דברי נתניהו בנאום…. עת הזמיר הגיע
נתניהו – "עת הזמיר הגיע" = 1400 מסתתר ❕
ביבי נתניהו – "עת הזמיר הגיע" = 1424 מסתתר ❕
משיח בן דוד = 424 (דונלד טראמפ = 424)
דוד = 14
[5.3, 21:37] ציון סיבוני: בס"ד
ה' תשפ"ה
*"עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו"*
דברים שנכתבו לפני שבועיים ועתה עודכנו
*הרמטכ"ל ה-24*
*אייל זמיר*
*ר"ת- א"ז*
אייל זמיר הוא בן 59 וזהו מס' החטופים/שבויים שנותרו השבי החמאס ושצריך להחזירם. הוא יצטרך להשתמש גם בהרבה חימוש וכלי נ"ט כי:- נט=59
זמיר הוא הרמטכל השריונר לאחר שנים רבות…… שריון=566
משיח בן יוסף=566.
*"אז" בואו נצא למסע ונמצא היכן הכל רמוז*…
המינוי שלו התרחש בפרשת "בשלח" בה מופיעה גם שירת הים "אז"- ישיר משה"…
ומאידך, בסוף הפרשה יש את פרשיית המלחמה בעמלק "מדר דר"- מלחמת עמלק הראשונה.
*"אז"- ר"ת- אייל זמיר*.
עפ"י התכנון , ימיו הראשון כרמטכ"ל יהיו קרוב לתאריך – ז' אדר .
ז' אדר- ר"ת- "אז" – אייל זמיר.
אייל זמיר יהיה הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל ,
וככל הנראה, הוא יצטרך לטפל ולהשמיד את הגרעין האירני עפ"י הוראתו של ראש הממשלה ביבי.
*ביבי=24*
*הרמטכ"ל ה-24 = 333*
מה זה 333?
*גרעין=333*
קליפת עמלק נקראת "שלג".
*שלג=333*
*גרעין=333*
דרך אגב, בערב שבת פרשת "בשלח", ביום שישי, נוהגים לחלק/לפזר גרעינים לציפורים.
הרי לנו עוד רמז וקשר לגרעין ולפרשה…
*גרעין+שלג=666*
*התיקון הכללי=666*
ומתי יתכן זה יקרה ?
*ליל שמורים= 666*
ליל השמורים הוא ליל הסדר, הוא ליל מכת בכורות המופיעה בפרשה הקודמת.
*ליל הסדר=340* *פרס=340*
*שימו לב*:-
*אייל =51*
*אדום=51*
*אדום=611*
ם=600
וככתוב :-"עת הזמיר הגיע , וקול התור נשמע בארצנו".
והיום גם ראש הממשלה אמר "עת הזמיר הגיע"…
קול התור=747 . משה בן עמרם= 747 עוד קשר למשה רבינו התור=611
*תורה=611*
*אדום=611*
והיום בכתל רא"ל זמיר כתב "כי מציון תצא תורה"..
אייל זמיר- יצטרך לזמור מנהיגים רודנים ועריצים ואת כל האויבים שלנו ומאידך,
אייל זמיר-ר"ת- אז, ס"ת- לר
*סה"כ=238*
*רחל=238*
רחל אמנו היא כנגד שכינה תתאה(שכינה תחתונה).
ועל עשו ועמלק כתוב :- "שאין עשו/עמלק נופלים אלא בידיה של בני רחל"…
*הקב"ה מנחם את רחל אמנו ואומר לה – "מנעי קולך מבכי… ושבו בנים לגבולם"*. וראה זה פלא מה שכתוב בהפטרת השבת:-
*"מיני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך…"*.
*שוב עמלק מופיע יחד עם בנימין ואפרים ומנשה- מצאצאיה של רחל אמנו ע"ה*.
*"אז" בואו ונאחל לו ולכל כוחות הבטחון – הצלחה מלאה שמירה והצלחה* לכל עם ישראל וגאולה שלמה בחן בחסד וברחמים רבים. אכי"ר
🕍ציון דוד סיבוני🕍 052-8534502 sibonyzion@gmail.com
[6.3, 0:30] zuriel: ☝🏻☝🏻☝🏻
מאת דוד יצחק ויצמן
שיחרור 59 החטופים צמוד לגאולה:
דרך רמטכ"ל בן 59
הרמוז בישעיהו פרק 59:
המקום היחיד שמוזכר המספר 59 במילים בתנ"ך . אצל שבט שמעון. שרומז על החטופים.
וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם:
אם נצרף "אחד" {אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם} למספר "1358" נגיע למספר 1359.
שנמצא ממש ברצף מדוייק אצל שמעון: "אֶלֶף שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה" פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת:
שמעון האחד המסמל את החטופים משתחרר ביחד עם קץ משיח. סה"כ 1359
וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי: זה משיח. עיין למטה דברים נפלאים.
בן איש חי פרשת מקץ:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה, מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית מג, יָא). וְנִרְאֶה לִי, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא: דִּדּוֹעַ, בֵּרוּרִים שֶׁל שְׁבִירַת כֵּלִים הֵם שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת הֵם בִּבְחִינַת הֵא אַחֲרוֹנָה, וְהָאַחַת הֵם בִּבְחִינַת וְאוֹ דְּשַׁמָּא קַדִּישָׁא. וְיָדוּעַ דִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ יֶשְׁנָם בְּסוֹד הַיֹּשֶׁר וּבְסוֹד הָעִגּוּלִים; וְלָזֶה אָמַר "קְחוּ", בְּטַעַם שְׁנֵי פַּשְּׁטִין (גֵּרְשַׁיִם) רֶמֶז לִבְחִינַת הַיֹּשֶׁר וּבְחִינַת הָעִגּוּלִים; "מִזִּמְרַת הָאָרֶץ" – הֵם בֵּרוּרִים הַשִּׁיכִים לִבְחִינַת הֵא אַחֲרוֹנָה שֶׁמְּכֻנֵּית בְּשֵׁם "אֶרֶץ"; וְעוֹד גַּם-כֵּן "וְהוֹרִידוּ לְאִישׁ" – הוּא בְּחִינַת וָאו דְּשַׁמָּא קַדִּישָׁא; "מִנְחָה" – הֵם בֵּרוּרִים שֶׁשַּׁיָּכִים לוֹ. וְהִזְכִּיר שִׁשָּׁה מִינִים – "צֳרִי וּדְבַשׁ וְכוּ'", כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְצָווֹת שֶׁבּוֹ. וְאָמַר עוֹד: "וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם", הַכַּוָּנָה: כִּי כָּל בֵּרוּר מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ וְעַל יָדוֹ הַמְשָׁכַת אוֹרוֹת חֲדָשִׁים, וְזֶהוּ "וְכֶסֶף מִשְׁנֶה", "וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם", פָּרוּשׁ: "אֶת הַכֶּסֶף" הוּא הַבֵּרוּר אֲשֶׁר בְּרַרְתֶּם וְהֶעֱלִיתֶם לְמַעְלָה בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם אֲשֶׁר הֶחְזִירוּהוּ וְשָׁבוּ אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. "בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם" – הוּא גִּלְגּוּל זֶה, "תָּשִׁיבוּ" אוֹתוֹ עוֹד הַפַּעַם אֶל מְקוֹמוֹ וְשָׁרְשׁוֹ, "בְּיֶדְכֶם" – עַל-יְדֵי תּוֹסֶפֶת תִּקּוּן מֵחָדָשׁ, "אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא", פֵּרוּשׁ: שְׁגִיתֶם בּוֹ מִקֹּדֶם בְּאֵיזֶה חִסָּרוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ. דְּלִכָּךְ הוּשַׁב עַתָּה מִן הַשָּׁמַיִם בַּגּוּף שֶׁלָּכֶם בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל עוֹד הַפַּעַם, כְּדֵי לְהַשְׁלִים תִּקּוּנוֹ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה; וְעַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַבֵּרוּר, אָז "אֶת אֲחֵיכֶם", הוּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף "קְחוּ", שֶׁלֹּא יֵהָרֵג עַל-יְדֵי אַרְמִילוֹס הָרָשָׁע, "וְקוּמוּ שׁוּבוּ אֶל הָאִישׁ", הוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַחֲמִשָּׁה שֶׁהֵם נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, כִּי יִקַּח גַּם יְחִידָה; וְלָזֶה אָמַר "הָאִישׁ", דְּהַיְנוּ "אִישׁ ה'", כְּלוֹמַר, בַּעַל הַחֲמִשָּׁה. "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ", הוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הַנִּזְכָּר, שֶׁתִּזְכּוּ לְרַחֲמִים גְּדוֹלִים בְּיָמָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נָד, ז): "וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ"; "וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר", הוּא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב: "וְאֶת בִּנְיָמִין", הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא "בֶּן יָמִין" שֶׁהוּא בְּקַו הַנֶּצַח שֶׁהוּא יָמִין, גַּם הָיָה כֻּלּוֹ מִצַּד הַחֲסָדִים בְּסוֹד (שְׁמוֹת ב, ב): "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא". וְיָדוּעַ מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שמו"ר ב, יב): לֶעָתִיד יָבוֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לְלַמְּדֵנוּ תּוֹרָה, וְיִהְיֶה אֵלִיָּהוּ זְכֹר לְטוֹב מְתֻרְגְּמָן שֶׁלּוֹ; "וַאֲנִי" – שׁוֹפְרָהּ דְּאָדַם קַדְמָאָה, "כַּאֲשֶׁר שָׁכַלְתִּי" מִקֶּדֶם כְּשֶׁהָיִיתִי בְּגִלְגּוּל אָדָם הָרִאשׁוֹן, "שָׁכַלְתִּי" עַתָּה לְסִטְרָא-אַחְרָא; קְרִי בָּהּ: "שִׁכַלְּתִּי" – הַשִּׁין בְּחִירִיק וְכַף בַּפֶּתַח, שֶׁאֶעֱשֶׂה פֹּעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים לְנַחֵשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה; וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. נִמְצָא, עַל-יְדֵי הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשָׂה לְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שְׁבִירַת הַכֵּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, מֻכְרָח שֶׁנּוֹלִיד וְנַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת חֲדָשִׁים, וְכַאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ בְּמַה שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית מג, יב): "וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם". וּבָזֶה פֵּרַשׁ עֲטֶרֶת רֹאשִׁי הָרַב מו"ר אָבִי זַ"ל רֶמֶז מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא בְּבֵיצָה (דַּף ב.): מַאן דְּאִית לֵהּ מֻקְצֶה, אִית לֵהּ נוֹלַד; וּמָאן דִּלֵּית לֵהּ מֻקְצֶה, לֵית לָהּ נוֹלָד; כְּלוֹמַר: "מַאן דְּאִית לֵהּ מֻקְצֶה", הֵם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בַּקְּלִפּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים מֻקְצֶה, שֶׁהוּא טוֹרֵחַ לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם – "אִית לֵהּ נוֹלַד" – שֶׁהוּא יָכוֹל עַל-יְדֵי זֶה לְהוֹלִיד נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת וְאוֹרוֹת חֲדָשִׁים; "וּמָאן דִּלֵּית לֵהּ מֻקְצֶה", שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּקְצִים בַּקְּלִפָּה – "לֵית לֵהּ נוֹלָד"; עַד כָּאן דְּבָרָיו, דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן. וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת מֻקְצֶה בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-כָּךְ יִהְיֶה לוֹ כּוֹחַ לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם גַּם-כֵּן נִקְרָאִים מֻקְצֶה, וְאָז יִהְיֶה לוֹ כּוֹחַ מִמֵּילָא בַּנּוֹלָד, לְהוֹלִיד נְשָׁמוֹת בְּשַׁבָּת הַנּוֹלָדִים מִכּוֹחַ הַבֵּרוּר, מָה שֶׁאֵין כֵּן הַנִּכְשָׁל בַּמֻּקְצֶה בְּשַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה לוֹ כּוֹחַ לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּקְצִין, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְאָז מִמֵּילָא אֵין לוֹ נוֹלָד.
זה התשובה על על מה שהיה (ה' שולח לנו מסרים)
מה רצון השכינה –
