הודעות שתייגו‘סוד 1237’

תשלומי הרשות למחבלים ב-2017 הוא 1237 מיליארד שקל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-גימטריות, כללי, תיעוד אירועים

  • משרד הביטחון פרסם את תזכיר החוק שיילחם בתשלום למחבלים ובני משפחותיהם המספר 1237 הוא מספר מוביל בגאולה – הוא מספר האלקטורים שטראמפ קיבל כדי לעלות לבחירות – זה המסתתר של “התגלות”

  • משמעות הרמז שהרשות שילמה למחבלים זה חלק מהתגלות משיח שהיא בהסתרה, וגם הדברים שנראים הפוכים, או שהולכים הפוך ממה שאנו מבינים יתגלו כאור גדול וכהשגחת הבורא המושלמת, כך גם בחיים של האדם כל מה שנראה רע הוא עצם הטוב המושלם, עד שבגאולה נגיד “אוֹדְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי” (ישעיה)
  • שעת התגלות משיח בן דוד הוא 12:37

סיכום חלקי של הרמזים סביב אנשי הנשיא טראמפ | סוד האותיות

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-ארה"ב, כללי, סוד האותיות והמספרים, שבעים שנה

כמו שכבר ראינו בהליך בחירתו של טראמפ לנשיאות שהכל מגולגל משמים, כעת נסכם את כל ה”כוורת” סביב הנשיא ונראה רמזים פלאיים רוב הרמזים מאת: ע’ מקבוצת הוואצאפ

נתחיל בסגן הנשיא

לא יודע אם אתם בכלל מבינים שהקב״ה ממש מדבר איתנו במילים כבר תקופה ארוכה. זה פשוט זועק לשמיים.

הנה:

שמו המלא: ״מייקל ריצ׳רד פנס״

=

3960 משולש  !!

(משולש זה גימטריה אלוקית)

 

דויד בן ישי =396 = הישועה!

ואם נכתוב:

״מייקל ריצ׳רד פנס סגן הנשיא״

1363 רגיל (המשיח = 363 !) 5777 (!!!) משולש רגיל ??? נדיר

2018 גדול + מילים

ואם נכתוב את הנוסחה הרגילה והמנצחת

״מייקל ריצ׳רד פנס סימן לגאולה בימינו״ = 1237 רגיל 3630 מילוי (המשיח = 363) !

(כזכור בימינו זו מילת מפתח כמו שראינו בסרט סוף גלות ישראל בימינו 1-2)

התחלת הגאולה (1237 במסתתר) היות והכל מתרחש בהסתרה

התגלות =  1237 (שוב מסתתר היות וההתגלות בהסתרה) (הסתרה קשור לפורים כמו שראינו כבר)

אור הגאולה (משולש ורגיל = 1237)  אתבש  = 363 = המשיח (למתקדמים ++ גם הרגיל בתוספת אחד (הקב”ה) מכל צד מביא משיח = 358)

וככה הכל התחיל עם טראמפ שאף אחד עדיין לא האמין שיצא כולם אומרים שהוא מתנהג כמו משוגע. ומעניין ‘המשוגע’ = 424 = דונלד טראמפ = 424 = משיח בן דוד

גם יום בחירתו של טראמפ

כג’ טבת = 434 = משיח בן דויד

לפוסט הרמזים המלא על טראמפ לחץ כאן

 

אז יש לנו את הנשיא שזה

  • דונלד טראמפ =424 = משיח בן דוד

וכן יש את השגריר החדש בירושלים

  • דייויד פרידמן = 424 = משיח בן דוד

 וכעת בפוסט ראינו שסגן הנשיא

  • מייקל ריצרד פנס = 396 = דויד בן ישי

והנה סיפור חדש (מס’ 4) מהימים האחרונים שזה סיפור רביעי סביב הנשיא שמביא לנו שוב

  • 396 = דויד בן ישי

 
מי המועמד הבכיר להחליף את יועץ טראמפ? הגנרל בדימוס – דיוויד פטראוס שהוא בגימטריה – 396 = דויד בן ישי (גימטריה רגילה) שימו לב – שוב השם דוד בשמו, ממש כמו השגריר החדש של ארה״ב בירושלים דיוויד פדרמן, בדיוק שמו דונלד (דוד נולד). כמה רמזים אתם עוד רוצים.. רק נזכיר שוב: דיוויד פרידמן = 424 רגיל (השגריר) דיוויד פטראוס = 396 = דויד בן ישי – דונלד טראמפ = 424 = משיח בן דוד –

איזה סיכוי שכל ״הדווידים״ האלו יתנו גימטריות נפלאות שכאלו.. ?

רק נוסיף ש- דיוויד פרידמן = 1777 משולש רגיל + אחד השם שבשמיים.
תוספת מאת ז. מייקל פלין – אותיות ״לקיים נפיל(ה)״. לפני שמלכות דוד קמה – מלכויות הרישעה צריכות ליפול.
תוספת מאת: יניב כמו שכתבתי מוסיף לזה, “שדיוויד =40= הויה דוד” ז”א.. השם מקים את בית דוד. והמעניין שהעניין הזה של דיוויד קורה ביום ה-26 (הויה) של המלכות החדשה.

ואנו רק בהתחלה !!


המשך מאת ע’
ומה הקטע המדהים ? שפתאום ״נזכרתי״ בסרט ישן ומאוד פופולרי שצפיתי בו – ״כל אנשי הנשיא״. (מתאים לאווירה כרגע בבית הלבן)
והמדהים הוא  ש – ״כל אנשי הנשיא״ = 777 גימטריה רגילה. מקרה ? אתם תשפטו. אני ממש לא צריך.
אני חי את זה כבר שנה וחצי יום יום. הגאולה ממש קרוב !!

האיש שצילם ענן בצורת מלאך | סוד 1237

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, ארה"ב, כללי, תיעוד אירועים

אזרח אמריקאי מדרום קרולינה צילם ענן בצורת מלאך, והפך למוקד העניין ברשתות החברתיות, ומענינת מאד הגימטריה שלו לינק לכתבה באתר הדברות

סרטון ובו נראה ענן בדמות מלאך – פורסם רק ביום שלישי שעבר, אך הצליח לגרור כבר למעלה משמונה מיליון צפיות ברשתות החברתיות, ואלפי תגובות ולייקים. את הסרטון צילם תושב דרום קרוליינה בשם קורי הירון (37) שסיפר כי צילם את הסרטון כי חשש שאיש לא יאמין לתמונה לבדה.
תחילה הפיץ הירון את הסרטון בעמוד הפייסבוק שלו, אך עד מהרה הוא הפך לוויראלי והגיע אף לרשת ה-CNN. במסגרת ראיון שנעשה עמו מאוחר יותר, סיפר את ההתרחשות של אותו היום – עד לרגע בו פגש ב’מלאך השומר שלו’, לדבריו. “הייתי בדרכי לעבודה, שמבט אחד לשמיים גילה לי את הענן הזה. לא נראה שהרוח הפריעה לענן, הוא נשאר באותו מקום במשך 15 עד 20 דקות, ואם לא הייתי מצלם אותו – אף אחד לא היה מאמין לי שבאמת ראיתי את זה”, אמר והוסיף כי זהו הדבר המדים ביותר שראה בחייו.
שימו לב לרמז בשמו של המצלם גימטריה של שמו “קורי הירון” = 1237 כמניין התגלות = 1237 (מסתתר) – רמז זה מצטרף לרמזים נוספים במספר זה מספר קשור לשעת התגלות משיח לפי שעונו של הקב”ה כמו שראינו כאן וכן ראינו כאן קשר לבחירות בארה”ב ולטראמפ כמו שראינו כאן
הקשר בין מלאך – משיח – וארה”ב מעניין – מעניין גם הגימטריה הרגילה 587 שנוסיף את הכולל נקבל 588 = מלחמת גוג ומגוג
%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f
דונלד טרמפ התגלות
טראמפ 1237

הבחירות בארה”ב – השתקפות של מלחמת משיח בעמלק

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-ארה"ב, כללי, סוד האותיות והמספרים

מאת צ.ס וא.א


העמלקי =255


הילרי = 255

רודהם = 255

קלינטון = 255

(שלושת השמות של קלינטון)

לכן מה שיש לנו בבחירות ארצות הברית כעת, הוא הצגה לפני הקרב האמיתי…


דונלד טראמף = 424 = משיח בן דוד

נגד העמלקי = 255


ביום שני  , כח’ סיון (יום 1 לפני שליחת המרגלים…)הקרוב , ארה”ב תציין ותחגוג  240 (!!!) שנות  עצמאות, כפי שכתבנו,  בשנה שעברה ציינו  239=ברזל, אותו מסך ברזל שהפריד בינינו לבין אבינו שבשמים.שנה שעברה נפל מסך הברזל  הזה, והוסרה המחיצה בינינו  לבין אבינו  שבשמים , ועתה  לאחר שתמו    240 שנות עצמאות  , הרי שעמלק  נחלש,  אפשר  גם למחות אותו …


 דונאלד טרמפ = 424 כמנין – משיח בן דוד = 424

והפלא הגדול שכדי להבחר הוא צריך להגיע למספר הקסם 1237 – מדוע דווקא המספר הזה? זהו מספר ההתגלות של משיח כפי שראינו בפוסט זה: פירוט ההתרחשויות ביום שישי של הקב”ה – כולל פירוט זמנים בדקה ה 12:37 וידיאו HEB-ENG | פוסט 2

טראמפ 1237 1237

קונצרט בתדמור פלמירה !! זכר לקיסר נירון שנגן מוסיקה כאשר רומא עלתה באש! * עודכן | רמז דונאלד טראמפ והתגלות משיח ב12:37

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-ארה"ב, כללי, סרט, תיעוד אירועים

נוסף סרטון מאת ‘סוד תורה’  תוספת לנאמר בפוסט זה לחץ כאן כדי לצפות


מאת: א’ אגסי למעלה כתבה של הבבסי מאתמול המראה כי אורקסטרה של הרוסים באו לפלמירה כדי לנגן סימפוניה באמפיטיאטרון אחרי שאסאד כבש את זה בחזרה מדאעש.

כזכור לפי דברי חכמים כאשר יפול נירון המזרחי יבוא המשיח. וכתבנו כי נירון המזרחי הוא אסאד. דמשק-מקדש.

ותמונתו דומה לנירון קיסר של אז ותמונתו של פוטין דומה ל קיסר יוליוס

איזה פלא !!

כי על פי ההיסטוריה הרומאית הקיסר נירון ניגן בויולין כאשר רומא עלתה באש!!

תדמור

לכן אנו עדים לדבר פלאי לדעתי

אסאד תיפול וגם רומא-ארה”ב/אדום כי כעת אסאד תוקף את המורדים בחאלב שאמריקה תומך.

איזה תסריט…


תוספת שלנו:

וגם דונאלד טרמפ = 424 כמנין – משיח בן דוד = 424

והפלא הגדול שכדי להבחר הוא צריך להגיע למספר הקסם 1237 – מדוע דווקא המספר הזה? זהו מספר ההתגלות של משיח כפי שראינו בפוסט זה: פירוט ההתרחשויות ביום שישי של הקב”ה – כולל פירוט זמנים בדקה ה 12:37 וידיאו HEB-ENG | פוסט 2

טראמפ 1237 1237

פירוט ההתרחשויות ביום שישי של הקב”ה – כולל פירוט זמנים בדקה ה 12:37 וידיאו HEB-ENG | פוסט 2

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, משיח בתשע"ו, סרט

עלו סרטי וידאו בעברית ובאנגלית (לינק כשר יעלה בקרוב) הסרטון הבא עשוי לשנות את תפיסתכם את המציאות ואת התנ"ך ולהבין שזמן הגאולה קרב אלינו בצעדי ענק.. סודות ח"ן נוספים ייחשפו בהמשך.. הסרטון באנגלית -
 
מאת ינון: ברוך ה' נסתייע בידי,והכנתי סיכום ופירוש של ההתרחשויות ביום שישי, ובעיקר בבוקרו של יום, ביחד לכל שעה ושעה מהשעות שלפני צהרי היום - כפי שתוכלו לראות בקובץ המצורף. השתדלתי לכתוב את הדברים בשפה הראויה לכל אדם, כיוון שההסתכלות על האירועים כפי שהתרחשו בפועל יכולה ותביא לחיזוק האמונה ולכן עלינו לעשותה ברורה ובהירה לכל אדם באשר הוא.
ובבניין ירושלים ננוחם
סיכום היסטורי קצר – יום השישי

הקדמה

אומרת הגמרא (מסכת סנהדרין, צז.): 'אמר רב קטינא: שית אלפי שני  הוו עלמא וחד חרוב' [תרגום: אמר רב קטינא – ששת אלפים שנה העולם יהיה, ואלף נוסף יהיה חרוב – כלומר אלף המוקדש להקב"ה], ואומר רש"י במקום "יומו של הקב"ה אלף שנה, שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור". וכבר נמנו חכמים וגדולים מרז"ל, כהרמב"ן, הבחיי, הגר"א ועוד, כי אותם ששת אלפי שנים מכוונים כנגד ששת ימי הבריאה, אשר מתוארים בספר בראשית, וחלק מחז"ל אף ביארו ופירשו כיצד הימים תואמים לאירועים השונים, מתוך ציפייה ליום השבת – יום הגאולה השלמה.
[לקריאה נוספת על דברי חז"ל בנושא -  לחצו כאן]
כזכור, אנו נמצאים כעת בדקה 12:37 (ויש הגורסים 12:35) של היום השישי – האלף השישי – כאשר עברו עלינו כבר 5,775 שנה [לקריאה על כיוון וחישוב השעון - לחצו כאן] עד שנת ה'תשע"ה. משכך רובו של יום שישי כבר עבר (12 שעות הלילה + 6:35-37 שעות היום), ואנו קרובים מאוד לכניסת השבת ולזמן הגאולה. בקשר זה חשוב לציין כי רבים נוהגים להוסיף על השבת 'תוספת שבת' – כלומר לקבל עליהם את השבת מוקדם יותר, כיוון שהם 'מוסיפין מחול על הקודש' (מסכת סנהדרין, פא:), וכיוון שכבר נפסק שניתן לקבל את השבת לאחר תפילת המנחה של יום שישי (עיין בפמ"ג או"ח א"א סימן רס"ז סק"א), וזמנה של תפילת מנחה מתחיל החל מ-6:30 שעות זמניות של היום השישי (כלומר עכשיו כבר זמן מנחה) – נותר לנו רק להתפלל לכניסת השבת ולגאולה השלמה במהרה.
יחד עם האמור, נאמר בגמרא (מסכת בבא בתרא, יב:) בשם ר' יוחנן כי 'מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים', ומשכך לא אנסה לנבא על האירועים העתידים לבוא עלינו, אלא לבחון לאחור – את השנים שחלפו עלינו מאז בוקרו של היום השישי לבריאה, ואת הקבלתם למעשי הבריאה. יש לציין כי ניתן לבחון לעומק אף את ימים ראשון עד חמישי – אך בסיכום זה נבחן רק את יום שישי – בו אנו אוחזים.
כידוע, פרשת בראשית מתארת את בריאת העולם, כאשר ביום ראשון ה' ברא את השמים ואת הארץ, ביום שני את הרקיע והבדיל בין המים העליונים לתחתונים, ביום שלישי גילה את האדמה מתחת למים וברא את הצמחים, ביום הרביעי נבראו המאורות – השמש הירח והכוכבים, ביום חמישי הדגים והעופות וביום שישי ברא הקב"ה את שאר בעלי החיים ואת האדם הראשון. בהמשך היום הקב"ה הפריד בין אדם לבין חווה, אותם שיכן בגן-העדן – ושם כידוע נצטוו שלא לאכול מעץ הדעת – ולאחר שחווה פותתה ע"י הנחש, חטאו שניהם וגורשו מגן-העדן.
את סדר ההשתלשלויות הנ"ל מכיר כל ילד בר דעת, אך מה לגבי פירוק השעות של יום שישי? האם נוכל לדעת גם כן בדיוק מה אירע ומתי?
והתנאים והראשונים הביאו גרסאות רבות, אשר מפרטות לפרטי פרטים את כל סדר ההשתלשלויות ביום שישי, וכך למשל אחת הגרסאות (אבות דרבי נתן, פרק א') גורסת: 'שעה ראשונה הוצבר עפרו. שניה נברא צורתו. שלישית נעשה גולם. רביעית נתקשרו איבריו. חמישית נתפתחו נקביו. שישית נתנה בו נשמה. שביעית עמד על רגליו. שמינית נזדווגה לו חוה. תשיעית הכניסו לגן עדן. עשירית צוהו. אחד עשר סרח. שתים עשר נטרד והלך לו, לקיים מה שנאמר 'אדם ביקר בל תלין' (תהילים מ"ט, כ"ד)'. זוהי רק גרסה מבין 9 גרסאות שונות (ניתן לקרוא את כולן בפירוט כאן), כאשר כל גרסה משנה מעט בסדר השעות ומתארת את הדברים בצורה שונה.
עם זאת, ומתוך שמירת כבודם של התנאים והראשונים, כבר נאמר 'לא בשמים היא' (דברים, ל', י"ב), וכבר אמר הרמב"ם ביחס לאירועים שיקדמו לביאתו של המשיח – 'וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו' (רמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"ב ב). וכיום, אנו יכולים כבר לדעת בפירוט את סדר ההתרחשויות ונציג להלן גרסה עשירית להתרחשויות ביום שישי – כפי שראינו בעולם עד כה:
ויהי ערב, ויהי בוקר – יום השישי (בראשית, א', ל"א)

ליל שישי – שנת ה' אלפים – שנת ה'ת"ק (1239-1739) [משעה 18:00 בסוף יום ה' ועד ל-06:00 ביום ו').

במהלך 12 שעות החשיכה של ליל שישי, היהודים חוו קשיים וצרות רבות, כאשר מלכתחילה ברובו של העולם לא היו ליהודים זכויות אזרח בסיסיות, וברוב המקומות באירופה אבותינו אף חיו בגטאות, מופרדים ומגונים, כאשר לא אף לא אושר להם לעבוד במקצועות רבים והם היו נתונים בכל פעם מחדש לחסדי הפריצים והנסיכים השונים. תקופה זו הגיעה אף אחרי מסעות צלב קשים שנחתו עלינו במאות הקודמים, וקשיי הגלות אף הגיעו לשיא קצת אחרי חצות הלילה – כאשר בשנת ה'רנ"ב (1942) התרחש גירוש ספרד וצללי הלילה כיסו על תור הזהב של תורת ספרד.
השעות הקטנות של הלילה – 03:00 עד לאור הבוקר – היו שעות קשות גם כן, כאשר היו פרעות ופרוגרומים רבים ביהודים – כגון אירועי שנת ה'ת"ח-ת"ט – ומאידך חלק מהיהודים מצאו נחמה במשיח השקר שהתפרסם באותה התקופה (בשנת 1666) – שבתי צבי. חשיכת הלילה הקשתה אף על חלק מהרבנים באותה התקופה מלראות את שקריו של משיח השקר, ויהודים רבים נהו אחרי משיח השקר –  ומשבר האמונה לאחר הגילוי היה קשה עוד יותר. משכך, ליל שישי היה עינוי גדול ליהודים, אשר נשרפו והועלו על מוקד האינקווזיציה מחד – או שגו באשליות שווא מאידך.

שעה 06:00 – שנת ה'ת"ק (1739) עד שעה 07:00 – שנת ה'תקמ"א (1781):

בהיסטוריה המודרנית של ימינו, נהוג לתארך את תחילת המהפכה התעשייתית לשנת 1760 (שעה 06:30), כאשר ברור לכולנו שהמהפכה הזו שינתה לחלוטין את פני העולם כפי שאנו מכירים אותו. מהפכה זו מסמלת את תחילתו של שינוי טכנולוגי משמעותי ברחבי העולם כולו, כאשר כל אנשי העולם 'יצאו' מחשכת הלילה ומחשכת ימי הביניים והחלו להתפתח בעולם תעשיות רבות, שונות ומגוונות. השינוי אמנם החל בשעה האמורה, אך הוא נמשך לאורך כל המחצית הראשונה של יום שישי ועד לזמננו אנו, כאשר פותחו והומצאו מפעלים, רכבות, מכוניות ומטוסים, אמצעי תקשורת (מטלגרף ועד לסמארטפון) ואנשי העולם התחילו להתכנס מכפרים וערים קטנות אל ערי ענק (כאשר כיום אנו כבר יכולים לראות ערים עם אוכלוסייה של מעל לעשר מיליון איש). אנו יכולים להקביל את תחילתו של שינוי זה אל הפעולה שבה 'הוצבר עפרו' של אדם הראשון, כאשר לאחר מאות ואלפי שנים של חוסר התפתחות כלל – נראה כי האדם החל להיווצר בכל רחבי העולם.
במקביל, כיוון שאנו יודעים שביום השישי נבראו גם בעלי החיים (למעט הדגים והעופות), אנו יכולים לראות את יצירתה של החיה הגדולה ביותר בימינו – חיית אדום, הידועה כארה"ב. חיה זו נוסדה ונולדה בה'תקל"ו (1776), ומאז ועד ימינו אנו יכולים לראות את התפתחותה של החיה הנ"ל.
במקביל, בשעה זו נולדה תנועת החסידות, כאשר ממש בתחילתה של השעה (בשנת 1940) עבר הבעל-שם-טוב לעיר מושבו במזיבוז, שם שהה עד לפטירתו במחצית השעה (1760), ומשם אף תורתו הופצה החוצה בין כלל היהודים וכיום אכן ניתן לומר 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'. עם זאת, במקביל לבריאת היצר הטוב, ברא הקב"ה אף את היצר הרע, ובשעה זו אנו יכולים לראות את לידתה של תנועת המשכילים – היהודים הרפורמים והחילוניים, אשר החלה במהלך שנים אלו. חשוב לציין – עד לתקופה זו המושג 'יהודי חילוני' לא היה קיים! אמנם לא כלל היהודים עד לתקופה זו היו לומדים בישיבות, אך גם אותם יהודים רבים אשר היו עוסקים בעבודתם בבתי המרזח וכעגלונים, או בנקאים ומלווים בריבית, גם אותם אלו היו קובעים עיתים לתורה ומתפללים אל בוראם.

שעה 07:00 – שנת ה'תקמ"א (1781) עד שעה 08:00 – שנת ה'תקפ"ג (1822):

בשעה זו אנו יכולים לראות את המשך התפתחות בריאתו של האדם, כמו גם את המשך בריאת החיות השונות. חשוב לציין כי כאשר אנו מדברים על צורתו של האדם, אשר ע"פ אבות דרבי נתן המובא נעשתה בשעה השנייה, אנו מדברים על פעילות האדם ברמה הכללית – ולאו על צורתו האישית של האדם. ואכן נוכל לראות בשעה זו כיצד נבראה צורתו הכללית של האדם – כאשר המהפכה הצרפתית (שנים 1789-1799) הובילה לשינוי משמעותי ודרסטי בעולם כולו. לפני כן בעלי הזכויות שהורשו לעשות ככל העולה על רוחם היו האצילים, הנסיכים ובני המלוכה, ובשעה זו אנו רואים כיצד כל חלקי האדם קיבלו את כבודם ואף האיכרים והצמיתים החלו לקבל את זכויותיהם, לאחר הפלת המלוכה בצרפת, והאדם קיבל את צורתו הדמוקרטית המוכרת לנו כיום. במקביל לכך הגיע גם מפנה קל ביחס אל היהודים, כאשר כתב הזכויות – המכונה כתב האמניציפציה – שניתן ליהודים נתן להם סוף כל סוף את הרשות לצאת מהגטו ולעמוד כאזרחים שווי זכויות.

שעה 08:00 – שנת ה'תקפ"ג (1822) עד שעה 09:00 – שנת ה'תרכ"ה (1864):

בשעת בוקר זו אנו יכולים לראות את המשך ההתפתחויות להלן, אשר התחילו בתחילתו של היום. באבות דרבי נתן המובא גרסינן שבשעה זו 'נעשה גולם', וגולם – כידוע – הוא שלב בהתפתחותו של הפרפר, כאשר כלל גופו וחלקיו מתפתחים ונוצרים זה לאחר זה. ואכן, אנו יכולים לראות בערך במחציתה של השעה (בשנים 1848-1849) את האירועים המכונים 'אביב העמים', כאשר בזה לאחר זה קמו מדינות אירופה השונות והכריזו על עצמאותם. אציין כי נוכל לראות את חלק ממדינות אלו כחיות שנולדו ונוצרו – כגון ההתפתחות אשר התרחשה באותה התקופה בגרמניה - וחלק כחלקים מהאדם אשר נבראו.

שעה 09:00 – שנת ה'תרכ"ה (1864) עד שעה 10:00 – שנת ה'תרס"ו (1906):

שעה זו מוגדרת כשעה בה 'נתקשרו איבריו' של האדם, ואת התקשרות זו אנו יכולים לקשר בצורה הפשוטה ביותר אל המצאת הטלפון – אשר נרשמה במשרד הפטנטים בשנת 1876. באם לפני המצאת הטלפון אנשים לא יכלו לתקשר עם אנשים אחרים מרחוק – הרי שלאחר המצאתו 'איבר' (מדינה) היה יכול לתקשר עם 'איבר' אחר בגוף האדם במהירות מירבית – כמו במהירות שבו זורם הדם מאיבר אחד למשנהו.
מבחינה נוספת אנו יכולים לראות אף התפתחות בהתקרבות היהודים אל ארץ ישראל, כאשר בשנים אלו קמה מחד התנועה הציונית, ומאידך החלו גלי העליה לארץ – שהחלו בגל העליה הראשון (בשנת 1881). לאורך תקופה זו כמות היהודים בארץ ישראל הכפילה ואף שילשה את עצמה, כהכנה משמעותית לקראת שלמותו של האדם. בהקשר זה נציין כי אם האדם הראשון הוא העולם כולו – הרי שארץ ישראל היא ליבו.

שעה 10:00 – שנת ה'תרס"ו (1906) עד שעה 11:00 – שנת ה'תש"ח (1947):

שעה זו מוגדרת כשעה בה 'נתפתחו נקביו' של האדם, ובהקשר זה כדאי לציין מתוך הברכה אותה אנו מברכים לאחר עשיית צרכינו: '... וברא בו נקבים, נקבים, חלולים, חלולים. גלוי וידוע לפני כיסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם, או יסתם אחד מהם – אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת..'.
והדברים מבהילים ומעוררים, כיוון שבשעה האמורה אנו רואים כיצד נפתחו נקביו של האדם, לא רק נקב אחד, אלא 2 נקבים (כאמור – נקביו – בלשון רבים), ו-2 מלחמות עולם נוראיות שטפו את העולם, האחת בתחילת השעה והשנייה לקראת סופה – ובוודאי שאין צורך לפרט על השלכות מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. בנוסף, ניתן לראות את הקמת חבר הלאומים (ב-1920) ואת האו"ם (1945) כמערכות הנקבים של האדם, אשר אמורות בפעולתם לסנן בין הפעולות החיוביות והשליליות שבגוף.
במקביל נציין כי בשעה זו אנו מתחילים לראות את יצירתה של האישה, כאשר במהלך שנים אלו התקיימו עצרות מחאה והפגנות פמינסטיות רבות, אך תהליך בריאת האישה לא נסתיים עד לשעה הבאה, כדלקמן.

שעה 11:00 – שנת ה'תש"ח (1947) עד שעה 12:00 – שנת ה'תש"נ (1989):

שעה 'שישית ניתנה בו נשמה' - ויפים הדברים ונעימים עד מאוד, כאשר אנו מבינים שהעולם ומדינותיו ללא מדינת ישראל – הריהו כגוף ללא נשמה, וממש ברגע הראשון של שעה זו – אנו רואים את תקומתם ועמידתם המחודשת של היהודים (השבטים יהודה, בנימין, כמחצית שבט לוי ומקצת השבטים האחרים) בארץ ישראל.
אמנם במצב זה הגאולה עדיין לא הייתה שלמה, כאשר עשרת השבטים (ממלכת ישראל) אשר גלו בשנת ג'ר"ה (555 לפני הספירה – לפני 2570 שנה) עדיין לא שבו, ובמקביל פצעי השואה האיומה עדיין דיממו – אך עדיין הדבר נתפס בעיניי רבים כראשית הגאולה וכשלב המביא לתקומת העם בארצו. משם ועד תום השעה אנו יכולים לראות התפתחויות והתרחשויות רבות בהקשר ישיר לעם ישראל – בהילוך גבוה, כאשר בשעה זו היהודים התמודדו עם 6 מלחמות – העצמאות, סיני, ששת הימים, ההתשה, יום-הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. במקביל אף עולם הישיבות – הנשמה הרוחנית של עם ישראל – נבנה בעוצמה גם כן, כאשר החזון איש הורה להקים מחדש את עולם הישיבות לאחר השואה – ועולם התורה פרח מחדש.
במקביל אנו רואים בשעה זו התפתחות דרמטית משמעותית – אשר מקדימה את זמנה. זיווגו של אדם לחוה אינו מתואר בכל הגרסאות הנתונות לעיל, ומתואר רק ב-4 מתוך ה-9. בשניים מתוכם חוה נזדווגה לאדם בשעה השביעית, ובשנים מתוארת השעה השמינית. עם זאת, אנו רואים את תקומתה של האישה עוד קודם לכן – במהלך השעות החמישית והשישית – כאשר ניתנת לאישה זכות בחירה, זכות קניין וזכויות אזרח מלאות – וזאת לאחר שלאורך כל ההיסטוריה הנשים היו נחשבות ליצור נחות למול הגבר.

סיכום ששת השעות והסתכלות על השעה השביעית – שעה 12:00 – התחילה בשנת ה'תש"נ (1989), נמשכת עד ה'תשצ"א (2031):

בהסתכלות על השנים שעברו עלינו, אנו יכולים לראות את בריאתו של האדם הראשון, עמידתו מתוך חשכת ימי הביניים, ובמקביל את יצירתה של חוה העומדת מולו. אנו רואים גם את ההתפתחויות הפיזיות והחומריות שמתרחשות בתהליך, בדמות גופים מדיניים והתפתחויות טכנולוגיות, ובמקביל אנו רואים גם את ההתפתחות הרוחנית המשמעותית – אשר הופיעה הן בצורת היצר הטוב והן בצורת היצר הרע. במצב זה אנו מגיעים אל תוך השעה השביעית – החצי השני של היום השישי, כאשר כיום אפילו עברנו קצת יותר ממחצית השעה הזו.
נוכל לנתח את השעה הנוכחית בצורות שונות, בהתאם להתרחשויות בעולם ב-25 השנים האחרונות, אך ההתמקדות החשובה והעיקרית היא בחטאו של האדם הראשון. בשמונה מבין תשעת הגרסאות מוזכר חטאו של האדם הראשון, ב-7 מתוכם בשעה העשירית ובאחד בשעה האחד עשר. חטאו של האדם הראשון, כידוע, היה חטא עץ הדעת, אשר אכל ממנו למרות שצווה שלא לעשות כן – ואנו יכולים לראות ביטוי עז לחטא זה בימינו. מאז תחילת השעה הנוכחית אנו רואים את התפתחות האינטרנט, אשר הביאה לכך שכל הידע נמצא בפתחו של כל אדם ואדם, וכך בר-דעת שיכול לגשת למחשב יכול לקבל את כל המידע שבעולם.
פעולה זו פועלת לטוב ולרע, ונזקי וסכנות האינטרנט ידועים לכל – כאשר מאידך עולם הידע והספרים נמצא כולו באינטרנט וכל אדם יכול לגשת ואף לבחון לעומקם את כל העניינים אשר הבאתי במאמר זה – ברגע קט בלבד. יתרה מכך, בהסתכלות על המוצר הטכנולוגי אשר נחשב בימינו למוצר הנחשק ביותר – אנו רואים את מוצרי חברת 'אפל', בצורת תפוח נגוס, המרמז על הנגיסה שנעשתה שלא כדין.
נשאלת השאלה – הא כיצד התרחשויות שאמורות להתרחש בשעה העשירית – או האחד עשר – מתרחשות כבר בשעה השביעית? ונוכל לענות על זה רק בדרך אחת – ה' יתברך אוהב את עמו, ולכן האירועים מתרחשים במהירות בשנים האחרונות, וזאת בכדי להקדים את כניסת השבת – ואת זמן הגאולה. זאת ועוד, באם ננסה לבחון את מכלול האירועים שהתרחשו בעולם מאז תחילת השעה הנוכחית – הרי שהיריעה תקצר מכדי להכילם, וכנראה שלא הייתה התפתחות ותנועה כה מהירה בעולם כולו לאורך ההיסטוריה.
ומשכך, נותר לנו רק להתפלל ולקוות לנחמתנו שתבוא בבניין ירושלים השלמה - אשר אמורה להגיע בכל רגע בעזרת ה'. בדבר זה נוכל להשתדל בתפילתנו ולשנות קמעה מהתפילה שתיקן הרמב"ם בי"ג עיקרים: העיקר ה-11 הוא: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". כיוון שאנו מקווים ומצפים שיגיע כבר היום, וישנם כאלו החוששים מספקות שיעלו באם לא יבוא בתאריך כזה או אחר – הרי שיש לומר – אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שהוא מתמהמה – עם כל זה אני מחכה לו בכל יום שיבוא

תוספת למשכילים:

יעקב אבינו אומר לבניו לפני פטירתו (בראשית, מ"ט): "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". ואומר הזוהר באותו מקום (פרשת ויחי, רל"ב:) וְאִי תֵימָא דְּלָא גָלֵי מַאי דְבָעָא לְגַלָּאָה - אִי הָכִי, אַמַּאי כְּתִיב בְּאוֹרַיְיתָא מִלָּה דְיַעֲקֹב שְׁלֵימָא, וְאִתְפְּגִים לְבָתַר, וְלָא אִשְׁתְּלִים מִלָּה? אֶלָּא וַדַּאי אִשְׁתְּלִים, כָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה גַּלֵּי וְסָתִים, אָמַר מִלָּה וְגַלֵּי לְבַר וְסָתִים לְגוֹ. וּמִלָּה דְאוֹרַיְיתָא לָא אִתְפְּגִים לְעָלְמִין. ובאם תעיינו באותו מקום מתוך השוואת 12 ברכות השבטים אל השעות האחרונות הנ"ל – הרי שרק נוכל לזעוק את הפסוק המובא בברכה השביעית – לישועתך קיוויתי ה'!
ובבניין ירושלים ננוחם

זמן הגאולה בסרט "המקדש בצפונות התורה"

טבת עשירי חדש - עותק


חישוב מפורט של השניות בדקה ה-37 – הדקה הנוכחית.


הקדמה –
שעון הגר"א –מקביל את ששת ימי הבריאה ל-6000 השנה אשר יקדמו לאלף השביעי – הגאולה השלמה והמוחלטת. כל יום בבריאה הוא מחושב בשעון על פי הפסוק 'כי אלף שנים בעינך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה' (תהילים פרק צ' פסוק ד').
כלומר כל יום בשעונו של הקב"ה הינו אלף שנים של בני האדם. חשוב לציין בהקשר זה שספירת הזמן היא פעולה שמתרחשת רק אצל בני האדם ובהסתמך על עצמים הנעים בחלל (וכך למשל אם היינו נמצאים על כוכב אחר, הרי שהזמן שלנו היה זז בצורה אחרת, כיוון שחודש מחושב בימינו כסיבוב של הירח סביב כדור הארץ ויום מחושב כתנועה של כדור הארץ סביב עצמו. בכוכב שנע במהירות גבוהה – נמוכה יותר – הרי שהיום ינוע לאט-מהר יותר, ויהיו יותר שעות ביממה).
אז מה השעה היום?
על פי הלוח של עם ישראל, הרי שעברו 5,775 שנה מאז בריאת האדם הראשון ותחילת ספירת הזמנים.
נפחית 5,000 – עבור הימים שעברו כבר – ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי – ונגיע אל היום השישי.
על פי התורה היממה (24 שעות) מחושבת כך שהערב קודם ליום, על פי הפסוק 'ויהי ערב ויהי בוקר', ולכן נפחית את 500 השנה של הלילה.
משכך, שנת ה'ת"ק (5,500) הייתה תחילתו של יום שישי (שעה 6:00 בבוקר – בהנחה שביום יש 12 שעות ובלילה 12 שעות, אשר מתחלקים שווה בשווה)
נחלק את ה-500 שנה הנותרים ל-2, כיוון שמחציתם כבר עברו, מה שמותיר לנו 250 שנה – כלומר מחצית היום כבר עברה (3/4 מהיום השישי), והשעה 12:00 בצהריים התחילה בשנת ה'תש"נ (5,750).
נקח את שארית ה-250 שנה ונחלקם ב-6 השעות שנותרו לנו מאז צהרי יום השישי ועד לכניסת השבת -ונקבל – 41.66 (הספרה 6 נמשכת עד אינסוף, כלומר 41 ו-2 שליש).
כלומר כל שעה שווה 41 שנה ו-2/3 השנה. נכפיל 2/3 ב-12 החודשים ונקבל 8.
כלומר כל שעה שווה 41 שנה ו-8 חודשים.
בחישוב הדקות, נחלק 41 ו-2/3 (שווי שעה) ב-60 הדקות שיש בשעה, ונקבל 0.6944 (הספרה 4 נמשכת עד אינסוף). נכפיל ב-12 חודשי השנה ונקבל שכל דקה שווה 8.33 (הספרה 3 נמשכת עד אינסוף. כלומר 8 ושליש). שליש החודש – עשרה ימים.
כלומר כל דקה שווה 8 חודשים ועשרה ימים.
עכשיו אנו יכולים לכוון את השעון בצורה מדויקת. כאשר נכפיל את השווי של דקה (0.694444444) ב-36, נקבל 25.
כלומר שעה 12:36 התחילה בדיוק בראש השנה של שנת ה'תשע"ה (5,775).
מכאן נוכל להוסיף 8 חודשים ועשרה ימים בכל פעם שנרצה לכוון את השעון.
לכן כשהוספנו 8 חודשים ועשרה ימים, אנחנו מגיעים לתאריך י' באייר ה'תשע"ה, בו התחילה הדקה ה-37 בשעה ה-12 של היום השישי.
במקום זה חשוב לציין כי אלו שמכניסים את השבת הכי מוקדם – יכולים לקבלה עליהם כבר מאז זמן מנחה גדולה – כלומר מאז שעוברת חצי שעה מצהריי היום השישי.
תוספת של מערכת האתר ביחס לגימטריות בנושא– משיח = 1236 – רגיל ומילוי (1236=358+878). התגלות = 1237 – מסתתר. שער נון ה-תשע"ו = 1237 – מסתתר. [בכדי ללמוד על שיטת המסתתר צריך לעקוב פוסטים קודמים רמזים על שנת הגאולה].
משכך, אנו מבינים שבדקה ה-37 אנו צפויים לראות את התגלות המשיח.
על מנת לחשב שניות, עלינו לחלק את שווי הדקה (0.6944) ב-60 השניות שיש בדקה, ונקבל 0.0115740740740 (הספרות 740 נמשכות עד אינסוף). את מספר זה אנו נכפיל ב-356 הימים שיש בשנה, ונקבל 4.12037037 (הספרות 037 נמשכות עד אינסוף).
כלומר בשנייה אחת בשעונו של הקב"ה עוברים על בני האדם 4 ימים ועוד שבריר היממה.
כמה שבריר מהיממה? נכפיל ....0.12037 ב-24 השעות שיש ביממה, ונקבל 2.88 (הספרה 8 נמשכת עד אינסוף).
כלומר בשנייה אחת בשעונו של הקב"ה עוברים על בני האדם 4 ימים, שעתיים, ועוד 0.88 משעה.
נכפיל ...0.88 ב-60 הדקות שיש בשעה, ונקבל 53.33 (הספרה 3 נמשכת עד אינסוף, כלומר 53 ושליש)
כלומר בשנייה אחת בשעונו של הקב"ה עוברים על בני האדם 4 ימים, שעתיים, 53  דקות ו-20 שניות (שליש הדקה).
חשוב לציין – השניות עוברות יותר מהר כאשר מדובר בשנה רגילה ועוברות יותר לאט כאשר מדובר בשנה מעוברת!

להלן פירוט חלוקת השניות בדקה 12:37


 (התגלות = 1237 – מסתתר) בה אנו נמצאים כעת. חשוב לציין כי הימים והשעות תמיד מחושבים לפי שקיעת השמש – אשר מסמלת את סיומו של יום אחד והתחלתו של יום אחר, ומשכך ימים לפי ספירת בני ישראל משתנים בשקיעת וזריחת השמש. השעות הנתונות הם לפי שעון שקיעה בירושלים עיה"ק תובב"א.

משכך – ניתן לראות כיצד ההפרשים בין השעות משתנים במעבר בין שעון קיץ לחורף
12:37:00 – החל משקיעת השמש של סוף יום י' אייר התשע"ה (29.4.2015 למניינם, שעה 19:17)
12:37:01 –  החל מאור לט"ו אייר ה'תשע"ה (3.5.2015, שעה 22:13).
12:37:02 – החל מאור לי"ט באייר ה'תשע"ה – כמה שעות אחרי תום ל"ג בעומר (8.5.2015, שעה 01:09).
12:37:03 – החל מאור לכ"ג באייר ה'תשע"ה (12.5.2015, שעה 04:05).
12:37:04 – החל מכ"ז באייר ה'תשע"ה (16.5.2015, שעה 07:00).
12:37:05 – החל מב' בסיוון ה'תשע"ה (20.5.2015, שעה 09:58).
12:37:06 – החל מו' בסיון ה'תשע"ה - חג השבועות! (24.5.2015, שעה 12:54).
12:37:07 – החל מי' בסיון ה'תשע"ה (28.5.2015, שעה 15:49)
12:37:08 – החל מט"ו בסיון ה'תשע"ה (2.6.2015, שעה 18:46)
12:37:09 – החל מאור לי"ט בסיון ה'תשע"ה (5.6.2015, שעה 22:41)
12:37:10 – החל מאור לכ"ג בסיון ה'תשע"ה (10.6.2015, שעה 01:37)
12:37:11 – החל מאור לכ"ז בסיון ה'תשע"ה (14.6.2015, שעה 04:31)
12:37:12 – החל מר"ח – א' תמוז ה'תשע"ה (18.6.2015, שעה 07:21)
12:37:13 – החל מה' תמוז ה'תשע"ה (22.6.2015, שעה 10:20)
12:37:14 – החל מט' תמוז ה'תשע"ה (26.6.2015, שעה 13:14)
12:37:15 – החל מי"ג תמוז ה'תשע"ה (30.6.2015, שעה 16:08)
12:37:16 – החל מי"ז תמוז ה'תשע"ה [46 דקות לפני השקיעה של סוף הצום – שנדחה בגלל השבת, ולכן זה 46 דקות לפני תחילת הצום] (4.7.2015, שעה 19:01)
12:37:17 – החל מאור לכ"א תמוז ה'תשע"ה (7.7.2015, שעה 21:54)
12:37:18 – החל מאור לכ"ה תמוז ה'תשע"ה (12.7.2015, שעה 01:47)
12:37:19 – החל מאור לכ"ט תמוז ה'תשע"ה (16.7.2015, שעה 04:39)
 12:37:20 – החל מד' אב ה'תשע"ה (20.6.2015, שעה 07:30)
12:37:21 – החל מח' אב ה'תשע"ה (24.7.2015, שעה 10:22)
12:37:22 – החל מי"ב אב ה'תשע"ה (28.7.2015, שעה 13:12)
12:37:23 – החל מט"ז באב ה'תשע"ה (1.8.2015, שעה 16:03)
12:37:24 – החל מכ"א באב ה'תשע"ה (6.8.2015, שעה 18:52)
12:37:25 – החל מאור לכ"ה באב ה'תשע"ה (10.8.2015, שעה 21:43)
12:37:26 – החל מאור לכ"ט באב ה'תשע"ה (14.8.2015, שעה 00:31)
12:37:27 – החל מאור לג' באלול ה'תשע"ה (18.8.2015, שעה 04:21)
12:37:28 – החל מז' באלול ה'תשע"ה (22.8.2015, שעה 07:10)
12:37:29 – החל מי"א באלול ה'תשע"ה (26.8.2015, שעה 09:59)
12:37:30 – החל מט"ו באלול ה'תשע"ה (30.8.2015, שעה 12:46)
12:37:31 – החל מי"ט באלול ה'תשע"ה (3.9.2015, שעה 15:35)
12:37:32 – החל מכ"ד באלול ה'תשע"ה (8.9.2015, שעה 17:22)
12:37:33 – החל מאור לכ"ח באלול ה'תשע"ה (11.9.2015, שעה 20:10)
12:37:34 – החל מאור לג' בתשרי ה'תשע"ו – צום גדליה (14.9.2015, שעה 23:59)
12:37:35 – החל מאור לז' בתשרי ה'תשע"ו – (20.9.2015, שעה 03:47)
12:37:36 – החל מי' בתשרי ה'תשע"ו – יום הכיפורים (23.9.2015, שעה 05:36)
12:37:37 – החל מי"ד בתשרי ה'תשע"ו – ערב סוכות (27.9.2015, שעה 12:24)
12:37:38 – החל מי"ח בתשרי ה'תשע"ו – ג' חול המועד סוכות (1.10.2015, שעה 15:12)
12:37:39 – החל מכ"ב בתשרי ה'תשע"ו – צהרי שמיני עצרת (5.10.2015, שעה 17:00)
12:37:40 – החל מאור לכ"ז בתשרי ה'תשע"ו (9.10.2015, שעה 19:48)
12:37:41 – החל מאור לר"ח – א' חשוון ה'תשע"ו (13.10.2015, שעה 22:36)
12:37:42 – החל מאור לה' חשוון ה'תשע"ו (18.10.2015, שעה 03:35)
12:37:43 – החל מט' חשוון ה'תשע"ו (22.10.2015, שעה 05:13)
12:37:44 – החל מי"ג חשוון ה'תשע"ו (26.10.2015, שעה 07:03)
12:37:45 – החל מי"ז חשוון ה'תשע"ו (30.10.2015, שעה 08:51)
12:37:46 – החל מכ"א חשוון ה'תשע"ו (3.11.2015, שעה 10:46)
12:37:47 – החל כ"ה חשוון ה'תשע"ו (6.11.2015, שעה 12:33)
12:37:48 – החל מר"ח – ל' חשוון ה'תשע"ו (12.11.2015, 16:22)
12:37:49 – החל מד' בכסלו ה'תשע"ו (16.11.2015, שעה 19:17)
12:37:50 – החל מאור לח' בכסלו ה'תשע"ו (19.11.2015, שעה 22:04)
12:37:51 – החל מאור לי"ב בכסלו ה'תשע"ו (24.11.2015, שעה 00:56)
12:37:52 – החל מאור לט"ז בכסלו ה'תשע"ו (28.11.2015, שעה 03:49)
12:37:53 – החל מכ' בכסלו ה'תשע"ו (2.12.2015, שעה 06:41)
12:37:54 – החל מכ"ד בכסלו ה'תשע"ו (5.12.2015, שעה 09:35)
12:37:55 – החל מכ"ח בכסלו ה'תשע"ו (10.12.2015, שעה 13:30)
12:37:56 – החל מב' בטבת ה'תשע"ו – וזאת חנוכה – 13 דקות לפני השקיעה (14.12.2015, שעה 16:23)
12:37:57 – החל מאור לו' בטבת ה'תשע"ו (17.12.2015, שעה 19:27)
12:37:58 – החל מאור לי' בטבת ה'תשע"ו – ממש כמה שעות אחרי תחילת צום י"ז בתמוז. (21.12.2015, שעה 23:13)
12:37:59 – החל מאור לי"ד בטבת ה'תשע"ו (26.12.2015, שעה 02:08)
12:38:00 – החל מאור לי"ח בטבת ה'תשע"ו (30.12.2015, שעה 04:07)

חישוב שעון הגאולה של הגר”א – ואיפה אנו עומדים כעת

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, משיח בתשע"ו

מאת: ינון

ברצוני להביא בפניכם עניין קטן מתוך הזוהר של פרשת השבוע – פרשת ואתחנן, אשר מתחבר מאוד לעניין הגאולה ולתזמון שבו אנו אוחזים.. חשוב לציין שהדבר יהיה יותר ברור למי שמכיר את שעון הגר”א – אשר מקביל את ששת ימי הבריאה ל-6000 אלפי השנה, כאשר כל יום בבריאה הוא ‘כאלף שנים בעינך .

יום הינו אלף שנים.

היום הולך ‘ויהי ערב ויהי בוקר’, ולכן נפחית את 500 השנה של הלילה.

משכך, שנת ה’ת”ק הייתה תחילתו של יום שישי (שעה 6:00 בבוקר).

נחלק את ה-500 שנה הנותרים ל2, כיוון שמחציתם כבר עברו, מה שמותיר לנו 250 שנה – כלומר מחצית היום כבר עברה (3/4 מהיום השישי), והשעה 12:00 בצהריים התחילה בשנת ה’תש”נ.

נקח את שארית ה-250 שנה ונחלקם ב-6 השעות שנותרו לנו מאז צהרי יום השישי ועד לכניסת השבת -ונקבל – 41.66 (הספרה 6 נמשכת עד אינסוף, כלומר 41 ו-2 שליש).

כלומר כל שעה שווה 41 שנה ו-2/3 השנה. נכפיל 2/3 ב-12 החודשים ונקבל 8.

כלומר כל שעה שווה 41 שנה ו-8 חודשים.

בחישוב הדקות, נחלק 41 ו-2/3 (שווי שעה) ב-60 הדקות שיש בשעה, ונקבל 0.6944 (הספרה 4 נמשכת עד אינסוף). נכפיל ב-12 חודשי השנה ונקבל שכל דקה שווה 8.33 (הספרה 3 נמשכת עד אינסוף. כלומר 8 ושליש). שליש החודש – עשרה ימים.

כלומר כל דקה שווה 8 חודשים ועשרה ימים.

עכשיו אנו יכולים לכוון את השעון בצורה מדויקת. כאשר נכפיל את השווי של דקה (0.694444444) ב-36, נקבל 25.

כלומר שעה 12:36 התחילה בדיוק בראש השנה של שנת ה’תשע”ה.

(תוספת שלנו – משיח = 1236 – רגיל ומילוי 1236=358+878 — התגלות = 1237 – מסתתר
שער נון ה-תשע”ו = 1237 – מסתתר) אגב. כדי ללמוד על שיטת המסתתר צריך לעקוב פוסטים קודמים רמזים על שנת הגאולה

 מכאן נוכל להוסיף 8 חודשים ועשרה ימים בכל פעם שנרצה לכוון את השעון.

משכאן, החידוש שלכם שהוספתם עוזר עוד יותר להבין את השעון, כאשר חידשתם לי עם הגימטריאות, אשר עוזרות להבין עוד יותר את הנושא..

בשעה 12:36 התחילה השנה הנוכחית, אשר מבשרת את בואו של המשיח, אך כמו שהבאתם, ההתגלות תהיה רק בשעה 12:37.

הדקה ה-37 בשעה 12:37 התחילה ממש לפני כמה חודשים, בי’ באייר.

יחד עם האמור, ובהסתמך על מה שהעירו הגולשים לגבי התאריך י’ בטבת, אנו יכולים לחשב מתי תסתיים הדקה ה-37, ואנו רואים שבתאריך כ’ בטבת ה’תשע”ו תתחיל הדקה ה-38, וכרגע לפי זה אנחנו נמצאים בתוך דקת ההתגלות (אשר יקחו עוד כמה חודשים עד שתסתיים דקה זו), ומשכך הצפנים לגבי ההתגלות ב 1237 תקפים

עכשיו מתוך הזוהר של פרשת השבוע – פרשת ואתחנן..

אומר הזוהר הקדוש, דף ע”ר עמוד א’: וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּסוֹף יוֹמַיָּיא, לְאָהַדְרָא לְיִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּלְאַכְנְשָׁא לוֹן מִגָּלוּתָא. וּמַאן אִינּוּן סוֹף יוֹמַיָּיא, הַהוּא דְּהִיא אַחֲרִית הַיָּמִים. בְּהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, יִשְׂרָאֵל סַבְלוּ גָּלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ד) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּכְתִיב (דברים לא) וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים דַּיְיקָא, וְדָא הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וְעִם אַחֲרִית הַיָּמִים דָּא, קַבִּילוּ עוֹנְשָׁא בְּגָלוּתָא. וּבְדָא יַעְבִּיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמִין לְיִשְׂרָאֵל תְּדִירָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כד) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וּבְכָל אֲתָר דָּא הִיא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאָתָבָא לָהּ לְאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ’ וְגוֹ’ וְדָא הוּא יוֹם. תרגום: ועתיד הקדוש ברוך הוא בסוף הימים להחזיר את ישראל לארץ הקדושה ולכנס אותם מן הגלות. ומי הם סוף הימים? אותה שהיא אחרית הימים. באחרית הימים הזו ישראל סבלו את הגלות. זהו שכתוב, (דברים ד) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, וכתוב (שם לא) וקראת אתכם הרעה באחרית הימים. באחרית הימים דוקא, וזו היא כנסת ישראל בגלות. ועם אחרית הימים הזו קיבלו עונש בגלות, ובזו יעשה הקדוש ברוך הוא נקמות לישראל תמיד. זהו שכתוב (במדבר כד) אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. ובכל מקום זאת היא, והקדוש ברוך הוא עתיד להשיבה למקומה. זהו שכתוב (ישעיה ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה’ וגוק, וזהו יום.

ממשיך הזוהר: וּמִדְּשָׁארֵי צֵל לְמֶעְבַּד בְּשֵׁירוּתָא דְּיוֹמָא אָחֳרָא, כְּמָה בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲרִיב מַקְדְּשָׁא הֲוָה, וְנָטָה צֵל לְמֵיעַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. יוֹם וְצֵל, הוּא סוֹף גָּלוּתָא. וְשִׁיעוּרָא דְּהַאי צֵל, שִׁית קְמָצִין וּפַלְגָּא. וּבְגוּדָל דְּמִשְׁחָא דְּבַר נָשׁ, גְּבַר בֵּין גּוּבְרִין. וְדוּכְרָנָא דְּהַאי רָזָא דְּבֵין חַבְרַיָּיא, דִּכְתִּיב, (איוב ח) כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ. כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ בְּגָלוּתָא, וְלָא הֲוֵינָא יַדְעֵי כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ, לְאַשְׁרָאָה לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלֵי אָרֶץ. תרגום: ומשהתחיל הצל להעשות בראשית היום האחר, היה כמו בזמן שנחרב בית המקדש, ונטה הצל להכנס. זהו שכתוב (ירמיה ו’) אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. יום וצל הוא סוף הגלות, והשיעור של הצל הזה ששה קמצים וחצי וגודל של מידה של אדם, גבר בין גברים. והזיכרון של הסוד הזה שבין החברים, שכתוב (איוב ח) כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ. כי תמול אנחנו – בגלות, ולא היינו יודעים כי צל ימינו עלי ארץ, להשרות אותם הקדוש ברוך הוא עלי ארץ.

מתוך הדברים ניתן להבין שסוף הגלות יהיה כשיהיה את צילו של אותו היום – הצל של יום שישי. וכידוע, לפי המצאת השעונים המשוכללים, מדידת השעות הייתה נעשית תמיד באמצעות השמש, כך שהיו יכולים לדעת לפי הצל מה השעה. אז אומר הזוהר – מדובר בשעה שבה השיעור של הצל יהיה – שישה קמצים וחצי וגודל של מידה של אדם, גבר בין גברים: שישה קמצים – 6 שעות מהבוקר של היום – כלומר 12 בצהריים וחצי – 12:30. וגודל של מידה של אדם, גבר בין גברים – כלומר אחרי 12:30 נמתין עוד קצת זמן, כמו שאדם ממוצע אומר ‘עוד רגע’, ואז אנו ממתינים כ-5 דקות – אף כאן בגאולה. ובעז”ה עכשיו, ב 12.37 יגיע המשיח.

וכיוון שהרמז הנ”ל המוזכר בזוהר אינו ברור בצורה מלאה, הרי שהביאו בזוהר דבר נפלא נוסף – מיד בהמשך לדברים הקודמים:

זוהר, פרשת ואתחנן, דף ע”ר עמוד ב’: מַתְנִיתִין, לְכוֹן בְּנֵי נָשָׁא, מָארֵי דְּחָכְמְתָא, מָארֵי דְּסֻכְלְתָנוּ, קָלָא קָרֵי. מַאן מִנְּכוֹן דְּאִתְחַכָּם וְיָדַע, בְּשַׁעֲתָא דְּרֵישָׁא חִיוָּורָא, אַתְקִין רֵישָׁא, רְשִׁימָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּמִתַּתָּא לְעֵילָּא. אַתְקִין סְטָר צָפוֹן, בְּעִטּוּרָא דְּקוּנָארִיתָא, בֵּיהּ רָשִׁים עוּמְקָא דִּתְהוֹמָא עִלָּאָה, דְּסָלִיק וְנָחִית בְּגַוֵּויהּ. נָחִית חַד דַּרְגָּא טְמִירָא, בְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה רְשִׁימִין, דְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה עָלְמִין. (דניאל ד) תְּחוֹתֵיהּ תַּטְלֵל חַד חֵיוַת בָּרָא, (דניאל ז) וְקַרְנַיִן עֶשֶׂר לָהּ. וַאֲרוּ עַיְינִין כְּעַיְינֵי אֱנָשָׁא לְחֵיוָתָא, וּפוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן. כַּד סַלְּקָא, אַזְלַא בִּימָמָא, טְמִירָא בְּלֵילְיָא. כַּד נַחְתָּא, טְמִירָא בִּימָמָא, וְאַזְלָא בְּלֵילְיָא. כַּד נַטְלָא, מִזְדַּעְזְעָן אַרְבַּע מַגְרוֹפֵי דַּאֲחִידָן בִּידָהָא. וְנַטְלִין עִמָּהּ שִׁתִּין פּוּלְסִין דְּנוּרָא, כָּל חַד חַרְבָּא שִׁנָּנָא עַל יְרֵיכֵיהּ. תרגום: משנה, לכם בני אדם, בעלי החכמה, בעלי התבונה, קול קורא: מי מכם שהתחכם ויודע, בשעה שהראש הלבן התקין הראש, רשום ממעלה למטה וממטה למעלה, התקין צד הצפון בעיטור של אגם מים, בו רשום העומק של התהום העליון שעולה ויורד בתוכו, ירדה דרגה טמירה אחת באלף וחמש מאות רישומים של אלף וחמש מאות עולמות. תחתיו בצלו חוסה חית בר אחת, (דניאל ז’) ולה עשר קרנים, ואלו עיניים כמו עיני אנוש לחיה, ופה מדבר גדולות. כשעולה, הולכת ביום, נסתרת בלילה. כשיורדת, נסתרת ביום, והולכת בלילה. כשנוסעת, מזדעזעים ארבע מגרפות שאחוזים בידיה. ונוסעים עמה ששים שבטי אש, כל אחד חרב שנונה על ירכו.

וטמונים במאמר זה סודות גדולים ורבים, ולא נפרטם, רק נדבר על המספרים המוזכרים בתוך המאמר: הדרגה הראשונה מתבטאת ברישומים אשר מתראים במציאות של 1500 עולמות. תחתיו בצילו חוסה חיית בר שלה יש 10 קרניים. כשאותה חיה נוסעת ממקום למקום – נעים יחד איתה 60 שבטי אש באותו הזמן מזדעזעים 4 מגרפות לכל אחד משבטי האש יש 1 חרב על ירכו.

1500 עולמות 10 קרניים לחיה 4 מגרפות שמזדעזעות 60 שבטי אש חרב אחת

סה”כ – 1575

ממשיך הזוהר בפסקה הבאה ואומר: סָלִיק בִּרְעוּתָא, לְאַפָּקָא בַּר נָשׁ שַׁלִּיטָא לְתַתָּא. אַתְקִין בְּהַאי חֵיוָתָא חַד עַפְרָא דְּקִיקָא, כָּלִיל מִכֹּלָּא. נָשַׁב בֵּיהּ, אִתְפְּשַׁט בְּד’ סִטְרֵי עָלְמָא. וְד’ פּוּלְסִין אִתְגַּלְגָּלוּ, חַד לְעֵילָּא, חַד לְתַתָּא, חַד לַצָּפוֹן, חַד לַדָּרוֹם. תרגום: עלה ברצון, להוציא אדם שליט למטה. התקין בחיה הזו עפר דקיק אחד שכלול מהכל. נשב בו והתפשט בארבעת צדדי העולם. וארבע חתיכות התגלגלו, אחת למעלה, אחת למטה, אחת לצפון, אחת לדרום.

ונשאלת השאלה, כאשר אנו מפזרים משהו לארבעת הרוחות, מהו המרחק הרצוי שיהיה בינינו לבין אותו הדבר? והתשובה ניתנה במשניות, במסכת בבא בתרא, פרק ב’ משנה ט’, כאשר נפסק להלכה שכאשר אנו רוצים להרחיק דברים מעיר מסוימת – הרי שאנו צריכים להרחיק 50 אמה לכל רוח.

4 רוחות * 50 אמה = 200 נוסיף את ה-1575 ממקודם והגענו ל-1 (אלופו של עולם) אשר יגאלנו ב-775

ומאמר הזוהר מסיים במילים הבאות: וְאִינּוּן דְּלָא זָכָּאן, יְקוּמוּן לְאִתְדְּנָא בְּדִינָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דניאל יב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. וּכְדֵין כְּתִיב, (ישעיה סו) כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה עוֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יְיָ’ כֵּן יַעֲמוֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. בָּרוּךְ יְיָ’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלוֹךְ יְיָ’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן תרגום: ואותם שלא זוכים, יקומו להידון בדין של המלך העליון. זהו שכתוב (דניאל יב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם. ואז כתוב (ישעיה סו) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עומדים לפני נאום ה’, כן יעמוד זרעכם ושמכם. ברוך ה’ לעולם אמן ואמן. ימלוך ה’ לעולם אמן ואמן.

ולוואי ונזכה להיות מהזכאים בדין ולא מאלו הנשלחים לחרפות ולדראון עולם, במהרה בימינו אמן.

חשוב לציין כי בפרשת השבוע בזוהר יש עוד סודות רבים ועמוקים, אך אין זה המקום (באתר אינטרנט) להיכנס לתוך עומקם של הספירות והסודות הרבים המוסתרים בזוהר, ולכן הבאתי רק את פשוטם של הדברים.

חלון צאט vip
מערכת כי לה' המלוכה
צאט זה סגור למבזקים בלבד ולחברי vip המעוניין לכתוב כאן מתבקש לשלוח בקשה בטופס https://forms.gle/jd6LeHQpmahEHY95A
baruc
***** ישנם שני מצבים עיקריים שהאור יורד אל תודעת האדם.
.
**** מצב ראשון:
.
האור אמור לרדת בצורה קוהרנטית, בצורה ישירה כמו לייזר, בלי הפרעות. מעולם עליון, עד העולם הזה.
אך הבעיה מתחילה, כשאין ישורת בירידת האור, והוא לא מצליח להכנס לכלי.
האור יורד מעולם המחשבה, עובר לעולם הרגשות ואז יורד עד לעולם המעשה.
זאת אומרת, קודם המחשבה נוצרת אצל האדם, אחר כך המחשבה מייצרת רגש, ואחר כך מתחילה הפעולה הפיזית על ידי הנעת גוף האדם לעשות משהו בעולם הזה.
פעולה זו שהאור יורד אל הכלי, נקראת:: “הבורא יורד לדירה בתחתונים” , הבורא מוציא שמותיו, פעולותיו וכינוייו.
.
מכיוון ששם הבורא הוא : “אהבה” והבורא בעצמו אהבה, הבורא יפשט את אור “האהבה שבדעת” על ידי, שמות של אהבה, פעולות של אהבה, וכינויים של אהבה, שאנחנו הנבראים נצטרך לחוות אותם, על פי מרחקים שונים מעצמות האהבה… בין השאר נלמד מה זה “כעס מאהבה (אדם שכועס כי לא אוהבים אותו) , פחד מאהבה (אדם שמפחד לחיות חיים אוהבים) וכו’… נלמד אהבה, גם דרך , מה זה לא אהבה, ודרך מה זה כן אהבה. נלמד ונתנסה בכל האיוושות האהבה של שמות הבורא. על מנת שנדע כמה אנחנו יישיות של אהבה.
.
כאן בעולם הזה, אנחנו רק רואים את העולם של הסמלים שמתקבלים מתנועות תודעתיות של אהבה, שהנשמה עוברת בעולם העליון, ואז נחווה את ההקרנה של הדבר , כאן בעולם הזה.
.
הבעיה מתחילה כשהאדם:
.
חושב א’
מרגיש ב’
עושה ג’
יוצא שהאור שיורד ומשתלשל מהעולם העליון אל הכלי/הנברא, לא מצליח לקבל ירידה חדה לתוך תודעת האדם, ומתפזר לכל עבר.
.
על מנת שהאור ירד אל תודעת האדם, אדם צריך :
לחשוב א’
להרגיש א’
לעשות א’.
.
לדוגמה: אם אני רוחצת כלים, אני צריכה לחשוב על רחיצת הכלים, להרגיש את רחיצת הכלים, ולעשות את רחיצת הכלים.
אך רב האנשים, בזמן רחיצת הכלים, מחשבתם נודדת, לכל מיני מטלות אחרות, כמו להביא את הילדים לחוג. במקביל הם מרגישים איך הבן זוג מזלזל בדברים שהם עושים, ובמקביל הם עסוקים ברחיצת הכלים.
יוצא שהאור / הארה שצריכים לקבל דרך תנועות תודעתיות בעולם העליון, שכאן מתקבלות, כ”סמלים”, של אדם רוחץ כלים, לא מצליחים להיכנס לתודעת האדם.
בלשון של תודעת הנסתר ביהדות, אין קוהרנטיות.
.
מצב שני, זה שהאור לא ירד עד קומה שלמה.
.
**** ירידת האור לקומה שלמה, תעזור לאדם לחיות בהרמוניה.
.
בעיה שניה בהורדת האור אל הכלי, היא שדווקא האנשים הכי רוחניים, שעושים הגות, או מדיטציה, או מטפלים באחרים, נהיים בעצמם חולים.
.
בגלל שרב האור נשאר תקוע בתוך התודעה, ולא יורד לקומה שלמה, מכח הפוטנציאל, לפועל עצמו , במציאות חיי היום יום.
יוצא שהאור שהם משיגים אותו, באמצעות מדיטציות למשל, או טיפולים
baruc
***** תהליך פתיחת דלת העולם העליון על ידי ביעור חמץ פנימי , לפי תודעת הנסתר ביהדות. וזה קורה פעם בשנה, ורק יום לפני ליל הסדר (היום, ברגעים אלו, לכן כדאי להזדרז).
----------------------------------------------------------------------------
כמה חיכיתי שירד הלילה בכדי שאוכל להתחיל את פעולת ביעור החמץ התודעתי. האם ידעתם שרק היום, מתאפשר לכל אדם, ללא קשר בדרגת התודעה שלו, לחוות זמן תודעתי מיוחד מאד, שבו האדם יכול לפתוח דלת בין שני מימדים . דלת בין העולם הזה, לבין העולם העליון, בלי שהוא צריך לעשות עליה רוחנית.
רק היום זה קורה, ורק אחרי צאת שלושה כוכבים בשמים.

כמו שלמדנו, כל מה שרואים מחוץ לגוף, למעשה זוהי הקרנה גשמית של מה שנמצא בעולם העליון, עולמות עליונים, זה עמקי התודעה של הבורא.
לכן, כל דבר שקורה לנו במציאות, מתרחש לנו על התודעה. ובתודעת הנסתר, לומדים כיצד האלגוריתמים התודעתיים משפיעים לנו על ההקרנה הגשמית, שלה אנחנו קוראים מציאות.

***** ביעור חמץ באמצעות נר בחושך.
המטרה של ביעור החמץ התודעתי, הוא לחפש בעמקי ובנבכי תת המודע שלנו, את התנועות התודעתיות הנסתרות והחשוכות, שגורמות לנו, פחדים, חששות, כעסים, שפיטה, לשון הרע, וכל תנועה תודעתית שרחוקה על מד האהבה מהדרגה התודעתית הכי גבוהה, שהיא עצמות האהבה שלא תלויה בדבר.
התהליך של חיפוש החמץ והביעור שלו, הינו תהליך מאד פשוט, אך דורש ריכוז גדול, נוכחות, רצינות אך בעיקר ענוה.

*****
כיצד עושים את מציאת החמץ התודעתי בעמקי תת המודע.
את התהליך עושים בכל רחבי הבית , חוץ מהשירותים.

1. יש להדליק נר רגיל
2. לכבות את כל האורות בבית
3. להתחיל להסתובב ברחבי החדרים. לעבור חדר חדר, ללכת לפינות החדר, לעבור לאורך הקירות, להכנס למקומות הכי נסתרים בתוך החדר, לאור הנר, ותוך כדי התהליך עצמו, להכנס פנימה למחשבה הפנימית.
4. להחזיק את המילה "חמץ" במחשבה ולנסות להרגיש אילו הרגשות "מחסור" "פירוד" "פחד" "שקר" מתחילות להציף אותנו תוך כדי החיפוש עם אור הנר, בחדרים החשוכים.
5. ממשיכים בתהליך, עד שמרגישים שדמעות שחונקות את הגרון מתחילות לעלות מתוכינו. ממש לתת לדמעות לעלות ולהציף את כל גופינו, לשטוף את החמץ.
6. הדמעות עצמן שמגיעות מעמקי הנשמה שרוצה להרגיש נקיה, הן אילו שיפתחו את הדלת בין הממדים, ואור עצום ישטוף את התודעה שלנו, וינקה את החמץ הנפשי, התודעתי והרוחני.
7. לאחר תהליך הניקיון שיכול לקחת מינימום עשר דקות ועד כמה שאתם מרגישים שצריך. (מקובלים שדברתי איתם, ספרו שלפעמים זה לקח להם אפילו עד שעות הבוקר, עד שעלה האור ממש, כי הם נכנסים עמוק מאד, לבחון את העולם הפנימי שלהם שמקרין לעולם החיצוני, על כל דבר פעוט)
לאחר התהליך עם הנר והדמעות שהציפ
baruc
קצת טעימות מהסודות הנסתרים שקשורים לחג הפסח, לפי תודעת הנסתר הקדמונית ביהדות.
.
חג שמח לכולם.
קריעת ים סוף, זה התהליך התודעתי של קריעת ה"סוף" וההתגלות לאין סוף. כי קריעת ים סוף, נעשתה בתודעה. כשכתוב לנו בתנ"ך שבני ישראל הלכו ארבעים שנה במדבר, אנחנו שואלים את עצמינו... איך? את המדבר הזה גומרים בשלושה ימי הליכה.

הסוד הוא, שזה לא ארבעים שנה במדבר, אלא ארבעים שערי תודעה, שהתודעה הקולקטיבית של עם ישראל, היתה צריכה לעבור, ולעלות מדרגת התודעה: ארבעים ותשע דטומאה... כאשר טומאה, זה מלשון "אטום".
מה שאוטם את התודעה, וקדושה, זה מה שמקדם את התודעה להתפתח לעבר מטרת האהבה והאחדות.

הכל זה עולם תודעתי וההקרנה מתקבלת כאן בגשמי, כתודעת חלקיק שהוקרסה. סוד קריעת ים סוף, זה שהגבול נפרץ והתבנית נשברת, והבורא מתגלה. וכאן אנחנו צריכים לתת מתן תוקף לנוכחות של הבורא בביתינו. זה היום שצריך להתבודד, אתם עם הבורא... להתפעם, ולהתאהב. השם המפורש של הבורא הוא: אהבה. כך כתוב לנו בספרי תודעת הנסתר.
אהבה זה לא לאבי דאבי, או אהבה בין גבר לאישה, כי בעולמות העליונים, אין פיזיקאליות ולא גופים.
אהבה זה הכח שמרכיב את כל היקום, מלשון א' הבה. שזה אומר, הכח שמחבר ושומר על תשתית רקמת האחדות שהכל בנוי בתוכה.

אם חס וחלילה, אדם פוגע ברקמת האחדות שכבר מתקיימת, על ידי לשון הרע, שיימינג, עצבות דטומאה, פחד דטומאה, כעסים, שפיטה וכו'. זה נקרא "עבודה זרה" , כי תנועות כאלו בתוך יישות אלוקית, זרים לה. כי אנחנו נבראנו בצלם אלוקים, שאין קשר לעצבות, כעסים, פחדים למהות שלנו שהיא אהבה.
לכן הבריאה שיש לה מערכת חיסונית לשמור על האחדות, תשלח יסורים לאדם, כמו מחלות, כאבים, תאונות, וכו'... על מנת לעצור את הנשמה, שתתבונן על עולם האשליה שהיא נותנת לו כח לנהל אותה.
ותגרום לנשמה לשאול שאלות ושהיקום ישלח לה תשובה.

זה מה שנקרא: "לחזור בתשובה" . האדם שואל, הבורא עונה תשובה. וכל שאלה, זה כלי להורדת אור שזה התשובה, עד שהאדם מזדכך על ידי שאילת שאלות יקומיות..
.
כל הגמרא מבוססת על שאלה ותשובה, ובעולם העליון, אנשים שחוו מוות קליני, מספרים על השאלה שהחזיקו בתודעתם, ומיידי חוו את התשובה, כי שם אין זמן ומרחב.
עד ששבו דרך המנהרה התודעתית של האור.

כשכתוב, שאסור לעשות פסל או תמונה, הכוונה, לא להגשים את העולם הזה, כי אין עולם פיזיקאלי, ולא לתת כח לסמלי האשליה שהמח מייצר לנו מאותות חשמליים, כי כלום לא נמצא באמת מחוץ לגופינו. זה הכל רק תודעה.
.
בשפת הקודש, לא רק מסתכלים על הויזואליה, אלא גם על הסאונד. זה משמעות של שם לפי הסאונד, או אותיות מתחלפות .
י. ה. ו. ה. מלשון התהוות
א. ה. ב. ה מלשון א' הבה התאהבות.
.
**
baruc
[10:24, 19/4/2019] ‪+972 52-657-5533‬: ** ישנם ארבעה סוגי תקשורת של הנברא עם הבורא
מדבר בתודעת הנסתר, זה מלשון דיבור. וזו דרגת תודעת נפש. הדרגה הנמוכה ביותר... דיבור זו הדרך שבא הנברא מתקשר עם הבורא

רוח- דרגת התפילה, האדם מתפלל לבורא

דרגת הנשמה - תקשורת דרך שירה. מקובלים רבים כתבו שירה, בינם לבין הבורא

. דרגת חיה - תקשורת דרך ניגון... מקובלים אחדים, עלו לעולמות עליונים והביאו משם ניגונים, ניגוני הבעל שם טוב, ניגוני אשלג וכו'

דרגת יחידה- דרך התקשורת היא ריקוד. זו כבר אומנות בפני עצמה, כי כאן נכנסים לעולמות עליונים דרך ריקוד, התבטלות, עשיית סלטות ותנועות תיקון על התודעה, תוך כדי הריקוד.
לרקוד עם הבורא, זה לקום בבוקר, ולהגיד לבורא, אני רוקד איתך. כל דבר שאתה שולח לי היום, אני פשוט מתנהל לפי מה ששלחת, מקבל באהבה, מתבונן ומוצא, מה רצית שאלמד היום שקשור לאהבה. דרך מה זה לא אהבה ודרך מה זה כן אהבה.

מי יתן ושישאר לנו האור אין סוף בתוך כל תא בתודעה המוקרסת שלנו גם כגוף וגם כנשמה כתודעת גל.
baruc
בבריאה חוק האיזומופריה עובד להפליא, והוא פועל מהגלקסיות הכי גדולות ועד החלקיקים הקוונטיים הכי קטנים , דבר אשר משמר את המכנה המשותף של שפת הבריאה על כל רבדיה. מבחינתי אין איפא ואיפא בין בני האדם. לא בגיל, ולא בתרגיל, לא בדת, לא בלאום, לא במגדר ולא במצב האישי או הסוציואוקונומי.
.
למדתי כבר למצוא את הבורא בכל אדם ואדם, ולראות השתלשלות של אירועים בטבע, מקבלים אפילו ביטוי בתוך התודעה הקולקטיבית והפרטית של האדם. לכן כשאני מדריכה לקוחות פרטיים, אחד על אחד, אני מתבוננת עליהם כעוד מלבוש של הבורא, רק בתצורה שונה. אין מולי אדם, אלא יישות אלוקית וזה הדבר היחיד שאני רואה, מרגישה וחווה.
.
כעת רק ניתן לאפשר לאותו אדם להזכר כיצד מתחברים לתודעה האלוקית, לעולם האמת, וכמה שיותר להתנתק מעולם האשליה.
.
כמה שעולים בתודעה, כך גם התרגום של המציאות של הכרה אנושית שהשתחלפה להכרה אלוקית, מקבלת תרגום בהתאם לדרגת התודעה שהיא נמצאת, ומובן שמגיעים איתו השגות תודעתיות, עם כל שלב ושלב. לי כבר מזמן אין אפשרות לראות את העולם כעולם פיזיקאלי, אלא אני כבר רואה את הכל כמחובר. אני רואה את הכל כרשת של אדוות, שפעולה אחת במקום ובזמן מסוים משפיעה על פעולה שניה במקום אחר בעולם ובזמן אחר. מדוע? כי הכל קשור להכל, וקוראי הפוסטים כבר למדו, שאפילו הנפרדות היא אשליה. כי אם אני אוריד את העור לכל האנשים בעולם, ואני אגע באדם אחד בלבד, כולם ירגישו כאילו אני נוגעת גם בהם, וכולנו מחוברים בניורוני האמפתיה במח.
.
.

******* "עלמא דשיקרא ועלמא דקשוט - עולם השקר ועולם האמת, לפי תודעת הנסתר ביהדות.
.
.
אנו חיים בתרגום של עולם אשלייתי לחושים שלנו, בתודעת הנסתר, בארמית זה נקרא: "עלמא דשיקרא" ולכן עושים המון טעויות בתפיסות החיים שלנו. שחלקן אפילו מסכנות חיים, או עושות נזקים רבים. מדוע ?
.
לבריאה יש המון חוקי אקסיומה שלמדנו עליהם בסמינרים של כיתות, וזה מתקשר כבר ללימוד : "עלמא דקשוט" - עולם האמת. שפועל לפי מערכת חיסונית של אחדות הבריאה.
.
חוקים כמו:
.
מה שאתה רודף אחריו יברח ממך
.
ממה שאתה בורח זה ירדוף אחריך
.
עולם הניגון על הקלידים הלבנים והשחורים
.
גילוי מתוך האפשרויות
.
מה שתזלזל בו, יזלזל בך
baruc
אין זמן ואין מרחב, הכל כתוב והרשות נתונה. כל המציאות מתקיימת בו זמנית, ולאדם יש יכולת לשוטט עם התודעה שלו, על כל עמודי הספר שנכתב מראש.
.
לאדם יש אפשרות לגרום למציאות להתיישר אליו, לפי דרגת האור האלוקי שהוא מחזיק, בדרגת האחדות שלו וקיום ואהבת לרעך כמוך. תודעת הייחוד.
.
הבורא הוא לא זה שמסתיר את עצמו, אלא האדם מסתיר את עצמו מהבורא- המון תלמידים חוו ניסים אחרי ניסים מעל הטבע, כשהבינו את זה.
.
לא אתם אילו שצריכים את הדברים, אלא הדברים צריכים אתכם, כי אתם ישות שעושה פוטוסינתזה לאורות אלוקיים, לקבל התגשמות.
.
. זכות הבחירה שיש לתודעה הקולקטיבית שמתאחדת, שיכולה על ידי אחדות או אי אחדות "להושיב את הבורא על כסא דין (גזירה) או כסא הרחמים (אחדות ואהבה).

.
שמץ מינהו
.
ועוד ועוד..
.
**** עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני
.
חוק אקסיומתי חשוב מאד הוא, שעולם פנימי מקרין לעולם חיצוני. אין באמת שני עולמות. יש רק עולם אחד פנימי, וכל תנועה שעוברת על האדם בתודעה, כאילו מסתכלת בתוך מראה שאנו קוראים לה: "מציאות" .
.
כל מה שקורה לאדם, זה רק השתקפות במראה שמאפשרת לנשמה שלנו, לראות מה מתחולל אצלה בפנים, ואילו תנועות הנפש של האדם עוברת, ואותן תנועות בתודעת האדם , מקבלות בסך הכל תרגום "ויזואלי". ממש כמו סמלים של אימוג'י בסלולרי..
.
אך זכרו, המציאות כלל לא נמצאת מחוץ לנו. המציאות נמצאת מאחורי הסמלים של האימוג'י.

למעשה הדעת של האדם מתחברת כל הזמן לתתי תודעות , ובהתאם לחיבור שהיא התחברה, זה התרגום והחוקים של התודעה שפועלים בדרגה שהתחברנו אליה, זו המציאות שנחווה.
baruc
***** מהם חלומות .

חלום זה בסך הכל , כיס תת תודעתי, שדעת האדם מטיילת בו, לרגעים מסוימים, וחווה שם תיקוני תודעה, של תנועות תודעתיות שהיא לא הספיקה לחוות בזמן העירות שלה. בחלום פשוט משלימים לדעת האדם, את תנועות התודעה שדעת האדם היתה צריכה לסיים לאותו יום.
דעת האדם, עוברת מסטאטוס של תודעה אחד לסטאטוס של תודעה שניה, בין מימדים ומציאויות מקבילות. (נדרש פוסט)
.
בדיוק כמו בחלום, אנחנו בטוחים שאנו חווים מציאות, ובטוחים שמפעילים את חמשת החושים שלנו, רואים, שומעים, וכו', כשלמעשה אנחנו ממש לא, וכשאנו מתעוררים אנו מגלים שהדעת שלנו, פשוט טיילה במציאות שהיתה "אשליה".

חלום לא נועד שיפרשו אותו, כי גם ככה הפירושים יהיו לפי האמת הסובייקטיבית של החולם או המפרש. חלום נועד להשלים תנועות תודעתיות שדעת האדם צריכה לעבור, ולכן, רב פרשני החלומות, מפרשים לפי האמת הסובייקטיבית של עצמם ולא לפי האמת האובייקטיבית של הבריאה. כי הדברים שרואים בחלום, זה כלל לא תואם לפירושים האמיתיים שתודעת האדם חווה.
ובתודעת הנסתר לומדים, שחלום זה בסך הכל הרהורי ליבו של האדם, שמקבלים סימליות, בסטאטוס של תודעה, שאין שם מרחב וזמן ולכן גם אין גבולות ויש ערבוב חושים.
כל מראה ויזואלי בחלום, זו תנועה תודעתית שאין קשר כלל לאיך שהסמל שלה נראה. ובהתאם לדרגת התודעה שדעת האדם נמצאת, אילו החלומות שהוא יחווה, כי זה בסך הכל בא לתקן לו את התודעה, ולא להעביר לו שום מסרים.

המון אנשים רצים לפרש את החלום דרך ספרים שעוסקים בנושא, או אנשים שמפרשים להם חלומות. אין קשר בין פירוש החלום לפי האמת הסובייקטיבית שהאדם מפרש, לפי האמת האובייקטיבית של הבריאה. המושגים של כסא שזה התכנסות התודעה או שולחן , שילוח אורות, ליוותן, ליווי , עז, נחישות ותעוזה, נחש, לנסות לראות בחשכה ולנחש... ואין קשר לפיתוי ומיניות למשל, כמו שמציגים בגלל פיתוי הנחש את חוה... , רצפה, חלון וכו'... הם שונים לחלוטין מסתם להגיד פירוש לפי מה שאנחנו חושבים...

.
מכיוון שחלומות הם תנועות תודעתיות, שמעצבים לנו את העולם הפנימי, תוך כדי שינה, ישנם מצבים שנראה את ההשפעה שלהם לאחר מכן, גם במראה של העולם החיצוני.

.

בחלומות מסרים גבוהים מגיעים כשהם רק בדרגה גבוהה מאד, כשרוח הקודש שורה על האדם.
לא פעם פנו אליי אנשים שאמרו לי שהם לא חולמים, או לא זוכרים חלום. אין אדם שלא חולם, כי אחרת זו יישות אלוקית שלא עוברת את המשך תנועות התודעה שהיא צריכה לעבור כאן. אם אדם לא זוכר את החלום, זה מעיד על כך, שהוא לא מזוכך במידותיו, ולכן משכיחים ממנו את החלום.
.
אומנם בחלום וגם במציאות, העין רואה שולחן, אך שולחן זה רק סמל האימוג'י של תנועה בתודעת האדם,
baruc
שנקראת : "שילוח" . וכסא זה סמל /אימוג'י , ממש כמו סמיילי בסלולרי, שמה שיוצר לנו את ההקרנה של הצורה שלו, זה התנועה התודעתית שנקראת: "התכנסות" ... הרי אפילו לפי המדע, אין אנו יודעים איך באמת נראה כסא, ואיך נראה שולחן, כי העין שלנו קולטת רק תנועות סיבוב של אלקטרונים שמתסובבים מסביב לגרעין האטום. לכן אנו רואים רק תוצאה של "הקרנה" בצורת כסא או שולחן, אך לא באמת יודעים איך נראה כסא או שולחן.
.
בתודעת הנסתר ביהדות, המקובלים כלל לא מסתכלים על העולם של האשליה ולא מנתחים סמלים, עבורם זה העולם של הסמלים שמתקבלים ממהירות האור של הפוטונים שמייצרים לנו "אשליה" שיש משהו לנגד עייננו, כשלמעשה אין באמת שום דבר מחוץ לגופינו. בתודעת הנסתר עובדים עם הרגשים , ההרגשים הם הקודים הרוחניים והתודעתיים שבונים לנו את ההקרנה שלה אנו קוראים "המציאות הפיזית."
.
בסמינר, כשאנשים עלו על הבמה וסיפרו את סיפורי חייהם, התלמידים למדו לעשות "הרגש הזולת" , דרגה תודעתית יותר גבוהה מיכולת "הרגש הזולת" נקראת: יכולת: "שמיעה רוחנית".
.
**** מהי שמיעה רוחנית.
.
שמיעה רוחנית, זו יכולת שיש לכל אדם, אך צריך להתחבר לתודעה שמאפשרת אותה.
.
למעשה אין קשר בשמיעה רוחנית , לחוש השמיעה.
.
כל דבר ביהדות, אפילו בכל תפילה, כשמופיעה המילה "שמע" , כמו "שמע ישראל" ... "נעשה ונשמע" ... אין קשר לחוש השמיעה, אלא למילה "משמעות".
.
חוש השמיעה הרוחנית, זה למעשה יכולת לסרוק. ממש כמו שיש לך ברקוד, או סקאנר, אתם יכולים לעמוד ליד משהו, או מישהו, ופשוט לסרוק אותו ולקבל מידע על הנשמה, על תנועות התודעה שהוא עובר, מדוע הוא תקוע בחייו, מה הדרך לממש את שיא הפוטנציאל , מה נכון לו, מה יקרה אם הוא יבחר בזה או בזה וכו'...
.
וזו יכולת שכל אחד ואחד יצטרך להגיע אליה, כי לשם התודעה של עם ישראל אמורה להגיע, ובקרוב מאד.
.
מה יקבע את הצלחת האדם ? זה החיבור של הדעת שלו אל התודעה הנכונה.
baruc
**** מה זה תודעה לפי המדע.
.
עד היום, המדע הכי עדכני לא יודע להגדיר מה זה תודעה. גם אם היתה פעם תאוריה שנקראת תורת המיתרים, שרב המורים הרוחניים שלא מעודכנים ממשיכים ללמד אפילו כעת, את מה שכבר הופרך מזמן, וכל שני וחמישי יש תאוריה אחרת, המדע לא מתקרב אפילו להסביר מה זה תודעה.
.
מדוע ? כי העולם הפיזיקאלי לא באמת קיים. אלא מה שמתקיים לפי המדע, זה רק הסתברויות של גלים פוטנציאליים, שעד שהאדם לא שם את תשומת ליבו על נושא מסוים, אותו גל, שזו אחת מהאופציות שמתקיימות בו זמנית, עדיין לא קיבל ביטוי מהכח אל הפועל.
.
כשעשיתי הרצאה באחת האוניברסיטאות, עמדתי על הבמה לפני המדענים, ופשוט נאלצתי לשים להם מול הפנים, את העובדה שהם הכי מפחדים ממנה, ולהגיד להם: "המלך הוא עירום" . אתם בודקים פיזיקאליות ועושים מחקרים, על מה שגדולי המדענים בכל הזמנים אמרו, אין באמת עולם פיזיקאלי, אז מה אתם בדיוק מודדים ?
.
מיותר לציין כיצד קיבלו את המסר הזה. אבל חלקם באמת ניגשו והתעניינו, להבין בתודעת הנסתר ביהדות, וחלקם הסתגרו. אחרת צריך לשנות את כל ספרות הפיזיקה ויש מצב שחלק אפילו יאבדו את מקומות העבודה שלהם.
.
למעשה, כמה שמתרחש תהליך אחישנה שהתלמידים והקוראים למדו על כך, כך אנו עדים לתופעה ולגילויים של המדע, שמיום ליום מתקרב יותר ויותר לידע שקיים בתודעת הנסתר ביהדות.
.
בתודעת הנסתר ביהדות, הידע הזה כתוב לנו כבר בזוהר. אם הכל בנוי מאטומים, וכל אטום בנוי מ99.999 אחוז חלל ריק, אז אין באמת חומר, והכל למעשה מחובר.
.
תתארו לכם כיצד מגיבים הלקוחות שלי, כשאני מסבירה להם שכל מה שהם עומלים ורודפים אחריו, לא באמת קיים באופן פיזיקאלי, וזה לא אני אמרתי, אני מביאה להם נתונים מדעיים. ועוד יותר כיצד הם מגיבים שהם נחשפים לעובדה, שחמישים מיליון איש שחוו מוות קליני, אמרו: נישארתי אותו אני. היישות הזו שחושבת ומרגישה, היא נצחית, רק החזירו אותי לחיים כי אמרו לי שהזמן שלי עדיין לא הגיע לעזוב את המימד הזה, או לא השגתי עדיין את מה שהייתי צריך לעשות כאן. אז הם גם מבינים, שאף אדם לא לוקח שום דבר איתו מכאן אחרי שהנשמה עוזבת את המימד הזה. וכשפותחים לנשמה ומגלים לה את מה שהיה נסתר ממנה, רובם בשוק, ששבעים שנה בממוצע, בזבזו את חייהם ברדיפה ופתחו תלות אחרי משהו שאין לו טעם והוא אשליה גמורה.
.
תתארו לכם את ההלם הראשוני שאני נמצאת עם אנשים שרובם חיים בתוך בריכות של כסף, מותגים, מכוניות מפוארות, בתים של המאיון העליון, יאכטות, ואז באה איזשהי ישראלית קטנה ונסתרת, ומיידעת אותם, שגם הגוף שלהם שהם משקיעים מאות אלפים לטיפוח שלו, גם הוא הקרשה של תודעה.
.
תתפלאו, אבל זה בדיוק מה שהם זקוקים לשמוע. כשח
baruc
אבל זה בדיוק מה שהם זקוקים לשמוע. כשחיים בכזה פאר , שלא באשמתם, אלא רובם הם יורשים ונכנסים למציאות הזו, כמה רגיעה הם מקבלים פתאום, שמישהו באמת מלמד אותם, כיצד העולם הזה עובד. ועוד יותר הם שמחים לדעת, שהם כאן בשביל מטרה מסוימת ויש להם יעוד רוחני ולא רק גשמי.
.
אז מבחינת המדע עד לא מזמן, המדענים חשבו שהמח מייצר תודעה. בזוהר אצלינו מוסבר כיצד התודעה למעשה מייצרת מח. ומיום ליום אנו עדים לכך, יותר ויותר.
baruc
***** שאלה:

מטריד אותי משהו יקירה לא יודעת אם קשור לכאן: העם מפולג, השכינה זועקת לאנרגיית האחדות, ממש יכולה לשמוע אותה, העם הזה עוצמתי מאוד באחדותו, אני חושבת שאנחנו לא ממש מבינים עד כמה. ניסים קורים כשהוא מאוחד והוא לא, מה קורה עם זה? טריגרים יגיעו על מנת לאחד, כולל מהגויים שכמהים " ...............

***** תשובה:

צודקת, אכן... העם מפולג, כאן בעולם הזה, אך בעולם העליון, הנשמות מאד מחוברות אחת עם השניה... ובונות נשמה אחת.

לבריאה יש מערכת חיסונית, שאחראית לשמור על רקמת האחדות שלה. אך היא עושה זאת בשני אופנים. או יסורים, או תודעה. ובמילים יותר קבליות, או תורה, או דרך ארץ. ... אם העם לא מאוחד, ישנה גזרה. ולא מתוך עונש, אלא מתוך עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני, של התודעה הקולקטיבית. ואם עם ישראל מפולג, אנשים מדברים לשון הרע אחד על השני, מה שהיה בבחירות, היה שפל המדרגה, שיימינג שעושים על ילדים , חרם שעושים בבתי הספר על ילדים, בני זוג שהם אלימים וכו'... כל זה בונים תודעה קולקטיבית של פחדים, חששות, לחצים, וכו'.. וזה יתורגם למצבים שישמרו על האחדות, כמו מלחמה, שכולם צריכים להתפלל, רעידות אדמה, חס וחלילה, טילים , שריפות גדולות , אסונות... ואז רואים את עם ישראל שיש לו לב ענק, מנחמים אחד את השני באחדות... זו דרך אחת, ונקראת "יסורים" מלשון להסיר את מה שמסתיר לנו להיות יישויות אלוקיות..

כשיש גזרה, המקובלים יפנו לעם ישראל לעשות צום. על מנת שהרוח תגבר על החומר.

מצד שני, אפשר דרך העלאת התודעה... ללמוד שהכל זה הבורא, וכל אדם הוא חלק חשוב בפאזל, והוא מתגלגל רק בשביל לתקן מצבי אהבה, וכולם עדיין כניצנים שרק נפתחים כעת... ואז עם ישראל מתאחד דרך תודעה קולקטיבית של לב אוהב וחם, ודוגמה טובה שאיחדה את עם ישראל, זו להקת שלוה, שהתגלתה פתאום וקיבלה פרסום, ועם ישראל התאחד לאהוב את השונה, ולראות בו את המיוחדות.

ככה או ככה, מבניות הבורא תמיד תשמור על רקמת האחדות. הכל תלוי על איזה כסא אנחנו מושיבים את הבורא.

כסא הדין, שמפעיל חוקי אקסיומה , כמו ילד שמכניס אצבע לחשמל, ומתחשמל . זה לא שהחשמל כועס על הילד, זה פשוט, חוק אקסיומתי שמופעל.

או כסא הרחמים, שזו התודעה הקולקטיבית שהיא אוהבת, מקבלת אורות גבוהים לתודעה, בלי צורך לעבור יסורים.

בסיפורי התנ"ך, אפשר לראות בבירור, שהיכן שעם ישראל היה מפולג, וגם בהיסטוריה שלנו, כמו במגילת אסתר, שלטו עלינו האויבים.

כשעם ישראל הפך ליישות אחת, אי אפשר לגעת בו, כי הוא מקבל את כח האחדות של הנחיל. הסופר אורגניזם.

לא סתם כתוב לנו "והיום נהיית לעם" ... לא כתוב נהייתם, אלא נהיית. גוף אחד מאוחד ומיוחד.
baruc
אור הנשמה, מהות הסבל, תכלית כל הדברים, הצדק שבהגיון, אחדות ההפכים, מהות האושר, החלל והזמן, מה זה "אני"?

הרגשתם פעם שמשהו חסר? נדמה היה לכם ששכחתם משהו ואינם מצליחים להיזכר במה? מרגישים מנותקים מהמציאות? לא מוצאים את התכלית?

כל התיאורים האלה הם תיאורים של אותה תחושה, שהיא השורש של הסבל והיא הניתוק מאור הנשמה. לרוב האנשים אין מושג בכלל מה הוא ה"אני שלהם"

לכל אחד מאיתנו יש "רצונות" אותם רצונות עשויים מאותו החומר שעשוי ה"אני" שלנו. האני שלנו הוא הרצון הראשון שלנו והוא ה"חור" שממנו יוצאים כל הרצונות האחרים שלנו.

רצון הוא חוסר. חסר = נפרד. כל מה שחסר את מה שהוא לא הוא במהותו נמצא בנפרדות. כל הרצונות שלנו הם חוסרים. המילה רצון מבטאת את הדרך שבה דורש החוסר את מילויו.

מטבעו - דורש החוסר את מילויו, כי כל החסר, חסר דבר מה. ואותו הדבר אותו הוא חסר, מתבקש מטבעו למלא להתאחד עם מה שהוא חסר אותו.
רעב הוא חוסר בשובע, הרעב בפני עצמו הוא לא משהו, הוא חוסר במשהו.

האני שלנו הוא רצון (חוסר) כי הוא חסר את כל מה שהוא לא (את כל המציאות שמסביבו). שורש הסבל וחוסר התכלית בכל נובע מהנפרדות של האדם מהמציאות.

האחדות האמיתית היא הסוד לצדק שבהגיון ולאושר המוחלט. האני של האדם הוא מרכז הנפרדות שלו מהמציאות. אם אין "אני", אין משהו שהמציאות חווה כנפרדת ממנה.

המציאות עצמה היא ביטוי של מחשבה אלוקית, כל המציאות שלנו עשויה ממחשבה, בראשית הזמן כשברא אלוקים את המציאות הוא השתמש באותיות ה"אבג" בכדי ליצור את החלל והזמן, על זה ניתן ללמוד יותר ב"סוד האותיות" בספר היצירה.

החומר במציאות הוא יציקה של צליל שמקבל צורה בחומר דרך תנועה של התהוות מותנית. הצלילים שמהווים את המציאות הם תוצאה של התנהגותם של החלל הזמן. חוקי הפיזיקה מתייחסים לדרך שבה עובד החלל הריק הפנוי במציאות.

אותו חלל ריק הוא למעשה אותם אותיות שמהוות את הבריאה, שהן מעין "תבניות על". אפשר לכנותן "הקוד של המציאות". בנוסף לאותיות יש גם ניקוד וטעמים, שהם "תוספים" שמאפשרים יצירה של מימדים נוספים של מורכבות הצליל שיוצר את הצורה.

כל הנשמות הנפרדות הן התפצלות של אותה הנשמה האחת, שכשהיא שלמה, היא נקראת אור אחד המציאות האחת. שהיא המקום והזמן שבו אין יותר דברים. אלא רק דבר אחד, והיא התודעה הכללית של המציאות כפי שהיא חווה את עצמה מחוץ למקום ולזמן.

איחוד כל הנשמות הוא מהות האהבה. אהבה בין שני אנשים כולל אהבה רומנטית, אהבה משפחתית או חיבה הן ביטויים של אותה תחושה של אהבה שהיא בעצם ה"רשימו" (זיכרון מוטמע רושם) מהמקום והזמן שבו כל הדברים הם אחד.

ישנה רמה מסוימת באהבה, שכשאדם מאוהב כל כך והוא מסתכל למי שהוא
baruc
מאוהב בו בעיניים הוא רואה דרכו דרכה את עצמו בתוך הבן אדם השני מסתכל על עצמו דרך העיניים שלו (כן.. קחו לכם זמן לקרוא את זה שוב)

תחושת האהבה התאהבות היא למעשה שורש תחושת האושר. ובכדי להגיע אל האושר המוחלט על כל הנשמות המפוצלות לעבור תהליך לאחר "שכחה ניתוק" מאמת של המציאות אל עבר האחדות הכוללת ומימוש תכלית הדברים.

מדובר בתהליך שיכול אף לקחת עשרות ומאות גלגולי חיים, הגילוי הסופי היחיד שהוא תכלית המסע והדרך הוא הגילוי של סוד אחדות ההפכים, שהוא החיבור לאהבה האין סופית של הבורא.

הנשמה בעולם הפיזי יותר מתייחסת לדרך שבה אנחנו מסתכלים על המציאות, אין לנו באמת בחירה חופשית בתור מי שאנחנו חושבים שאנחנו.
כל הדברים "קורים" אבל בכל רגע יש לנו בחירה בכיצד להסתכל עליהם.

מקור ההסתכלות הפנימית של הנשמה הוא בחלל הריק, שהוא למעשה כלי התפיסה של הנשמה. החלל הריק הוא החיבור בין הנשמה למציאות הפיזית והוא המסך שמסתיר מאיתנו את עצמיותנו המקורית הנשמה.

הסוד של גילויי ההפכים שווה לסוד של גילוי שלמות העשיה, והתאהבות ללא תנאי בעצמי. מערכת היחסים היחידה במציאות היא מערכת היחסים בין הבורא לנברא. ואהבה היחידה שקיימת היא האהבה של הבורא והנברא.

להתאהב בעצמנו = להתאהב בחלק בנו שאין לנו בו שליטה (כל המציאות). כי כפי שכבר נכתב, אין לנו באמת בחירה חופשית בתור הגוף, ואין לנו בחירה על איך לחשוב מה להרגיש או מה לרצות.

רוב האנשים כועסים ואף שונאים את עצמם. הרבה אנשים אומרים "אני שונא את עצמי, למה אני כל כך רוצה את הבחורה או הבחור הזה למרות שאני יודע שאני לעולם לא אשיג אותו אותה" הם מאשימים את החלק בהם שאין להם בו שליטה, שרוצה משהו שאין להם אפשרות להשיג.

מהרגע שבו מתאהב האדם באהבה אמיתית ללא תנאי באותו חלק בעצמיותו הוא משיג אהבה בדרגה חדשה שנקראת חמלה. שהיא למעשה אהבה ללא תנאי לחי, צומח ולדומם ללא נבדלים וללא הנחות.

הדרך להנות במציאות היא על ידי אהבה עצמית, שהיא למעשה מילוי הרצון הגדול ביותר (האני). אהבה = חיבור לבורא, אני = נפרדות מהבורא.

אהב העצמית = השלמות שבנפרדות מהבורא. (יינ ינג). כשאנחנו מתאהבים במישהו אחר אנחנו מתאהבים בו בגלל הדרך שבה הוא גורם לנו להרגיש בתור החלק בנו שאין לנו עליו שליטה.

כשאנחנו מאוהבים במישהו החלק בנו שאין לנו בו שליטה פתאום הופך לטוב ומוצלח והוא משרת אותנו וגורם לנו להתאהב בו ולהיות שמחים בחלקנו ומעצם היותנו.
baruc
התאהבות באחר = התאהבות בחלק בעצמנו שהוא לא בשליטנו, הרי שכל המציאות עצמה היא אחת, וכל אותם חלקים שנראים לנו נפרדים מאיתנו הם אך ורק ביטוי של החלקים המודחקים של עצמנו ושל הנשמה שלנו שמקבלים ביטוי דרך אור הבורא במציאות.

אור הבורא = יצירת מציאות. הקרנה של צורות בחומר דרך סאונד. הכלי שדרכו יוצר הבורא את המציאות נקרא היכל הבורא. היכל הבורא עצמו הוא החלל הריק שמורכב מאותן אותיות שבהן השתמש בכדי ליצור צליל ותנועה בחומר.

הסוד הצדק שבהגיון (הסוד ללהיות מאושר למרות שאין במציאות הגיון וצדק) הוא החיבור שלנו למחשבת הבריאה, ולתכלית כל הדברים. מהרגע שבו מגיע האדם בתודעתו למצב של אחדות בין ההפכים, הוא רוכש הגיון חדש.

אותו הגיון הוא החיבור של שני השכלים, הזכרי והנקבי, והוא השכל האולטימטיבי להבנת המציאות. קנאביס לדוגמא הוא צמח שעם צריכתו מתרחשת אינטגרציה בין שני צידי המוח וחיבור בין הצד הנקבי לצד הזכרי, בין הרגש להגיון.

אין הבדל בין התהליך שעובר אחד בכדי להגיע להארה, לתהליך שעובר תינוק משהוא נולד ועד שהוא מזדקן, מדובר בתהליך אחד של הבנת המציאות. בדיוק כפי שהרעיון עבור תינוק בעולם על זה שההורים שלו הולכים לעבוד באיזה מפעל מוזר בשביל להביא משהו שנקרא כסף כדי לקנות אוכל הביתה מחנות ייראה מופלא ויוצא דופן, גם לנו בני האדם נראים הרעיונות האידאות הגבוהות שמנהלות את המציאות ממש יוצאות דופן ומופלאות, כך גם העולמות העליונים. (ביטוי של מחשבת הבורא במימדים אחרים של חלל-זמן)

בשביל להאיץ את התהליך ולהגיע להארה ולאחדות על האדם למקד את הרצון שלו רק בדבר אחד. ולשם כך עליו להבין את עצמו בשלמות ולהגיע לאושר פנימי אמיתי ראשית.
baruc
*** אתם לא באמת נוגעים במשהו בחייכם...
אם אלקטרונים דוחים אחד את השני... ואלקטרונים נמצאים מסביב לגרעין האטום, ואתם כולכם עשויים מאטומים, וכל אטום בנוי מ 99.9999. אחוז חלל ריק... יוצא שאתם לא באמת נוגעים בכלום, כי האלקטרונים של הגוף, דוחים את האלקטרונים של המקלדת... אז מי בעצם כותב עבורי, ומי בעצם מחזיק אותי על הכסא, כי אין כלל מגע... מי הוא זה שכותב בעט ומיהו זה שמדפדף לי דפים במחברת?... הרי האלקטרונים דוחים אחד את השני, ויוצא שאני לא נוגעת באמת בכלום.... אההההה... זה נקרא אלוקות... מעניין מאד מי עושה עבורי הכל, ואני רק תודעה, נשאר לי להתבונן ולהזדהות
baruc
מהו סוד שחלוף ההכרה האנושית להכרה האלוקית. מה באמת מאפשר לאדם שנמצא בעולם הזה, שהוא אינו עולם פיזיקאלי, לצאת מגבולות זמן ומרחב, ובאמת לחוות תודעת אלוקות, תודעת האחד.
.
פוסטים רבים נכתבו על כך שהמסע של אדם שלומד תודעה גבוהה, הוא לעבור במצבי תודעה שונים על מנת להגיע למצב של שחלוף מההכרה האנושית , שמזוהה עם הארציות / עולם הזה/ אגו/ גוף ונפש , שמי שלא יודע כיצד לעשות נכון את המסע הזה, מרגיש ריקנות בחייו, דכאון, עצבות, סבל, בדידות, וחוסר חיות.
.
baruc
.
רב האנשים שחוו מוות קליני הבינו שהם רק תודעה ודיווחו על משהו שנקרא "זמן הסתגלות" וזה היה החלק הכי מורכב עבורם. הם פתאום היו מודעים שהם לא צריכים רגליים ולא צריכים ידיים, והם לא צריכים מישהו להישען עליהם שמא יפלו, הם לא צריכים עיניים לראות ולא אוזניים לשמוע, ואפילו לקח להם מעט זמן להיות מודעים שהם בכלל כנשמה לא צריכים גם לנשום. הם פשוט הבינו שהם זה לא הגוף שהיה רק מלבוש עבור הנשמה שלהם. רק חליפה שהנשמה נכנסה בה...
אין לזלזל בגוף כמובן, רק לא להזדהות איתו כאילו זה אתם.
.
כמה שאתם נאחזים עוד יותר בהזדהות הרוח שלכם עם הגוף והנפש, כך דרגת התודעה שלכם יורדת עוד יותר, וככל שנאחזים בגוף עוד יותר, ככה יורדים עוד יותר, האחיזה בגוף היא חזקה מאד, והיא כוללת גם את הגוף הפיזי, גם את הנפש, וגם את האגו, ולמעשה האדם צריך לנטוש את הגוף וגם לא לתת לגוף לנהל לו את המצב הטבעי שלו כרוח... "איך אני נראה, מה אומרים עליי, אני זה מה שאני מרגיש, אני לא שווה, אני כן שווה, אני מוצלח, אני כישלון, אני בודד " וכו'
.
.

נכון, רב הפילוסופיות מחברות גוף ונפש ורוח, אך למרות שזה קשה, דרושה כאן תפיסת חיים שונה לחלוטין על מנת לעמוד במה שהמקובלים השיגו.. וכל אחד יכול לעשות זאת, כן כן, אפילו ילדים בני חמש.
baruc
בדרגות גבוהות יותר, מקובלים כבר לא מזדהים, לא מדברים ולא חושבים אפילו בלשון "אתה" אלא ממש מתנתקים מההזדהות עם הגוף ומשתמשים בגוף שלישי "הוא". .. "הוא עייף, הוא רעב. הוא עצבני הוא לא מרוצה, הוא צמא, עצבנו אותו, רגשו אותו, שמחו אותו, " וכו'...ואז אתם מנותקים ממנו לגמרי
מערכת כי לה' המלוכה
הרב נווה שליט"א:

*'יום הזכרון'*

אחד הימים הקשים כל כך רגשית להכיל-
23,741 חללים המדוייק נכון לשעת כתיבת שורות אלו.
כל חייל וחיילת נספרו,
כל בן של או בת של,
אח של או אחות של.
עולמות שלמים, משפחות שלמות.
'ויקרא שמם אדם'.

אנחנו קוראים לזה 'יום הזכרון' ,
הכוונה שיהיה ערב שבו העם החי והיושב בציון יזכור את בניו ובנותיו שנפטרו במערכות ישראל על הגנת המולדת כדי שתהיה לנו אחת.

אבל אולי ליום הזכרון יש משמעות אפילו עמוקה יותר?!-
הרי כל מדינה ואפילו מדינות אויבינו מציינים אצלם יום זכרון
על אותה סיבה בדיוק
גם הם חושבים שהם מגנים מפנינו על מולדתם .

אבל האם הלב לא חש בהבדל?!
בחוסר הצדק הפנימי שזועק ׳אבל זה לא אותו דבר׳???!!!

אז אולי חשוב להבהיר לעצמנו לפחות-
׳למה בעצם זה לא אותו דבר׳

העם היהודי הוא העם היחידי בעולם שיש לגביו תיעוד מלווה ועקבי זה קרוב ל 6000 שנה
ראשיתו נעוצה באברהם אבינו כניצן שחנט מעץ מיוחס ונצטווה לראשונה- לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך...

או אז כבר אז נתגלה הקשר המיסטי בין האדם למקום ועל מושג האדם הקדוש, הזמן הקדוש והמרחב הקדוש.

הזמן הקדוש הוא זמן התפקחות האדם והתעוררותו לטבעו הרוחני ולגילוי מהותו,
האדם הקדוש- היא מהותו של האדם כישות שלתודעה שלו אין קץ ולא גבול לה ולרוממותה
והמרחב הקדוש- הוא מקום ההתפתחות של אדם זה כמקום ייחודי שרק בו יוכל לקיים את ייעודו כמו אמן הזקוק לבית מלאכתו.

העם היהודי,
בה׳ באייר התש׳ח,
בארץ ישראל

הם שלושת החיבורים הנדרשים לארוע הגדול ביותר שיחווה העם היהודי והאנושות כולה לקראת האנושות החדשה-
גאולתו של העם היהודי מגלותו.

הגעתו של העם היהודי בזמן הזה לארץ ישראל כמוה כהגעתו של אמן המגיע לבית מלאכתו כדי להשלים את כלי האומנות החשוב ביותר של המלך ערב הכתרתו.

העם היהודי נושא מאז אברהם אבינו מסר חשוב מאד מעבר להיותו עדת אנשים הנושאת מטען גנטי משותף.
אברהם אבינו קרוי איש החסד והנתינה ואנו בניו- בעלי אותה תכונה דומיננטית של נתינה ואהבה ללא תנאי.
יצחק איש הגבורה שעליו נאמר איזהו גיבור- הכובש את יצרו
ויעקב איש הרחמים והאמת המגשר והממזג בין השניים
ואנו בניו וצאצאיו.

ב 70 נפש ירדנו למצרים ופרינו ורבינו לכדי 600 אלף איש

ההתייחסות למספר זה היא עקב ההתפרטות של שלושת האבות הראשיים
ואנו הנשאים במינונים שונים של מידותיהם האופייניים.

משמעות נשיאת המטען הערכי הזה הוא שאנו מסוגלים בינינו לבין עצמנו לקיים אחדות חברתית עמוקה ואמיצה תוך הרגש הזולת והענקת חסד ואהבה שאינם תלויים בדבר עקב עובדת היותינו ישות אחת שורשית.

ממשיך התיעוד ומתאר את אחדותנו במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד
ובנדוד
baruc
להירגע אל תוך הרגע

בכדי להירגע עליכם להיות כנים עם עצמכם עד הסוף תמיד ז"א לא להדחיק, ולא משנה מה שאתם חושבים שלא בסדר במציאות פשוט אל תדחיקו יותר, עליכם להבין שאם רע לכם יש משהו שאתם מדחיקים ועליכם לקחת זאת ברצינות כמו "תרגול" ולבצע זאת מספר פעמים ביום, המטרה היא להבין בדיוק ובפרטי פרטים למה באמת רע לנו, ולמה אנחנו מרגישים בצורה מסוימת לא מסופקים מהמציאות. לאחר מכן יש להבין כיצד לקבל את מה שאנחנו חושבים ש"לא בסדר" בשלמות ולהגיע למצב של רגיעה הדרגתית, חזרה לגוף ולמודעות והרפיה מלאה של הגוף הפיזי והכלים המחשבתיים שלנו. במהלך הדרך ייתכן שנתמודד עם הפחד הגדול ביותר שלנו ונגלה משהו מצמרר. לאחר שנתמודד עם הפחד לחלוטין נגיע לרגיעה ושלווה ולמצב של אמון מלא ברגע הזה בעצמנו, ובמה שקורה עכשיו. זה ייתן לכם תחושה של ביטחון עצום ושל חום שמאיר את הפחדים. אתם תרגישו הרפיה הדרגתית בכל הגוף עד למצב של רגיעה מושלמת וזרימה עם הרגע הזה, במצב הזה יהיה ביכולתכם להשפיע בצורה מודעת על "תפיסת" האני שלכם, שהיא הדרך שבה אתם תופסים את עצמכם במציאות. שימו לב שהמינוח אני מתייחס לתפיסה שלנו, ז"א לדרך שבה אנו תופסים את המציאות ולא. המילה "רגיעה" באה מהמילה "רגע" שהוא הדרך לתאר את מה שקורה מעבר לשליטה שלנו כבני אדם בתוך גבולות הגוף שלנו. הרגע הוא כל מה שהוא לא אנחנו שקיים במציאות. המשפט "אני מרגיש את עצמי בגוף שלי" נשמע לכם הגיוני? אם כן, סימן שאתם מודעים מספיק כדי להבין מה המשמעות של זה. אני מרגיש את עצמי, אני הוא החלק בנו שאין לנו עליו שליטה כביכול כשעצמי הוא החלק בנו שקשור לרגשות. מדובר על הדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות באותו רגע ביחס לתפיסת האני שלנו, הדרך להארה ולשלמות פנימית היא על ידי התמודדות עם התדר של הפחד,
baruc
סימן שאתם מודעים מספיק כדי להבין מה המשמעות של זה. אני מרגיש את עצמי, אני הוא החלק בנו שאין לנו עליו שליטה כביכול כשעצמי הוא החלק בנו שקשור לרגשות. מדובר על הדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות באותו רגע ביחס לתפיסת האני שלנו, הדרך להארה ולשלמות פנימית היא על ידי התמודדות עם התדר של הפחד, שהוא למעשה גם המפתח לתדר אחר, שקשור לסוג מסוים של סכנה, שהיא לא הסכנה "למות או להיפגע פיזית או רגשית" אלא לסכנה מהרגע הזה, שהוא תמיד משתנה, והוא אף פעם לא זהה למה שהוא היה מקודם. מדובר על הפחד לאבד שליטה. לאבד שליטה = להגיע לתדר שתמיד משתנה ושאף פעם הוא לא זהה לקודמיו. ועל כן הוא חלק מהפוטנציאל הטהור שדרכו מתכווץ החלל הריק לתוך הזמן ויוצר את ה"יש". ברגע הזה כל מה שקורה עכשיו הוא ההתגלמות של המהות של הצורה של ההגיון שבצדק של הבורא לתוך החלל הריק דרך הזמן. הפירוש של מה שכתוב פה במילים אחרות זה שחוקי ההגיון של האדם נוצרים בתוך מציאות שבה כל מה שקורה הוא חלק מההגיון של הבורא. "צדק" היא המילה הכי טובה לתאר את הדרך שבה הדרך שבה הבורא חושב "בצורה צודקת" את המחשבה שלו אל תוך המציאות דרך חוקי הטבע, שהם האופן שבו היש נוצר דרך החלל שמתכווץ אל הדבר שנקרא זמן. הזמן האמיתי הוא אין סוף רגעים שקיימים בו זמנית, בתוך החלל הריק, החלקיקים שהמציאות עשויה מתוכם שינו את מיקומם ביחס לחלל הריק אין סוף פעמים בתוך ה"אין סוף זמן" שקיים במציאות שהוא עצמיותו של חלק בבורא, שיצר את כל הרגעים שקיימים במרחב זמן דרך המחשבה האין סופית שלו ברגע הזה. הרגע הזה הוא הרגע היחידי שקיים ועצמיותו עצמה של הבורא קיימת במימדים יותר עמוקים שהם ההשתלשלויות הגבוהות יותר של חוקי הטבע והזמן שקיימות כאן ועכשיו במציאות שלנו בלי שתהיה לנו את היכולת בתור בני אדם להבחין בהם. אם תיקחו תינוק שזה עתה נולד ותשימו אותו בתוך עיר הומה אדם שמלאה במכוניות ובדברים משונים זה יהיה מעין "אונס לתודעה שלו" בגלל שחשפתם אותו לדברים שהם לא חלק מהמקום והזמן שלו כרגע בתור יישות. באותה הדרך אם תיקחו חיידק ותשימו אותו בתוך גוף של תינוק שזה עתה נולד זה יהיה מעין "אונס לתודעה" שלו. מישהו פה פעם חשב איך זה באמת מרגיש להיות חיידק? חשבתם כמה הוא רחוק בהבנה שלו מהבנה שלכם את המציאות ואת איך הדברים קורים? ההתפתחות שאנו חווים היא התפתחות תודעתית של ההכרה האלוקית במציאות שהיא חלק מתת-המודע הכללי של המציאות. המציאות היא יצירה של הבורא וכך גם התת-מודע עצמו. אלא שהתת מודע שקיים במציאות הוא חלק יותר עמוק והוא חלק בעצמיותו של הבורא עצמו ולא חלק במציאות של הבורא שעשויה מחלק אחר בו. המטרה שלנו כרגע במימד הזה הי
baruc
היא להתעורר ולהבין את החוקים שבהם עובד הצדק האמיתי של הדברים, שהוא חלק מהמצב הטבעי והעמוק שקיים בטבע של עצמיותו של הבורא. במקום והזמן הזה, כל הדברים קורים בהתאם לתפיסת מציאות אחרת. השער שדרכו האדם מגיע אל מציאויות אחרות של ממש, כמו אל מציאויות שהוא רוצה בעזרת הרצון שלו היא דרך זה שינוי של תפיסת האני שלו, שהיא המפתח שדרכו הוא מנהל את מערכת היחסים שלו עם המציאות, ישנן גם אין סוף תפיסות אני שהן חלק מעצמיותו של הבורא. כל תפיסת אני היא כמו טביעת אצבע, והיא משנה את הדרך שבה האדם תופס את המציאות עד לרמה של יופי ושל טעם, של מחשבה ושל רגש וכו.. תפיסת האני הנכונה היא התפיסה של אין תפיסה והיא החיבור של התודעה עם עצמיותו של הבורא, שהיא הקדושה והחלק במציאות שגורם לכל הדברים לקרות ברגע הזה. אפשר לקרוא לכוח הזה "כוח הרצון" או הכוח המחיה. והוא הכוח שמזיז את כל החלקיקים לאין סוף דרכים באין סוף חלל ריק, ויוצר את הזמן. לכל אחד מאיתנו כאינדיבידואל יש בתודעה שלו את הזיכרון של האחדות שהוא הרגע שבו הכל היה אחד והוא הרגע שבו נוצרה המהות הכללית של הדברים שהיא הזמן, והיא החלק בבורא שמחייה את המציאות, והמסע שלנו בתור נשמות הוא מרסיסי רגעים בכוורת האין סופית של הרגע הזה, אלא הרגע שבו כל הדברים קורים עכשיו, שהוא הפוטנציאל והחיבור שלנו למציאות עצמה ולקשר שלנו עם הבורא.
baruc
הפוסל במומו פוסל Chat image
baruc
"בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה"
"בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה"
• זע – זע ונע
• אפיך - רוחניות
• תאכל – ניזון תודעתית
• לחם - הלחמה
• עד שובך - התחברות
• אל האדמה – אדמה לעליון

הבריאה פועלת מידה כנגד מידה
הבורא לא שופט את האדם – האדם שופט את עצמו.
הבריאה מזמנת לכם מקרה דומה למה ששפטתם אדם אחר, ואתם צריכים לשפוט את עצמכם
הבורא מביא מלבוש שלו לפני האדם – ומבקש מהאדם, תבדוק איך אתה לא בסדר כלפיו. לא כלפי
האדם אלא כלפי הבורא.
צריך להיות בהמון שתיקה- עד ששומעים את הנשימה ממש של עצמך

אין למעלה מענג
• אם האדם לא נמצא בהרגש של ענג רוחני, זה אומר שהאדם לא נמצא מחובר לבורא.
• עצבני, מרוגז, עצוב, במרה, בשפיטה, וכו'...
זה מעיד על כך שהאדם נמצא בסטאטוס תודעתי שהבורא לא נמצא בו. וזה נקרא מדומיין
יצר – מלשון ציור
יצר הרע – ציור הרע
יצר הטוב – ציור הטוב
התבטלות – לאפשר לבורא, למחוק ולצייר נכון את מה שטוב לבריאה כולה.

השתחלפות מסוף אל האין סוף
מכיוון שתודעת הבורא היא אור אין סוף, דעת האדם אמורה לעשות השתוות הצורה
על ידי שבירת הסוף אל האין סוף
איכה
האדם ירד מתודעת אין סוף לתודעת סוף
ולכן הבורא שאל לאיזו תודעה אתה מחובר Chat image
baruc
סוד המילה ישראל Chat image
מערכת כי לה' המלוכה
מערכת כי לה' המלוכה
מערכת כי לה' המלוכה
היום שנה בדיוק מפתיחת השגרירות בירושלים מומלץ לראות את הרמזים המדהימים
baruc
גמר תיקון והארה יצירת מציאות ובחירה חופשית המימד הבא והחלל והזמן

למה אין לנו בחירה חופשית אמיתית במימד הזה? מה זה בכלל מימד? מה היא התעוררות רוחנית במימד הזה ומה קורה אחריה?

גמר תיקון הוא המקום והזמן שבו מגיע אחד למצב של שלמות, שנובעת מתוך המודעות השלמה שלו כלפי המציאות.

מימדי מציאות זה עניין שקשה להבין אותו, בעיקר בגלל שהוא תלוי בחלל הריק שמקיף את המציאות החומרית. (ההוויה של כל הדברים במימד).

הסיבה שאין לנו באמת בחירה חופשית במימד הזה של המציאות היא שכל הרגעים שקיימים במימד הזה, כלומר כל אופציות המציאות שניתן להגיע אליהן, כבר כתובות ורשומות, והעולם הזה הוא למעשה "משחק שהוא מבחן".

ובשביל לשחק אותו כל מה שצריך זה להיות קיימים בו, הלימוד, ההתפתחות וההכרה של העולם מתבצעת בלאו הכי עם חלוף הזמן בעוד שניתן להאיץ את ההתפתחות על ידי הכרה ותרגול של דרגות הרצון.

הרצון שלנו הוא המקור לבחירה החופשית היחידה שלנו במימד הזה, כי כפי שכבר נאמר, אין לנו בחירה חופשית אמיתית, כל הרגעים שניתן לחוות במימד הזה כבר כתובים מראש והם חלק מהמבחן שהוא העולם הזה.

אין לנו בחירה חופשית אמיתית במובן של ליצור מציאות, אלא רק במובן של מתוך סט מוכן של רגעים לבחור לאיזה רגע להגיע.

ההבדל בין מימד זה למימדים אחרים בבריאה הוא בדרך שבה עובד החלל הריק כדי ליצור את המציאות, כלומר = חוקי הטבע במימדים אחרים שונים.

חוקי הטבע מקורם בחלל הריק, ומקורו של החלל הריק הוא במפץ הגדול, שהוא למעשה אחד הכלים שדרכם מסוגלת ישות בדרגת בורא ליצור מציאות.

יצירת המציאות מתבצעת דרך הגדרה מראש של חוקי טבע מסוימים ואז הפעלתם דרך מפץ שהוא למעשה כלי שדרכו יכול הבורא להמיר חלקיק קטן (ניצוץ) מאור אין סוף שלו בכדי לתפעל ולהחיות מרחב מקודש של מציאות.

אנחנו כרגע יצורים שמסוגלים לחוות את עצמנו מבחינה תודעתית במקום ובזמן אחד ורק במימד הזה של הקיום.

לבחירה חופשית יש דרגות (בסדר אקראי): אם ליישות יש את היכולת לבחור בכמה מקומות להיות בו זמנית, אם ליישות יש את היכולת לבחור בכמה זמנים להיות בו זמנית. אם ליישות את היכולת לבחור באיזה מקום וזמן במימד הספציפי היא רוצה להיות, אם ליישות יש את היכולת לבחור באיזה מימד היא רוצה להיות. ברמה יותר גבוהה: אם ליישות יש את היכולת לשנות את הקיום העצמי שלה, אם ליישות יש את היכולת ליצור מימדים חדשים של זמן חלל וכו..

בגלל שאנחנו כרגע בתוך המשחק, ועלינו להגיע לגמר תיקון - אין לנו באמת בחירה חופשית אמיתית, אלא רק חלקית, ואסביר:

גמר תיקון הוא תמיד כאן ועכשיו, כל המסע שאנחנו עוברים הוא המסע לכאן ועכשיו, לרגע הזה.

דיסאסוציאציה הוא מצב שמ
baruc
דיסאסוציאציה הוא מצב שמתאר ניתוק מסוים של האדם מהמציאות, למעשה כולם כולל כולם סובלים מדיסאסוציאציה מסוימת, כי כל מי שקיים, הוא נמצא ברמה מסוימת של ניתוק מכלל הדברים ומשאר המציאות ברמה התודעתית.

וזו היא הסיבה לניתוק מהרגע הזה, והפתרון לדיסאסוציאציה, שהיא ניתוק של המודעות, היא כמובן להיות מודעים בשלמות להכל.

והדרך היחידה להיות ברגע הזה היא לפתח מודעות שלמה. בכל רגע מסוגלת התודעה שלנו לפי רמת ההתפתחות התודעתית שלנו לקלוט ולעבד מידע.

מי שיכולת ניתוח התהליכים שלו יותר חזקה = הוא מסוגל בכל רגע נתון שחולף לקלוט יותר מידע ובכך להבין יותר את המציאות.

מי שניחן ביכולת ניתוח תהליכים אין סופית מסוגל דרך כל רגע לראות את הבריאה כולה ודרך כל רגע ורגע במציאות להיזכר ולחוות את גמר תיקון הכללי, שזה הרגע שבו כל רסיסי הנשמה האחת של הבורא באיחוד ודבר והיפוכו הם אחד.

בחירה חופשית היא גם היכולת להיות מודע. לנשימה שלנו נגיד - אנחנו מודעים לפעמים ולפעמים לא, כשאנחנו לא מודעים לכך שאנחנו נושמים, אנחנו אומרים שהנשימה נשמה לבד. וכשאנחנו כן מודעים לעובדה שאנחנו נושמים ברגע הזה אנחנו מרגישים ומקבלים את התחושה שיש לנו שליטה על הנשימה.

כנ"ל לגבי כל שאר הדברים, מודעות לדבר = בחירה חופשית. אם היינו מסוגלים להיות מודעים מבפנים לפעולה שהלב שלנו פועם היינו אומרים אני מפעים את הלב שלי ולא הלב שלי פועם וכנ"ל לגבי שאר האיברים הפנימיים והמערכות בגוף.

אותו כוח שמניע את כלל הטבע שנמצא מחוץ לגבול המודעות האישית שלנו שמאפשרת לנו להרגיש את התחושה של הבחירה החופשית, מניע גם את החלקים בנו שאנו מרגישים שמתרחשים לבד כגון המערכות השונות בגוף, תהליכי חשיבה ורגש ועוד...

הדרך להגיע להארה, ז"א לגמר תיקון היא על ידי זה שהאדם מגיע למודעות אין סופית ליכולת ניתוח תהליכים אין סופית. ועל ידי כך הוא יהיה מסוגל להרגיש בתחושה של ממש שכאילו הוא זה שאחראי על כל מה שקורה ברגע הזה בצורה ישירה, בדיוק כמו שאנחנו מרגישים שאנחנו שולטים על הנשימה שלנו ועל תנועות הגוף.

המשחק שאנחנו משחקים כאן בעולם הזה מטרתו לעזור לנו לפתח אינדיבידואליות של ממש, דרך שעורים שאנו חווים ביום-יום דרך סיטוצאציות שקשורים לנתינה וקבלה נכונה, ולכיצד לקבל ולתת בצורה מושלמת (בצורה שדומה לדרכו של הבורא).

כל הסיטואציות שקיימות פה בעולם הזה והמצבים הפסיכולוגיים השונים הם כולם נועדו להוביל את האדם בהבנה שלו, ז"א בדרך שבה הוא מסתכל על המציאות לגמר תיקון הפרטי.

כי אלוהים ברא אין ספור רגעי מציאות במימד הזה, ואין ספור דרכים להסתכל על כל רגע, וגמר תיקון זה כשהאדם חווה את עצמו כאן ועכש
baruc
כלומר הוא מסיר את הפילטר של "איך להסתכל על המציאות" ושל "אני נמצא במקום וזמן מוגדר" והוא מגיע למצב שבו המציאות ברגע הזה כאן ועכשיו לנצח נחווית כפי שהיא ללא פילטרים מסיכות. (קליפות)

דרגות הבחירה החופשית קשורות לרצון, והרצון עצמו הוא מילה שמתארת את הדרך שבה "דורש החוסר את מילויו". וכל רצונותיו של האדם הם השתלשלות שיוצאת ומתחילה ב"אני" של האדם, שהוא למעשה הרצון (החוסר שדורש להתמלא) הכי גדול.

כי הרי האני של האדם, חסר את כל מה שהוא לא, ז"א את כל שאר המציאות, ואני הוא מרכז הנפרדות של האדם משאר הדברים במציאות. והוא למעשה גם החוסר הכי גדול של האדם, כי הוא חסר את כל מה שהוא לא.

והבחירה החופשית שאנחנו קיבלנו בתור התחלה שממנה אנחנו אמורים להגיע לדרגה של הבורא בסופו של דבר ולגמר התיקון היא הבחירה באיך להסתכל על הדברים ולא באיזה מקום וזמן להיות.

והסוד לשלמות העשיה ולשלמות התודעה (ההסתכלות החווה) היא דרך זה שהאדם יגיע לסינכרון הרמוניה מושלמת. על ידי הגעה למצב של אין תפיסה אין מקום וזמן.

שזה אומר חזרה בתוך העצמיות של אחד לתוך החלל הריק הפוטנציאל (שונייתא). שבו נוצרים כל התפיסות ובו נוצרים כל המקומות וכל הזמנים.

והאושר האמיתי, הוא נמצא אך ורק בגמר תיקון. כי האושר החלקי, הוא האושר שהאדם חווה ביום יום, והוא אושר שנובע מקבלה, ולא מנתינה.

האושר שאנו חווים נובע ממילוי הרצון שלנו. למעשה, אושר = מילוי רצון. בעוד שסבל = חוסר מילוי רצון. מדובר במילים נרדפות.

לאחר שמגיע האדם במציאות זו לאחר ייזע ומאמץ רב לכך שהמציאות תהיה ככ רצונו הוא מגיע מבין שהוא עדיין רוצה עוד, ושעדיין חסר לו.

וממצב זה מתחיל האדם לפתח רצון חדש, שהוא רצון אין סופי, שהמילוי שלו אפשרי רק על ידי מילוי ישיר מאור אין סוף של הבורא, רצון זה נקרא נקודה שבלב.

אם אתם קוראים את הפוסט הזה עד לכאן, סביר להניח שכבר יש לכם "נקודה שבלב" ושזו הסיבה שהובילה אתכם ללקרוא את זה.
baruc
אנו חברי מועצת האור פונים אליכם ומבקשים:
עורו אחים עורו
מצאו את הלב המאחד את כל הנשמות לכדי נשמה אחת גדולה ומוארת.
עליכם אהובים יקרים להפסיק להיות בתרדמת ולהתעורר אל קולות האהבה
המתנגנים להם בחדווה בכל היקומים.
עורו אחים עורו, נשמות על חי
ובקשו מהאלוהים את אשר אתם חפצים בלבכם!
חיבור עמוק אל הבריאה ולנפש הגבוהה יובילו אתכם לעולמות טובים יותר מזה שאתם חווים.
לו כולכם הייתם בחיבורים מלאים אל עצמכם ונשמתכם,
הייתם מבינים שהחיים יכולים להיות הרבה יותר קלים.
עורו אחים עורו
הביאו את נשמכם אל קדמת הבמה ואפשרו לעצמכם להיות בהגשמה מלאה של מי שהנכם.
הפסיקו עם מחול השדים, הזימה, הקנאה, צרות העין והמלחמה.
צריכים אתם אהובים יקרים, לחיות בעולמות גבוהים ולא בנמוכים.
אם כל אחד ואחת מכם יהיו נאמנים לתדר הפנימי שלהם, אזיי יבואו ימים יפים יותר על פני כדור הארץ.
הבעיה הגדולה עמכם, בני האדם שהינכם מטילים ספק בכך שהעולם של מעל קיים,
לכן אתם לא פותחים את ליבכם אל האור הגדול והנפלא הקיים בעולמכם.
עורו אחים עורו
וקחו את גורלכם בידכם, התבוננו על סביבתכם ותבינו מה יצרתם בלבבכם.
הן כל יצירה בסביבה בה אתם חיים, היא יצירה פנימית של כל מה שמתחולל בלבבכם הקט, אהובים!
לכן אם אינכם מרוצים, הבינו שזה מה שאתם יוצרים בכך שאינכם מרוצים מחייכם והגשמתכם הפנימיים.
עורו אחים עורו!
זמנים חדשים מאפשרים לכם אהובים להתחדש באנרגיות של מעלה,
באנרגיות של אור מופלא היורד קבין קבין לעולמכם
ומטהר את כל השרץ, הכעס והאימה שיצרתם בעולמכם.
זהו זמן גדול עבורכם יקרים לפתוח את לבבותיכם לאהבה,
אהבה גדולה המקיפה אתכם בתדרי החמלה.
עורו אחים עורו יקרים,
פתחו את ליבכם לשירי הלב המתנגן ביקומים של אור רבים.
אם רק תקשיבו במעט אל המסרים המגיעים אליכם אהובים,
תדעו שאנו קיימים ופועלים על מנת ליצור בעולמכם תדרים חדשים של אהבה ואחדות הלבבות בכל העולם.
הפסיקו לקלל, להשמיץ, לשנוא ולהאמין לריכולים ודברים קשים ומראות מזוויעות!
התנתקו מעט מכל המדיה הסובבת אתכם, נטרלו את השפעתה מעולמכם!
תנו לעצמכם זמן ואפשרו חמלה לעצמכם, התייחדות עם הלב של האחר,
זמן לגעת ולאהוב את כל מה שבעולמכם ומסביבכם.
עורו אחים עורו יקרים,
כי הגיע הזמן לעשות מעשה ולא רק לשבת על הכיסא ולצפות שאחרים,
יעשו זאת עבורכם.
זהו זמן תפילה, זמן הודיה לבריאה,
זהו זמן להתגבר על כל הכעס והכאב שסוחבים אתם מכל שלב של חייכם.
הן סוחבים אתם עול כבד על גבכם.
עורו אחים עורו אהובים,
כי לכל אחד יש תפקיד עליון ברקמת הבריאה בעולמכם
עורו אחים עורו אהובים,
כי הנה מגיעים להם ימים טובים,
אנרגיה מתחדשת שזורמת אליכם ומרפאה א
baruc
אנרגיה מתחדשת שזורמת אליכם ומרפאה את ליבותיכם.
נצלו אותה לטובתכם והפעילו מחדש את התדרים בגופכם!
זהו זמן נפלא לעשות עבודה פנימית, להשתנות ולשנות הרגלים.
אם כל אחד ואחת מכם תאפשרו לתדר החדש ליצור שינוי בחייכם,
הרי תהיו מאושרים ותחיו בעולם חדש וטוב יותר.
אנו קוראים לכם ליצור מעמד הר סיני חדש בחייכם ולקבל את תורת הלב,
עורו אחים עורו יקרים, כי הגיעו זמנים חדשים,
אתם נקראים להחליף מחלפותיכם וללבוש בגדים לבנים לטובת קבלת האור בחייכם
עורו אחים עורו אחים!
baruc
על האש והחום Chat image
אנונימי160132 IL אנונימי161824 IL אנונימי167459 IL אנונימי168251 IL אנונימי169839 IL אנונימי170198 IL אנונימי171744 IL אנונימי172213 CA
מס' משתתפים בצאט: 8