחיי"-"תקופות וגימטריאות מעוררות את הכח השכלי ומביאים אותו להרבות בידיעה האלוהית".

"החתם סופר"(תורת משה דרוש לי טבת) – "אל גנת אגוז ירדתי".
"גנת"-ר"ת-גימטריה, נוטריקון, תמורה .
ועל כן, יש באגוז ד' קליפות:-העליונה רע ומר, ואיננו ראוי אלא לצביעה, והיא קליפת החכמה היונית , רע ומר ואינו אלא צבוע. קליפה שניה- המשמרת את הפרי היא פרוש הפשוט שאין מקרא יוצא מפשוטו, והוא משמר תוכו ועל ידו מטלטלים את הפרי.
והקליפה הדקה הנאכלת עם הפרי היא כל דרשות חז"ל להוציא מהם עקרי המצוות דינים ומשפטים על דרך הפשוט.
ועיקר המאכל הוא מעשה מרכבה וסודות המצוות והיינו "גנת אגוז". האור הגנוז רמוז בו.
גנת=453=מלך המשיח.
שבימיו כל "גיא ינשא", ותורת הרמז תתנשא ותתעלה מאוד.

ראו דברים מדהימים ואפילו מפחידים מאוד:-

"זהר חדש"(תשט"ז קטז)-"כל מי שלא יודע גימטריאות וחשבונות, עתיד לרדת לשאול, כמו שבארוה במדרש "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה"

"המתוק מדבש"- "שהגימטריאות מייחדות קוב"ה ושכינתיה, ומי שאינו מייחדם עלול להיכשל בעבירות שמורידות אותו לשאול".

"הזהר הקדוש"- (בראשית מו) -"כל החשבונות בסיהרא". כלומר, כל החשבונות בלבנה, שהיא בבחינת השכינה בגלותה , ולכן כל החישובים הם ע"מ להביא למילואה ותיקונה.

זהר (פנחס רכ ) – חשבון זה הוא עולם התלוי בדיבור". כי עקר ההתבודדות הוא חשבון הנפש- לחשב חשבונו של עולם , לקשר הכל לאחד לתכלית -"נשגב שמו לבדו" וע"י כך לבטל את הרע שפירושו הריחוק מאחד(למו"מ נא).
ובהתבודדות מגיעים את בבחינת והמה בקשו חשבונות רבים", כי תפקידנו להפוך הכל לחשבון אחד בפה בלב ובנשמה- ככתוב "שמע ישראל…ה' אחד"

"תורת הגימטריאות"

*ובברייתא הנדפסת
בסוף "מסכת אבות"- מפורטות שם 32 מידות שהתורה נדרשת בהן , והמידה ה-29 היא "הגימטריא". ובאריכות רבה מפורט במדרש רבה (קורח פרשה יח סימן כא).

ו"בפרקי אבות" בסוף פרק ג' כתוב:-"רבי אליעזר בן חסמא אומר קנין ופתחי נידה , הן גופי הלכות. תקופות וגימטריאות , פרפראות לחכמה

מכאן , כנראה, נובעות התפיסה והטעות הגדולה באשר למעמדן ומקומם של הגימטריאות וזאת עקב , כך נראה לי, המילים "פרפראות לחכמה"….

ואולם , וכפי שכבר אמרו שאם "קנין ופתחי נידה הן הן "גופי" ההלכות , הרי ש"תקופות וגימטריאות" שהן "פרפראות לחכמה" -הרי הן הן "הנשמה" של הגוף והן העיקר

"סוד גימטריאות" – שעל ידן נעשים עיניים לשכינה" ,"שהיא עולמתא שפירתא דלית לה עיינין"(זהר משפטים צה) , היינו שמקבלת הארת החכמה הנקראת עיניים-ואז ממלאות בשפע להשפיע לעולמות ביש"ע שזה סוד הפסוק "עינייך ברכות בחשבון על שער בת רבים", היינו לתקן את "חשבונות רבים", לקשר הכל לאחד שזו עיקר החכמה .
ולכן,
"חכם" =68="הכל אחד"=חיים

ובגימטריה גדולה "חיים"=628=אורייתא

אותיות מנצפך

אלו 5 האותיות הסופיות/הכפולות אשר יכולות לקבל גם ערך גימטרי שונה מהאותיות הרגילות שלהן:-

לאחר האות האחרונה ת'(=400) מתווספות האותיות הסופיות:-

ך=500.

ם=600.

ן=700.

ף=800.

ץ=900.

אות גדולה/רבתי

האותיות הגדולות בתורה מקבלות ערך של אלפים:-

א' רבתי=1000.

ב' רבתי=2000.

ג' רבתי=3000….

"הוספת הכולל"

ועניין הוספת המילה("הכולל") לחישוב הרגיל הוא סוד גדול, כי הנה הכולל הוא בחינת "שער החמישים" הכולל את כל מ"ט השערים("ערבי נחל נח"ל) , כי משה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו (שבת פז)-היינו בחינת הוספת מספר 1 לכולל, שזהו הכח של הצדיקים הגדולים…."

וזה בבחינת "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" אלו המושלים ביצרם. כי "חשבון עיר סיחון", היינו שיחה והתבודדות , בבחינת חשבונות וגימטריאות….

הערה:-

הכולל"=91=הויה אד-ני

מדוע , לכאורה , ישנה גישה מזלזלת כלפי תורת הרמז ובדגש על גימטריאות ?

פרוש הגר"א על הזהר(פקודי רנה)- "קליפה ירוקה פישון פשט, ובה אין צריך הכאה. וכד מטו לקליפה תנינא, דאיהי תקיפא רמז -בהו, שם "כל הולך על גחון", "ולא ידע איש את קברתו", ושם האי נחש קשור לון".

רואים שעל תורת הרמז יש נחש חזק ותקיף והיא שייכת לנהר הגיחון , שורש הנחש שנקרא גחון.

והאותיות שלפני "נחש" הן "רמז" ואותיות שלאחר "נחש" הן "סטת" :

מ נ ס

ז ח ט

ר ש ת
__ _ _
247 358 469

סה"כ=1074=שיר השירים .

עליו נאמר שהוא קודש קודשים.

והמספר המסתתר בין אותיות המילה "גימטריאות" הוא 858 כמניין "קדש קדשים"

נחבר אותיות לפני ואותיות אחרי כך:-

247+469=716.

פעמיים נחש=716

(358×2=716)

כלומר, סה"כ יש לנו 3 פעמים נחש עם המילה נחש !!!

ומשום ש:- נחש=358=משיח , הרי שזהו "נחש תקיפא" היושב על תורת הרמז

וכן המילה "גימטריה" לפי חשבון מיקום האותיות, המניין 70=סוד.

ואותיות "רז"(סוד) נמצאות במילה "רמז" והאות מ' רומזת על "משיח" הכלוא ע"י ה"נחש".

רז=207=אור. הוא אורו של מלך המשיח המופיע כבר בראשית הבריאה.

ולכל מי שרוצה להעמיק שיקרא את הספרות בת ימינו כמו ספר "תורת הרמז" של הרב יקותיאל פיש("סוד החשמל") ו/או את ספריו של הרב שמואל יניב תלמידו של הרה"ג הרב יצחק גינזבורג שליטא וכמובן את ספריו של הרב יצחק גינזבורג ועוד.

תורת הרמז היא- תורת משיח; התורה שמתגלה ונחשפת לפני ביאת המשיח ובזמן התגלותו היא תתנשא ותתרומם לעיני כל ובקרוב מאוד , אכי"ר.

ואולם ע"מ לזרז את ביאת המשיח עלינו לצפות , להתפלל , לבקש ולדרוש באמת את:-

מלכות ה"

מלכות בית דוד- משיח.

בניין בית המקדש השלישי

וחזרה בתשובה ומאהבה של כל אחד מעם ישראל- לאלהינו שבשמים

רק משיח יפסיק את המגפה ואת הפירוד ושנאת החינם

משיח-ר"ת-
משיח יבטל שנאת חינם

משיח-ר"ת-
משיח שיבוא יביא חיסון.

המשך חודש הסליחות והתשובה בקדושה בשמחה ובבריאות טובה לכל עם ישראל.

שנה טובה וחג שמח כתיבה וחתימה טובה

🕍💎🕍💎🕍💎🕍

מיאמי/פלורידה

ב"ה בקרוב בישראל

🕍ציון דוד סיבוני🕍

 

>> הסבר סוגי גימטריה כאן <<

מהי מטרת הגימטריה
כל הרמז מורכב מסמלים וסימבולים .. ברגע שמחברים אוסף של דברים שלכאורה אקראים אז מקבלים תמונה מושלמת !!
נזכור שרמז = 247 – כשרואים רמז.. מבינים שיש כאן פלא = 111 ברגע שנחבר 247+111 = 358 = משיח..

מהי מטרת הגימטריה כל הרמז מורכב מסמלים וסימבולים .. ברגע שמחברים אוסף של דברים שלכאורה אקראים אז מקבלים תמונה מושלמת !! נזכור שרמז = 247 – כשרואים רמז.. מבינים שיש כאן פלא = 111 ברגע שנחבר 247+111 = 358 = משיח..

אש בירושלים | דברי הרב כדורי | התחממות גלובלית | תיעוד אירועים אחרונים מאת עמיחי ויניב #מתעדכן

[18.8, 12:11] עמיחי: 👑👑 פלאות 👑👑 "וגאלתי" = 450 רגיל " וגאלתי" – התשפב = 1237 רגיל שניה לפני תפילת העמידהאנו אומרים… "יה-וה גאל ישראל " – התשפא = 1450 מסתתר והמשפט המלא… "ברוך אתה יה-וה – גאל ישראל – התשפא = 2021 רגיל שימו 💟מה חשיבותה של שנת התשפא …

רמזי ממשלת בנט לפיד שתוקם ביום ג' תמוז | חמאס פרסם הקלטה כביכול משבוי ישראלי | רמזי גאולה חזקים

תוכן ענייני הפוסט ברכת הרבי לביבי אתה תצטרך להיאבק ב – 119 אנשים… והקשר ליום השבעת ממשלת בנט ב ג' תמוז  יום פטירת הרבי #עודכן יום חמישי 9/6 העדכון בצבע כתום (מאת צ.ס) חמאס פרסם הקלטה  של אברה מנגיסטו ששבוי בשבי – וכן פרסם הקלטות חדשות מתקופת גלעד שליט (רמזי …

רמזים מהאסון בהילולות מירון שנהרגו בו 45 אנשים | רמזי 45

אוסף רמזים וגימטריות שנשלחו על האסון במירון בל"ג בעומר התשפ"א שנהרגו בו 45 יהודים שם מפקד המשטרה באירוע מאת טדי (צא"ט) שבוע טוב בוכים זועקים מזועזעים מהאסון הנורא הלב ממאן להאמין לגזרה הנוראה ולא מפסיקים לבכות.. יחד עם זאת כייון שזה אתר שעוסק בעיניני רמזים על הגאולה ומשיח …הבאנו בס"ד …

מלחמה בעמלק התשפ"א | בנט ביבי לפיד ~~ רמזים חזקים ביותר #מתעדכן

רמזים נפלאים רבים הבורא מראה לנו באירועים האחרונים במדינה.

שימו לב שנכתוב את המשפט הפשוט הזה

נקבל בדיוק את השנה התשפ"א 5781 שנים מבריאת העולם

משולש זה לקחת כל אות כולל כל האותיות שלפניה… שמחברים את הרגיל והמשולש. ומקבלים בדיוק את השנה 5781 ???

זה פלא פלאים…

והמילים הם המפתח…אנו כותבים מילים הכי בסיסיות כנכתב בתורה "מלחמה להויה בעמלק מדר דר"

מול מי עמלק נלחם? מול משיח שוב 5781 …. נדיר!!

עמלק = 240
מול עמלק הפנימי נמצא "דויד = 24" שבכל אחד

המשך לקרוא"מלחמה בעמלק התשפ"א | בנט ביבי לפיד ~~ רמזים חזקים ביותר #מתעדכן"

רמזי המספר 73 שהם שנות המדינה | אִיָּ"ר רֶמֶז עַל שְׁנַת תשפ"א ר"ת תְּהֵא שְׁנַת אוֹר פָּנֶיךָ | צופן חזק בדילוג 2021 | סוד החשמל

1671 = מלך המשיח - המדינה נשלטת בידי מלך המשיח
עוד על המספרים 1671 בפוסט רמזים ראשי ביבי

1 67 1

עצמאות 73.. כמניין 'חכמה' הרחבנו רבות על מעלת ספרות 3+7 - 7+3 מספרי החכמה.. המסתתר של חכמה זה 67 = בינה... היות והבינה מוסתרת בחכמה

בינה = 67 = בי + נ

המשולש של חכמה = 271 = הריון !!!

המילוי של חכמה = 613

המילוי דמילוי – 123 = ענג

ע"י ראיית החכמה האלוקית מקבלים ענג. ומגיעים ל "התגלות השכינה = 1234" כי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה

שמחה = 353

ע"י זה מקבלים את 

סוד הויה ליריאו = 353

המילוי בלבד זה השורש. וזה המספר הכי גדול בתורה 1820 – מספר שמות הויה בתורה.

סוד כפול הויה = 1820

כמו שראינו בסרטון "סוד 1820"

מאת צ.ס

🇮🇱🕎🇮🇱🕎🇮🇱🕎🇮🇱

המספר 73 הוא מספר מיוחד מיוחד.

חכמה=73.

ובהיפך הקדושה:-

73=עג

"עג" היה קליפה מאוד גדולה לפני הכניסה לישראל.

ע"ג-ר"ת-עבודת גלולים(עבודה זרה).

חכמה (במילוי) = 613=תרי"ג.

אור חוזר של 73 הוא 37.

דרגת משיח היא יחידה.

יחידה=37=דגל.

וכאשר נכה זה בזה נקבל:-

73×37=2701.

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"=2701.

כולנו מצפים לגאולה:-

ג×א×ו×ל×ה=2700.

ועם הכולל=2701.

73

שבע = 372 = בן ישי

הריון קשור ,כמובן, למצווה הראשונה "פרו ורבו".

והכל מתקשר גם למה שכתבתי על הריון…

פרו(במילוי) = 613 = תריג=משה רבינו = חכמה במילוי !!!
 "מאז שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה בעולמו, אלא ד' אמות של הלכה".

ואם זה "רק" מה ש"נותר" לקב"ה , הרי צריך להיות שם גם סוד שנת הגאולה…

בדקתי ומצאתי ש:-

"ד' אמות של"=781= תשפ"א !!!

הריון = 271

"דלת אמות של הלכה"=1271.

1271=הריון משיח בן דויד משיח בן יוסף.

חתן וכלה מרמזים על הריון.

החלטתי לבדוק מה הן אותן ד' אמות של הלכה(לא לפי הפשט, אלא לפי הרמז…) ומצאתי ש:-

בתורת הרמז (אותיות)=1271=דלת אמות של הלכה !!!

ד'=דלת=434=משיח בן דויד.

הריון(ן)=921 = ראש הממשלה (ממשלת מלך המשיח).

חג עצמאות 73 שמח
🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱

מי מנהיג את כל מלכי הארץ? זה מלך המשיח... המשיח זה כוח הקב"ה כפי שמתגלה לנבראים כוח ששולט על כל הברואים כל היצורים. כנאמר לב מלכים ושרים ביד ה'... אין משהו אחר חוץ מהקב"ה

טצ"ץ בְּגִימַטְרִיָּא ה' בְּאִיָּר תשפ"א בּוֹ יֻשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וְנִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

מוּבָא עַל הרה"צ ר' דָּוִד בַּהֲרָ"ן זצ"ל, שֶׁאָמַר עַל הַשָּׁנִים תש"ח וְתשכ"ז שֶׁהֵן שָׁנִים מְסֻגָּלוֹת לַגְּאֻלָּה, עַל פִּי הַגְּרָ"א וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהָיְתָה זְמַן פְּקִידָה שֶׁהֻחְמְצָה. וְכֵן מוּבָא בְּהַסְכָּמַת רַבִּי יוֹסֵף סַלַּנְט זצ"ל לְסֵפֶר 'מִדְרַשׁ שְׁלֹמֹה', שֶׁהרה"ג ר' שְׁלֹמֹה רִיבְלִין זצ"ל הִכְרִיז לִפְנֵי 'כָּל נִדְרֵי' שֶׁל שְׁנַת תש"ח בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁשָּׁנָה זוֹ תִּהְיֶה פְּקִידָה גְדוֹלָה בְּתַהֲלִיכֵי הַגְּאֻלָּה לְפִי הַגְּרָ"א, וְיִהְיֶה מַעֲבָר קָשֶׁה מְאֹד, שֶׁבְּסוֹפוֹ יִהְיֶה נִצָּחוֹן גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁהָרַב רִיבְלִין זצ"ל אָמַר בְּשֵׁם הַגְּרָ"א עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי קוּם הַמְּדִינָה, שֶׁה' בְּאִיָּר הוּא תַּאֲרִיךְ שֶׁקָּשׁוּר לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְכ"ז בְּאִיָּר [הַזְּמַן שֶׁל מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים] הוּא תַּאֲרִיךְ שֶׁקָּשׁוּר לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יְהוּדָה וַיְנְגּוּט שליט"א שֶׁכ"ח בְּאִיָּיר הוּא יוֹם פְּטִירַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁהִמְלִיךְ גַּם אֶת שָׁאוּל וְגַם אֶת דָּוִד. לָכֵן בְּיוֹם זֶה הִתְחִילָה לְהִתְנוֹצֵץ הֶאָרַת דָּוִד. וְעִקַּר הַהִתְנוֹצְצוּת הִתְחִילָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא בְּסוֹד נֶצַח, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות נח.) "וְהַנֵּצַח" זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. "וְהַהוֹד" זוֹ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כִּי שְׁמוּאֵל תִּקֵּן אֶת הַנֶּצַח כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בראשית כא:) עַל הַפָּסוּק שֶׁשְּׁמוּאֵל אָמַר "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם". וְכֵן ה' בְּאִיָּר בְּגִימַטְרִיָּא יָרֵחַ. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּתּוֹסְפוֹת (ר"ה ה. ד"ה אמרה) שֶׁבְּה' בְּאִיָּר הָיוּ בּוֹדְקִים אֶת הַיָּרֵחַ לָדַעַת מָתַי יִהְיֶה חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְכֵן ה' אִיָּר אוֹתִיּוֹת אַרְיֵ"ה שֶׁמְּסַמֵּל מַלְכוּת. וְהַצֵּרוּף שֶׁל חֹדֶשׁ אִיָּר יהה"ו מוֹפִיעַ בְּכָל הַתנ"ך בְּר"ת וְס"ת יַחַד 65 פְּעָמִים כְּמִנְיַן שֵׁם אדנ"י שֶׁמְּסַמֵּל מַלְכוּת. וְאֶחָד מֵהֶם הוּא בַּכָּתוּב (תהילים קמט, ד) "כִּי רוֹצֶה הוי"ה בְּעַמּוֹ" וְרוֹצֶ"ה ר"ת רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' טוּבְיָה שְׁרַגַּאי שליט"א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁהָעֲרָבִים קוֹרְאִים לְיוֹם הָעַצְמָאוּת יוֹם הַנֶּכְבָּה אוֹתִיּוֹת הַנְּקֵבָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת.

וְכֵן דָּוִד בֶּן יִשַׁי לְפִי מִסְפָּר גָּדוֹל עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, לְרַמֵּז שֶׁהֵם הַקְּלִפָּה שֶׁמַּלְבִּישִׁים עָלָיו. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַהֲרוֹן שְׁפִּיצֶר שליט"א שֶׁבְּיוֹם ה' בְּאִיָּר וְהַיּוֹמַיִם שֶׁאַחֲרָיו צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת הֵן שפ"ו בְּגִימַטְרִיָּא דָוִד בֶּן יִשַׁי. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשׂוּ אֶת סֵמֶל הַמְּדִינָה מָגֵן דָּוִד, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד לַה' "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי", הַיְינוּ שֶׁסִּיּוּם חַיֵּי דָוִד מְסַמֵּל אֶת הַקֵּץ, כָּךְ יִהְיֶה אַחֲרֵי 70 שָׁנִים שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עִם עוֹד שְׁנָתִיִּים לֵדָה יִהְיֶה זְמַן הַקֵּץ.

מוּבָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּסֵפֶר 'קוֹל הַתּוֹר' בְּשֵׁם הַגְּרָ"א שֶׁהַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בַּיְסוֹד, וּבְחִלּוּף אוֹתִיּוֹת טצ"ץ שֶׁמִּתְחַלְּפוֹת בְּחִלּוּף אי"ק בכ"ר. שֶׁהֵן כְּמִנְיַן תתקצ"ט מַדְרֵגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְרוֹאִים שֶׁהַמִּסְפָּר הַזֶּה הוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שֶׁאָז יַגִּיעַ לְהַשְׁלָמַת תַּפְקִידוֹ. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַסֵּפֶר 'קוֹל הַתּוֹר' (פרק ב' סימן ל"ה) "הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם", "הַקָּטָן" הַיְינוּ אֶפְרַיִם, כַּכָּתוּב "אָחִיו הַקָּטָן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ". וְכֵן "הַצָּעִיר" הוּא אֶפְרַיִם, וְהַכַּוָּנָה, אִם הוּא יַגִּיעַ עַד דַּרְגַּת הָאֶלֶף פָּחוֹת אֶחָד, הַיְינוּ טצ"ץ בַּיְסוֹד, שֶׁהוּא הַדַּרְגָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אִיתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אָז אֲנִי ה' אֲפִלּוּ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "לְאֶלֶף", הַיְינוּ עַד אֶלֶף, וְלֹא עַד בִּכְלָל. כִּי אָז דַּרְגַּת הָאֶלֶף עַצְמָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת בְּעַנְנֵי שְׁמַיָּא בְּדֶרֶךְ נִסִּית כֻּלָּהּ. וְעוֹד מוּבָא בָּהֶמְשֵׁךְ שָׁם "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" בְּגִימַטְרִיָּא טצ"ץ, מִנְיַן חֲלָקִים שֶׁנִּתְחַלְּקָה תְּקוּפַת עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, "וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ". וְעוֹד מוּבָא בָּהֶמְשֵׁךְ שָׁם מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד בְּגִימַטְרִיָּא טצ"ץ עִם הַכּוֹלֵל, כִּי הַמִּסְפָּר אֶלֶף הוּא כְּנֶגֶד מֹשֶה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא הַגּוֹאֵל אַחֲרוֹן וּמַשְׁלִים לְמִסְפַּר אֶלֶף, בְּסוֹד "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה". וְעוֹד מוּבָא בָּהֶמְשֵׁךְ שָׁם טצ"ץ בְּגִימַטְרִיָּא פֶּתַח תִּקְוָה. וְכֵן טצ"ץ בְּגִימַטְרִיָּא ה' בְּאִיָּר תשפ"א שֶׁיֻּשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וְנִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּהְיֶה בִּשְׁנַת הַ73 אַחֲרֵי שֶׁנְּסַיֵּם 70 שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וְעוֹד שְׁנָתַיִם שֶׁל לֵדַת מָשִׁיחַ. וְזֶה מַמָּשׁ עַכְשָׁו שֶׁהִשְׁלַמְנוּ 72 שָׁנִים מֵה' בְּאִיָּר תש"ט שֶׁאָז הִשְׁלִימוּ אֶת הַמִּלְחָמוֹת שֶׁל קוּם הַמְּדִינָה: (וירא קיט.) בְּשַׁבְעִין וּתְלָת, כָּל מַלְכֵי עָלְמָא יִתְכַּנְּשׁוּן לְגוֹ קַרְתָּא רַבְּתָא דְּרוֹמִי, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְעַר עָלַיְהוּ אֶשָּׂא וּבַרְדָּא וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ וְיִתְאַבְּדוּן מֵעָלְמָא. בַּר אִנּוּן מַלְכִין דְּלָא יִמְטוּן לְתַמָּן, וְיָהַדְרוּן לְאַגָּחָא קְרָבִין אַחֲרָנִין, וּמֵהַהוּא זִמְנָא מַלְכָּא מְשִׁיחָא יִתְּעַר בְּכָל עָלְמָא, וְיִתְכַּנְּשׁוּן עִמֵּהּ כַּמָּה עַמִּין וְכַמָּה חַיָּלִין מִכָּל סַיְפֵי עָלְמָא, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנְּשׁוּן בְּכָל אִנּוּן אַתְרֵי. עַד דְּאִשְׁתְּלִימוּ אִנּוּן שְׁנִין לַמֵּאָה, כְּדֵין וָא"ו יִתְחַבָּר בְּהֵ"א, וּכְדֵין "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהו"ה וְגוֹ'". וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל זְמִינִין בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתְּעָרָא עַלֵיהוֹן עִם כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא לְמֵיתֵי עַל יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִּיב "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה וְגוֹ'", וּכְתִיב "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יהו"ה וְעַל מְשִׁיחוֹ", וּכְתִיב "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק יהו"ה יִלְעַג לָמוֹ". לְבָתַר וָא"ו זְעֵירָא יִתְּעַר, לְאִתְחַבְּרָא וּלְחַדְּשָׁא נִשְׁמָתִין דַּהֲווֹ עַתִּיקִין, בְּגִין לְחַדְתָּא עָלְמָא, כְּמָה דִּכְתִּיב "יִשְׂמַח יהו"ה בְּמַעֲשָׂיו", וּכְתִיב "יְהִי כְבוֹד יהו"ה לְעוֹלָם", לְאִתְחַבְּרָא כַּדְקָא יֵאוֹת. "יִשְׂמַח יהו"ה בְּמַעֲשָׂיו", לְנַחְתָּא לוֹן לְעָלְמָא, וּלְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוֹן בִּרְיָן חַדְתִּין, לְחַבְּרָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ כְּחַד. וְרוֹאִים שֶׁבִּשְׁנַת הַשִּׁבְעִים וְשָׁלֹש תַּתְחִיל הַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהקב"ה יַמְטִיר עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, וְתַתְחִיל תְּקוּפָה שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. והוסיף הרה"ג ר' חיים ש. שליט"א שמדינת ישראל הפציצה את הכור הגרעיני האיראני ביום ל' ניסן ר"ח אייר, שזה מרמז על התנוצצות המלחמות שהם אתחלתא דגאולה בחודש ניסן שעתידין להגאל, וזה מתעורר ביום א' איר אותיות אירא"ן, כאשר האות נו"ן מרמזת על נו"ן ימי הספירה שאנחנו נמצאים בתוכם.

מוּבָא בְּ'פִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר' (לח) שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר שָׁכַב אוֹתָהּ [אֶת דִּינָה] וְהָרְתָה וְיָלְדָה אֶת אָסְנַת. וְאָמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָרְגָהּ, שֶׁעַכְשָׁו יֹאמְרוּ כָּל הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ בֵּית זְנוּת בְּאֹהֶל יַעֲקֹב, מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב הֵבִיא צִיץ וְכָתַב עָלָיו שֵׁם הַקֹּדֶשׁ וְתָלָה עַל צַוָּארָהּ וּשְׁלָחָהּ וְהָלְכָה לָהּ, וְיָרַד מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ וְהוֹרִידָהּ לְמִצְרַיִם לְבֵיתוֹ שֶׁל פּוֹטִיפֶרַע, שֶׁהָיְתָה אָסְנַת רְאוּיָה לְיוֹסֵף לְאִשָּׁה, וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפֶרַע עֲקָרָה וְגִדְּלָהּ כְּבַת, וּכְשֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם לְקָחָהּ לוֹ. וְכֵן מוּבָא בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל (בראשית ל, כא) שֶׁרָחֵל וְלֵאָה הִתְעַבְּרוּ יַחַד בְּדִינָה וְיוֹסֵף, וּבִתְחִלָּה הָיְתָה דִּינָה אֵצֶל רָחֵל וְיוֹסֵף אֵצֶל לֵאָה, וְהִתְחַלְּפוּ הָעֻבָּרִים. וְרוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין דִּינָה לְיוֹסֵף. וּבַ'של"ה' (וישלח) מְבֹאָר שֶׁהַחְלָפַת הָעֻבָּרִים גָּרְמָה שֶׁהָיְתָה לְדִינָה תְּכוּנַת זָכָר וְהָיְתָה יַצְאָנִית וְנִכְשְׁלָה עִם שְׁכֶם. וְיוֹצֵא שֶׁיּוֹסֵף גָּרַם אֶת הֻלֶּדֶת אָסְנַת. וְכֵן רוֹאִים מֵהַ'פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר' שֶׁאֲחֵי יוֹסֵף שֶׁרָצוּ לַהֲרֹג אֶת יוֹסֵף, רָצוּ לַהֲרֹג גַּם אֶת אָסְנַת אִשְׁתּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פ, א) לֵית אִתְתָא זַנְיָא עַד דִבְרַתָה זַנְיָא, אָמְרוּ לֵיהּ אִם כֵּן לֵאָה אִמֵּנוּ זוֹנָה הָיְתָה, אָמַר לָהֶם "וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ", יָצָאת מְקֻשֶּׁטֶת כְּזוֹנָה, לְפִיכָךְ "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה". וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (תשנ"ז ע' טז) שֶׁבְּדִינָה הָיָה נִיצוֹץ מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְלָכֵן "וַתֵּצֵא דִינָה" בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְכֵן דִּינָ"ה בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת דָּלֶ"ת יוֹ"ד נוּ"ן הֵ"א, בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.

מִכָּל זֶה מִתְבָּאֵר שֶׁדִּינָה הִיא מִשֹּׁרֶשׁ יוֹסֵף, וְתַפְקִידָהּ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַקְּלִפָּה לִפְעֹל עֲבוּר יוֹסֵף לְהוֹלִיד אֶת אָסְנַת וְאֶת שֹׁרֶשׁ מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וּלְפִי זֶה יֵשׁ מְבָאֲרִים שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלָה בְּגַשְׁמִיּוּת הַקְּלִפָּה שֶׁפּוֹעֶלֶת אֶת הַכֵּלִים עֲבוּר מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהִיא נִקְרֵאת בְּשֵׁם מְדִינָה, לִרְמֹז שֶהִיא מִשֹּׁרֶשׁ דִּינָה, מִ דִּינָה. וְיוֹצֵא שֶׁהַסּוֹד שֶׁל הַמְּדִינָה הוּא הַסּוֹד שֶׁל הַזְּנוּת שֶׁל שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר עִם דִּינָה. וְחָשׁוּב לְהַבְהִיר שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּין הַשָּׁלִיחַ לַמְּשַׁלֵּחַ הִיא רַק פְּעֻלַּת הַשְּׁלִיחוּת, שֶׁאֵלּוּ נִבְחֲרוּ לִהְיוֹת הַשְּׁלִיחִים בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה לִפְעֹל אֶת הֲכָנַת הַכֵּלִים, וְלֹא חַס וְשָׁלוֹם לוֹמַר עַל אֲנָשִׁים פּוֹרְקֵי עֹל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ מָשִׁיחַ וְכַדּוֹמֶה, כְּמוֹ שֶׁהַרְבֵּה טָעוּ בָּזֶה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט"א שֶׁהַמְּדִינָה הוּקְמָה בְּחֹדֶשׁ אִיָּר שֶׁמַּזָּלוֹ שׁוֹר הַמְסַמֵּל אֶת יוֹסֵף שֶׁכָּתוּב עָלָיו "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ". יוֹם הַהֲקָמָה הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי פָּרָשַׁת אֱמוֹר ה' בְּאִיָּר תש"ח. וְיוֹם שִׁשִּׁי הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַיְסוֹד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'קוֹל הַתּוֹר' בְּשֵׁם הַגְּרָ"א שֶׁה' בְּאִיָּר הוּא תַּאֲרִיךְ שֶׁקָּשׁוּר לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. יְסוֹד שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁקְּרַ"ב תש"ח אוֹתִיּוֹת חֶרֶ"ב קֶשֶׁ"ת, לְרַמֵּז שֶׁעָמְדָה לָהֶם זְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּשֶׁכָּבַשׁ אֶת חֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף בִּשְׁכֶם וְאָמַר לְיוֹסֵף, (בראשית מח, כב) "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" וּבַתַּרְגּוּם שָׁם מְתַרְגֵּם "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" בִּצְלוֹתִי וּבְבָעוּתִי.

וְעוֹד חֶשְׁבּוֹן כָּתַב לִי חָכָם אֶחָד שליט"א שֶׁשָּׁאוּל וְדָוִד מָלְכוּ יַחַד 43 שָׁנִים; שָׁאוּל מָלַךְ 3 שָׁנִים וְאַחַר כָּךְ נֶהֱרַג. וְאָז מָלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים, וְהָיְתָה חֲפִיפָה בֵּין זַרְעוֹ שֶׁל שָׁאוּל לְדָוִד. וְאַחַר כָּךְ מָלַךְ דָּוִד לְבַדּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם 33 שָׁנִים. וְאִם נִתְיַחֵס לַשָּׁנִים מִתש"ח עַד סוֹף הָאֶלֶף שֶׁהֵן 292 שָׁנָה שֶׁמְיֹעָדוֹת לִשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתְּקוּפָה שֶׁל הָ43 שָׁנָה שֶׁשָּׁאוּל וְדָוִד מָלְכוּ, וּנְחַלֵּק אֶת הַ292 לְ43, יוֹצֵא שֶׁבְּתשכ"ז מַקְבִּילָה לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה לַזְּמַן שֶׁדָּוִד הִתְחִיל לִמְלֹךְ בְּחֶבְרוֹן, כִּי שָׁאוּל נֶהֱרַג אַחֲרֵי קְצַת פָּחוֹת מִשָּׁלֹש שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁהוּמְלַךְ. וּבְתשכ"ז הִתְחִילָה לְהִתְנוֹצֵץ הֶאָרַת דָּוִד כְּשֶׁשּׁוּב הִתְאַפְשֵׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּחֶבְרוֹן, וּבַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, דִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ שַׁיָּכִים לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְכֵן שְׁנַת תשכ"ח מֻזְכֶּרֶת בְּסֵפֶר 'נַחַל קְדוּמִים' לַחִידָ"א בְּשֵׁם הָאֲרִיזָ"ל כִּזְמַן פְּקִידָה.

וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעי' תב) בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ תתקצ"ט מַלְאָכִים מְלַמְּדִין חוֹבָה וּמַלְאָךְ אֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הקב"ה מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, מַה טַּעַם "אִם יֶשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אֶלֶף וְגוֹ' וַיְחֻנֶּנּוּ". וְכֵן מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַפְּסוּקִים' לְהָאֲרִיזַ"ל שֶׁטַּעַם הַיְרִידָה לַגָּלוּת הוּא לְהַשְׁלִים תתקצ"ט אוֹרוֹת שֶׁנִּלְקְחוּ מִמֹּשֶה בְּחֵטְא הָעֵגֶל וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (ויקרא קנח) אַחַר עֲוֹן הָעֵגֶל, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶה "לֶךְ רֵד", נִתְמָעֵט מִמֶּנּוּ תתקצ"ט חֲלָקִים, מִן הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ רַק חֵלֶק אֶחָד, מִכָּל אֶלֶף חֲלָקִים הָרִאשׁוֹנִים. וּבָזֶה נָבִין עִנְיָן אֶחָד, אָלֶ"ף זוֹ לָמָה זְעִירָא, כִּי אָלֶף רַבָּתִי, הִיא עוֹלָה בְּמִסְפַּר אֶלֶף, כִּי כֵן בְּמִלּוּאָהּ הֵם אוֹתִיּוֹת אֶלֶף. וְאַחַר כָּךְ לֹא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ רַק אָלֶף פְּשׁוּטָה, שֶׁהוּא מִסְפָּר אֶחָד בִּלְבָד, וְאָז נִקְרָא אָלֶף זְעִירָא. וְלָכֵן נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, הַנִּקְרָא אֶלֶף שָׁנִים דְּגָלוּתָא, כַּנִּזְכָּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי עַל פָּסוּק "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה". וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁ"בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" בְּא"ת ב"ש בְּגִימַטְרִיָּא טצ"ץ. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יַעֲקֹב מָטָר שליט"א שֶׁ"הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף" הַכַּוָּנָה לַמִּסְפָּר הַקָּטָן שֶׁל הָאוֹת אָלֶף שֶׁהוּא 1 יִהְיֶה לְאֶלֶף שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל אוֹת אָלֶף רַבָּתִי, וְאָז נִזְכֶּה לַתּוֹסֶפֶת שֶׁל טצ"ץ כְּדִבְרֵי הַגְּרָ"א. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אָדָם מ. שליט"א שֶׁ1000 הוּא גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל קֵ"ץ לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁצ' סוֹפִית הִיא בְּמִסְפַּר 900. וְכֵן שְׁפָטִים בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה 999, כִּי כְשֶׁנַּגִּיעַ לִנְקֻדַּת הַ999 יַעֲשֶׂה ה' שְׁפָטִים בְּכָל הַגּוֹיִם.

 

אִיָּ"ר ר"ת הַכָּתוּב "אֲנִי יְהֹוָ"ה רֹפְאֶךָ" וְכֵן "רֹפְאֶךָ" בְּגִימַטְרִיָּא תשפ"א. וְגַם ר"ת וְס"ת אוֹר פָּנֶיךָ, רֶמֶז עַל שְׁנַת תשפ"א ר"ת תְּהֵא שְׁנַת אוֹר פָּנֶיךָ.

מוּבָא בְּ'שַׁעַר מַאֲמָרֵי רשב"י' לְהָאֲרִיזַ"ל (נשא) יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהִיא גְּבוּרָה דְּז"א נִתְקַיֵּם "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי", וְאַחַר כָּךְ הֵאִיר אוֹר אִמָּא הַנִּקְרָא רְחִימוּ בְּנוּקְבָא דְּז"א בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וַהֲרֵי נִגְמַר בְּחִינַת "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי", וְאַחַר כָּךְ בְּחַג הַסֻּכּוֹת הוּא הַיָּמִין בְּסוֹד "וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי", וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם חַג ח' עֲצֶרֶת הָיָה הַזִּוּוּג פָּנִים בְּפָנִים. וְרוֹאִים שֶׁיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁעָלָיו כָּתוּב (דברים ה, ד) "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר הוי"ה עִמָּכֶם" הָיָה בִּבְחִינַת זִוּוּג בִּבְחִינַת פָּנִים בְּפָנִים. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בָּרמב"ן (ויקרא כג, לו) שֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת נִקְרָא עֲצֶרֶת, דְּשָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְהַשִּׁבְעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר הַשַּׁיָּכִים לַמִּסְפָּר שֶׁבַע, הֵם בִּבְחִינַת חוֹל הַמּוֹעֵד אָרֹךְ קוֹדֶם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַשַּׁיָּךְ לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁמִינִית, וּבוֹ נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁשַּׁיֶּכֶת לַשְּׁמִינִי. וְכֵן בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'פֶּסַח קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ' שֶׁחַג הַפֶּסַח הוּא בְּסוֹד מִצְווֹת שֶׁמְּסַמְּלוֹת אוֹר מַקִּיף, הֲכָנָה לְמַתַּן תּוֹרָה שֶׁהוּא אוֹר פְּנִימִי בְּסוֹד פָּנִים. וְזֶה דּוֹמֶה לְסֻכּוֹת שֶׁהוּא מַקִּיף הַמֵּכִין לְאוֹר פְּנִימִי שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת בְּסוֹד פָּנִים.

בֵּאַרְנוּ שֶׁאוֹר פָּנֶיךָ בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה, שֶׁזֶּה מִשְׁתַּלְשֵׁל מֵאוֹר הַכֶּתֶר שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים, וְלָכֵן מַשְׁפִּיעָה הַקּוֹרוֹנָה עַל מַעֲרֶכֶת הָאֲוִיר וְהַנְּשִׁימָה שֶׁל הָאָדָם שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְצַד הַפָּנִים. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהַכָּתוּב (שמות טו, כו) "אֲנִי יְהֹוָ"ה רֹפְאֶךָ" ר"ת וְס"ת אוֹר פָּנֶיךָ לְרַמֵּז שֶׁהַקֹּרוֹנָה בָּאָה לְהָבִיא אוֹתָנוּ לִתְשׁוּבָה וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וְכֵן "רֹפְאֶךָ" בְּגִימַטְרִיָּא תשפ"א שֶׁנִּזְכֶּה לִרְפוּאָה וּגְאֻלָּה. וְכֵן שְׁנַת תשפ"א ר"ת תְּהֵא שְׁנַת אוֹר פָּנֶיךָ. וְכֵן "רֹפְאֶךָ" אוֹתִיּוֹת ר"ך בַּחוּץ, וְאוֹתִיּוֹת אַ"ף בִּפְנִים, הַיְנוּ לְרַכֵּךְ אֶת הַחֲרוֹן אַף וּלְהָבִיא רְפוּאָה.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא שֶׁהִסְמִיכוּ אֶת הַפָּסוּק "אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" לְמֵימְרָא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה: (סנהדרין קא.) אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא לְרַבָּה בַּר מָרִי כְּתִיב "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ". וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׂם [הַמַּחֲלָה] רְפוּאָה לָמָּה, אָמַר לוֹ הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִקְרָא זֶה מֵעַצְמוֹ נִדְרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ", אִם תִּשְׁמַע לֹא אָשִׂים, וְאִם לֹא תִּשְׁמַע אָשִׂים, וְאַף עַל פִּי כֵן "אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ". אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ, אָמַר לָהֶם חֵמָה עַזָּה יֵשׁ בָּעוֹלָם, הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה אַתָּה שׂוֹחֵק, אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים, אָמְרוּ לוֹ אֶפְשָׁר סֵפֶר תּוֹרָה שָׁרוּי בְּצַעַר וְלֹא נִבְכֶּה, אָמַר לָהֶם לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי שֶׁאֵין יֵינוֹ מַחֲמִיץ, וְאֵין פִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה, וְאֵין שַׁמְנוֹ מַבְאִישׁ, וְאֵין דֻּבְשָׁנוֹ מַדְבִּישׁ, אָמַרְתִּי שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם קִבֵּל רַבִּי עוֹלָמוֹ. וְעַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי בְּצַעַר אֲנִי שָׂמֵח. אָמַר לוֹ עֲקִיבָא כְּלוּם חִסַּרְתִּי מִן הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אָמַר לוֹ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא".

מוּבָא בְּסֵפֶר 'שַׁעֲרֵי אוֹרָה' (שער א) שֶׁעִנְיַן הָרְפוּאָה בָּא מִמִּדַּת הַדִּין. וְכֵן מוּבָא בִּ'פְרִי עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (העמידה ע' ריט) רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא ר"ת רי"ו הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אַתָּה ר"ת גִּימַטְרִיָּא ב' פְּעָמִים רי"ו. רוֹאִים שֶׁמִּסְפָּר רי"ו שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל הַמִּלָּה גְּבוּרָה מְרֻמָּז ג' פְּעָמִים בִּתְחִלַּת בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּׁ"י (במדבר יח, יט) "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם" כָּרַת בְּרִית עִם אַהֲרֹן, בְּדָבָר הַבָּרִיא, וּמִתְקַיֵּם, וּמַבְרִיא אֶת אֲחֵרִים, "בְּרִית מֶלַח" כַּבְּרִית הַכְּרוּתָה לַמֶּלַח שֶׁאֵינוֹ מַסְרִיחַ לְעוֹלָם. רוֹאִים שֶׁהַמֶּלַח הַגַּשְׁמִי שֶׁמְּסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה יֵשׁ לוֹ תְּכוּנוֹת נַעֲלוֹת, שֶׁאֵינוֹ מַסְרִיחַ לְעוֹלָם, וְהוּא בָּרִיא וּמַבְרִיא, דְּשֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת גָּבֹהַּ מֵהַחֲסָדִים, וְשֹׁרֶשׁ הָרְפוּאוֹת בָּא מֵהַמְתָּקַת הַדִּינִים. וְכֵן מוּבָא בַּמַּלְבִּי"ם (ויקרא ב, יג) שֶׁה' שָׂם מֶלַח בְּיַם אוֹקְיָנוּס שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' א. עֶבְרוֹן שליט"א שֶׁבְּרִיאוּת עִם הַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר, לְרַמֵּז שֶׁהַבְּרִיאוּת כּוֹלֶלֶת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת עִם הַכּוֹלֵל שֶׁלָּהֶם בִּבְחִינַת כֶּתֶר. וּכְשֵׁם שֶׁמֶּלַח פּוֹעֵל דֶּרֶךְ צִמְצוּם, עַל יְדֵי שֶׁהוּא מַחְסִיר בַּמַּאֲכָל. כָּךְ רְפוּאָה הִיא מִלְּשׁוֹן רִפְיוֹן וְחֻלְשָׁה, שֶׁפּוֹעֶלֶת חֻלְשָׁה בַּחוֹלֶה, וְזֶה מֵבִיא לוֹ אֶת הָרְפוּאָה. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּשַּׁ"ס שֶׁהָיוּ מַקִּיזִים דָּם לִרְפוּאָה. וְכֵן רוֹאִים בְּגַשְׁמִיּוּת בִּתְרוּפוֹת הָאַנְטִיבְּיוֹטִיקָה וְהַחִיסוּנִים וְכַדּוֹמֶה. וְכֵן מוּבָא בְּ'לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת' (כרך ב' ע' 529) שֶׁחוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא מ"ט, וְהָרְפוּאָה בָּאָה מִשַּׁעַר הַנ' שֶׁל הַבִּינָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת. וְכֵן נִרְאֶה דְּחֹדֶשׁ אִיָּ"ר ר"ת "אֲנִי הוירֹפְאֶךָ", כֵּיוָן שֶׁכָּל הַחֹדֶשׁ שַׁיָּךְ לִימֵי הַדִּין שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, לָכֵן הוּא מַשְׁפִּיעַ אֶת הָרְפוּאָה שֶׁבָּאָה מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ' שֶׁהַמָּן הִתְחִיל לָרֶדֶת בַּמִּדְבָּר בְּחֹדֶשׁ אִיָּר, וּבַמָּן הָיוּ כְּלוּלִים כָּל הָרְפוּאוֹת, וְכֵן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמְתָּקַת מֵי מָרָה שֶׁשָּׁם ה' הִבְטִיחַ "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ", הָיָה בְּחֹדֶשׁ אִיָּר. וְכֵן שֹׁרֶשׁ רְפוּאָה קָשׁוּר עִם פ"ר דִּינִים מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן רְפוּאָה נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל 'שְׁחִיקַת סַמְּמָנִים', וּפְעֻלַּת הַשְּׁחִיקָה שַׁיֶּכֶת לְמִדַּת הַגְּבוּרָה, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'סוֹד הַחֵצִי' שֶׁיִצְחָק נִקָרא יִשְׂחָק, מִלְּשׁוֹן לִשְׁחֹק וּלְפוֹרֵר וּלְצַמְצֵם. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֵׁם מֵכִין הַתְּרוּפוֹת רֹקֵח מִרְקַחַת, אוֹתִיּוֹת קֹרַח הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁלָּכֵן הקב"ה בָּא לְבַקֵּר אֶת אַבְרָהָם בִּקּוּר חוֹלִים לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, לְרַמֵּז לְאַבְרָהָם שֶׁשֹּׁרֶשׁ הָרְפוּאָה שֶׁל יִצְחָק מַגִּיעַ לָעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ שֶׁבִּקּוּר חוֹלִים עִנְיָנוֹ לְבַקֵּר וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה וְלִרְאוֹת מֶה חָסֵר לוֹ, וְלָקַחַת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיוֹ, וְכֵן עִנְיַן הַבִּקּוּר מְרַמֵּז עַל מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק שֶׁמְּבַקֶּרֶת וּבוֹחֶנֶת כָּל דָּבָר לָעֹמֶק לְהַשְׁלִימוֹ. כַּיָּדוּעַ שֶׁעוֹמֶק בְּגִימַטְרִיָּא גְּבוּרָה.

וּלְפִי דְּבָרֵינוּ נִרְאֶה לְיַשֵּׁב אֶת קוּשְׁיַת הַ'קֶּרֶן אוֹרָה' (תענית ז.) שֶׁמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין כו:) שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת תּוּשִׁיָּה, שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם. וּמֵאִידָךְ מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (עירובין נד.) שֶׁתּוֹרָה הִיא רְפוּאָה לָאָדָם. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁהַהַתָּשָׁה הִיא סוֹד הָרִפְיוֹן וְחֻלְשָׁה שֶׁמֵּבִיא רְפוּאָה. וְכֵן מָצִינוּ רְפוּאָה בְּהַשְׁפָּעַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁבָּאָה דֶּרֶךְ הַחֹם שֶׁבַּגְּבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג, כ) "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ". וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מגילה יז:) וּמָה רָאוּ לוֹמַר "רְפוּאָה" בַּשְּׁמִינִית, אָמַר רַבִּי אַחָא מִתּוֹךְ שֶׁנִּתְּנָה מִילָה בַּשְּׁמִינִית שֶׁצְּרִיכָה רְפוּאָה, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בַשְּׁמִינִית. וְרוֹאִים שֶׁרְפוּאָה הִיא הַבְּרָכָה הַשְּׁמִינִית בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּמִסְפַּר שְׁמוֹנֶה מְסַמֵּל אֶת שֹׁרֶשׁ מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁהִיא בִּסְפִירַת הַבִּינָה הַשְּׁמִינִית מֵהַסּוֹף לַהַתְחָלָה.

צְופָן מֵאֵת הרה"ג ר' נ. דּוֹיְטְשׁ שליט"א בְּדִלּוּג 2021 אוֹתִיּוֹת

המילים המופיעות בצופן

מוֹ"ת רוֹ"ב בְּנֵ"י עֹלָ"ם אִיָּ"ר תשפ"א, אֲנִ"י דָּ"ן אֶ"ת הָאָרֶ"ץ.