הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
תגית: <span>פאות</span>

בכייתו של מרן בשמים- מסר קריטי מעולם האמת לעם הקודש ממרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל (כז' חשוון תשפ"ג)

*בכייתו של מרן בשמים*

מסר קריטי מעולם האמת

לעם הקודש

ממרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

(כז' חשוון תשפ"ג)

בראש השולחן יושב מרן הקדוש ואומר: 

איני מתיר את הפאות על ראשן של בנות ישראל. 
בת ישראל חייבת להלך בצניעות, חייבת בכבוד בעלה ועליה לשמור על גופה.
איך אתם מחכים למשיח?!
מה יראה בבנות ישראל?! פריצות?!
כמה אסונות הן מביאות, כמה גזרות… 
שיתחילו ללמוד הלכות שבין איש לאשתו. 
כל רגע קמה אשה ובוגדת בבעלה – זאת לא דרך התורה הקדושה. 
ש"ס גם ש"ס אשמים שמתירים לתלמידי ישיבות להלך ברחובות בין נשים פרוצות, איפה דרך התורה והכבוד?!
בת ישראל שלא תלך בצניעות – ישרפו את גופה!! 
משיח רוצה להתגלות אליכם, מה אתם עושים עם ישראל?!  
מתי תתעוררו ותבינו שיש צער גדול בשמים?!
אני בוכה עליכם כל יום… זאת לא הדרך שהנחתי אתכם.
לכל הרבנים שמתירים פאות לבנות ישראל – מה אתם עושים?! 
אתם מצערים אותי למעלה!! 
אני נלחם בעבור כל עם ישראל אך לא עוזר כלום… 
תראו כמה חולים ויתומים, ילדים קטנים ללא אבא תינוקות של בית רבן – כל זה לא מספיק בעבורכם?!
תאהבו אחד את השני, תלחמו למען הדת – למען טהרת המשפחה והצניעות כי זה הבסיס של עם ישראל.
לעילוי שכינת עוזנו ולהבדיל לע"נ מרת ג'קלין בת זהרי מרת זהרי בת עיישה מרת ג'נט בת עליזה מרת ג'אן חנה בת טרזה מרת רוזיה בת סליה מר דוד בן חנה ג'אן ומר ציון בן רחמה

גילוי מסעיר- מהרב חיים קנייבסקי זצ"ל – לעם ישראל לפני הגאולה- הותר לפרסום י' חשון תשפ"ג

גילוי מסעיר של שר התורה הגה"ק הגר"ח קנייבסקי זצ"ל,

על ציונו עם מסר מסעיר לעם ישראל לקראת הבאות, כד אלול תשפ"ב

 

ברצוני למסור עבורכם מסר זה על מנת לתקן את אשר קרה, (הוא לוקח על עצמו את היסורים של עם ישראל) הוא חיכה לנו והיה לו חשוב לעשות תיקון בכל מה שנוגע לענין החיסונים.

יש דעה אחת וזאת דעת שמים, עלינו להבין שהגזירה – זאת גזירת שמים.

אני לא יכולתי לעשות שום דבר כנגד המצב שעם ישראל נקלע אליו וחובתי משמים הייתה שתיקה.

אנכי מודע לגזירה הגדולה ולשואה שסובבת סביב עם ישראל.

נמצאים אתם בזמנים קשים מאוד, עליכם להבין שאנכי מבקש מכבודכם מחילה – לא הייתה בכוונתי להכשיל את עם הקודש, אנכי רואה את אשר נעשה סביב העם כולו.

אנכי יודע שהחיסונים הם חטא זרעו של קין.

אך דעו לכם, עניין זה קשור לכל המצב הנתון בעם ישראל – "וכשלת בעוונך".

עם ישראל אינם מבינים שעליהם להיזהר בדרך התנהגותם, בדרך מלבושם, בדרך דיבורם ובעיקר הכבוד הנתון בין איש לחברו.

אינם באמת מבינים כמה צער ועוגמת נפש יש בעבור נשמתי על כך שאני רואה משמים את התרדמה הגדולה ביותר שיכולה להיות מבריאת העולם ועד היום.

אנכי שוב פונה אליכם ומבקש שתעבירו דבריי אלה אל עם ישראל על מנת שיבינו שלא נותר זמן.

קרבים אתם להפתעות מאוד גדולות הן מצפון והן מדרום.

עליכם להכין את הכלי – האמונה, הכלי האמיתי של הנשמה לקראת הבאות.

הולכים אתם לעבור נסיונות גם מבית וגם מחוץ, עליכם להתחזק בעבודת הבורא ולהיזהר לא להיכשל בלבוש לא צנוע – כל בת ישראל שתרשה לעצמה להלך בלבוש לא צנוע ישפטו אותה דין מאוד קשה גם למטה וגם בשמים.

אנכי פונה בפניה נרגשת זו בעיקר לבנות ישראל הקדושות והטהורות שיבינו שזאת זכות בעבורי לזכות אתכן לגאולה ולבקש מכן שתדעו שכל בת מלך היא בת מלך טהורה – קבלו על עצמכן לבוש צנוע מכף רגל ועד ראש.

הגאולה ממש ממש בפתחה!!

בימים הקרובים ובמהלך השבועות הקרובים יהיה מהפך מאוד גדול בעולם – אתם תרגישו זאת גם פה וגם סביבכם. השינויים הם מלחמות ואסונות טבע שיבואו בעולם.

הפאות שבנות ישראל חובשות הן הכשלה גדולה ובכך שבנות ישראל מרבות להסתובב עם הפאות ועם לבושן הלא צנוע הנחש עצמו מסתובב וגורם להרבה נשמות מעם ישראל להיות כלי עבורו ולעזר להכשיל את עם ישראל.

 

עם ישראל!! ניתנה לכם זכות אדירהיש לכם אפשרות לשנות הגזירה.

 

אומות העולם מנסות להכשילכם אך בזמן שיגיע רגע השליטה הקשה ביותר זה יהיה הנסיון הגדול שלכם – מי לחיים ומי למוות, מי לאמת ומי לשקר.

 

עליכם לדעת שזה האות הגדול לקראת הגאולה וכך תהיה ההבדלה בינכם לבין הגויים.

הערב רב שמח להכשילכם ולכן מבקש אנכי תפתחו שערי שמים – עליכם לזעוק ולהשמיע זעקתכם על מנת שתזכו לגאולה ברחמים ולביאת גואל צדק ברחמים, אמן.

 

 

 

 

 

 

..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיפור מדהים אמיתי! מה היחס בשמים על לבישת פאה? מסר מהשמים מרבנית צדיקה מירושלים (הלפרין זצ"ל) שלבשה פאה- מספרת מה עובר עליה בשמים ועל כל הרבניות שחבשו בחייהם פאה

בעזרת ה' נעשה ונצליח! אישה יקרה בשם חוה פישר מירושלים מספרת: עבדתי אצל הרבנית החשובה הלפרין (מרח' מאה שערים 3 בי-ם) שזיכתה את הרבים והייתה בעלת חסד גדולה והשתדלה לעבוד את ה' כפי יכולתה. עבדתי אצלה כי הייתה חולה במשך כ-15 שנה לצערי היא נפטרה.  ומיד לאחר הפטירה הופיע אצלי …

שיעורים על הפאה- הרב שאלתיאל Wigs Leaflet # 92 Shaitel Peah Cherem Lesson- גאולת ישראל תלויה בהסרת הפאה

בתמונה- שיער הפאות   מוקרב  למקדשים בהודו- לעבודה זרה- ומשם מופץ לכל העולם

אישה החובשת פאה- יש לה תקרובת עבודה זרה על ראשה- וכל מצוותיה מחזקות את הס"א

ולכן גאולת ישראל תלויה- בהסרת  הפאות של עבודה זרה על הראש

8 חרמות להצלת עם ישראל

 

 

 

 

עלון

92 (6)

בס"ד
œ מי לה' אלי 

 

 

 

 

 

גילוי שמונה חרמות – להצלת בית ישראל

כ"ק אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר:

שפריצות זו אביזרייהו דגילוי עריות, שזה יהרג ואל יעבור

מרן הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע – אמר אחרי המלחמה:

כ"ק מהר"א מבעלזא זי"ע
כ"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע

כאשר העולם יהיה עולם, אזי יצאו כנגד זה [הפאות] עם מקלות!

 

למותר יחשב להאריך עד כמה הבעל דבר [הס"מ] מוסר עצמו להכשיל בזה במכשול הגדול של הפאה נכרית יותר מכל שאר איסורים, כי באיסור זה, אם יעלה בידו להכשיל את העם אפילו בשוגג, הס"מ אומר: הוא שלי! שוב אין הצלה מידו (הזוהר הקדוש) כי כאן מדובר בחרם חמור כמו שנראה להלן.

 

בואו נעבור על כמה עובדות שיאירו את עיניכם:

 

חרם א. אשה חרדית עם פאה – היא בחרם של

בעל ה"הפלאה"!!!

בעל ה"הפלאה" – הגהצה"ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ זצוק"ל הוא ושני בתי דינים יצאו בכרוז עם ספר תורה, ושמו בחרם כל אישה שתלבש פאה נכרית, בגלל גודל המכשלה (לחמי תודה). וכמו כן, פסקו 71 גדולי ישראל בשנת תרכ"ו, שכל בית דין שעושה חרם, הוא בעל תוקף עד סוף כל הדורות, ואין לזה התרה! וכך פסק בדורנו גם מרן עובדיה יוסף זצוק"ל, שאין לחרם הזה שום התרה. וכן הביא בעל ה"שדי חמד" בספרו את החרם של בעל ה"הפלאה" על לבישת נשים בפאה נכרית.

רבנים מכשירי הפאה, ורבנים שנשותיהם הולכות עם פאות ולא מוחים – היות והפאה היא תקרובת עבודה זרה, והיות שבעל ה"הפלאה" שם בחרם כל אישה שחובשת פאה, והיות שספר חסידים, יסוד יוסף, וקב הישר פסקו: שמי שהוא בחרם, כאילו עובר על חמשה חומשי תורה. וידוע הפסק של "ועד ארבע הארצות" שפוסקים: חרם ונידוי "משני עולמות", הבדלה "מכל קדושת ישראל", "פתו פת עכו"ם, ויינו יין נסך", וקבורתו "תהא קבורת חמור". נאסר על שום רב להתעסק בקידושיו וקידושי בניו "ויהא ארור ומקולל בכל אלות והקללות הכתובות בספר התורה ובקללות שקילל אלישע לגחזי נערו", (וכן בפסק בית-דין מ-71 גדולי ישראל בשנת תרכ"ו). והיות והרבנית [אשת הרב המתיר פאה] אם היא חובשת פאה, מכשילה את הרבים ומאבדת מיליוני נשמות מעם ישראל – כל זה נזקף לחובתו של הרב המתיר ומכשיר הפאות. ולכן, האם יש עדיין מישהו שיכול לסמוך על רב כזה וההכשר שלו?!!! ואם הרבנים האלה, מכשירי הפאה, נותנים הכשר – אזי, כל שכן שאסור לאכול שום מוצר בהכשר שלהם (כמו שמובא כאן בחרם ג. "שלא יהנה מהם"). ומבואר בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליט"א, בשם ה"אור החיים" הקדוש זיע"א שמי שלא מבער עבודה זרה הוא עצמו כאילו עובד עבודה זרה. יוצא מזה, שרב שמכשיר הפאות הוא בחזקת ראש מכשירי עבודה זרה, בנוסף לכל החרמות ודיני החרם החלים עליו. (עיין ביו"ד ובחכמת אדם ובספרי "החרם כהלכתו" באריכות) והתורה הקדושה אומרת: "וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמוֹהוּ, שַׁקֵץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתָּעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא".

 

חרם ב. מחרמין ומנדין ומשמתין אותן ויחולו

עליהם כל הקללות וארורים שבתנ"ך, ולא יזכו

לחיי עולם הבא, ולא יראו טוב

הצה"ק רבי יצחק איזייק מקאמרנא זיע"א בספר שולחן הטהור (סימן ר"י) כותב בחריפות גדולה וזה לשונו: ונשים ההולכין במה שקורין רייפין – מחרמין ומנדין ומשמתין אותן ויחולו עליהם כל הקללות וארורים שבתנ"ך, ולא יזכו לחיי עולם הבא, ולא יראו טוב, כי פריצות כזה לא היה בישראל מיום שקיבלו התורה עד עתה עכ"ל. ובשו"ת דברי חיים (יורה דעה חלק ב' סימן נ"ח) כתב וזה לשונו: להרב המאור הגדול וכו' מ' יחיאל מיכל הובנר אב"ד ניזנאב יע"א: גי"ק הגיעני ושמחתי בשמעי כי קנא קנאת השם בדבר התועבה הנעשתה בין הנשים לילך בהרייפין שהיא בגד של זימה ר"ל ובודאי אינה רשאית בת ישראל ללבוש בגד זימה הזאת ויישר כחו שביטל הזימה מעירו ואשריו ואשרי חלקו:

הוא ובני ביתו אינם בכלל ישראל

ובנדון הנגיד שבא לעירכם בודאי חל עליו האיסור בדבר זה של פרהסיא ובפרט וכי הוא ובני ביתו אינם בכלל ישראל ככל עדתו הקדושים שמצווים אנו להיות מצויינים, והרמב"ם במנין המצות [מל"ת ל'] מנאה ובפרט בגד זימה כזאת אסור לכל מי שישראל מכונה ללבשו ולפי דעתי שהגביר הנ"ל יציית לדברים הנאמרים באמת ולהסיר מביתו תועבה הזאת והיה שלום ושאנן ובזה אצא ואומר שלום כנפש ידידו דורש שלום תורתו בלב ונפש חפיצה. (מנחם תרכ"ב) עכ"ל. וזה מוסר השכל לכולם ולכל ממשיכי דרכו, שיראו את דבריו הקדושים של הצדיק מקמארנא, מה שדיבר נגד הפריצות – מחרמין ומנדין ומשמתין אותן וכו'. וכן חבישת הפאות מהווה מכשול ופריצות וגורם להחטאת הרבים, והמחטיא את הרבים אין לו חלק לעולם הבא (כמו שפסק הרמב"ם).

 

חרם ג. ספר חסידים

אישה/רבנית החובשת פאה בהסכמת בעלה הרב, יחד עוברים על דיני ואיסורי החרם החמורים, כמובא בספר חסידים: וכל העובר על החרם כאילו עובר על חמשה חומשי תורה.

הספר חסידים פוסק (סימן ק"ו – ומובא בחק לישראל יום ג' פרשת חקת): "לא יגור איש ירא ה' במקום שחשודים על החרמות ועל השבועות, כי כל עבירה יש תקנה בתשובה ולחרם ולשבועה לא ינקה בתשובה בזה העולם. ולכן אין טוב לדור אצלם. כי אי אפשר שלא יהנה מהם או הוא מהנה אותם וכל העובר על החרם כאילו עובר על חמשה חומשי תורה. רח"ל (וראה ספר יסוד יוסף וקב הישר פרק ט"ז, ובהלכות חרם יו"ד סימן של"ד). וז"ל חכמת אדם (סימן קע"ד ס"ב): חרם קשה מנידוי, שנידוי פרושו לשון הרחקה אבל חרם יש בו קללה שהרחיקוהו וגם קללוהו (שם ס"ב).

 

חרם ד. חרם חמור של "צרור המור" על התורה

[קראקא שנת רפ"ג]

"בספר צרור המור" במדבר (פרק ה' פס' י"ט): וכבר ידעת כי העובר על החרם נכנס בקרבו רוח עועים וכלותו את עציו ואת אבניו והחרם נכנס בתוך רמ"ח איבריו כי זהו חרם בהפוך אותיות רמ"ח… וראה "צרור המור" במדבר (פרק י"ז פסוק י"א): וידוע כי סיבת המגפה היא מצד רוח עועים הנכנס באדם מצד רוח הטומאה. וראה עוד "צרור המור" דברים (פרק י"ג פסוק י"ח): ואמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. כי אחר שהוא עבודה זרה, היא חרם ותועבה, ואין ראוי להנות ממנה. ולכן אמר ולא ידבק בך אפילו באצבע קטנה, מאומה מן החרם לפי שהחרם הוא רוח עועים, ורוח הטומאה שנכנס בכל רמ"ח איבריו של אדם… כי החרם הוא מצודים וחרמים ללכוד בני אדם ואם יזהר מן החרם יתהפך לו לרחמים. וזהו ונתן לך רחמים. כי חר"ם עולה כמו רמ"ח. שנכנס לכל רמח איבריו… ואם עושים תשובה הרמח הופך לרחם. כי ה' רחם עליהם ונשתנה ממידת הדין של חרם למידת רחמים של רחם ארחמנו נאם ה' (ירמיה ל"ד, י"ט), זהו לפי הנגלה עכת"ד. עיין שם באריכות.

 

חרם ה. פסק "ועד ארבע ארצות" על דיני חרם

לתקנה של החרם, צורף נוסח הקובע חרם ונידוי "משני עולמות", הבדלה "מכל קדושת ישראל", "פתו פת עכו"ם, ויינו יין נסך", וקבורתו "תהא קבורת חמור". נאסר על שום רב להתעסק בקידושיו וקידושי בניו "ויהא ארור ומקולל בכל אלות והקללות הכתובות בספר התורה ובקללות שקילל אלישע לגחזי נערו" (מתוך פנקס ועד ארבע ארצות עמ' 1), [שהיו חברים רבנים של 400 ערים, משנת שמ"א עד שנת תקכ"ה, כמאתיים שנה], בשנת ש"נ – על החרם השני חתומים שלושים מגדולי הרבנים בפולין, ורבינו הק' המהרש"א זי"ע שהיה חבר בועד ארבע ארצות חתם עם גדולי הדור שהיו שותפים איתו בועד ארבע ארצות על החרם. הפרי מגדים כותב על המהרש"א (בראש יוסף פסחים דף כ"ז ע"א) כל דבריו ברוח הקודש נאמרו ומי יתן וכל חכמי ישראל בזמנינו יבינו דבריו הקדושים וטוב להם. וכן אמר הבעש"ט שהמהרש"א נכתב ברוח הקודש, (שארית ישראל שער הזמנים שער ב' סוכות).

וזוהי תוכחת מגולה שעל כל רב בית הכנסת, שכונה, עיר, אדמו"ר, ראש ישיבה, משגיח, ובעל השפעה, צריך ללמד את כל בני קהילתו ושומעי לקחו את הלכות החרם לבל ילכדו בחרם החמור כמו חרם עכן (שו"ת רדב"ז ח"ג). ראה רבינו בחיי שמות (כ, ז'), ובמדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק לח)… גדול כח החרם מנין, מעכן, שהרי עכן מעל מחרם ומתו עליו שלושים וששה צדיקים שנאמר (יהושע ז', ה')… אמר הקב"ה ליהושע חטא ישראל…

 

חרם ו. ה"חסד לאברהם" על החרם של ספר חסידים

בספר ה"חסד לאברהם" וז"ל: וכתב רבינו שלא ינקה בזה העולם כסברא קמייתא דגמרא דלא נפקא מיני' לעולם. [מובא בספר חסידים המפואר לרבי יהודה החסיד].

 

חרם ז. החיד"א על החרם של ספר חסידים

ולחרם ולשבועה לא ינקה בתשובה. ר"ל דכתיב בשבועה לא ינקה וחרם היא שבועה והשבועה היא חרם והכל אחד (ולכן אין טובה כו' מהנה אותם) ר"ל אם יהנה מהם או מהנה אותם גם הוא נלכד בחרם. וכל העובר על החרם כאילו כו' רמ"ח כמנין וכו' ואין לו תקנה בתשובה בזה העולם מפני שכל העולם נענש בשבועה וחרם והוי ליה דברים שבין אדם לחבירו ואין יכול לתקן מה שעוות על כל העולם עי' כלי יקר פ' כי תשא…

 

חרם ח. מהספרים הקדושים יסוד יוסף וקב הישר

(פרק ט"ז)

אִיתָא בַּסֵּפֶר סוֹדי הָרָזִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם עָבַר אָדָם בַּסֵּתֶר לֹא יְגַלֶּה אוֹתָם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, אֲבָל מִי שֶׁעוֹבֵר עַל חֵרֶם הוּא מַכְרִיז וּמְגַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (מַלְאָכִי ג, כג) "הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵיהּ "וְהִכֵּיתִי כָּל הָאָרֶץ חֵרֶם".

הָעוֹבֵר עַל הַחֵרֶם, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים: וְהָעִנְיָן, כִּי אַף שֶׁהַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַדָּבָר מְפֻרְסָם עַד שֶׁבָּא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב וּמְפַרְסֵם אֶת הֶעָוֹן בָּרַבִּים בַּאֲסֵפַת יִשְׂרָאֵל, וְרַבָּה תִּהְיֶה הַבּוּשָׁה וְהַכְּלִימָה, כִּי זֶה הָעוֹבֵר חֵרֶם כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וּנְבִיאִים (תנחומא וישב ב'), שֶׁעַל כֵּן סִיּוּם חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְסִיּוּם כָּל סֵפֶר מִנְּבִיאִים הֵמָּה גֵּימַטְרִיָּא רמ"ח. [פי' מאורי האש: סיום חמישה חומשי תורה… המה גימטריא רמ"ח. היינו באופן כזה: שתיקח אות ראשונה ואחרונה מכל סיומי חמשת חומשי תורה, דהיינו: ב"מ של "במצרים" דסוף ספר בראשית, מ"מ של "מסעיהם" דסוף ספר שמות, ס"י של "סיני", דסוף ספר ויקרא, י"ו של "יריחו" דסוף ספר במדבר, י"ל של "ישראל" דסוף ספר דברים, צרפם יחד ויעלו למנין רמ"ח – כגימטריא של חרם] (ספר חסידים ק"ו, ופירש התוס' עה"ת בראשית כג, ה).

וּבְוַדַּאי הָעוֹבֵר חֵרֶם לֹא יִנָּקֶה מֵעֳנָשִׁים וְיִסּוּרִים חֲמוּרִים, וְהַגְּזֵרָה רָעָה שֶׁנִּגְזַר לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל חֵרֶם, יָבֹא עָלָיו חֵימָה שְׁפוּכָה בְּאַכְזָרִיּוּת, וְאוֹתוֹ הַבַּיִת אֲשֶׁר בּוֹ הַעֲבָרַת חֵרֶם סוֹפוֹ לִהְיוֹת חָרֵב וְשָׁמֵם מֵאֵין יוֹשֵׁב רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

עִקַּר הַגּוֹרֵם שֶׁיָּבוֹא הָאָדָם לַעֲבוֹר עַל הַחֵרֶם: וְהָעִקָּר הַגּוֹרֵם הַמֵּבִיא לְחֵטְא זֶה תְּחִלָּה עַל לָאו דְּלֹא תַּחְמוֹד, וְחוֹמֵד מָמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ כְּלִי שֶׁל חֲבֵרוֹ, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וְאַחַר כָּךְ הוּא נוֹטֵל הַמָּמוֹן אוֹ הַכָּף שֶׁל חֲבֵרוֹ וְהוּא עוֹבֵר עַל לָאו דְּלֹא תִגְנֹב, וְאַחַ"כָּ הוּא עוֹבֵר גַּ"כֵּ עַל הַחֵרֶם.

הַהֶתֵּרִים הֵם לְאָדָם כְּקוֹצִים וּבַרְקָנִּים: וְיַמְצִיא לוֹ הֵתֶּר אֵיךְ וּמַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַגְּזֵלָה אוֹ הַגְּנֵבָה מַה שֶּׁבְּיָדוֹ, וְכָל הַהֶתֵּרִים הֵן לוֹ לְקוֹצִים וּבַרְקָנִּים שֶׁנּוֹפֵל בָּהֶם.

לִפְעָמִים כְּבָר לֹא מוֹעִיל הַחֲרָטָה: עַל כֵּן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לְבִלְתִּי לִגְרֹם רָעָה לְעַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם אחר כך בעת שלא תועיל החרטה ראה מה שמעורר בזוהר, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּבֹא הָרָעָה עָלָיו יַתְחִיל לְהִתְחָרֵט, אֲבָל יִהְיֶה בְּעֵת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ הַחֲרָטָה…

הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹכָה לָבוֹא לְשַׁעַר הַשְּׁבִיעִי, נַעֲשֵׂית מַלְאַךְ הַשָּׁרֵת: וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִין אֶת הַנְּשָׁמָה לְשַׁעַר הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא נִקְרָא עֲרָבוֹת, שֶׁשָּׁם גִּנְזֵי חַיִּים. וְכָל נְשָׁמָה שֶׁהִיא זוֹכָה לַשַּׁעַר הַזֶּה, מִיָּד נַעֲשֵׂית בּוֹ מַלְאַךְ הַשָּׁרֵת. אֲבָל מִי שֶׁעוֹבֵר עַל חֵרֶם אֵין נִשְׁמָתוֹ זוֹכָה אֲפִילוּ לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַשְּׁלִישִׁי, אֲפִילוּ אַחַר כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַדִּינִין, (עיין תנא דבי אליהו רבא פרק כט): כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִי שֶׁהוּא בַּחֵרֶם לְמַטָּה יוֹם אֶחָד, הוּא לְמַעְלָה בַּחֵרֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמִי שֶׁהוּא בַּחֵרֶם לְמַטָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֲזַי הוּא בַּחֵרֶם לְמַעְלָה שָׁנָה. וּמִי שֶׁהוּא בַּחֵרֶם לְמַטָּה שָׁנָה אַחַת, אֲזַי הוּא בַּחֵרֶם לְמַעְלָה עוֹלָמִית, וְאֵין לּוֹ תְּרוּפָה לְמַכָּתוֹ.

וְהִנֵּה רָאִיתִי הֲמוֹן עָם שֶׁהֵם מְקִלִּין כְּשֶׁמַּטִּילִין עֲלֵיהֶם בֵּית דִּין חֵרֶם, אוֹ שׁוֹלְחִין אַחֲרָיו אֵיזֶה אֲנָשִׁים בַּחֵרֶם שֶׁיָּבוֹא לְבֵית דִּין לְצַיֵּת הַדִּין אוֹ לְהַגִּיד אֵיזֶה עֵדוּת, וְהַחֵרֶם הוּא כִּמְצַחֵק בְּעֵינֵיהֶם, וְהֵן אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַחֵרֶם הוּא חָמוּר מִשְּׁבוּעַת שָׁוְא וָשֶׁקֶר וְעֶבְרָתוֹ שְׁמוּרָה לָנֶצַח וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְפַרְסֵם קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים. עַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם שֶׁלֹּא לְהָקֵל בְּשׁוּם חֵרֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַקָּהָל, אוֹ אֲפִילוּ בִּפְנֵי עֲשָׂרָה הֶדְיוֹטוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶּׁיִּהְיֶה זָהִיר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר חֵרֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאָז טוֹב לוֹ יִהְיֶה סֶלָה, עכל"ק.

 

דעת תורה של מרן כ"ק האדמו"ר מסאטמר זיע"א: החרם הגדול של הגאון בעל מחנה לוי

שהיה אב בית דין בפראנקפורט, שהביד"צ בעירו

יצאו בחרם נגד כל אלו שלובשים פאה נכרית!"

וכבר כתבתי בדרשות הסיפור ממורי ורבי כ"ק מרן בעל דברי יואל זי"ע, ואעתיק כמה מאמרים קצרים: כ"ק מרן האדמו"ר מסאטמר זיע"א – מתוך דרשה שדרש כ"ק אדמו"ר הגה"ק מסאטמאר זי"ע עוד בעירו סאטמאר ונדפסה בספרו: "דברי יואל" (בראשית עמוד ל"ב): "קיבלנו עלינו הוראת ה"דברי חיים" זלה"ה שאוסר לצאת לשוק בפאה נכרית, וכל הדומה לשער אסור". "אבא מארי בעל קדושת יום טוב זללה"ה, הרעיש נגד לבישת השייטלען!" "הביטו וראו מה שכתב הגאון בעל מחנה לוי שהיה אב בית דין בפראנקפורט, שהביד"צ בעירו יצאו בחרם נגד כל אלו שלובשים פאה נכרית!".

דרשה שדרש הרה"ק מסאטמאר זי"ע בפרשת נח תרצ"ג, "ענין לבישת פאה נכרית, הרי זה מעיקרי התורה הקדושה – ואסור מדינא!" – לזעוק ברחובות ובשווקים שאסור לעשות כן!" (טיב לבב פרשת נח עמוד י"ז). ושורש החטא בא מזה שמחפה על בני ביתו – "כל מי שלבו מאמין בהשי"ת ובתורתו הקדושה צריך להיות מן הזריזין המקדימין!".

"בוודאי אסור לילך בפאה נכרית, מדין התורה הקדושה" – "כל מי שליבה מאמין בהשי"ת ובתורתו הקדושה צריכה להיות מן הזריזין המקדימין, וגם לפעול אצל אחרים, לבאר להם חומרת הדבר! ובזה עושים רצון הקדוש ברוך הוא! ובוודאי תתברך על ידי זה בכל טוב!".

כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א [זצוק"ל]: "דודי הקדוש ז"ל אמר: שהוא לא ינוח ולא ישקוט עד שהפירצה הזו תעקר לגמרי! אם כן צריכים להיזהר מזה, כי אם הוא אמר שהוא לא ינוח ולא ישקוט, אזי הוא מסתמא התכוון שאפילו בעולם העליון הוא גם כן לא ישתוק ולא ינוח, אם כן זהו אחריות נוראה!" הרבי זי"ע אחז שזה דאורייתא!!!. לא אנוח ולא אשקוט עד שהפירצה הזו תיעקר לגמרי! וכך כ"ק מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל אמר שבחור שרוצה פאה לאשתו, הוא עם הארץ ורשע ואיזה תורה יש לו, כמו דואג האדומי מהשפה ולחוץ.

 

הצה"ק הצנזער רב בעל ה"דברי חיים" זי"ע, בכה אחרי פטירת הילד ואמר: המאדע [האופנה] שנשים הלכו בזמנו עם רייפן זה הגורם, בגלל שהוא לא מחה מספיק על המאדע [האופנה] החדשה של הרייפן, רייפן שהנשים שמו את זה בשרוואול של הבגדים [מלבוש נכרי]. ואחרי פטירת שלשת ילדיו בזמן קצר אמר: שזה קרה מפני שלא מחה מספיק על הפאה נכרית, אפילו שהוא היה מהלוחמים הכי גדולים נגד הפאות, אף על פי כן אמר שזה קרה מפני שלא מחה מספיק.  [ו"רייפין" 360 בגימטריא שייטל 359 עם הכולל (שייטל בגימטריא שטן)] – ובספר חמדה גנוזה וז"ל: אח״כ היה מעשה שנפטרו אצל אא״ז ג׳ מילדיו [שהיה לו מאשתו בת רבי צבי (מטארנא) ז״ל כי עד אז היה לו ד׳ ילדים ואז נשארה רק בתו נחמה תחי׳] אז אמר שברצונו לעשות להם הספד, והלך לבית הכנסת ועשה הספד עליהם ובתוך ההספד אמר: שכל זה בא לו מחמת שמחריש על איסורים הנ״ל ואמר אא״ז שעל דברים אלו אמרו חכז״ל (שבת קה:) היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה, לזאת מוכרח לצעוק ולצאת נגד זה בכל כוחו. (הרב מגראבאוויץ) [ג' שמותיהם של הילדים, נתגלה לאחרונה על ידי כתבי העיר צאנז ונתפרסם בגליון בנות ציון ד'באבוב]. – ועתה רואים אנו שרוח הקודש דיבר בו שסופן של הפאות שבאים היום בדורינו זה בא מעבודה זרה.

וכפי מה שכל אחד יקיים את דברי מרן הצה"ק מצאנז זי"ע "לצאת ולצעוק נגד זה בכל כוחו!" כך יזכה לראות בהצלחת וטובת זרעו וצאצאיו אחריו לדורות עולם! זכותו יגן על כל ישראל ובפרט על כל ההולכים בדרכיו ומקיימים את דבריו הקדושים!

 

מי שהולכת עם פאה נכרית לא תכונֶה בשם ישראל

(היעב"ץ)

כתב מרן היעב"ץ זצ"ל בספרו מור וקציעה סי' ע"ה, שמי שהולכת עם פאה נכרית לא תכונֶה בשם ישראל, ובפרט היום שכל הפאות הן מהודו, ממש תקרובת עבודה זרה, ומי שעובד עבודה זרה הוא כבר בוודאי לא יכונֶה בשם ישראל, רק בשם עובדי ע"ז של הודו, גם בעלה של האישה החובשת פאה נעשה שותף לה, ובפרט ששיער הפאה היא תקרובת ע"ז, והבעל שהולך עם שטריימל ובגדים לבנים, אינו יודע שבגדיו היפים והמהודרים בעצם מוסיפים עוז והדר [לס"מ] לע"ז רח"ל, ובכך הם שותפים למחטיאי הרבים, שמסית ומדיח לעבודה זרה של הפאה הנכרית [ראה בספר פסק בית דין של 71 גדולי ישראל משנת תרכ"ו].

 

הרה"ק רבי יעקב משה מקמארנא זי"ע כתב בצואתו כך: "אסור לילך בגילוי ראש, אפילו שייטל (פאה נכרית) משערות אסור לילך, ובאם שתלך, לא היא ולא בניה ובני בניה חשובה כבתי, ולא אצל אבותי ולא בכלל ישראל, ואין עליהם שום זכות אבות". עכ"ל.

 

ואמר מרן הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: "עדיף שהבעל יגזור את פאותיו ואת זקנו מאשר שהאשה תלך בפאה נכרית", ואמר: "זו הפעם הראשונה שאני כל כך רוצה לחתום על כרוז" [הכרוז שעשה מרן ה"בית ישראל" זי"ע, ראו בעלון מס' 74] ודווקא משום כך הוא ביקש לחתום על הקול קורא של הגה"ק ה"בית ישראל" יחד עם עוד 11 אדמו"רים ורבנים שחתמו נגד הפאה, ואמר "אני מאוד רוצה לחתום כדי שהילדים והנכדים יידעו שאני נגד הפאה".

וכ"ז אמר כבוד הרבי מלעלוב זיע"א, אעפ"י שהרבנית שלו הלכה בפאה נכרית ולא יכל להשפיע עליה, בגלל פחד הגזירות שעברה [שהייתה גזירה ללכת בגילוי ראש], וכן היה אצל כמה מגדו"י. [לדוגמא, אם תשאלו מי שמתחתנת, למה את חובשת פאה? היא תענה ללא היסוס, אמא שלי וסבתא שלי הולכות עם פאה. זו המסורת]. [גילוי אישי: סיפור דומה היה עם אשתי הרבנית להבחל"ח ע"ה שסירבתי לעשות את השידוך איתה מכיוון שהיא רצתה לחבוש פאה, אבל רבי כ"ק מרן הדברי יואל זי"ע, הורה לי לעשות את השידוך, והבטיח לי שבמשך הזמן תוריד את הפאה, ובכיתי הרבה להשי"ת שתוריד את הפאה, ולאחר הרבה צער ועגמת נפש היא הורידה את הפאה. והסיבה הייתה, שאמרתי לרבנית שהיא תהיה אחראית על כל הנזק שיגרם לכל הדורות שבאים אחריה שהם 48.5 מיליון נשמות [ראו החשבון בעלון 45], ומהידיעה הזאת היא נבהלה מאוד. ותיכף ומיד הורידה את הפאה. זה לאחר שאמרתי לה, האם את רוצה לשאת באחריות הזאת ולשרוף את הנשמות של הצאצאים שלנו? אם את רוצה להחטיא רק את עצמך ולשלם על זה בגהינום, זה ענין שלך, אבל למה שתשלמי בגהינום עבור כל הדורות הבאים אחריך? ומי יודע אם תוכלי אי פעם ח"ו לצאת מן הגיהינום. ובעקבות הצער הגדול שלי זה דחף אותי לזכות את הרבים, נכנסתי למלחמה גדולה ועצומה עד היום הוצאתי קרוב למיליון ספרים עלונים ומודעות נגד הפאה הנכרית שהופצו בכל מקום, אבל אני חושב שהקב"ה עשה את זה בכוונה תחילה בכדי שאני אצא במלחמה הגדולה הזאת שנמשכת עד היום נגד הפאה ונגד הס"א [ראו באריכות בעלון 44 כל הסיפור עם הרבי מסטמאר זי"ע], ועובדה שאנחנו רואים ש- 6 בנותי שיחיו לא הולכות עם פאה, בזכות הרבנית האמא הצדקת ע"ה שגדעה את השרשרת הפאה הארורה והצילה את כל הדורות שלה מדראון עולם. לכן, אם רואים רבנית אשת אדמו"ר שהולכת עם פאה, זה לא אומר שבעלה האדמו"ר מסכים, אלא זה יתכן שעברו את השואה והגזירות וכו', ואסור ללמוד מהם. וכל האדמורים יקחו דוגמה מכ"ק האדמו"ר מלעלוב זי"ע שיצא במלחמה כנ"ל].

ומדוע אין שומעים מה שהצדיק הקדוש מלעלוב אמר: "עדיף שהבעל יגזור את פאותיו ואת זקנו (כמובן ע"פ ההלכה) מאשר שהאישה תלך בפאה נכרית". וכולם לוקחים דוגמא מהצאצאים של האדמו"רים ורבנים שאם הולכים בפאה, אפילו סינטטית, אז כולם חושבים שבוודאי גם לנו מותר ללכת בפאה [ח"ו]. וזה חילול השם שעונשו חמור יותר מחייבי כריתות ומיתות בית דין! (הכתר והכבוד ע' תיט).

ולפי פסק 71 גדולי ישראל משנת תרכ"ו נחשבים למחטיאי הרבים, מינים ואפיקורסים ויינם יין נסך, וכן פסקו ועד ארבע ארצות [ראה עלונים מס' 68,69,70].

 

וגודל ענין מחאה אנחנו רואים בהחיד"א הקדוש זצ"ל ששואל למה רק נח ניצל מהמבול? הרי היו הרבה אנשים כשרים בדור המבול? אלא אותם אנשים לא מיחו באנשי דור המבול, ולכן לא ניצלו אפילו שלא חטאו, מה שאין כן נח, וככה היה בימי חורבן הבית. ועכשיו אנחנו יותר גרועים מדור המבול. ומי שרוצה להינצל שימחה נגד הפאה הנכרית של עבודה זרה וגילוי עריות, כי ידוע שיבוא מבול לא רק של מים (אלא אטום).

החיד"א הקדוש זיע"א בספר חומת אנך על בראשית (פר' ו' פס' ט).

במה שכתוב בתנחומא פ' ראה הרבה כשרים היו בדור המבול כגון נח, ונמחו עם הדור וכתבנו בעניותנו במקום אחר שהטעם שנמחו אותם הכשרים, היינו משום שלא מיחו כמו שנגזר על הצדיקים בימי יחזקאל דכתיב וממקדשי תחלו מה שאין כן, נח שמיחה בהם כמו שאמרו ז"ל בב"ר על פסוק שנאו בשער מוכיח ודובר תמים יתעבו. כי הוא היה מוכיחם, ובני דורו היו מתעבים אותו, ולזה ניצול. וזה שאמר מזרק אחד זה נח, שנזרק מדור המבול, כלומר שדור המבול שנאוהו ותעבוהו על תוכחתו, כדבר הנזרק ונמאס, ועל כן הוא לבדו ניצול, וזה רמז אחד כלומר משום שהיה נמאס ככלי אין חפץ בו. לזה אחד הוא לבדו ניצול, מה שאין כן, הכשרים אחרים שלא מיחו עד כאן. ובאור החיים הקדוש: (שמות פרק לב פסוק יא) למה ה' יחרה וגו' על פי דבריהם ז"ל (שמו"ר מב ו) שאמרו שערב רב לבד עשו את העגל, והוא אומר שחת עמך, ולדבריהם ז"ל בהכרח לומר, שהיתה ההקפדה על כל ישראל שלא מיחו, וכפי זה יהיה כוונת משה באומרו למה, טענה הנשמעת. לָכֵן חוֹבַת הַשָּׁעָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ.

כָּל אֶחָד מַגִּיעַ אַחֲרֵי 120 שָׁנָה לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מִי שֶּׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, וּמִי שֶׁלֹּא טָרַח מֵהֵיכָן יֹאכַל? – וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם בְּווַדַּאי יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיַרְאוּ לוֹ תְּמוּנוֹת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה – וּמַעֲשֶׂה בְּקַלְמָן שֶׁהָלַךְ לַשִּׁיעוּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְנִיסָה לִהְיוֹת יְהוּדִי טוֹב, אַךְ גַּם אָהַב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאָמַר לְעַצְמוֹ חֲצִי חֲצִי, וְכָךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁיִּטְעַן בבי"ד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהָיָה לוֹ יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל מְאֹד שֶׁל 10 אֲנָשִׁים בְּיַחַד, וְכַמָּה שֶׁרָצָה לִלְמֹד, הִפְרִיעַ לוֹ הַבַּעַל דָּבָר, וְלֹא נָתַן לוֹ מְנוּחָה. הוּא נִיסָה כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְלֹא הִצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּדּוֹת שֶׁלּוֹ, נוּ בְּוַדַּאי שֶׁפָּטוּר.

יֹאמְרוּ לוֹ: "שָׁמַעְתָּ עַל שִׁמְעוֹן הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ, גַּם לוֹ הָיוּ אוֹתָם נִסְיוֹנוֹת, וְהִצְלִיחַ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק אֲמִתִּי, בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִפְסִיקָה לִלְבוֹשׁ פֵּאָה נָכְרִית". מִיַּד יִזְעַק וְיֹאמַר: "אֲנִי לֹא מְקֻבָּל, אֲנִי לֹא בַּמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אֶת הָרַב שֶׁלִּי אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לִלְבּוֹשׁ פֵּאָה וְגַם לֹא אָמַר לָנוּ בִּדְרָשׁוֹתָיו שֶׁאָסוּר לִלְבוֹשׁ פֵּאָה". יֹאמְרוּ לוֹ: "הֲרֵי כְּבָר הָיָה בְּכָל הָאָרֶץ פִּרְסוֹמוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאָסוּר לִלְבוֹשׁ פֵּאָה, וְאִם הָיִיתָּ שׁוֹמֵע הָיִיתָּ נִיצַל מֶהַיֵצֶר הָרַע וּמֵהַגֵהִינוֹם.  עַכְשָׁו אֵין לְךָ תֵּרוּץ"! יֹאמַר: "אָז מָה? חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סְתָם הַמְצָאָה כִּי הָרַב שֶׁלִּי לֹא אָמַר לִי כְּלוּם!!! וְזֶה בֶּטַח לֹא הַשִּׁיטָה שֶׁלָּנוּ, כָּךְ חָשַׁבְתִּי"!!!

וַיָּשִׁיבוּ לוֹ: "הָיָה עָלֶיךָ לְבָרֵר אֶת הָאֱמֶת אֵצֶל כָּל הַצַּדִּיקִים וְלִשְׁמֹעַ מַה דַּעְתָּם! וְכִי כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ לִקְנוֹת בַּיִת אַתָּה לֹא מִתְיַעֵץ? וּכְשֶׁרוֹצִים לִסְגּוֹר שִׁדּוּךְ אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ לְקַבֵּל בְּרָכָה וְעֵצָה וּבְלִי זֶה אַתָּה לֹא זָז! – וְכָאן עַל הַחַיִּים שֶׁלְּךָ סָמַכְתָּ רַק עַל הָרַב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת"? – מִיַּד יָבֹא הַשָּׁלִיחַ לִסְחֹב אוֹתוֹ לַגֵּיהִנּוֹם, וּמִיַּד יִצְעַק: "רֶגַע רֶגַע!!! אֲנִי לֹא אָשֵׁם לְבַד, תִּקְרְאוּ לָרַב שֶׁלִּי שֶׁיָּעִיד עָלַי שֶׁהִקְשַׁבְתִּי כָּל פַּעַם בַּדְּרָשׁוֹת שֶׁלּוֹ, וּמַה לַעֲשׂוֹת זֶה לֹא עָזַר לִי כְּלוּם"!!! – וְכַאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָרַב שֶׁלּוֹ מִיַּד יֹאחַז בָּאַבְנֵט שֶׁלּוֹ וְיִצְעַק: "לָמָה לֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁאָסוּר לִלְבוֹשׁ פֵּאָה!!! מַה לֹא יָדַעְתָּ אֶת הָאֱמֶת?" – וְלֹא יָנִיחַ לוֹ, אַךְ הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה לְקַחְתּוֹ לַגֵּיהִנּוֹם יִצְעַק וְיֹאמַר: "נוּ נוּ אֵין זְמַן", וְיַמְשִׁיךְ לִסְחֹב אוֹתוֹ לַגֵּיהִנּוֹם, אַךְ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי יַמְשִׁיךְ לֶאֱחֹז בָּאַבְנֵט שֶׁל רַבּוֹ, וְיִמְשׁוֹךְ גַּם אוֹתוֹ אִתּוֹ לַגֵּיהִנּוֹם, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה רַעַשׁ בַּפַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה וְיַעֲשׂוּ בֵּרוּר, הַאִם לָקַחַת גַּם אֶת הָרַב שֶׁנֶּחְשָׁב לְגָאוֹן וְצַדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה – לַגֵהִינוֹם. אַךְ מַה כֵּן לַעֲשׂוֹת. לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס כִּי רָשׁוּם בבי"ד שֶׁל מַעְלָה פְּסַק שֶׁל הַקָּדוֹשׁ רַבִּי. נוּ טוֹב, אוּלַי גַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, אֲבָל קַלְמָן אוֹחֵז בְּאַבְנֵט רַבּוֹ וְלֹא מַרְפֵּה וְצוֹעֵק: "בִּגְלָלְךָ הָיִיתִי רָשָׁע, אִם אִשְׁתִּי הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת מִטְפַּחַת הָיִיתִי צַדִּיק וְלֹא הָיָה קוֹרִים לָנוּ כָּל הַאַסוֹנוֹת!!!"

וּבָעוֹלָם הָאֱמֶת לֹא יַעַזְרוּ שׁוּם טַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת. וְאֵין מִי שֶׁיַּצִּיל אֶת הָרַב מִקַּלְמָן הַמִּסְכֵּן. שֶׁסּוֹחֵב אוֹתוֹ יַחַד אִתּוֹ לַגֵּיהִנּוֹם. וְיֹאמְרוּ לוֹ "אִם הָיִיתָ צַדִּיק אֲמִתִּי, וְהָיָה לְךָ כּוֹחַ לְהַצִּיל אֶת קַלְמָן וַחֲבֵרָיו מֵהַגֵּהִינוֹם, אוּלַי יִהְיֶה לְךָ תִּקּוּן לְנִשְׁמָתְךָ".

הַסִּפּוּר הַזֶּה הִתְפַּרְסֵם ובעז"ה כּוּלָם יִתְעוֹרְרוּ לַחְזוֹר בִּתְּשׁוּבָה. כִּי לֹא רַק קַלְמָן מִסְכֵּן, אֶלָּא כֻּלָּם סוֹבְלִים וּמְחַכִּים מָתַי יָבֹא מָשִׁיחַ, וְהַמָּשִׁיחַ בְּצַעַר גָּדוֹל וּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת "מָתַי, מָתַי יָבִינוּ בָּנַי וְיִתְלַבְּשׁוּ בִּצְנִיעוּת וְאוּכַל לִשְׁרוֹת בָּעוֹלָם??!!" – כִּי הִגִּיעַ הָעֵת לַגְּאֻלָּה. וְרַק עָלֵינוּ מְחַכִּים שֶׁנִּתְאַחֵד בְּאַהֲבַת ה' וְנְבַעֵר אֶת הָעֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ, וְכֻלָּם יִתְלַבְּשׁוּ וְיִתְנַהֲגוּ בִּצְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

 

כל מי שיאמר שהפאה עדיפה מכיסוי ראש, חשוד שהוא מין ואפיקורס – הרב מאיר מאזוז שליט"א

וידוע דברי הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבה כסא רחמים ב"ב, שאומר ש"כל מי שיאמר הלכה כזאת שהפאה עדיפה מכיסוי ראש [שזו סברת רבני חב"ד], חשוד שהוא מין, שהוא אפיקורס. אסור להסתכל עליו, אסור להתפלל איתו. בן אדם כזה בחזקת גוי גמור. אם יכתוב ספר תורה מותר לשרוף ספר תורה בפניו. ספר תורה שכתבו מין יישרף!!!

עד שבחורות בבתי ספר מסויימים מחכות להתחתן לא בגלל מצוות פרו ורבו, אלא בשביל ללבוש פאה ארוכה כדי שייראו יותר נאות. כדי להכשיל את רואיהן. להכשיל את כולם! צריך לדעת החכם הזה לא פוסק. הוא לא יודע מימנו ומשמאלו. אנחנו יודעים, התורה הזאת לא תהיה מוחלפת. ולא כל אחד ואחד יעשה כרצונו. הוא חייב להכיר את עצמו. הוא אפס אפסים, הבל הבלים. שהוא לא פוסק ולא ידען, הוא בור ועם הארץ, הוא לא יפסוק לנו ולא ישנה לנו כלום. לא כל שוטה, בור גס רוח ועם הארץ יבלבל לנו את המוח. צריך לומר את האמת בריש גלי!!! לדעתי כמו שהם לא מקבלות אישה שבאה בכיסוי ראש למוסדותיהם אנחנו אסור לנו לקבל אישה למוסדותינו אישה מורה שתבוא בפאה נכרית", עכ"ל.

 

המלחמה הגדולה על הפאה הנכרית של רבינו הקדוש רבינו יואל טייטלבוים (בעל דברי יואל, ועוד) מסאטמאר זצוק"ל

 

מורי ורבי רבינו הקדוש רבינו יואל טייטלבוים (בעל דברי יואל, ועוד) מסאטמאר זצוק"ל, כאשר חזר ממיאמי בשנת תשכ"ח אמר:

אני מתכנן בעהי"ת שכאשר נחזור ממיאמי אני בע"ה אשקיע את כל הכוחות שלי להילחם נגד הפאה הנכרית, בכדי שהנשים יסירו את שטיילעך (פאה נכרית). באותה תקופה היה כבר דור חדש של אברכים חסידים של רבנו הקדוש זי"ע, ורבינו הקדוש הרגיש, שכעת זה הזמן המתאים שהאברכים החסידים ישפיעו על נשותיהם להוריד את הפאה הנכרית. אבל לדאבון ליבנו כאשר רבנו הקדוש זי"ע חזר לוויליאמסבורג בערב שבת פרשת שקלים תשכ"ח, לקה באירוע מוחי חמור שהותיר אותו משותק חלקית ולקוי בתיפקודו.

מכאן אנחנו רואים את המלחמה הקשה שהס"מ מנהל נגדינו כל הדורות למנוע את עם ישראל מלהוריד את הפאה הנכרית המתועבת, וכמו כן מנסה להפיל את עם ישראל בקדושה וצניעות וכו'. ובכל מה שהוא יכול. הוא עושה את עבודתו בנאמנות. והתפקיד שלנו לעשות את עבודתינו בנאמנות, ולשמוע בקול ציווי של הקב"ה שאמר לחוה 252 פעמים תהא אשה צנועה.

 

כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמר זי"ע אמר לי שלחם באירופה לפני כמאה שנה נגד הפאה, ובשנת תשכ"ח אחרי אירוע מוח שלא דיבר כמה חודשים, כשנכנסתי אליו עם קוויטל, לפתע דיבר איתי על הפאה הנכרית, וכתב "אנכי ה' אלקיך לא יהיה לך אלהים אחרים" שזה עבודה זרה! כי ראה אז ברוח קודשו שזה עבודה זרה. ומיד התפרסם בארץ ובעולם שכ"ק האדמו"ר דיבר איתי. (אפשר לראות באריכות את כל הסיפור שהיה לי להבחל"ח עם רבינו הקדוש זי"ע על הפאה הנכרית בשנת תשכ"ג, תשכ"ח, ועוד, בעלון מספר 44).

 

מרן הרב אליעזר מנחם מן שך הספידו: "הננו מספידים גברא רבא שקשה לתארהו, אדם גדול בענקים… חסר לנו לעתיד אדם גדול כזה… אין לנו מי שיאמר את דבר ה' האמיתי בתקיפות".

 

הגה"צ רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל אמר בזמנו: "לפני חמישים שנה, אם הייתה אחת באה לירושלים עם פאה, היו סוקלים אותה באבנים!" "זה אצלי מאוס מאוד", "נורא ואיום אין אל מי לדבר".

 

מעל 260 גדולי עולם, צעקו במר נפשם על הפריצות של הפאה ועוד רבים וגדולים שצועקים נגד הפאה שבאה מתקרובת ע"ז, שזה יותר חמור מע"ז (הגר"מ שטרנבוך שליט"א).

הגר"ש הלוי ואזנר זצ"ל אמר: "אבל איזה זיוף הוא זה שמכסים השערות בפאה נכרית כזאת שעוד מגרה היצרים יותר מהשערות עצמן…".

אין חילול השם יותר גדול מזה שנשים חרדיות מסתובבות עם פאה נכרית, שהיא היפך מטרת מצוות כיסוי הראש, שמכשיל ומחטיא את הרבים בהרהורי עבירה, וחובשות פאות שמגיעות מעבודה זרה בהודו [שמעל 150 אלף שערות שתי וערב (ע"ז) על ראשן] ומכניסות את עצמם ואת כל הבית שלהם לטומאה של ע"ז [ראה ספר "הישכם אוהבים את ה'"].

 

כל אחד צריך ללכת לרבנים ולשאול אותם מדוע אתם שותקים, יהודים רוצים לעשות תשובה, אבל אין מי שיעורר אותם!

הרבנים האלו יתכן שלא מודעים שעוברים על 8 חרמות מגדולי עולם, כמובא בעלון זה.

הפאה הנכרית חוץ מג' עבירות חמורות של יהרג ואל יעבור שעוברים כל רגע ורגע, היא מוקצה בשבת (שו"ת משנת יוסף, הררים התלויים בשערה, שו"ת אמרי ש"י) ויינה יין נסך כגויה.

כתב הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ו סי' כ"ב), מכ"ק האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זצ"ל שאמר שפריצות זו אביזרייהו דגילוי עריות, שיהרג ואל יעבור (ועי' בתשובות והנהגות סי' ר"ס ועוד), ומביא את דברי האור החיים הקדוש ומסיים, ותמצא
שהאיסור איבוד עכו"ם ומשמשיה, ואיסור הנאה מתקרובתה בא"י מדאורייתא, ועוברים בכל רגע יהרג ואל יעבור, (גר"א בדעת הרמ"א יו"ד קנ"ז, וכן בר"ן פסחים פ"ב, ועי' שו"ת מן השמים סי' כ"ח ועוד, ועי"ש דתקרובת ע"ז חמור מעבודה זרה גופא שמטמאה באוהל), שזה פירוש שאסור לאף בת להיכנס לבית הספר הזה שבו המורה לובשת פאה שזה כמו 150 אלף שערות שתי וערב (ע"ז) על הראש.

למה עוד אתם מחכים? האם לא מספיק אסונות מחלות ומגיפות נוחתות על עם ישראל, בגלל התועבה הזאת? אם לא נתעורר תיכף ונעשה תשובה ונבער את הפאה מן העולם, כולנו עלולים לשלם על זה ביוקר, רח"ל.

לבו של כל יהודי כואב עד מאד, לשמע צרות ישראל ואסונות רחמנא ליצלן המתרחשים יום יום, שכל אחד מאלו דיו לקרוע לגזרים את הלב היהודי. ידוע הסיפור שבשנת תשס"ד ב"הדסה" עין כרם, במחלקה האונקולוגית היו 99 אחוז יהודים חרדים, ובהדסה אמרו מנהלי המחלקה שהמחלה "הידועה" היא מחלת החרדים, וכשהורידו הנשים את הפאות בתשס"ד, המחלקה הזאת התרוקנה מחולים, ולא היה להם מה לעשות, ולאחר שחזרו לחבוש מחדש את הפאה הנכרית, התחילה המחלקה להתמלא שוב, והמצב החמיר עוד יותר ממה שהיה קודם.

 

הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַסְבִּיר בְּמִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן שֶּׁאֵין צַעַר כְּצַעַר הָאֵם כְּשֶׁנִּלְקָחִים מִמֶּנָּה יְלָדֶיהָ לְתָמִיד רַחֲמָנָא לִיצְלָן. – הַלֵּב נִקְרָע לִרְאוֹת שִׁשָּׁה – שִׁבְעָה יְלָדִים שֶׁעֲדַיִן לֹא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, עוֹמְדִים בְּיַחַד וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ עַל אִמָּם, לֹא עָלֵינוּ. וְלִפְעָמִים גַם 13, 14, 21 יְתוֹמִים כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בְּעֲלוֹנֵי הַצְדָקָה מִידֵי שָׁבוּע בְּשָׁבוּע ה' יִשְׁמוֹר. עֲווֹנוֹת הַדּוֹר רַבִּים, אוּלָם לֹא נַעֲשִׂים שׁוּם צְעָדִים רְצִינִיִּים וְשׁוּם מַעֲשִׂים חִיּוּבִיִּים לְתַקֵּן אֶת הַמַּצָּב.

 

צאו בקול קורא נגד הפאה שכבר גבתה כל כך הרבה קרבנות מאתנו, והיו שותפים נאמנים להצלת עם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא. ותזכו להיות מאלו "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַ‍ִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָ‍ִם".

זכות זו לבד כבר די בזה שמשיח צדקינו יתגלה לנו תיכף ומיד ממש, ויהי רצון שזכות המצוה הזאת תגן בעדינו, ובקרוב נזכה לקיימה כהלכתה עם משיח צדקינו בב"א. המצפה לישועת ה' הקרובה!

 

תשובת המשקל: כידוע מהספרים הקדושים, לפי כל מה שכתבנו כאן ובעלונים שונים, ידוע כפי שכתוב בספר חסידים ועוד, שלא ניתן לעשות תשובה על מי שעובר על חרם. ולמרות הכל, כמו שכתוב שלא ידח ממנו נידח, ישנו פתח הצלה, שנקרא תשובת המשקל – במה שנכשלו, עליהם לזכות את הרבים, (של"ה הקדוש, ספר קב הישר ושבט מוסר), ואיך עושים זאת ע"י הפצת חומר לזיכוי הרבים באותו הדבר שנכשלו בו. תשובת המשקל עוונו יכופר. זאת אומרת, שבעל העבירה יְזַכֶּה ויזהיר אנשים אחרים לא לעשות את אותה העבירה שהוא ביצע. וככל שֶׁיְזַכֶּה יותר אנשים, אז בשמים כל זכויותיהם יזקפו לזכותו. לכן מי שרוצה לזכות לתשובה שלמה בעניין עוון הפאות, והעבודה זרה שבפאה, כתשובת המשקל, יעשה כל מאמץ לשתף פעולה בהדפסת עלונים ואו הפצתן בארץ ובעולם וכו', וזכויות עצומות יזקפו לו בשמים.

 

כל הישועות והברכות לאביטל דינה בת דליה ולאביהו בן אביטל דינה שיחיו

נ.ב.: חלה על כל אחד חובה מוסרית ללכת לרב או לאדמו"ר שלו ולהראות לו את העלון הזה, וזה יהיה גורם מכריע להצלת עם ישראל, ובאם לא תעשו זאת, האם תוכלו לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה? ובאם יש לכם יראת שמים, ואכן תעשו זאת, תקבלו שכר בשמים כנגד כולם, שהשכל אנושי לא יכול לתאר זאת (ספר חסידים). 

 

 

הרב שלום יהודה  גראס

אבדק"ק האלמין

בית שמש, ארץ הקודש

 

 

עלוני התעוררות- 99-102 דחוף להצלת עם ישראל מהשואה -מסר חשוב לאדמו"רים, רבנים, ראשי ומחזיקי כוללים, ומזכי הרבים

עלון 99 (4)
עלון 100 (5)
עלון 101-102 (1)